ב-16בנובמבר, זה היום השני ברציפות, פשטו כוחות ישראליים, מלווים בטנקים, על מתחם בית החולים שיפא בעיר עזה ועל פי דיווחים תפסו שליטה בכמה מחלקיו. לדברי מנהל בית החולים, לאגף הדרומי נגרם נזק, לרבות למחלקת הרדיולוגיה, והכוחות לקחו כמה גופות מתוך בית החולים. השלכותיו של המבצע הצבאי עדיין אינן ברורות.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
ב-16 בנובמבר בשעה 16:00 בערך הושבתו כל שירותי הטלפוניה בעזה לאחר שספקיות השירותים הודיעו כי הדלק להפעלת גנרטורים אזל. בנוסף, ב-4 בנובמבר נפגעו וניזוקו מספר תשתיות תקשורת מדרום לנחל עזה (להלן : דרום). סוכנויות הומניטריות וכוחות מענה ראשוני הזהירו כי ניתוק התקשורת מסכן את בטיחותם של אזרחים ומתן סיוע מציל-חיים.
ב-24 השעות האחרונות נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות עזות ולחימה כבדה. באחת המתקפות הקטלניות ביותר, ב-15 בנובמבר בשעה 18:00 בערך, בזמן תפילת הערבית, פגעה תקיפה אווירית בקרבת מסגד יחיא א-סונא הממוקם בשכונת א-סברה בעיר עזה, ועל פי דיווחים הרגה 50 בני אדם ופצעה אחרים.
ב-16 בנובמבר, זה היום השני ברציפות, לא הוכנסו לעזה משאיות ממצרים, נכון ל־18:00. זאת בשל אי-יכולתה של אונר"א לקבל ולחלק מטענים נוספים בשל חוסר דלק. הקיבולת התפעולית המוגבלת של הסוכנות הוקצתה לאספקה שהתקבלה בימים קודמים. כן הודיעה אונר"א שבשל השבתת התקשורת, החל מה-17 בנובמבר לא תוכל לנהל או לתאם שיירות סיוע הומניטרי.
להערכת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-11 בנובמבר היו באזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) כ-807 אלף פלסטינים, נתון המהווה כשני שלישים מהאוכלוסייה שחיה באזור לפני המלחמה. השליש הנותר של האוכלוסייה, שלהערכת הלשכה מונה כ-400 אלף בני אדם, עקורים ככל הנראה בדרום.
ראשי הסוכנויות העיקריות של האו"ם וסוכנויות הומניטריות לא ממשלתיות מרכזיות הודיעו ב-16 בנובמבר כי "לא ישתתפו בהקמת שום 'אזור בטוח' בעזה שיוקם ללא הסכמת כל הצדדים," ובה בעת הדגישו כי על הצדדים מוטלת המחויבות "להקפיד בעקביות לחוס על חיי אזרחים – בכל מקום שבו הם נמצאים – ולתת מענה לצורכיהם הבסיסיים."
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
במשך הלילה (16-15 בנובמבר) נמשכו עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה ובח'אן יונס (בדרום). כמו כן, בדרום נמשכו תקיפות אינטנסיביות של כוחות ישראליים. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
מתקפות קטלניות ב-24 השעות האחרונות כללו את המתקפות שלהלן: ב-16 בנובמבר, בשעות הבוקר המוקדמות, פגעה על פי דיווחים הפגזה של כוחות ישראליים בתחנת הדלק המרכזית בכניסה הצפונית למחנה הפליטים אל-מר'אזי, שעל פי דיווחים עקורים מצאו בה מקלט, הרגה תשעה פלסטינים ופצעה עשרות בני אדם אחרים.
ב-15 בנובמבר, בעקבות קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון, לא עדכן משרד הבריאות בעזה זה היום החמישי ברציפות את נתוני ההרוגים. נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה מספרם המדווח של ההרוגים הפלסטינים בעזה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נוספים נפצעו.
