צוות אומדן הומניטרי משותף מטעם ארגוני האו"ם מבקר בבית החולים שיפא בעיר עזה ב-18 בנובמבר 2023. הצוות כולל מומחים לבריאות הציבור, אנשי לוגיסטיקה, ומאבטחים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מחלקת הבטיחות והאבטחה של האו"ם, סוכנות האו"ם לפירוק מוקשים / משרד האו"ם לשירותי מיזמים, אונר"א וארגון הבריאות העולמי, שעמד בראש הצוות. צילום: ארגון הבריאות העולמי.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 43
דגשים עיקריים
ב-18 בנובמבר פונו מבית החולים שיפא בעיר עזה כ-2,500 עקורים, יחד עם מספר מטופלים המסוגלים ללכת ואנשי סגל של בית החולים. זאת בעקבות פקודות של צה"ל, שהמשיך זה היום הרביעי ברציפות בפעילותו בתוך מתחם בית החולים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, עד לשעות אחר הצהריים נותרו בבית החולים 25 עובדי רפואה ו-291 מטופלים. עם המטופלים נמנים 32 תינוקות במצב קריטי, שני מטופלים בטיפול נמרץ ללא הנשמה, ו-22 מטופלי דיאליזה. בית החולים אינו מקבל מטופלים חדשים.
ב-18 בנובמבר ביקר בבית החולים שיפא צוות אומדן הומניטרי משותף מטעם ארגוני האו"ם, כדי לאמוד את המצב בשטח ולנהל ניתוח מצב מהיר, לאמוד קדימויות רפואיות ולבסס אפשרויות לוגיסטיות עבור משימות נוספות. הצוות התבקש לפנות עובדי רפואה ומטופלים למתקנים אחרים. ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים מפתחים בדחיפות תוכניות לפינויים המיידי של אחרוני המטופלים, אנשי הסגל ומשפחותיהם.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
ב-24 השעות האחרונות נפגעו על פי דיווחים שלושה בתי ספר המשמשים כמחסים לעקורים מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון), פגיעות שגרמו להרוגים רבים. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, בבית הספר תל א-זעתר שבבית לאהיא נהרגו ב-18 בנובמבר יותר מ-50 בני אדם. באותו יום נהרגו עשרות בני אדם, בהם ילדים, בבית הספר אל-פח'ורי של אונר"א בג'באליה, שבו מצאו מחסה 4,000 עקורים. ב-17 בנובמבר נפגע בית ספר נוסף של אונר"א, בשכונת א-זייתון בעיר עזה. בין ה-7 ל-16 בנובמבר נהרגו לפחות 71 עקורים ו-573 עקורים נוספים נפצעו בעת שביקשו מקלט במתקנים של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
ב-18 בנובמבר הוקיע מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, את החדשות בדבר הילדים, הנשים והגברים שנהרגו בעת שביקשו מקלט בבית הספר אל-פח'ורי, והזכיר כי "מחסים הם מקום מקלט בטוח. בתי ספר הם מקום ללמידה," והוסיף כי "אזרחים אינם יכולים ואינם צריכים לסבול זאת יותר."
ב-18 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים 120 אלף ליטר דלק. הרשויות הישראליות אישרו כי יתחילו להתיר מדי יום הכנסה של 70 אלף ליטר דלק ממצרים, כמות נמוכה בהרבה מן המינימום הדרוש לפעילות הומניטרית חיונית. הדלק נועד להיות מחולק על ידי אונר"א, וישמש לחלוקת מזון ולהפעלת גנרטורים בבתי חולים, מתקני מים ותברואה, מחסים ושירותים חיוניים אחרים.
במהלך הלילה (18-17 בנובמבר) הוחזרו בהדרגה שירותי הטלפוניה בתוך עזה, לאחר שהספקים קיבלו כמות מוגבלת של דלק. השבתת השירותים נמשכה כ-30 שעות ועצרה כמעט לחלוטין את מתן הסיוע ההומניטרי, המאתגר מלכתחילה, לרבות סיוע מציל-חיים לבני אדם שנפצעו או נלכדו תחת להריסות כתוצאה מתקיפות אוויריות ומעימותים.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
עימותים קרקעיים אינטנסיביים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה, בח'אן יונס וממזרח לרפיח (בדרום). כן נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות על ידי כוחות ישראליים בשורה של אזורים ברחבי עזה. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום לאורך נחל עזה, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
להלן כמה מן המתקפות הקטלניות ביותר ב-24 השעות האחרונות, מלבד המתקפות שפגעו בשלושת בתי הספר ודווחו לעיל: ב-18 בנובמבר, בשעה 1:15 לפנות בוקר בקירוב, נפגעה דירה בעיירה חמאד שבח'אן יונס, פגיעה שעל פי דיווחים נהרגו בה 28 בני אדם ו-23 בני אדם נוספים נפצעו; באותו יום, ב-12:00 בקירוב, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה בני אדם כשמבנה במחנה א-נוסייראת נפגע; ב-17 בנובמבר, בשעה 06:00 בערך, נפגע מבנה באזור אל-קרארה, מצפון-מזרח לח'אן יונס, פגיעה שעל פי דיווחים נהרגו בה 14 בני אדם ו-20 בני אדם אחרים נפצעו; באותו יום, בשעה 8:00 בערך, נפגע מבנה במזרח רפיח, פגיעה של פי דיווחים נהרגו בה תשעה בני אדם ו-10 בני אדם נוספים נפצעו.
מאז ה-11 בנובמבר לא עדכן משרד הבריאות בעזה את מספר ההרוגים המצטבר, עקב קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון. מספר ההרוגים המדווח נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. דווח כי כ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נוספים נפצעו.
לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 45 עיתונאים פלסטינים. לדברי משרד הבריאות, יותר מ-198 אנשי סגל רפואי נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, לפחות 12 מאנשיה נהרגו. ולדברי אונר"א, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 103 מאנשי הסגל של הסוכנות.
ב-24 השעות האחרונות , נכון לשעה 18:00, נהרגו בעזה על פי דיווחים שישה חיילים ישראלים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-62.
ב-18 בנובמבר הודיע צה"ל על "הפסקה טקטית זמנית של פעילות צבאית" למטרות פעילות הומניטריות באזור א-שבורה ברפיח.
ב-18 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא לתושבים בצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 7:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך היום עברו ב"מסדרון" כ-10,000 בני אדם, שרובם הגיעו לנחל עזה בעגלות רתומות לחמורים ובאוטובוסים, וחלקם אף ברגל.
על פי דיווחים, כוחות ישראליים עצרו כמה מהאנשים שנעו דרך "המסדרון". עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי כוחות ישראליים הקימו מחסום לא מאויש, שבו פוקדים על בני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. על פי דיווחים, פוקדים על עקורים להראות את תעודות הזהות שלהם ולעבור מה שנראה כסריקת זיהוי פנים. נצפתה יותר ויותר תנועה של ילדים ללא מלווים, וכן של משפחות שהופרדו.
מעריכים כי יותר מ-1.6 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כ-830 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. מספר בני האדם השוהים במחסים של אונר"א גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת, והמחסים אינם יכולים להציע קורת גג לעקורים המגיעים אליהם כעת. על פי דיווחים ראשוניים, אלפי עקורים ישנים בצמוד לקירות מחסים בדרום, תחת כיפת השמיים, בניסיון למצוא מקום מבטחים וביטחון.
צפיפות היתר תורמת להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, תופעה המעוררת חששות בדבר בעיות סביבתיות ובריאותיות. בממוצע, לרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת, ותא שירותים יחיד משרת כל 150 בני אדם. הגודש פוגע ביכולתה של אונר"א לספק שירותים יעילים ובעתם.
מלבד שלוש מכליות דלק, ב-18 בנובמבר נכון לשעה 18:00 לא הוכנסה אספקה הומניטרית ממצרים לעזה. בימים האחרונים הצטברה אספקה ונוצר גודש, זאת לאחר שהדלק להפעלת מלגזות ומשאיות בצד הקולט אזל, לצד קשיים לוגיסטיים ובטיחותיים הקשורים להשבתת הטלפוניה, וכן גורמים אחרים. מאז ה-21 באוקטובר הוכנסו לעזה דרך מצרים 1,139 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית.
ב-17 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של 689 בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, ו-41 פצועים. בין ה-2 ל-17 בנובמבר יצאו מעזה למצרים כמעט 6,500 בני אדם בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים.
מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של מדינות חברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי להגדיל הכנסת סיוע הומניטרי.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
ב-17 בנובמבר, בשעה 21:15 בערך, נפגע על פי דיווחים בית החולים הגריאטרי וופא בא-נוסייראת שבמרכז עזה (מדרום לנחל עזה) בתקיפה אווירית. בתקיפה נהרגו שני בני אדם, בהם מנהל בית החולים, ו-15 בני אדם אחרים נפצעו.
ב-18 בנובמבר הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי צוותי החירום הרפואיים שלה עדיין לכודים, זה היום השלישי ברציפות, בבית החולים הבפטיסטי אל-אהלי בעיר עזה, תחת הפגזות וירי כבד. הצוותים לא היו מסוגלים לצאת החוצה ולהגיע בבטחה לפצועים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-17 בנובמבר 25 מתוך 36 בתי החולים בעזה אינם מתפקדים בשל חוסר דלק, נזק, מתקפות וחוסר הביטחון. 11 בתי החולים האחרים פועלים ומקבלים מטופלים לאשפוז רק באופן חלקי, והשירותים בהם מוגבלים מאוד.
למידע על בית החולים שיפא, ראו דגשים עיקריים לעיל.
מים ותברואה (רצועת עזה)
בימים האחרונים, ללא דלק, חדלה פעולתם של תחנות שאיבת שפכים ציבוריות, 60 בארות מים בדרום, מתקן התפלה במרכז עזה, שתי משאבות השפכים הראשיות בדרום ומתקן טיהור השפכים ברפיח. מתקן התפלת מי הים בח'אן יונס פועל ב-5% מקיבולתו (כ-300 מטר מעוקב מים ביום). יחד עם השבתת עבודתם של שירותי התברואה העירוניים, המצב מהווה סיכון חמור לבריאות הציבור, ומגביר את הסכנה לזיהום מים ולהתפרצות של מחלות.
המקור העיקרי למים ראויים לשתייה בדרום הינו שני קווי מים המגיעים מישראל ומספקים יחד כ-1,100 מטר מעוקב מים בשעה.
בצפון, המצב קודר עוד יותר, ונלווים אליו חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים, בגין צריכת מים ממקורות לא בטוחים. מתקן ההתפלה וקו המים מישראל אינם פועלים. לעקורים השוהים במסים לא חולקו מים בבקבוקים זה יותר משבוע, ועקב כך קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
ביטחון תזונתי
תוכנית המזון העולמית דיווחה על גידול במספר מקרי ההתייבשות והתת-תזונה, והזהירה מפני הרעבה בשל קריסת שרשרת אספקת המזון ואי-מסירה של משלוחי סיוע בכמות מספקת. מאז תחילת מעשי האיבה הוכנסו לעזה רק 10% מאספקת המזון הדרושה.
בצפון אין מאפיות פעילות מאז ה-7 בנובמבר, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי אינם יכולים לספק סיוע בצפון, מאחר שהגישה אליו נותקה ברובה. יש סימנים לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לנקוט דפוסי אכילה חריגים, כמו אכילת שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-15 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
לדברי הרשויות הישראליות, 237 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. ב-17 בנובמבר חזר מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, על קריאתו לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-18 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים שישה פלסטינים בשתי תקריות נפרדות, ופלסטיני נוסף מת מפצעים שנגרמו לו ב-9 בנובמבר. חמישה מההרוגים, בהם ילד אחד, תועדו במחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם), במהלך מבצע צבאי שכלל עימותים חמושים עם פלסטינים ותקיפות אוויריות ישראליות שגרמו גם נזק נרחב למבני מגורים ולתשתית. הרוג נוסף תועד בעימותים במהלך מבצעי חיפוש ומעצר שהתנהלו בעיר טובאס.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 198 פלסטינים, בהם 52 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 43% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (439). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,778 פלסטינים, בהם לפחות 347 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 253 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (31 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (186 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 143 פלסטינים, בהם 72 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.
מימון
נכון ל-17 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 146.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-12% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.