"היה קשה להשיג מים ומזון בעיר עזה," אמר עקור פלסטיני למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים עם הגיעו לדרום, ב-14 בנובמבר. "מזון, כשהיה זמין, היה יקר מאוד." צילום של משפחה עקורה בח'אן יונס, דרום רצועת עזה. מקור: ארגון הבריאות העולמי, 1 בנובמבר 2023.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 39

14 בנובמבר 2023

דגשים עיקריים

על פי דיווחים, נכון ל-14 בנובמבר רק אחד מבתי החולים בעיר עזה ובצפון עזה (להלן: הצפון) עדיין פועל ברמה מינימלית עבור השוהים בתוכו; כל בתי החולים האחרים חדלו לפעול מחוסר חשמל, מוצרים רפואיים, חמצן, מזון ומים, שעליהם מיתוספות הפגזות ולחימה בקרבתם. בבית החולים אל-אהלי, בעיר עזה, שוהים נכון לעכשיו יותר מ-500 מטופלים ועל פי דיווחים הוא המתקן הרפואי היחיד בצפון שיכול לקבל מטופלים לאשפוז. עם זאת, גם בית חולים זה מתמודד עם חוסרים וקשיים הולכים וגוברים.
לדברי משרד הבריאות בעזה, ב-14 בנובמבר מתו בבית החולים שיפא 40. מטופלים. בית החולים דיווח על הכנות לכריית קבר אחים בתוך המתחם, להטמנת גופותיהם של 180 מטופלים שלא ניתן לפנות בשל הלחימה העזה.
לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-14 בנובמבר יותר ממחצית מבתי החולים בעזה (22 מתוך 36) אינם מתפקדים בשל חוסר בדלק, נזק, מתקפות וחוסר ביטחון.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח שיזכו להגנה זו. כן אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל פעילות צבאית סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על חיי מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה. ארגון הבריאות העולמי הזהיר כי פינוי בתי חולים בצפון, כפי שדורש צה"ל, יהווה "גזר דין מוות" עבור מטופלים מסוימים משום שבתי החולים שעדיין פועלים בדרום אינם יכולים לקלוט מטופלים נוספים.
ב-14 בנובמבר דיווחה אונר"א כי צופים שבחברות הטלקומוניקציה יאזול תוך 48 שעות הדלק להפעלת מרכזי נתונים ואתרי קישור. על פי דיווחים, באזורים מסוימים כבר הושבתו פעולותיהן. מאז ניתוק החשמל בעזה ב-11 בנובמבר נאלצו החברות להסתמך על גנרטורים המופעלים בדלק.
אף שב-14 בנובמבר הוכנסו לעזה 91 משאיות שהכילו סיוע הומניטרי, חלוקת האספקה למחסים, מרפאות ומוטבים אחרים פסקה ברובה בשל חוסר בדלק. הרשויות הישראליות מסרו כי ב-15 בנובמבר יאפשרו להכניס לעזה כמות מוגבלת של דלק שישמש אך ורק להפעלת משאיות לחלוקת הסיוע ההומניטרי המוכנס לעזה. כמות זו מייצגת רק שבריר מכמות הדלק הדרוש לפעולות הומניטריות. במקביל , הכנסת דלק לכל שימוש אחר, לרבו תהפעלת גנרטורים בבתי חולים ובמתקני מים ותברואה עדיין אסורה. זו תהיה הפעם הראשונה, מאז ה-7 באוקטובר, שבה תותר הכנסת דלק אל עזה.
בצפון נותרו, בעיצומם של מעשי האיבה המתעצמים, מאות אלפי בני אדם שאינם רוצים או אינם יכולים לעבור דרומה. הם מתקשים להשיג אפילו כמויות מינימליות של מים ומזון על מנת לשרוד. צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מעוררת חששות כבדים בדבר התייבשות ומחלות מועברות במים. תוכנית המזון העולמית הביעה חשש בדבר תת-תזונה והרעבה.
בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות ירו כוחות ישראליים למוות בשמונה פלסטינים, נתון המביא את מספרם הכולל של ההרוגים הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר ל-182 בני אדם, בהם 46 ילדים.
נכון ל-14 בנובמבר העבירו מדינות החברות באו"ם 132.1 מיליון דולר לטובת פניית הבזק של האו"ם והארגונים השותפים לו, שנועדה ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה ו-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. סכום זה מהווה כ-11% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. בנוסף נמסרו התחייבויות בסך 335 מיליון דולר.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

במשך הלילה (14-13 בנובמבר) נמשכו עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה ובח'אן יונס (בדרום). בדרום נמשכו תקיפות אינטנסיביות של כוחות ישראליים, וככל הנראה נמשכו חדירות קרקעיות באזור שמדרום-מזרח לח'אן יונס. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
מתקפות קטלניות כללו את המתקפות שלהלן: ב-13בנובמבר, בשעה 23:00 בערך, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות ישראליות ב-12 בתים ליד מועדון שירותי הספורט ג'באליה (בצפון), הרגו 31 פלסטינים ופצעו בני אדם אחרים. למחרת בבוקר, בשעה 05:30 בערך, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות ישראליות בשני מבנים בח'אן יונס (בדרום), הרגו 13 פלסטינים ופצעו 20 בני אדם נוספים.
ב-14 בנובמבר, זה היום הרביעי ברציפות לא עדכן משרד הבריאות בעזה את נתוני ההרוגים בעקבות קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון. נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה מספרם המדווח של ההרוגים הפלסטינים בעזה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח על כך שכ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נוספים נפצעו.
פעולות קרקעיות פעילות בלב העיר עזה ובקרבת בתי החולים, יחד עם חוסר דלק, עצרו את תנועתם של צוותי חילוץ והצלה ואמבולנסים באזורים אלה. קריאות רבות ממשקי בית ובני משפחה שנותרו לכודים מתחת למבנים הרוסים, לרבות הבתים שלהם עצמם, לא נענו. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, במוקד החירום של אגודת הסהר האדום הפלסטיני התקבלו מאות פניות מפלסטינים נצורים בעיר עזה, שביקשו בדחיפות אמבולנסים לפצועים, פינוי משפחות לכודות וסיוע ללכודים מתחת להריסות. רבות מבקשות אלה לעזרה נותרו בלא מענה בשל חוסר בדלק והתנאים הלא בטוחים.
על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרגו בעזה שני חיילים ישראליים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של חיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-51.
לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

ב-14 בנובמבר, זה היום ה-12 ברציפות, פתח צה"ל - שקרא ולחץ על תושבי הצפון לעזוב דרומה – "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ב-14 בנובמבר עברו 5* אלף בני אדם דרומה, נתון נמוך משמעותית ממספר העוזבים בימים קודמים.
דיווחים רבים מדגישים את העובדה שכוחות ישראליים ביצעו מעצרים בקרב העקורים שנמלטו דרך המסדרון, בצד האשמות בהכאות, דרישה להתפשט וצורות אחרות של אלימות. ב-14 בנובמבר דיווחו עקורים כי צה"ל הקים מחסום לא מאויש שבו פוקדים על בני אדם מרחוק לעבור דרך שתי מכולות, שסבורים כי מותקנות בהן מערכות מעקב. על פי דיווחים, פוקדים על בני אדם להראות את תעודות הזהות שלהם ולעבור מה שנראה כמו סריקת זיהוי פנים.
ב-24 השעות האחרונות, העקורים השוהים מחוץ למחסים הצפופים בדרום היו חשופים לפגיעתם של גשמים שירדו לסירוגין ולהצפות הנלוות אליהם, שגרמו נזק או הרסו את האוהלים והמחסים המאולתרים שבהם הם מתגוררים. לצד הירידה בטמפרטורות, בני אדם חשופים עקב כך לסיכון גובר ללקות במחלות.
מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-787 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת. צפיפות היתר מובילה להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, מעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות, ומגבילה את יכולתה של הסוכנות להבטיח מתן שירותים יעיל ובעתו.
לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

בסך הכול, ב-14 בנובמבר נכון לשעה 18:00 עברו את הגבול ממצרים לעזה 91 משאיות שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות, אוהלים ומוצרי היגיינה. נתון זה מביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-1,187, כמות המייצגת רק שבריר מהצרכים בעזה.
ב-13 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של כ-600 בעלי נתינות זרה וכפולה, וארבעה פצועים. בין ה-2 ל-13 בנובמבר נלקחו כ-135 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של המדינות החברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי לזרז הכנסת סיוע הומניטרי.

חשמל

מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים, דיין אסורה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

מצבם של בתי החולים בצפון עדיין מחריד. על פי דיווחים, רק אחד מכל בתי החולים עדיין פועל. בסביבת בתי החולים שיפא ואל-קודס נמשכת הלחימה העזה.
לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-14 בנובמבר יותר ממחצית מבתי החולים בעזה (22 מתוך 36) אינם פועלים בשל חוסר דלק, נזק, מתקפות ואי-ביטחון. בדרום, ב-14 בתי החולים שעדיין פתוחים יש בקושי די אספקה להמשיך ולבצע ניתוחים קריטיים ומצילי-חיים ולספק למאושפזים טיפול, לרבות טיפול נמרץ.
ב-14 בנובמבר, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נפסקה אספקת החשמל בבית החולים אל-אמאל בח'אן יונס שבדרום בשל תקלה בגנרטור היחיד בבית החולים. הפסקת החשמל סיכנה את חייהם של 90 מטופלים, בהם 25 במצב קריטי. בנוסף, בבית החולים ובמבני אגודת הסהר האדום הפלסטיני שוהים 9,000 עקורים המבקשים בהם מקלט.
ב-14 בנובמבר צוטט באמצעי תקשורת מנהל הסיעוד בבית החולים האירופי בעזה, שאמר כי המים בבית החולים אזלו. חוסר המים יפגע ביותר מ-400 מטופלים ובאלפי עקורים החוסים בתחומי בית החולים.
ב-14 בנובמבר דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי תחמושת חיה נורתה לתוך אחד משלושת המבנים של הארגון (ליד בית החולים שיפא), שבו מצאו מקלט יותר מ-100 בני אדם, בהם אנשי סגל ומשפחותיהם.
על פי דיווחים, צה"ל העלה שוב ושוב את ההאשמה שארגונים פלסטיניים חמושים מפעילים מתחם צבאי בתוך ומתחת לבית החולים שיפא. הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות הפלסטיני הכחישו בתוקף האשמה זו וקראו לחקירה עצמאית.
פעולות קרקעיות פעילות בלב העיר עזה וליד בתי החולים בנפת צפון עזה עצרו את תנועתם של צוותי חילוץ והצלה ואמבולנסים באזורים אלה. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, במוקד החירום התקבלו מאות פניות מפלסטינים בעיר עזה, שביקשו בדחיפות אמבולנסים לפצועים, פינוי משפחות לכודות וסיוע ללכודים מתחת להריסות.
אונר"א המשיכה לספק לעקורים במחסים טיפול רפואי באמצעות 124 צוותי רפואה המוצבים במחסים. עם זאת, ייתכן שעד היום התרוקנו כליל עתודות הדלק במרכזי הבריאות. במצב זה יהיו הפעולות של אונר"א תלויות אך ורק באנרגיה סולארית, שנועדה לספק חשמל רק לפעילות מינימלית. לא מובטח שהאנרגיה הסולארית אכן שמישה, משום שכל תקלה ו/או כשל של הסוללות יביא לעצירה מוחלטת של כל הפעילות.

מים ותברואה (רצועת עזה)

נכון ל-14 בנובמבר, שירותי פינוי האשפה המוצקה של אונר"א החלו להיפסק בהדרגה בשל חוסר דלק, מצב המהווה סיכון סביבתי משום שבמחנות ובמחסי העקורים הצפופים מצטברות מדי יום 400 טונה אשפה.
בשל חוסר דלק, תחנות שאיבת השפכים הציבוריות, 60 בארות מים בדרום, שני מתקני ההתפלה העיקריים ברפיח ובמרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח חדלו כולם לפעול. יחד עם השבתת עבודת התברואה העירונית, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
בצפון עזה, מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שלא חולקו מים בבקבוקים לעקורים השוהים במחסים, ועקב כך קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.

ביטחון תזונתי

חוסר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לא יכלו לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-10 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 845 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
ב-14 בנובמבר אישרו מקורות ישראליים כי אחת החיילות השבויות נהרגה. לטענת חמאס, החיילת הייתה אחת מ-57 בני הערובה שנהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות. לדברי הרשויות הישראליות, 238 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי מספר דיווחים באמצעי התקשורת, כ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. ב-13 בנובמבר חידשה המתאמת ההומניטרית מטעם האו"ם, לין הייסטינגס, את קריאתה לשחרור בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

בין ליל ה-13 בנובמבר ל-14 בנובמבר בשעה 12:00 ירו כוחות ישראליים למוות בשמונה פלסטינים. בתקרית הקטלנית ביותר, שנמשכה שעות אחדות והתרחשה במחנה הפליטים טול כרם, נהרגו שבעה פלסטינים. המבצע כלל עימותים חמושים עם פלסטינים ותקיפות אוויריות שגרמו נזק נרחב לתשתית ולמבני מגורים. לדברי מקורות רפואיים, במהלך המבצע מנעו כוחות ישראליים מפרמדיקים לבצע את עבודתם. פלסטיני נוסף נהרג אחרי שניסה לדקור חייל ישראלי שהוצב במעגל התנועה בית עינון, ממזרח לעיר חברון.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 182 פלסטינים, בהם 46 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (426). כ-65% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-26% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-6% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,650 פלסטינים, בהם לפחות 278 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
ב-24 השעות האחרונות אימת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ארבע מתקפות מתנחלים. בשתיים מהתקריות האלה, תוקפים הידועים לתושבים הפלסטינים כמתנחלים, אף שלבשו מדי צבא ישראליים, פשטו על הקהילות אום א-טיראן וקהילת א-טייבה שתושביה כבר נעקרו (שתיהן בנפת חברון), השחיתו מבנה מגורים, מבנה בשימוש חקלאי ומכלי מים וניקבו צמיגים של כלי רכב. בשתי תקריות אחרות, במנטקת שעב אל-בוטום שבמסאפר יטא (דרום נפת חברון) ובקהילה העקורה עין א-רשאש (נפת רמאללה), הושחתו 18 אוהלים ששימשו למגורים ולחקלאות, וכן שתי מערכות פנלים סולאריים, גנרטור חשמלי וכ-10 שקי מספוא.
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 244 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (30 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (177 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (37 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של יותר משש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 121 משקי בית פלסטיניים המונים 1,149 בני אדם, בהם 452 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
בנוסף על כך, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 45 פלסטינים, בהם 24 ילדים, בעקבות הריסות לשם ענישה, ו-135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

מימון

ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה