מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 49

דגשים עיקריים

• ב-24 בנובמבר בשעה 7:00 נכנסה לתוקף הפוגה הומניטרית שעליה הוסכם בין ישראל לחמאס. נכון לשעה 22:00 לא תועדה כל תקרית מרכזית שהיא. מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, הביע את תקוותו כי "אחרי יום ראשון זה של ההפוגה ההומניטרית יבואו עוד ימים רבים אחרים, וכי ההפוגה תוביל להפסקת אש הומניטרית לטווח ארוך יותר – למען תושבי עזה, ישראל ומעבר להן."
• ב-24 השעות שקדמו להפוגה הועצמו התקיפות הישראליות מן האוויר, הים והיבשה באזורים רבים ברחבי עזה, לצד קרבות קרקעיים עם ארגונים פלסטיניים חמושים מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) ובמרכז עזה. באחת התקריות הקטלניות ביותר, בשעה 20:00 בערך ב-23 בנובמבר, נפגעה בית ספר בג'באליה בתקיפה אווירית שעל פי דיווחים הרגה 27 בני אדם ופצעה 93 בני אדם נוספים.
• ההפוגה אפשרה לאו"ם להרחיב את משלוח הסיוע אל עזה ובתוכה. ב-24 בנובמבר נשלחו 200 משאיות מניצנה למעבר רפיח, ובנקודת הקבלה של אונר"א בעזה נפרקו מטענים מ-137 משאיות שהכילו סחורות – משלוח הסיוע הגדול ביותר מאז חידוש המשלוחים ההומניטריים ב-21 באוקטובר. בנוסף הוכנסו אל עזה 129 אלף ליטר דלק, ובפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר, גם ארבע מכליות ובהן גז לבישול.
• על פי דיווחים, במסגרת ההסכם ישוחררו בהדרגה בני ערובה ועצירים. ב-24 בנובמבר שוחררו 24 בני ערובה שהוחזקו בעזה ו-39 פלסטינים שהוחזקו בבתי כלא ישראליים. בני הערובה ששוחררו כללו 13 ישראלים – תשע נשים וארבעה ילדים – ו-11 נתינים זרים. העצירים הפלסטינים כללו 24 נשים ו-15 ילדים.
• מעריכים כי ב-24 בנובמבר ניסו כמה אלפי פלסטינים לעבור מהאזור שמדרום לנחל עזה (להלן: הדרום) לצפון, למרות שצה"ל הזהיר כי השיבה לצפון אסורה. בכמה תקריות שדווחו בשעות הבוקר ואחר הצהריים פתחו כוחות ישראליים באש והשליכו רימוני גז מדמיע לעבר בני אדם שיצאו צפונה; על פי דיווחים, לפחות אדם אחד נהרג ועשרות נפצעו.
• ב-24 בנובמבר פינו אגודת הסהר האדום הפלסטיני וצוות של האו"ם לפחות 21 מטופלים ופצועים, וכן 19 ממלוויהם, מבית החולים הבפטיסטי אל-אהלי בעיר עזה (בצפון) לבית חולים בח'אן יונס (בדרםו). למרות היעדר חשמל, אספקה ומזון חזר בית החולים אל-אהלי לקבל מטופלים לאשפוז ולספק שירותים רפואיים מוגבלים, לאחר שבמשך ימים אחדים לא הייתה אליו גישה.
• גם כן ב-24 בנובמבר, שיירה של האו"ם הצליחה להגיע לשני מתקנים של אונר"א בצפון שעקורים מצאו בהם מקלט, לספק קמח ולנהל בהם אומדן ראשוני. זהו משלוח הסיוע הראשון זה למעלה מחודש למחסה בצפון.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• תקיפות אוויריות, הפגזות ועימותים קרקעיים התעצמו במשך הלילה ועד לכניסתה של ההפוגה ההומניטרית לתוקף ב-7:00 ב-24 בנובמבר. על פי דיווחים, מחנה הפליטים ג'באליה, בצפון, היה יעדה של אחת ההפגזות הארטילריות הכבדות ביותר עד עתה. באזורים שממזרח לאל-בורייג', דיר אל-בלח, אל-מור'ראקה, מחנה א-נוסייראת ומחנה אל-מר'אזי דווח על ירי טנקים כבד ופעילויות קרקעיות של כוחות ישראליים, וכן על עימותים עם ארגונים חמושים. כן דווח על ירי טנקים ממזרח לרפיח ולח'אן יונס.
• כמה מהתקיפות האוויריות הישראליות ב-23 בנובמבר גרמו לנפגעים רבים. בנוסף על התקרית בבית הספר בג'באליה (ראו לעיל), דווח על התקריות הבאות: זמן קצר אחרי 12:00 נפגעו שני בנייני מגורים בחלקים שונים של העיר רפיח, פגיעות שעל פי דיווחים נהרגו בהן 14 בני אדם, שישה מהם ילדים; בשעה 13:00 נפגע בית במרכז ח'אן יונס שבו נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם, בהם אישה הרה; בשעה 15:00 בערך נפגע בית בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה, ועל פי דיווחים נהרגו בו עשרה בני אדם; בשעה 20:40 בערך נפגעו שתי מכוניות במחנה א-נוסייראת, ועל פי דיווחים נהרגו בהן 11 בני אדם, רובם ילדים.
• ב-24 השעות האחרונות לא פורסמו נתונים חדשים על הרוגים. לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, נכון לשעה 18:00 ב-23 בנובמבר נהרגו בעזה יותר מ-14,800 בני אדם , בהם כ-6,000 ילדים וכ-4,000 נשים. משרד זה, הכפוף לרשויות בפועל בעזה, מדווח על הרוגים מאז שב-11 בנובמבר חדל משרד הבריאות בעזה לעשות זאת, לאחר קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון.
• נכון ל-24 בנובמבר בשעה 18:00, מספר החיילים הישראלים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית נותר 75, זאת לדברי מקורות ישראליים רשמיים.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-24 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא ולהפעיל לחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, פחות מ-400 בני אדם עברו דרומה.
• אדם שרואיין על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים במעבר מהצפון לדרום אמר כי רעב היה הסיבה העיקרית שאילצה אותו ואת משפחתו לעזוב את הצפון. הוא אמר גם שמשפחתו לא קיבלה סיוע במזון זה שבועות, וכי נאלצו לפרוץ לחנויות מכולת בחיפוש אחר מזון שיאפשר להם לשרוד.
• בימים קודמים עצרו כוחות ישראליים כמה מהאנשים שנעו דרך ה"מסדרון". עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי כוחות ישראליים הקימו מחסום לא מאויש, שבו מורים לבני אדם מרחוק לעבור דרך שני מבנים, שסבורים כי מותקנת בהם מערכת מעקב. העקורים מצטווים להראות את תעודות הזהות שלהם וככל הנראה לעבור סריקת זיהוי פנים.
• בימים האחרונים נצפתה גם תנועה של ילדים ללא מלווים, וכן של משפחות שהופרדו. גורמים הומניטריים מסייעים לילדים אלה, לרבות באמצעות רישום מקרים.
• מעריכים כי יותר מ-1.7 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 896 אלף מתוכם שוהים בלפחות 99 מתקנים בדרום.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א ניכר גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, מחלות עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
• בשל מחסור במרחב במחסים בדרום, רוב העקורים הגברים והנערים הבוגרים יותר ישנים תחת כיפת השמיים, בחצרות בתי ספר או ברחובות, סמוך לקירות החיצונים של המחסים. לפחות במחסה אחד של אונר"א בח'אן יונס שוכנו כמה מאות משפחות עקורים באוהלים מחוץ לתחום המחסה עצמו.

