מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 37

דגשים עיקריים

  • מאז שעות אחר הצהריים ב-11 בנובמבר התעצמו ההפגזות והעימותים החמושים סביב בית החולים שיפא בעיר עזה. תשתית חיונית, לרבות מערכת ייצור החמצן, מכלי מים ובאר, היחידה למחלות לב וכלי דם ומחלקת יולדות ניזוקו, ושלוש אחיות נהרגו. אף שעקורים רבים וחלק מאנשי הסגל הצליחו להימלט, אחרים עדיין לכודים בתוך בית החולים, פוחדים לעזוב או שפיזית אינם מסוגלים לעשות זאת.
  • בשיפא מתו שני פגים ועשרה מטופלים אחרים מאז נותק החשמל ב-11 בנובמבר, ניתוק שאליו היתוסף מחסור במוצרים רפואיים. 36 תינוקות נוספים, המטופלים באינקובטורים, וכן מטופלי דיאליזה מצויים בסכנת מוות מוגברת. ב-12 בנובמבר מסר ארגון הבריאות העולמי כי נותק הקשר עם אנשי הקשר שלו בשיפא.
  • ב-12 בנובמבר הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי בית החולים אל-קודס, בעיר עזה, אינו פועל יותר משום שהדלק הזמין אזל והחשמל בעזה מנותק.
  • ב-11 בנובמבר, בשעות אחר הצהריים, פגעה על פי דיווחים תקיפה אווירית במרפאה השבדית במחנה הפליטים א-שאטי, ממערב לעיר עזה, שבה מצאו מחסה כ-500 עקורים, והרסה אותה. עדיין לא ברור מה מספר ההרוגים במקום. בשעות הלילה (12-11 בנובמבר) פגעה תקיפה אווירית נוספת בבית החולים אל-מהדי בעיר עזה, ועל פי דיווחים גרמה להרג של שני רופאים ולפציעתם של בני אדם נוספים.
  • המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה במפורש הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי. אסור להשתמש בהם כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל פעילות צבאית סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על חיי מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
  • הבניין של תוכנית הפיתוח של האו"ם בעיר עזה, שבו שהו עקורים, נפגע ב-11 בנובמבר, ובית ספר של אונר"א בבית לאהיא, שגם בו שהו עקורים, נפגע ב-12 בנובמבר. בשני המקרים מספר הנפגעים אינו ברור.
  • ב-12 בנובמבר נמשכה מנוסתם של עשרות אלפי עקורים מהאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן "הצפון") דרומה, דרך "מסדרון" שפתח צה"ל.
  • מאות אלפי בני האדם שנשארו בצפון מתקשים לשרוד. צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מעוררת חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים. תוכנית המזון העולמית הביעה חשש בדבר תת-תזונה והרעבה.

מטופל מועבר מבית חולים דרומה דרך "מסדרון" שצה"ל פתח בקבות קריאותיו לפינוי של צפון עזה. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 12 בנובמבר 2023.
מטופל מועבר מבית חולים דרומה דרך "מסדרון" שצה"ל פתח בקבות קריאותיו לפינוי של צפון עזה. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 12 בנובמבר 2023.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • במשך הלילה (12-11 בנובמבר) נמשכו העימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, בכמה אזורים בנפת צפון עזה ובמידה פחותה במרכז עזה, במקביל להפגזות ישראליות מהאוויר, היבשה והים בכל רחבי רצועת עזה. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
  • מתקפות קטלניות אחרות כללו את המתקפות שלהלן: ב-11 בנובמבר, בשעה 13:00 בערך, נפגע מבנה בשכונת א-שבורה ברפיח (בדרום), פגיעה שעל פי דיווחים נהרגו בה 13 בני אדם ו-15 בני אדם נוספים נפצעו; ב-12 בנובמבר, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 18 פלסטינים בשתי תקיפות אוויריות רצופות במחנה ג'באליה; ב-12 בנובמבר, בשעה 10:00 בקירוב, נפגע בניין מגורים בבני סוהיילה, ממזרח לח'אן יונס (בדרום), פגיעה שבה על פי דיווחים נהרגו לפחות 13 בני אדם ו-20 בני אדם נוספים נפצעו.
  • ב-12 בנובמבר, זה היום השני ברציפות, בעקבות קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון לא עדכן משרד הבריאות בעזה את נתוני ההרוגים. נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה מספר ההרוגים הפלסטינים בעזה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח על כך שכ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נפצעו.
  • ב-24 השעות האחרונות לא דווח על הרוגים מקרב חיילים ישראלים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, המספר הכולל של חיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית הוא 47.
  • לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