מבצעים קרקעיים פעילים בלב העיר עזה המשיכו לשבש את תנועתם של צוותי חילוץ ואמבולנסים, וכן את תנועת בני אדם המבקשים להשיג צרכים חיוניים, ובמיוחד מזון ומים. משקי בית בשכונות המערביות של העיר עזה קראו לעזרה לאחר ששאריות המזון והמים שלהם אזלו. על פי דיווחים, הפונים לא יכלו לצאת מבתיהם בשל נוכחות של כוחות קרקע ישראליים ובשל לחימה. פניות רבות של משקי בית ובני משפחה שנלכדו מתחת למבנים ובתים שנפגעו נותרו בלא מענה; אגודת הסהר האדום הפלסטיני לא יכלה לתת מענה למאות קריאות לסיוע ולפינוי.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 71 עקורים ו-571 עקורים נפצעו בעת ששהו במתקני אונר"א שנפגעו ברחבי רצועת עזה.
על פי דיווחים, נכון ל-13 בנובמבר, ארגונים הומניטריים שותפים בתחום החינוך תיעדו מאז תחילת מעשי האיבה את מותם של 3,117 תלמידים ו-183 מורים. בנוסף, 4,613 תלמידים ו-403 מורים נפצעו.
על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראליים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של חיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-56.
להערכת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-11 בנובמבר היו בצפון כ-807 אלף פלסטינים, נתון המהווה כשני שלישים מהאוכלוסייה באזור לפני המלחמה. השליש הנותר של האוכלוסייה, שעל סמך הערכות הלשכה מונה כ-400 אלף בני אדם, עקורים ככל הנראה בדרום. מאות אלפים מבני האדם שנשארו בצפון עקורים גם הם ושוהים במתקנים ציבוריים, לרבות בתי ספר ובתי חולים, או אצל משפחות מארחות.
ב-16 בנובמבר המשיך צה"ל - שקרא לתושבי הצפון להתפנות לדרום – לפתוח "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. כן הודיע צה"ל על "הפסקה טקטית זמנית של פעילות צבאית" בין 10:00 ל-14:00 בשכונות א-שג'עייה ותורכמאן, כדי לאפשר לבני אדם לנוע דרומה. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במשך אותו יום עברו כ-10,000 בני אדם.
על פי דיווחים, כוחות ישראליים עצרו כמה מהעקורים הנמלטים דרך "המסדרון". יש דיווחים אנקדוטליים ועדויות ראייה על כך שעקורים מסוימים הוכו ואולצו להתפשט. ב-14 בנובמבר דיווחו עקורים כי צה"ל הקים מחסום לא מאויש שבו פוקדים על בני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. על פי דיווחים, פוקדים על עקורים להראות את תעודות הזהות שלהם ולעבור מה שנראה כמו סריקת זיהוי פנים.
מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-813 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת. צפיפות היתר מובילה להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, ומעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות. צפיפות היתר פוגעת ביכולתה של הסוכנות לספק שירותים יעילים ובעתם.
ב-16 בנובמבר הודיעה אונר"א כי בשל השבתת התקשורת וחוסר דלק, ב-17 בנובמבר לא יתקיימו במעבר רפיח פעילויות סיוע חוצות גבול, מאחר שיהיה בלתי אפשרי לנהל או לתאם שיירות סיוע הומניטרי.
ב-16 בנובמבר לא הוכנסו משאיות סיוע דרך מעבר רפיח עד השעה 18:00*. זאת משום שללא דלק, הסיוע מימים קודמים הצטבר ולא הועבר ליעדו. בדלק שסופק ב-15 בנובמבר השתמשה אונר"א להפעלת משאיות ומלגזות לפינוי הסיוע המצטבר, אבל הדלק אזל שוב.
ב-15 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של 607 בעלי נתינות זרה וכפולה, ועשרה פצועים. בין ה-2 ל-15 בנובמבר נלקחו 129 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של מדינות חברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי לזרז הכנסת סיוע הומניטרי.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים, אסורה.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
לדברי משרד הבריאות בעזה, לפני הפשיטה הצבאית הישראלית אל תוך מתחם בית החולים שיפא, פגעו הפגזות בחלקים ממנו וגרמו נזקים, לרבות במחלקת הכירורגיה, האגף לטיפול במחלות כליליות ומחסן. על פי דיווחים, אחרי כניסת הכוחות הועברו מטופלים, אנשי סגל ועקורים למקומות אחרים בתוך המתחם.
משרד הבריאות בעזה הודיע כי בין ה-11 ל-16 בנובמבר מתו בבית החלים שיפא בשל ניתוק החשמל 40 מטופלים, בהם שלושה פגים. ב-16 בנובמבר מת מטופל שסבל מאי-ספיקת כליות משום שמכונות הדיאליזה בשיפא חדלו לפעול.
