מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 62

דגשים עיקריים

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעה 14:00 ב-6 בדצמבר ל-14:00 ב-7 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 350 פלסטינים, ו-1,900 נפצעו, ולדברי מקורות ישראליים, חמישה חיילים ישראלים נהרגו. הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו בחבי עזה, והתמקדו במרכז עזה. במקביל, הפעילות הקרקעית והלחימה הועצמו משמעותית, וכן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• לדברי מקורות באמצעי התקשורת, ב-7 בדצמבר עצרו כוחות צבאיים ישראליים בין עשרות למאות גברים ונערים פלסטינים מגיל 15 ומעלה בבית ספר בבית לאהיא שבצפון, שבו ביקשו מקלט. העצורים הופשטו מבגדיהם, נאזקו והועברו למקום לא ידוע. מקורות רשמיים ישראליים מסרו כי נבדק השיוך האפשרי של העצירים לחמאס.
• ב-7 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, הוכנסו לעזה ממצרים 69 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית ו-61 אלף ליטר דלק. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 170 משאיות ו-110 אלף ליטר דלק שהוכנסו במהלך ההפוגה ההומניטרית שיושמה בין ה-24 ל-30 בנובמבר, ומ-500 המטענים בממוצע (לרבות דלק) שהוכנסו לעזה בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. ב-7 בדצמבר פונו מעזה למצרים 121 חולים ו-491 נתינים זרים או בעלי נתינות כפולה.
• יכולתו של האו"ם לקבל מטעני סיוע המוכנסים לעזה נפגעה משמעותית בימים האחרונים בשל מספר גורמים. אלה כוללים מחסור במשאיות בתוך עזה, מאחר שמספר משאיות נתקעו במרכז עזה, המנותק מן הדרום; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להתייצב לעבודה במעבר רפיח בשל מעשי האיבה.
• ב-7 בדצמבר אמר תת-המזכ"ל בתדרוך לעיתונות: "בדרום עזה כבר אין לנו פעילות הומניטרית ראויה לשמה. קצב המתקפה הצבאית בדרום עזה מהווה חזרה על המתקפה בצפון עזה. היא לא יצרה מקום בטוח לאזרחים בדרום עזה, דבר מה שהיה אבן הפינה של התוכנית ההומניטרית להגן על אזרחים ובכך לספק להם סיוע. אבל בלי מקומות מבטחים, התוכנית הרוסה."
• ב-7 בדצמבר הייתה נפת רפיח הנפה העיקרית בעזה שבה התבצעה חלוקה מוגבלת של סיוע. בנפת ח'אן יונס הסמוכה פסקה חלוקת הסיוע ברובה בשל העצימות של מעשי האיבה, מלבד משלוח של אספקה רפואית לשני בתי חולים. נפת מרכז עזה נותקה ברובה מהדרום, לאחר שכוחות ישראליים הטילו הגבלות על התנועה לאורך כבישים ראשיים. הגישה מהדרום לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) עצרה ב-1 בדצמבר, עם חידוש מעשי האיבה.
• ב-7 בדצמבר מסר ארגון הבריאות העולמי לבית החולים האירופי בעזה ולמרכז הרפואי א-נאסר בח'אן יונס משלוחי אספקה לטיפול טראומה וחירום, לכיסוי צורכיהם של 4,500 מטופלים. זו הייתה משלחת אספקת הסיוע הראשונה מאז ה-29 בנובמבר, שיצאה לפועל למרות מעשי איבה פעילים באזור.
• הזרימה של עקורים לרפיח נמשכה גם ב-7 בדצמבר. מאז ה-3 בדצמבר הגיעו לרפיח עשרות אלפי עקורים, רובם מרחבי נפת ח'אן יונס. גורמים הומניטריים מדווחים על תנאי צפיפות קיצוניים והיעדר משאבים בסיסיים ברפיח, שבה לא נותר שום מרחב ריק שבני אדם יוכלו להתמקם בו, אפילו לא ברחובות ובשטחים פתוחים אחרים. אלפי בני אדם מחכים שעות, מתגודדים בקרב המון רב, סביב מרכזי חלוקת סיוע, מתוך צורך נואש במזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. קיימים חששות מפני קריסת החוק והסדר בתנאים אלה.
• ב-7 בדצמבר הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי פעולתו של מרכז האמבולנסים שלה בצפון עזה נעצרה. פינוי פצועים אינו אפשרי בשל אזילת הדלק לכלי הרכב וסגירתם של בתי החולים הפועלים באזור הצפוני. עם זאת, צוותי אמבולנסים עדיין מקבלים מקרים קלים עד בינוניים לטיפול בג'באליה, ומטפלים בכ-250 פצועים מדי יום.
• ב-7 בדצמבר ייעד צה"ל אזור נוסף ברחבי ג'באליה, א-זייתון, העיר העתיקה בעזה וא-שג'עייה, הכולל כ-30 קמ"ר, לפינוי מידי למחסים במערב. באזור זה התגוררו כ-500 אלף בני אדם, ומוערך כי באוקטובר 2023 מצאו בו 200 אלף עקורים מחסה ב-70 מחסי חירום ייעודיים.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.
• במכתב למועצת הביטחון, שאותו ביסס על סעיף 99 במגילת האומות המאוחדות, חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש הומניטרית ואמר: "אנו ניצבים בפני סכנה חמורה של קריסת המערכת ההומניטרית. המצב מידרדר במהירות לכדי קטסטרופה, שעלולות להיות לה השלכות בלתי הפיכות על הפלסטינים ככלל וכן על השלום והביטחון באזור. זו תוצאה שיש להימנע ממנה בכל מחיר." על סמך מכתב זה תתכנס מועצת הביטחון בימים הקרובים למושב מיוחד.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-6 בדצמבר, וכללו תקיפות של מבני מגורים:
  • ב-6 בדצמבר בשעה 18:00 בערך, נפגע בניין מגורים במרכז רפיח. בפגיעה נהרגו 18 פלסטינים, בהם ילדים.
  • ב-6 בדצמבר בשעה 21:00 בערך נפגע בניין מגורים שבו שהו עקורים באזור ברכאת אל-ואז, ממערב למחנה אל-מר'ארי. בפגיעה נהרגו 18 פלסטינים, רובם ילדים, ו-20 בני אדם אחרים נפצעו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 17,177 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ועל פי דיווחים 46 אלף בני אדם נפצעו. רבים אחרים נעדרים, וככל הנראה הם עדיין לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• ב-5 בדצמבר אמר משרד הנציב העליון לזכויות האדם כי "דפוס המתקפות שיעדיהן הן תשתית אזרחית, או שנודעות להן השלכות על תשתית אזרחית, מעורר חששות כבדים בדבר הציות של ישראל למשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומעלה משמעותית את הסיכון לפשעי זוועה."
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 93 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם מאזורים ספציפיים קודם שיהוו יעדים לתקיפות. מאז סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כמעט 30% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
• לדברי אונר"א, נכון ל-5 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 1.2 מיליון מן העקורים האלה נרשמו ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כמיליון רשומים ב-98 מחסים של אונר"א בדרום (לפני הפינוי שלעיל). קשה להגיע לנתון מדויק, במיוחד לאור הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, גירוש השוהים בחמישה מחסים של אונר"א ב-6 בדצמבר והגבלות גישה.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות.
• הועלו חששות בדבר קבוצות פגיעות וחלשות של בני אדם המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. עם אלה נמנים בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• נכון לעכשיו, רק 14 מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה מתפקדים ומסוגלים לקבל מטופלים חדשים לאשפוז, וגם במתקנים אלה השירותים מוגבלים. רק שניים מבתי החולים האלה ממוקמים בצפון. שני בתי החולים העיקריים בדרום עזה פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולת מיטות האשפוז שלהם, ומתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. בנוסף על כך בתי החולים האלה מספקים מחסה לאלפי עקורים.
• ב-7 בדצמבר, בית החולים אל-עודה בג'באליה, אחד משני בתי החולים שעדיין פועלים בצפון, כותר על ידי כוחות ישראליים וניזוק בהפגזה ישראלית. כן דווח על ירי של צלפים ישראליים אל תוך בית החולים.
• נכון ל-7 בדצמבר תיעד ארגון הבריאות העולמי 212 מתקפות על שירותי רפואה ברצועת עזה, שבהן נפגעו 56 מתקני בריאות (לרבות 24 בתי חולים שניזוקו) ו-59 אמבולנסים.

ביטחון תזונתי

• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) ניהלת תוכנית המזון העולמית אומדן מהיר של ביטחון תזונתי ברחבי הרצועה, במדגם שכלל 399 משקי בית. ב-36% ממשקי הבית המשיבים נמצא רעב קשה, וב-52% נוספים נמצא רעב בינוני. ב-91% ממשקי הבית דיווחו המשיבים כי הם הולכים לישון כשהם רעבים, ו-63% דיווחו כי חוו ימים שלמים שבהם לא אכלו מזון כלל. המצב בצפון גרוע משמעתית מכך. המחסור החריף בגז לבישול יצר תלות קשה במקורות דלק פחות נקיים, כגון עצים להסקה, שיירי עץ ושריפת פסולת, שכולם מגבירים את הסיכון למחלות דרכי הנשימה.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• ב-7 בדצמבר הדגישו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה כי בשל תנאי צפיפות היתר, המחסור בבתי שימוש ובשירותי תברואה במחסים ברפיח אילץ בני אדם לעשות את צרכיהם תחת כיפת השמיים, ועקב כך גוברים החשות מפני התפשטות של מחלות.
• חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. זה שבועות שכמעט לא חל שיפור בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי.
• אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים השואבות כ-10,000 מטר מעוקב ביום כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי במחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-7 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; לא דווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-138 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-6 בדצמבר וב-7 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים, בהם ילד בן 16, במהלך שני מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ביעבד (נפת ג'נין) ובמחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם). שני פלסטינים אחרים מתו מפצעים שנגרמו להם ב-7 ו-13 בנובמבר, אחרי שנורו בידי כוחות ישראליים במהלך שני מבצעים נפרדים שכוחות ישראליים ניהלו במחנה הפליטים טול כרם.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 256 פלסטינים, בהם 67 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 246 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשני החודשים האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בטעות כאחד ממבצעי המתקפה).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,368 פלסטינים, בהם לפחות 533 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• ב-5 בדצמבר פשטו תוקפים חמושים, שידוע לתושבים פלסטינים כי הם מתנחלים אף שלבשו מדי צה"ל, על קהילת אל-עוביידיה (נפת בית לחם); התוקפים הרסו ארבעה מבנים שנבנו במימון תורמים, בהם שני מבני מגורים ושני מחסים לבעלי חיים.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 320 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (241 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (44 תקריות). הממוצע השבועי של תקריות מסוג זה במהלך התקופה הוא 39, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. עם זאת, מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בשבוע האחרון (27 בנובמבר – 3 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות מקרי ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 283 פלסטינים, בהם 149 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• 63 פלסטינים אחרים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר שמאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 16 בתים, נתון זהה למספר הבתים שדווח כי נהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 265 פלסטינים נוספים, בהם 119 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-51 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-6 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 405.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-33% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.