מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 46

דגשים עיקריים

• ב-21 בנובמבר הותקף בית החולים אל-עודה בצפון עזה, התקפה שבה נהרגו שלושה רופאים ומלווה אחד של חולה, ומטופלים רבים נפצעו. ארגון Médecins Sans Frontières, הפועל בבית החולים, קרא לפינוי דחוף ובטוח של יותר מ-200 מטופלים למתקן רפואי מתפקד. מאז תחילת המלחמה תיעד ארגון הבריאות העולמי 178 מתקפות על שירותי בריאות ברצועת עזה, שבהן נהרגו 22 עובדי רפואה ו-48 עובדי רפואה נוספים נפצעו.
• ב-21 בנובמבר פונו כ-500 מטופלים ואנשי צוות מבית החולים האינדונזי בבית לאהיא (צפון עזה) לבית חולים בח'אן יונס (בדרום), בתיאום עם סוכנויות הומניטריות. זאת לאחר שבמתקפה יום קודם לכן נפגע בית החולים פגיעה ישירה, שלדברי ארגון הבריאות העולמי הרגה לפחות 12 בני אדם. בית החולים עדיין מוקף בכוחות ובטנקים ישראליים, ודווח כי בסביבתו מתנהלת לחימה נגד ארגונים חמושים, בעוד שבתוך המתקן לכודים מטופלים נוספים ואלפי עקורים המחכים לפינוי.
• מעריכים כי רק שני בתי חולים קטנים מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון), האחד בעיר עזה והשני בבית לאהיא, עדיין כשירים חלקית לפעולה ומקבלים מטופלים לאשפוז. 22 בתי החולים הנותרים אינם פועלים. נכון לעכשיו, שבעה מתוך 11 המתקנים הרפואיים בדרום מתפקדים. קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה ירדה מ-3,500 מיטות קודם למלחמה ל-1,400 מיטות כעת, זאת לעומת זינוק במספר בני האדם המבקשים טיפול. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לאחד מבתי החולים שעדיין מתפקדים כעת יש את היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי, או לבצע ניתוחים מורכבים.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.
• ב-20 בנובמבר, בערך ב-12:00, בית ספר של אונר"א במחנה בורייג' (מרכז עזה) שבו מצאו עקורים מקלט נפגע על פי דיווחים מירי ארטילרי; כתוצאה מהירי נהרגו לפחות 12 בני אדם ו-35 בני אדם אחרים נפצעו. נכון ל-19 בנובמבר נהרגו לפחות 176 עקורים שחסו במתקנים של אונר"א, ו-778 עקורים נוספים נפצעו.
• ב-21 בנובמבר נהרגה עובדת של ארגון הבריאות העולמי יחד עם תינוקה בן חצי השנה, בעלה ושני אחיה. נכון ל-19 בנובמבר נהרגו בעזה מאז ה-7 באוקטובר 108 אנשי סגל של אונר"א.
• כמעט 770 אלף מתוך 1.7 מיליון עקורים שוהים ב-99 מתקנים של אונר"א מדרום לנחל עזה (להלן: הדרום) בתנאי צפיפות יתר קשים. בשבועיים האחרונים תיעדה הסוכנות גידול של 35% במספר החולים במחלות עור, וגידול של 40% במספר החולים בשלשול. לדברי ארגון הבריאות העולמי, תנאי התברואה הירודים, יחד עם הגשמים שירדו לאחרונה, החריפו את הסיכון להתפרצות מגיפות ועלולים להוביל לזינוק במקרי דלקת ריאות בקרב ילדים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• עימותים קרקעיים אינטנסיביים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו בתוך וסביב העיר עזה, וכן בכמה אזורים בנפת צפון עזה, במיוחד בג'באליה. כן נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות על ידי כוחות ישראליים בשורה של אזורים ברחבי עזה. כוחות קרקע ישראליים שומרים על הניתוק בפועל של הצפון מהדרום לאורך נחל עזה, למעט ה"מסדרון" אל הדרום.
• שתי תקיפות אוויריות במחנה הפליטים נוסייראת (מרכז עזה) ב-20 וב-21 בנובמבר, פגעו במבני מגורים. בתקיפה הראשונה, ב-20 בנובמבר בשעה 23:00 בערך, נהרגו 17 בני אדם, ובשנייה, ב-21 בנובמבר קרוב ל-6:00, נהרגו 20 בני אדם; בשתי תקיפות נפצעו עשרות בני אדם.
• מאז ה-11 בנובמבר לא עדכן משרד הבריאות בעזה את מספר ההרוגים המצטבר, עקב קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון. מספר ההרוגים המדווח נכון ל-10 בנובמבר בשעה 14:00 (העדכון האחרון שנמסר) היה 11,078, שנמסר כי 4,506 מהם הם ילדים ו-3,027 הן נשים. על פי הנתונים האחרונים שבידי משרד הבריאות בעזה, כ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים ואפשר שהם לכודים או מתים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• על פי דיווחים, ב-20 בנובמבר נהרגו בעיר עזה ובצפון עזה שני עיתונאים. לדברי הוועדה להגנה על עיתונאים, מאז תחילת מעשי האיבה ב-7 באוקטובר נהרגו לפחות 53 עיתונאים.
• ב-24 השעות האחרונות ועד שעה 18:00 ב-21 בנובמבר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שני חיילים ישראלים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-73.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-10 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא ולהפעיל לחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. אף שצוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הבחין בירידה משמעותית בנפח תנועת בני האדם במסדרון באותו יום, לא ניתן היה להעריך את מספרם. רוב בני האדם הגיעו לנחל עזה בעגלות רתומות לחמורים ובאוטובוסים, וחלקם אף ברגל.
• כוחות ישראליים עוצרים כמה מהאנשים הנעים דרך "המסדרון". עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי כוחות ישראליים הקימו מחסום לא מאויש, שבו מורים לבני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. העקורים מצטווים להראות את תעודות הזהות שלהם וככל הנראה לעבור סריקת זיהוי פנים.
• בקרב בני האדם הנעים דרומה נצפתה עלייה גוברת במספרם של ילדים ללא מלווים, וכן של משפחות שהופרדו. כעת מפתחים תוכנית בין-סוכנותית למתן מענה למצב זה, לרבות רישום מקרים.
• מעריכים כי יותר מ-1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים, לרבות כמעט 930 אלף עקורים השוהים בלפחות 154 מחסים של אונר"א. המחסים של אונר"א קולטים בני אדם במספר גדול בהרבה מקיבולתם המיועדת, ואינם יכולים להציע קורת גג לעקורים המגיעים אליהם כעת.
• צפיפות היתר תורמת להתפשטות מחלות, לרבות זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול, תופעה המעוררת חששות סביבתיים ובריאותיים. בממוצע, לרשות כל 150 בני אדם השוהים במחסה של אונר"א עומד תא שירותים יחיד. בבסיס הלוגיסטי של אונר"א, שבו ביקשו מקלט יותר מ-8,000 בני אדם, עומד תא שירותים אחד לרשות כל 400 בני אדם. בשל תנאי התברואה הירודים נצפה מאז ה-7 בנובמבר גידול של 35% במספר הסובלים ממחלות עור, וגידול של 40% במספר הסובלים משלשול.
• מעריכים כי נכון ל-1 בנובמבר יותר מ-15% מהעקורים הם בעלי מוגבלויות, אבל במרבית המחסים אין את הציוד הנאות לדאוג לצורכיהם. במחסים אין את המזרנים והמיטות הרפואיים הנחוצים להם, ועקב כך נוצרים אצל בני אדם הרתוקים למיטותיהם כיבים ובעיות רפואיות אחרות שלא ניתן לטפל בהן בתנאים לא סטריליים.
• אונר"א, בשיתוף פעולה עם הארגון הלא ממשלתי "Humanity and Inclusion", סיפקה בימים האחרונים ל-3,830 בני אדם עם מוגבלויות, פצועים, ילדים וקשישים ערכות היגיינה, אביזרי עזר רפואיים, משקפיים, ערכות עזרה ראשונה וערכות תינוקות.

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

• ב-21 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים 63,800 ליטר דלק, בעקבות החלטה ישראלית שהתקבלה ב-18 בנובמבר לאפשר מדי יום הכנסת כמויות דלק קטנות עבור פעילויות הומניטריות חיוניות. אונר"א מחלקת את הדלק לתמיכה בחלוקת מזון, ולהפעלת גנרטורים בבתי חולים, מתקני מים ותברואה, מחסים ושירותים קריטיים אחרים.
• ב-21 בנובמבר נכון לשעה 20:00 הוכנסו לעזה ממצרים בסך הכול 79 משאיות ובהן אספקה הומניטרית. בסך הכול, בין ה-21 באוקטובר ל-21 בנובמבר בשעה 18:00 הוכנסו לעזה דרך הגבול המצרי לפחות 1,399 מטעני אספקה הומניטרית (למעט דלק), לעומת ממוצע חודשי של כמעט 10,000 מטעני מוצרים מסחריים והומניטריים (למעט דלק) שהוכנסו לעזה לפני ה-7 באוקטובר.
• ב-20 בנובמבר נפתח מעבר הגבול המצרי ואפשר פינוי של 571 בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, ו-67 פצועים וחולים. בין ה-2 ל-20 בנובמבר יצאו מעזה למצרים כמעט 8,448 בני אדם בעלי נתינות כפולה ונתינים זרים, ו-392 פצועים וחולים.
• מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הרשויות הישראליות דחו בקשות של מדינות חברות באו"ם להפעיל מעבר זה כדי להגדיל הכנסת סיוע הומניטרי.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-21 בנובמבר, על פי דיווחים, נמשכו הפעולות הישראליות בבית החולים שיפא. לדברי משרד הבריאות בעזה, בבית החולים נותרו 19 עובדי רפואה ו-259 מטופלים, המתמודדים עם מחסור קריטי בחשמל, מים ואספקה רפואית. בין המטופלים שני בני אדם בטיפול נמרץ, 22 מטופלי דיאליזה, 32 מטופלים שניתן להניע רק בשכיבה באלונקה, ו-27 מטופלים עם פציעות בעמוד השדרה, שכולם יתועדפו בפינוי הבא. בית החולים אינו פועל יותר ואינו מקבל מאושפזים חדשים.
• למידע נוסף על בתי חולים ראו פרק דגשים עיקריים לעיל.
• ב-18 וב-19 בנובמבר עדיין פעלו תשעה מתוך 22 המרכזים הרפואיים של אונר"א במרכז ובדרום עזה, ותועדו בהם ביקורים של 19,162 מטופלים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• ב-19 בנובמבר חילקו אונר"א ויוניסף 19,500 ליטר דלק לשני מתקני התפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. הדלק אפשר לכל המתקנים האלה להפעיל גנרטורים ולחדש את פעולתם, יותר משבוע לאחר שנאלצו לחדול מפעולה. ב-21 בנובמבר צפויה חלוקת דלק נוספת. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
• בצפון, החששות החמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בגין צריכת מים ממקורות לא בטוחים נותרים בעינם. מתקן ההתפלה וקו המים הישראלי המספק מים לצפון אינם פועלים. לעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים זה יותר משבוע.

ביטחון תזונתי

• מאז ה-7 בנובמבר לא הצליחו אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון, שהגישה אליו נותקה ברובה. בהיעדר מתקנים לבישול ודלק, בני אדם נאלצים לאכול את מעט הירקות הלא מבושלים והפירות הלא בשלים שעדיין זמינים להם. אין מאפיות פעילות, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הביעו חששות כבדים ביחס לסטטוס התזונתי של בני אדם, ובמיוחד נשים מיניקות וילדים.
• בנוסף, על בעלי החיים בצפון מאיימת סכנת הרעבה ומוות ברעב, בשל המחסור במספוא ובמים. גידולי שדה ננטשים וניזוקים יותר ויותר מחוסר הדלק הדרוש לשאיבת מים להשקיה.
• חקלאים ברחבי עזה החלו לשחוט את בעלי החיים שלהם, בשל הצורך המיידי במזון וחוסר מספוא. נוהג זה מהווה איום נוסף על הביטחון התזונתי, משום שהוא מוביל לדלדול של נכסים מניבים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-20 בנובמבר פורסמו שמותיהם של רוב ההרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, 236 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. ב-20 בנובמבר אמר דובר צה"ל כי 40 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה. ב-17 בנובמבר חזר מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, על קריאתו לשחרור מידי וללא תנאי של כל בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-24 השעות האחרונות לא דווח על הרוגים פלסטינים בגדה המערבית.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 201 פלסטינים, בהם 52 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
• מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 47% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (442). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,814 פלסטינים, בהם לפחות 355 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 74 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
• ב-24 השעות האחרונות, בשלוש תקריות נפרדות, פשטו על קהילות פלסטיניות תוקפים חמושים שידוע לתושבים הפלסטינים כי הם מתנחלים, אף שלבשו מדי צה"ל. בכיסאן (נפת בית לחם) פרצו התוקפים לבית, היכו גבר ואישה ואיימו להרוג אותם אם לא יעזבו את האזור. בקהילת טובא (דרום נפת חברון), באזור שהוכרז על ידי הרשויות "שטח אש 918", הושחתו מחסה לבעלי חיים ושקי מספוא. במנטקת שעב אעל-בוטום (נפת חברון) הושחתו מכלי מים ומערכת פנלים סולארית המשרתים את בית הספר בקהילה וכן מבנה מגורים, ו-20 עצים נעקרו.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 271 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (202 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של כמעט שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• ב-24 השעות האחרונות לא תועדו עקירות חדשות בשל אלימות במעורבות מתנחלים. מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• ב-21 בנובמבר הרסו כוחות ישראליים שני מבנים בשתי שכונות נפרדות בירושלים המזרחית, אל-עיסאוויה וסילואן, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. כתוצאה מכך נעקרו שישה בני אדם, בהם ארבעה ילדים. בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 143 פלסטינים, בהם 72 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-21 בנובמבר , בשעה 23:59 זמן מקומי, העבירו מדינות חברות באו"ם 171.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-14% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר, שאם אכן ימומשו יביאו את רמת המימון של פניית הבזק לכדי 32% מהסכום המבוקש. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.