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

• ב-24 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים 129 אלף ליטר דלק, ובפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר גם ארבע מכליות שהובילו גז לבישול. אונר"א מחלקת את הדלק לתמיכה בחלוקת מזון, ולהפעלת גנרטורים בבתי חולים, מתקני מים ותברואה, מחסים ושירותים קריטיים אחרים.
• ב-24 בנובמבר נכון לשעה 18:00 נפרקו בנקודת הקבלה של אונר"א בעזה בסך הכול 137 משאיות שהכילו סחורות. בסך הכול, בין ה-21 באוקטובר ל-23 בנובמבר בשעה 18:00 הוכנסו לעזה דרך הגבול המצרי לפחות 1,860 מטעני אספקה הומניטרית (למעט דלק), לעומת ממוצע חודשי של כמעט 10,000 מטעני סחורות מסחריות והומניטריות (למעט דלק) שהוכנסו לעזה לפני ה-7 באוקטובר.
• מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה נקודת הכניסה העיקרית להכנסת סחורות, נותר סגור.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-23 בנובמבר, בשעה 22:00 בערך, פגעה על פי דיווחים תקיפה אווירית ישראלית בבית החולים האינדונזי בבית לאהיא (נפת צפון עזה) והרסה את הגנרטור שלו. לאחר מכן פשטו חיילים ישראליים על בית החולים. על פי דיווחים, לפחות אישה אחת נהרגה ושלושה מטופלים נעצרו. החיילים יצאו מהמתקן עם עלות השחר. בית החולים אינו כשיר לפעולה.
• ב-24 בנובמבר נסוגו כוחות ישראליים ממתחם בית החולים שיפא בעיר עזה, שבו פעלו במשך תשעה ימים. על פי דיווחים, לפני שעזבו הרסו הכוחות הישראליים מנהרה שמצאו מתחת למתחם; על פי דיווחים, גם צינורות חמצן וגנרטורים נהרסו. מעריכים כי בשיפא, שנכון לעכשיו אינו פועל, נותרו כ-250 מטופלים ואנשי סגל.
• מעריכים כי מתוך 24 בתי החולים שפעלו בצפון קודם למלחמה, רק ארבעה בתי חולים קטנים כשירים לפעולה ומקבלים מטופלים חדשים לאשפוז. נכון לעכשיו שמונה מבין 11 המתקנים הרפואיים בדרום מתפקדים. קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה ירדה מ-3,500 קודם למלחמה ל-1,400 כעת, בד בבד עם זינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים שעדיין מתפקדים כעת היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי, או לבצע ניתוחים מורכבים.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה הגנה מיוחדת לבתי חולים ולאנשי סגל רפואי, ועל כל הצדדים לסכסוך להבטיח את ההגנה עליהם. אסור להשתמש בבתי חולים כדי לגונן על אובייקטים צבאיים מפני מתקפה. בכל מבצע צבאי סביב ובתוך בתי חולים יש לנקוט צעדים לחוס ולהגן על מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים, לרבות התרעות אפקטיביות המביאות בחשבון את יכולתם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואזרחים אחרים להתפנות בבטחה.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• דווח כי בימים האחרונים הביוב זורם ברחובות בכמה אזורים ברחבי רפיח. מייחסים זאת לשילוב של פעולתו המוגבלת, בשל חוסר דלק, של מתקן טיהור שפכים יחיד, ולנזק שנגרם לתשתית ביוב.
• אונר"א ממשיכה לחלק משלוחי דלק לחברת המים הראשית בעזה., וזו בתורה מחלקת את הדלק למתקני מים ותברואה בדרום: שני מתקנים להתפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
• בצפון, החששות החמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בגין צריכת מים ממקורות לא בטוחים נותרים בעינם. מתקן ההתפלה וקו המים הישראלי המספק מים לצפון אינם פועלים. לעקורים השוהים במחסים לא חולקו מים בבקבוקים זה יותר משבועיים משום שלארגונים השותפים אין גישה לצפון.

