מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 63

דגשים עיקריים

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-7 וה-8 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 310 פלסטינים, ולדברי מקורות ישראליים, ארבעה חיילים ישראלים נהרגו. הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי עזה. בה בעת נמשכו גם פעילות קרקעית ולחימה אינטנסיביות, במיוחד בחלקים המזרחיים של העיר עזה, ג'באליה, מחנה הפליטים א-נוסייראת והחלקים המזרחיים של נפת ח'אן יונס. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• מאז ה-3 בדצמבר הגיעו לרפיח עשרות אלפי עקורים, רובם מנפת ח'אן יונס השכנה, בעקבות פקודות פינוי שהתקבלו מצה"ל והפגזות ולחימה מתמשכות. עבור עקורים רבים זו העקירה השנייה או השלישית שחוו מאז ה-7 באוקטובר. ברפיח הם נאלצים לחיות בתנאי צפיפות יתר קיצוניים, בלא מרחב פנוי שבו יוכלו למצוא מחסה, אפילו לא ברחובות או בשטחים פתוחים אחרים. אלפי בני אדם מחכים שעות בהמוניהם סביב מרכזי חלוקת סיוע, מתוך צורך נואש במזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה.
• ב-8 בדצמבר נותרה נפת רפיח הנפה היחידה כמעט בעזה שבה התבצעה חלוקה מוגבלת של סיוע. בנפת ח'אן יונס ובמרכז עזה פסקה ברובה חלוקת הסיוע בימים האחרונים בשל העצימות של מעשי האיבה והגבלות התנועה בכבישים הראשיים, מלבד משלוחי דלק מוגבלים לספקי שירותים מרכזיים. הגישה מהדרום לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) עצרה ב-1 בדצמבר, עם חידוש מעשי האיבה.
• ב-8 בדצמבר הזהיר מזכ"ל האו"ם את מעצת הביטחון מפני "קריסה מוחלטת של הסדר הציבורי והגברת הלחץ לעקירה המונית אל תוך שטח מצרים," בשל ההידרדרות החמורה במצב ואי-היכולת להושיט סיוע באופן יעיל. הוא הוסיף כי "בני אדם נואשים, מפוחדים וזועמים. במקרים אחדים הפנו את זעמם כלפי אנשי סגל שלנו." מנהל אונר"א בעזה אמר כי "החברה מצויה על סיפה של קריסה מלאה," וכי "מספר משלוחי סיוע נבזזים וכלי רכב של האו"ם נרגמים באבנים."
• כן ציין מזכ"ל האו"ם כי "פוקדים על בני אדם בעזה לנוע כאילו שהם כדורים אנושיים במכונת משחק – הם נזרקים מפה לשם בין פיסות הולכות וקטנות של הדרום, בלי דבר מכל התנאים הבסיסיים ביותר להישרדות. אבל שום מקום בעזה אינו בטוח." הוא חזר על קריאתו "להפסקת אש הומניטרית מידית, להגנה על אזרחים ולמשלוח דחוף של סיוע מציל-חיים."
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.
• ב-8 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשישה פלסטינים, בהם ילד אחד, במהלך מבצע במחנה הפליטים אל-פארעה בגדה המערבית (נפת טובאס). מותם מביא את סך ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר ל-263, בהם 68 ילדים. 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנה 2005.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות, וכללו תקיפות של מבני מגורים:
  • ב-7 בדצמבר בשעה 15:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים 30 פלסטינים בפגיעה בבית בשכונת א-דורג', ממזרח לעיר עזה.
  • ב-7 בדצמבר בשעה 21:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים 35 בני אדם בפגיעה בשני בתים במזרח העיר עזה.
  • ב-8 בדצמבר בשעה 8:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים במחנה א-נוסייראת, במרכז עזה.
  • ב-8 בדצמבר בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה בני אדם בפגיעה בבניין מגורים במערב ח'אן יונס.
  • נפגע בניין מגורים שבו שהו עקורים באזור ברכאת אל-ואז, ממערב למחנה אל-מר'ארי. בפגיעה נהרגו 18 פלסטינים, רובם ילדים, ו-20 בני אדם אחרים נפצעו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-8 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 17,487 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ועל פי דיווחים יותר מ-46 אלף בני אדם נפצעו.
• בני אדם רבים אחרים נעדרים, וככל הנראה הם עדיין לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. ב-8 בדצמבר אמר ראש ההגנה האזרחית הפלסטינית בצפון עזה באמצעי התקשורת כי בשל מחסור בדלק נותר למחלצים רק כלי רכב כשיר אחד.
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 97 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

• העקורים החדשים המגיעים לרפיח מתמודדים עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים. שני האתרים הגדולים ביותר בעיר שבהם התמקמו אלפי עקורים, והקימו מבנים ואוהלים מאולתרים, הם בית חולים שבנייתו טרם הושלמה (בית החולים הקטארי) והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
• ב-8 בדצמבר חזרו כוחות ישראליים והורו לתושבי ג'באליה והשכונות המזרחיות של העיר עזה, שבהן ניטשת לחימה עזה, להתפנות לחלקיה המערביים של העיר עזה. האזורים הנפגעים מכסים שטח של כ-30 קמ"ר. לא ברור כמה תושבים נשארו בהם.
• ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם לאזורים ספציפיים לפני שיהוו יעדים לתקיפות. מאז סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כמעט 30% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
• לדברי אונר"א, נכון ל-6 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 1.2 מיליון מן העקורים האלה נרשמו ב-151 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כמיליון רשומים ב-94 מחסים של אונר"א בדרום. קשה להגיע לספירה מדויקת, לנוכח קשיים הכוללים מעקב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, והפינוי של חמישה מחסים של אונר"א במזרח ח'אן יונס ב-6 בדצמבר.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
• הועלו חששות בדבר קבוצות פגיעות וחלשות של בני אדם המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. עם אלה נמנים בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-8 בדצמבר נפגעו בהפגזות וניזוקו בית החולים אל-אמל והמשרדים הראשיים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בח'אן יונס, הסמוכים לבית החולים, וכן בית החולים יפא בדיר אל בלח, אף שעדיין לא ברור אם היו בהם נפגעים. נכון לעכשיו חוסים במתקני אגודת הסהר האדום הפלסטיני כ-14 אלף עקורים. שני בתי החולים שנפגעו נמנים עם 14 בתי החולים בדרום הפועלים באופן חלקי
• בית החולים האירופי בעזה, אחד מבתי החולים הגדולים ביותר בדרום, דיווח על חוסרים קריטיים בתרופות, מוצרי דם ואספקה רפואית. הדלק להפעלת בתי החולים מוקצב בקפידה. מטופלים רבים מקבלים טיפול על הרצפה וללא חומרי הרדמה. בבית החולים, שהקיבולת הנורמלית שלו היא 370 מטופלים, מטופלים כעת יותר מ-1,000 בני אדם, וכן חוסים בו 70 אלף עקורים.
• זה היום השני ברציפות שבית החולים אל-עודה בג'באליה מכותר על ידי כוחות וטנקים ישראליים, ובקרבתו מתנהלת לחימה. ב-8 בדצמבר, על פי דיווחים, נורה למוות רופא במתקן זה. אל-עודה הוא אחד משני בתי החולים בצפון שפעלו באופן חלקי וקיבלו מטופלים לאשפוז. שני בתי חולים נוספים מספקים אך ורק טיפולי דיאליזה.
• ב-7 בדצמבר הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי פעולתו של מרכז האמבולנסים שלה בצפון עזה נפסקה. פינוי פצועים אינו אפשרי יותר בשל אזילת הדלק להפעלת כלי רכב וסגירתם של בתי החולים הפועלים באזור הצפוני. עם זאת, צוותי אמבולנסים ממשיכים לטפל במקרים קלים עד בינוניים בג'באליה, ומטפלים מדי יום בכ-250 פצועים.
• ב-6 בדצמבר נסגר אחד מתשעת מרכזי הבריאות הפעילים של אונר"א בדרום בשל ההסלמה במעשי האיבה בח'אן יונס. שמונה (מתוך 22) מרכזי בריאות של אונר"א עדיין פועלים מדרום לנחל עזה, ותועדו בהם ביקורים של 8,044 מטופלים.

ביטחון תזונתי

• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) ניהלת תוכנית המזון העולמית אומדן מהיר של ביטחון תזונתי ברחבי הרצועה, במדגם שכלל 399 משקי בית. ב-36% ממשקי הבית המשיבים נמצא רעב קשה, וב-52% נוספים נמצא רעב בינוני. ב-91% ממשקי הבית דיווחו המשיבים כי הם הולכים לישון כשהם רעבים, ו-63% דיווחו כי חוו ימים שלמים שבהם לא אכלו מזון כלל. המצב בצפון גרוע משמעתית מכך. המחסור החריף בגז לבישול יצר תלות קשה במקורות דלק פחות נקיים, כגון עצים להסקה, שיירי עץ ושריפת פסולת, שכולם מגבירים את הסיכון למחלות דרכי הנשימה.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• ב-8 בדצמבר, חברת המים של עיריות חוף עזה חילקה למתקני מים, תברואה והיגיינה ברפיח דלק שסיפקה אונר"א, ואשר יאפשר להם להפעיל גנרטורים למשך 7 ימים.
• ב-7 בדצמבר, על פי דיווחים, הצליח מתקן התפלת מי הים בדיר אל-בלח, במרכז עזה, לחזור לפעילות מוגבלת לאחר שהושבת למשך שלושה ימים. המתקן חדל לפעול משום שבשל מעשי האיבה העזים בסביבתו לא יכלו עובדיו להגיע אליו. פעולתו חודשה בעקבות תיאום בין רשות המים הפלסטינית לצה"ל.
• ב-8 בדצמבר הודיעה עיריית עזה כי הביוב זורם ברחובות לאחר שכל תחנות שאיבת השפכים חדלו לפעול כשהדלק להפעלתן אזל. כן דיווחה העירייה שכל בארות המים, מלבד שלוש, חדלו גם הן לפעול מאתה סיבה.
• חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי לא חל שיפור זה שבועות.
• אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים השואבות כ-10,000 מטר מעוקב ביום כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי במחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.
• בהיעדר בתי שימוש עבור העקורים שהגיעו זה עתה לרפיח, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים נפוצה ומגבירה את החששות מפני התפשטות מחלות, במיוחד בעת ירידת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-8 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; לא דווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-138 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.
• ב-8 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו "לשחרורם המיידי וללא תנאי [של בני הערובה], וכן לטיפול הומאני בהם ולביקורים של הצלב האדום הבינלאומי עד לשחרורם."

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-8 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים שישה פלסטינים, בהם ילד בן 14, ופצעו תשעה בני האדם נוספים בתחמושת חיה במהלך מבצע במחנה הפליטים אל-פארעה (נפת טובאס), שכלל חילופי אש עם פלסטינים. לדברי מקורות רפואיים, כוחות ישראליים מנעו מפרמדיקים גישה.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 263 פלסטינים, בהם 68 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 253 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשני החודשים האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג בשוגג על ידי כוחות ישראליים).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,387 פלסטינים, בהם לפחות 535 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• ב-5 וב-6 בדצמבר תועדו שתי מתקפות מתנחלים ביאנון (נפת שכם) ובח'רבת תל אל-חמה (נפת טובאס). התקריות כללו גרימה נזק לרכוש בבעלות פלסטינית וגניבה של בעלי חיים.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 330 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (250 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 41, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-13 תקריות בשבוע האחרון (7-2 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 307 פלסטינים, בהם 164 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• 68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר שמאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 16 בתים, נתון זהה למספר הבתים שדווח כי נהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 265 פלסטינים נוספים, בהם 119 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-51 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-6 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 405.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-33% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.