  • ב-12 בנובמבר, זה היום התשיעי ברציפות, פתח צה"ל - שקרא לתושבי הצפון לעזוב דרומה – "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. בנוסף הודיע צה"ל באמצעות ערוץ הרשתות החברתיות שלו בשפה הערבית, על "הפסקה טקטית זמנית של פעילות צבאית" בין השעות 10:00 ל-14:00 בג'באליה ובעזבת מלין, ליד העיר עזה, כדי לאפשר לבני אדם לנוע דרומה. עשרות אלפי בני אדם התפנו.
  • עקורים הגיעו לצומת הראשי ליד נחל עזה ברגל או בעגלות רתומות לחמורים, מאחר שעל פי דיווחים צה"ל עצר כלי רכב במרחק כ-5-4 ק"מ מנקודה זו. רוב הבאים הצליחו לקחת עמם רק מספר חפצים אישיים. רוב העקורים הגיעו מותשים וצמאים. משקיפים מטעם האו"ם ואנשי ארגונים לא ממשלתיים חילקו מים וביסקוויטים ליד הצומת.
  • ב-11 בנובמבר פגעה תקיפה בבית ספר של אונר"א ובמרכז רפואי בעיר עזה. במרכז הרפואי מצאו מקלט אלף עקורים, שחלקם הצליחו להימלט דרומה בתיאום של אונר"א.
  • מספר העקורים בדרום ממשיך לעלות – אונר"א מספקת מחסה ל-618 אלף בני אדם ב-97 מתקנים, ששלושה מהם נפתחו לאחרונה ברפיח. בעקבות פתיחתם נצפתה ירידה קלה במספר העקורים הממוצע בכל מחסה. עם זאת, מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת. צפיפות היתר מובילה להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, מעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות, ומגבילה את יכולתה של הסוכנות להבטיח מתן שירותים יעיל ובעתו.
  • מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-778 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א.
  • לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

  • בסך הכול, ב-12 בנובמבר, נכון לשעה 18:00, עברו את הגבול ממצרים לעזה 76 משאיות שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות, אוהלים ומוצרי היגיינה. נתון זה מביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-981.
  • בשעת כתיבת עדכון זה לא ברור האם מעבר הגבול המצרי פעל ב-12 בנובמבר ואפשר פינוי של בעלי נתינות זרה וכפולה, או פצועים. בין ה-2 ל-9 בנובמבר נלקחו 131 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
  • מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.
  • בוועידה ההומניטרית הבינלאומית שכונסה ב-9 בנובמבר בפריז, אמר מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, כי "המספר הצנוע של משאיות שהצלחנו להכניס עד עתה דרך מעבר הגבול רפיח אינו מספיק כלל וכלל לעומת ים הצרכים העצום [...] עלינו להכניס לעזה מדי יום מאות – ולא עשרות – משאיות, ולהגיע לכל מקום שבו אנשים מוצאים מקלט."