ביטחון תזונתי

• ב-24 בנובמבר הצליחה אונר"א לחלק קמח לשני מחסי עקורים בצפון. מלבד זאת, זה כמה שבועות שלא הייתה חלוקת מזון בצפון. בהיעדר מתקנים לבישול ודלק, בני אדם נאלצים לאכול את מעט הירקות הלא מבושלים והפירות הלא בשלים שעדיין זמינים להם. אף מאפייה אינה פועלת, בשל חוסר דלק, מים וקמח, וכן בשל נזק מבני. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. אנשי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הביעו חששות כבדים ביחס לסטטוס התזונתי של בני אדם, ובמיוחד נשים מיניקות וילדים.
• גם כן בצפון, על בעלי חיים מאיימת סכנת הרעבה ומוות ברעב, בשל המחסור במספוא ובמים. גידולי שדה ננטשים וניזוקים יותר ויותר מחוסר הדלק הדרוש לשאיבת מים להשקיה.
• חקלאים ברחבי עזה החלו לשחוט את בעלי החיים שלהם, בשל הצורך המיידי במזון וחוסר מספוא. נוהג זה מהווה איום נוסף על הביטחון התזונתי, משום שהוא מוביל לדלדול של נכסים מניבים.
• מחירי המזון בשווקים זינקו באופן חסר תקדים. לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך אוקטובר עלו מחירי המזון והמשקאות ב-10%; מחירי הירקות האמירו בשיעור של 32%, מחיר הקמח ב-65% ומחיר המים המינרליים ב-100%.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• קודם לכניסתה של ההפוגה ב-24 בנובמבר המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-20 בנובמבר פורסמו שמותיהם של רוב ההרוגים בישראל, בהם 859 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, לאחר שחרורם של בני הערובה ב-24 בנובמבר נותרו 211 בני אדם בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה. ב-22 בנובמבר חזר מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, על קריאתו לשחרור מידי וללא תנאי של כל בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-24 השעות האחרונות הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים בגדה המערבית, בהם ילד בן 14, במהלך שני מבצעי חיפוש ומעצר במחנה הפליטים עקבת ג'אבר (נפת יריחו) ובכפר ביתא (נפת שכם). לא דווח על נפגעים ישראלים.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 213 פלסטינים, בהם 55 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
• מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 48% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (454). כ-66% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. 24% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים; 2% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים; ו-1% נהרגו במהלך הריסות לשם ענישה.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,877 פלסטינים, בהם לפחות 364 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 78 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
• ב-24 השעות האחרונות לא דווח על מתקפות חדשת שביצעו מתנחלים. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 281 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (210 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (38 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של כמעט שש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• ב-24 בנובמבר, בכפר רמאנה (נפת ג'נין), כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה את ביתה של משפחה שאחד מבניה הואשם בהריגת ישראלי באוגוסט 2023. כתוצאה מכך נותרו שישה בני אדם, בהם ילד אחד, ללא קורת גג. הריסות לשם ענישה הן צורה של ענישה קולקטיבית שהמשפט הבינלאומי אוסר עליה.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 162 פלסטינים, בהם 82 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-48 פלסטינים, בהם 24 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-23 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 238.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-20% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. עד ה-23 בנובמבר נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.