ב-16 בנובמבר הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כוחות ישראליים, לרבות טנקים, הטילו מצור על בית החולים היחיד שעדיין פועל בצפון עזה, בית החולים הבפטיסטי אל-אהלי בעיר עזה. צוותי רפואה אינם יכולים לנוע מחוץ לבית החולים ולהגיע בבטחה לפצועים.
ב-15 בנובמבר, בשעה 20:30 בערך, פגע פגז שירו כוחות ישראליים בבית חולים השדה הירדני בעיר עזה ופצע שבעה מאנשי הצוות הרפואי, שהיו אנשי שירותי הרפואה המלכותיים הירדניים.
ב-16 בנובמבר דיווחה אונר"א כי בשבועיים האחרונים נצפתה עלייה בשיעור המחלות המידבקות במחסים. מעריכים כי שיעור מחלות העור עלה ב-35% ושיעור מקרי השלשול עלה בכ-40%.
לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-16 בנובמבר תפקדו באופן חלקי רק תשעה מתוך 35 בתי החולים בעזה, מאחר שהיתר השביתו את שירותי הרפואה הרשמיים שלהם.
מים ותברואה (רצועת עזה)
בשל חוסר דלק, ב-16 בנובמבר הודיעה אונר"א כי ל-70% מבני האדם בדרום אין גישה למים נקיים. יתרה מכך, בשכונות מסוימות החלו שפכים גולמיים לזרום ברחובות.
ללא דלק, תחנות שאיבת שפכים ציבוריות, 60 בארות מים בדרום, מתקן ההתפלה במרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח חדלו כולם לפעול בימים האחרונים. מתקן ההתפלה בח'אן יונס פועל ב-5% מקיבולתו (כ-300 מטר מעוקב מים ביום). יחד עם השבתת עבודת התברואה העירונית, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
המקור העיקרי למים ראויים לשתייה בדרום הינו שני צינורות המגיעים מישראל, המספקים יחד כ-1,100 מטר מעוקב מים בשעה. צופים כי מספר בארות ומתקני התפלה פרטיים שעדיין פועלים יושבתו עד ה-18 בנובמבר מחוסר דלק.
בצפון, מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. זה יותר משבוע שלעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים, ועקב כך קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
ביטחון תזונתי
הצפון מתמודד עם מחסור קריטי במזון. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי אינם יכולים לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-15 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
לדברי הרשויות הישראליות, ב-16 בנובמבר מצאו כוחות ישראליים ליד בית החולים שיפא את גופתה של בת ערובה ישראלית שנשבתה ב-7 באוקטובר. לדברי הרשויות הישראליות, 237 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. על פי מספר דיווחים באמצעי התקשורת, כ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. ב-15 בנובמבר חידש תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, לשחרר את בני הערובה ללא תנאי.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-16 בנובמבר ביצעו פלסטינים מתקפת ירי במחסום המנהרות (נפת בית לחם), הרגו חייל ישראלי ופצעו שלושה חיילים נוספים, ולאחר מכן נורו למוות בידי כוחות ישראליים.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 186 פלסטינים, בהם 51 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 43% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (430). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,661 פלסטינים, בהם לפחות 282 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
ב-15 בנובמבר, מתנחלים – על פי דיווחים מההתנחלות פדואל – השחיתו שני מבנים בשימוש חקלאי ומכלי מים, לאחר שפרצו לעיבורי כפר א-דיכ (נפת סלפית).
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 248 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (30 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (182 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
ב-15 בנובמבר, בירושלים המזרחית, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה את בית משפחתו של פלסטיני שהרג בינואר 2023 שבעה ישראלים במתקפה, ולאחר מכן נהרג על ידי כוחות ישראליים. הבית נאטם מיד לאחר המתקפה והמשפחה נותרה כבר אז ללא קורת גג. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בסך הכול 48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, לאחר הריסות לשם ענישה.
ב-15 באוקטובר נעקר משק בית אחד המונה שמונה בני אדם, חמישה מהם ילדים, לאחר שכוחות ישראליים הרסו את ביתם, בחלקו של הכפר שוקבא הנמצא בשטח C (נפת רמאללה), בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, בגין היעדר היתרים.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. נתונים אלה עודכנו ב-16 בנובמבר לאחר קבלת מידע חדש.
מימון
נכון ל-15 בנובמבר העבירו מדינות חברות 142.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-12% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. כן נמסרו התחייבויות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.