חשמל

  • ב-11 בנובמבר מלא חודש מאז נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • מאז שעות אחר הצהריים של ה-11 בנובמבר התעצמו ההפגזות והעימותים בין כוחות ישראליים לארגונים חמושים סביב בית החולים שיפא בעיר עזה.
  • צה"ל העלה שוב ושוב את ההאשמה שארגונים חמושים מפעילים מתחם צבאי בתוך ומתחת לבית החולים שיפא. הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות הפלסטיני הכחישו בתוקף האשמה זו וקראו לחקירה עצמאית.
  • על פי דיווחים, בימים האחרונים נמלטו מבית החולים שיפא עקורים במספר לא מאומת, לצד אנשי סגל ומטופלים, על רקע המתקפות המתעצמות וקריאות מצד ישראל לפנות את בית החולים. צה"ל טען כי פתח "מסדרון" שיאפשר לבני אדם לעזוב את בית החולים. עם זאת, דיווחים שציטט ארגון הבריאות העולמי מצביעים על כך שכמה מהנמלטים מבית החולים נקלעו תחת אש, ועקב כך נגרמו אבדות בנפש. סוכנויות הומניטריות קיבלו שיחות נואשות מאנשי סגל ובני משפחה של מטופלים שהיו מוכנים לעזוב אבל חששו מצלפים, שעל פי דיווחים נמצאים סביב בית החולים. אחרים, במיוחד בני אדם עם מוגבלויות, אינם מסוגלים פיזית לעזוב בכוחות עצמם.
  • הדלק להפעלת הגנרטור האחרון בבית החולים שיפא אזל ב-11 בנובמבר. לדברי משרד הבריאות ברמאללה, מאז נותקה עזה כולה מחשמל, מצב שאליו היתוסף מחסור במוצרים רפואיים, מתו בבית החולים שני פגים ועשרה חולים נוספים. מנהל בית החולים שיפא מסר לאמצעי התקשורת כי עד מחר, ה-13 בנובמבר, מטופלי דיאליזה עלולים למות משום שבית החולים אינו יכול לטפל בהם. כן הזהיר משרד הבריאות מפני הסכנה הטמונה בגופות של כ-100 הרוגים שעובדי בית החולים אינם יכולים לקבור, ואשר החלו להרקיב בחצר בית החולים, לצד הסיכונים הנלווים להצטברות של אשפה רפואית בתוך מחלקות בית החולים.
  • צה"ל דיווח כי בבוקר ה-12 באוקטובר ניסו כוחותיו לספק לבית החולים שיפא 300 ליטר דלק לשימושים רפואיים דחופים, וכי בית החולים סירב לקבל את המשלוח. מנהל בית החולים שיפא אמר לאמצעי התקשורת כי הכמות שהובאה הייתה מספיקה ל-30-15 דקות בלבד, וציין כי בית החולים היה מסכים לקבל את המשלוח לו היה מגיע באמצעות הצלב האדום הבינלאומי.
  • ב-12 בנובמבר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי בית החולים אל-קודס בעיר עזה אינו פועל יותר משום שהדלק הזמין אזל ובעזה אין חשמל. אנשי סגל רפואי עושים כל מאמץ לטפל במטופלים ובפצועים, ונאלצים אף להיעזר בשיטות רפואה מסורתית לנוכח התנאים ההומניטריים המחרידים והמחסור באספקה רפואית, מזון ומים.
  • נכון ל-11 בנובמבר, רק שבעה מתוך 18 האמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני עדיין פעלו, אבל גם הם היו בסיכון להשבתה מוחלטת בשל דלדול מאגרי הדלק.
  • אונר"א ממשיכה לספק לעקורים טיפול רפואי באמצעות 124 צוותי רפואה המוצבים במחסים. בין ה-10 ל-11 בנובמבר טופלו 18,076 בני אדם.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • נכון ל-9 בנובמבר, לאחר ימים אחדים שבהן פעלו באופן מוגבל, הושבתו שוב כל בארות המים העירוניות ברחבי רצועת עזה בשל מחסור בדלק. כתוצאה מכך פסקו החלוקה במכליות והשאיבה של מים מליחים לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה.
  • דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שבני אדם השוהים או גרים ליד הים מגיעים אל החופים כדי להתרחץ ולכבס את בגדיהם בים, וכן מביאים לבתיהם ולמחסים מי ים לצריכה ביתית. לנוהג זה עלולות להיות שורה של השלכות בריאותיות שליליות בשל רמת הזיהום הגבוהה של מי הים.
  • בצפון עזה, הן מתקן ההתפלה והן קו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שבמחסים לא חולקו לעקורים מים בבקבוקים. קיים חשש חמור בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
  • בכל המחסים בדרום, אונר"א מספקת כ-1.5 ליטר מים ראויים לשתייה ו-4-3 ליטר מים שלא נועדו לשתייה לאדם ליום. במחסה הגדול ביותר, הממוקם בח'אן יונס (יותר מ-21,700 עקורים), התקינה אונר"א בשותפות עם יוניסף מתקן התפלה ההופך מים מליחים הנשאבים מבארות למים ראויים לשתייה.
  • פינוי אשפה מוצקה למטמנות נפסק ברובו במרבית העיריות, בשל מחסור בדלק והתנאים הלא בטוחים. האשפה מצטברת ברחובות ומחוץ למחסי העקורים, ויוצרת סיכון גבוה למחלות המועברות באוויר ולהתפשטות של חרקים וחולדות. איסוף אשפה מוצקה מהמחנות ומחסי העקורים, לעומת זאת, נמשך לסירוגין; ב-11-10 בנובמבר הועברו כ-100 מטענים לאתרי סילוק אשפה זמניים.

ביטחון תזונתי

  • חוסר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהן. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לא יכלו לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
  • נשים, ובמיוחד נשים הרות או מיניקות, מתקשות למצוא מזון, מצב המסכן את משפחותיהן. יכולתן להזין את עצמן ואת ילדיהן נפגעת קשות, פגיעה המסכנת את בריאותם ורווחתם.
  • גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה הכשירה לפעולה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, לצד שמונה מאפיות אחרות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים עד חמש שעות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
  • תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי פריטי מזון חיוניים מסוימים, כמו אורז, קטניות ושמן צמחי, אזלו כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו ביומיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון ומחסור בדלק לא ניתן לספקם לקמעונאים. מאז תחילת מעשי האיבה התייקר מחירם של מוצרי מזון ושתייה ב-10%. מחירי הירקות הטריים זינקו ב-32%, מחיר תפוחי האדמה האמיר ב-30%, ומחירי הפירות הטריים התייקרו ב-27%.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל כ-1,200 ישראלים ונתינים זרים (המקורות הישראליים שינו את האומדן המדווח), רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-10 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 845 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
  • לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות. ב-12 בנובמבר חידש מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, את קריאתו לשחרור בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • ב-12 בנובמבר מת פלסטיני מפצעים שגרמו לו כוחות ישראליים במהלך מבצע חיפוש ומעצר בכפר בורקה (נפת שכם).
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 172 פלסטינים, בהם 46 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
  • מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (417). כ-59ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-27% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,586 פלסטינים, בהם לפחות 267 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
  • ב-24 השעות האחרונות, מתנחלים - על פי דיווחים מתפוח – תקפו שלושה חקלאים פלסטינים, בהם שתי נשים, בכפר ג'מעין (נפת שכם), יידו עליהם אבנים, היכו ופצעו אותם.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 241 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (30 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (174 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (37 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של יותר משש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 121 משקי בית פלסטיניים המונים 1,149 בני אדם, בהם 452 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • בנוסף על כך, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 45 פלסטינים, בהם 24 ילדים, בעקבות הריסות לשם ענישה, ו-135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

מימון

  • ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
  • תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה