אנשים מחכים בתור לסיוע במזון. רוב האזורים ברחבי עזה הם מחוץ לתחום, או לא בטוחים דיים לאפשר לארגונים הומניטריים להגיע אליהם ולספק סיוע הומניטרי. סקר שנערך לאחרונה מצא כי אחת מכל שלוש מתוך המשפחות המשיבות חווה רעב קשה. צילום: תוכנית המזון העולמית, 8 בדצמבר 2023.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 64
דגשים עיקריים
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-8 וה-9 בדצמבר נהרגו בעזה יותר מ-200 פלסטינים, ולדברי מקורות ישראליים, ארבעה חיילים ישראלים נהרגו. הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי עזה, לצד פעילות קרקעית ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בחלקים המזרחיים של העיר עזה. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
עשרות אלפי עקורים שהגיעו מרפיח מאז ה-3 בדצמבר ממשיכים להתמודד עם צפיפות יתר קיצונית ועם תנאים מחרידים בתוך מחסים ומחוץ להם. המוני עקורים מחכים שעות סביב מרכזי חלוקת סיוע, זקוקים נואשות למזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. בהיעדר מספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה נפוצה, ומגבירה חששות בדבר התפשטות מחלות, במיוחד בעת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם.
נפת רפיח הנפה נותרה האזור היחיד כמעט בעזה שבו מתבצעת חלוקה מוגבלת של סיוע. חלוקת הסיוע ביתר רצועת עזה פסקה ברובה בימים האחרונים, בשל העצימות של מעשי האיבה והגבלות התנועה לאורך הכבישים הראשיים, מלבד משלוחי דלק מוגבלים לספקי שירותים מרכזיים.
ב-9 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, הוכנסו לעזה ממצרים 100 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית, מספר זהה למספרן יום קודם לכן. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. ב-8 בדצמבר פונו מעזה למצרים ארבעה פצועים ו-585 בעלי נתינות כפולה, ו-13 אנשי סגל הומניטרי נכנסו לעזה.
ב-9 בדצמבר, זה היום השלישי ברציפות, בית החולים אל-עודה בג'באליה מכותר על פי דיווחים על ידי כוחות וטנקים ישראליים, ובקרבתו מתנהלת לחימה. על פי דיווחים, שני עובדי רפואה נורו למוות.
ב-9 בדצמבר, לאחר ביקור בעזה, אמר סגן המנכ"ל של תוכנית המזון העולמית כי "לנוכח שבריר מאספקת המזון הדרושה, מחסור קטלני בדלק, שיבושים במערכות תקשורת והיעדר כל ביטחון עבור אנשי הסגל שלנו או האנשים שאותם אנו משרתים בחלוקות המזון, איננו יכולים לעשות את עבודתנו."
ב-9 בדצמבר, לדברי מקורות באמצעי התקשורת, עצרו כוחות ישראליים עשרות גברים ונערים פלסטינים, מגיל 15 ומעלה, בבית ספר בבית לאהיא שבצפון. העצירים הופשטו מבגדיהם, נאזקו והועברו למקום לא ידוע. כמה מהעצירים שוחררו ואמרו שסבלו התעללות.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.
בימים האחרונים פגעו מספר גורמים פגיעה משמעותית ביכולתו של האו"ם לקלוט את הסיוע המוכנס לעזה. גורמים אלה כוללים מחסור במשאיות בתוך עזה; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להגיע למעבר רפיח בשל מעשי האיבה האינטנסיביים.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות, וכללו תקיפות של מבני מגורים:
ב-8 בדצמבר בשעה 17:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 17 פלסטינים במחנה א-נוסייראת שבמרכז עזה.
ב-8 בדצמבר בשעה 21:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.
ב-9 בדצמבר, בשעה 3:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בח'אן יונס.
ב-9 בדצמבר, בשעה 4:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים במערב רפיח.
ב-9 בדצמבר, בשעה 5:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים במחנה א-נוסייראת, במרכז עזה.
ב-8 בדצמבר פתחו כוחות של חיל הים הישראלי באש מול חוף רפיח, פגעו בבית אירוח של אונר"א וגרמו לו נזק. לא דווח על נפגעים.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-9 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 17,700 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ועל פי דיווחים יותר מ-48,700 בני אדם נפצעו.
בני אדם רבים אחרים נעדרים, ככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. ב-8 בדצמבר אמר ראש ההגנה האזרחית הפלסטינית בצפון עזה באמצעי התקשורת כי בשל מחסור בדלק נותר למחלצים רק כלי רכב כשיר אחד.
לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 101 חיילים ישראלים.
עקירה (רצועת עזה)
העקורים החדשים המגיעים לרפיח מתמודדים עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים. שני האתרים הגדולים ביותר בעיר, שאלפי עקורים התמקמו בהם והקימו מבנים ואוהלים מאולתרים, הם בית חולים שבנייתו טרם הושלמה ("בית החולים הקטארי") והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
ב-9 בדצמבר חזרו כוחות ישראליים והורו לתושבי ג'באליה והשכונות המזרחיות של העיר עזה, שבהן ניטשת לחימה עזה, להתפנות לחלקיה המערביים של העיר עזה. האזורים הנפגעים מכסים שטח של כ-30 קמ"ר. לא ברור כמה תושבים נשארו בהם.
ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם לאזורים ספציפיים לפני שיהוו יעדים לתקיפות. מאז סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כמעט 30% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
לדברי אונר"א, נכון ל-6 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 1.2 מיליון מן העקורים האלה נרשמו ב-151 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כמיליון רשומים ב-94 מחסים של אונר"א בדרום. קשה להגיע לספירה מדויקת, לנוכח קשיים הכוללים מעקב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, והפינוי של חמישה מחסים של אונר"א במזרח ח'אן יונס ב-6 בדצמבר.
בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
הועלו חששות בדבר קבוצות פגיעות וחלשות של בני אדם המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. עם אלה נמנים בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או מניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
ב-9 בדצמבר נקלע אמבולנס תחת אש, על פי דיווחים של כוחות ישראליים, ליד בית החולים האירופי בח'אן יונס ושני פרמדיקים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 286 עובדי רפואה ו-57 אמבולנסים נפגעו וניזוקו.
ב-9 בדצמבר, זה היום השני ברציפות, הופגזו שוב ושוב סביבות בית החולים אל-אמל והמשרדים הראשיים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בח'אן יונס, הסמוכים לבית החולים, וכן בית החולים האירופי עזה, שכולם נמצאים בח'אן יונס. ההפגזות חסמו את גישתם של עשרות נפגעים לבתי החולים. נכון לעכשיו חוסים במתקני אגודת הסהר האדום הפלסטיני כ-14 אלף עקורים, ובבית החולים אירופי עזה חוסים 70 אלף עקורים. שני בתי החולים נמנים עם 14 בתי החולים בדרום הפועלים באופן חלקי.
ב-8 בדצמבר קיבלה אגודת הסהר האדום הפלסטיני 11 אמבולנסים תרומת טורקיה, שהגיעו דרך מעבר רפיח באמצעות הסהר האדום המצרי.
ביטחון תזונתי
במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) ניהלה תוכנית המזון העולמית אומדן מהיר של ביטחון תזונתי ברחבי הרצועה, במדגם שכלל 399 משקי בית. ב-36% ממשקי הבית המשיבים נמצא רעב קשה, וב-52% נוספים נמצא רעב בינוני. ב-91% ממשקי הבית דיווחו המשיבים כי הם הולכים לישון כשהם רעבים, ו-63% דיווחו כי חוו ימים שלמים שבהם לא אכלו מזון כלל. המצב בצפון גרוע משמעתית מכך. המחסור החריף בגז לבישול יצר תלות קשה במקורות דלק פחות נקיים, כגון עצים להסקה, שיירי עץ ושריפת פסולת, שכולם מגבירים את הסיכון למחלות דרכי הנשימה.
מים ותברואה (רצועת עזה)
ב-9 בדצמבר השלימה חברת המים של עיריות חוף עזה את התיקונים בצינור מים ראשי בנפת רפיח, שניזוק קודם לכן. כתוצאה מכך מספק כעת הצינור מים לכ-25 אלף בני אדם בחלקה הצפון-מזרחי של הנפה. יוניסף תמך בתיקונים באספקה של צינורות וחומרים אחרים שנרכשו על ידי הסוכנות קודם ל-7 באוקטובר.
ב-9 בדצמבר סיימה חברת המים של עיריות חוף עזה להתקין מכל מים נייד בנפח עשרה מטר מעוקב, שיוניסף סיפק קודם לכן, על גגה של אוניברסיטת אל-אקצא בח'אן יונס. כתוצאה מכך, יותר מ-25 אלף העקורים השוהים במקום החלו לקבל מים נקיים. את המכל ממלאים באופן שוטף במים מבאר מים סמוכה. שני מכלי מים דומים מותקנים כעל בבית החולים הקטארי ברפיח, שבנייתו טרם הושלמה ונכון לעכשיו הוא האתר הגדול ביותר שבו משוכנים העקורים החדשים המגיעים לרפיח.
ב-8 בדצמבר, חברת המים של עיריות חוף עזה חילקה למתקני מים, תברואה והיגיינה ברפיח דלק שסיפקה אונר"א, ואשר יאפשר להם להפעיל גנרטורים בשבעת הימים הקרובים.
ב-7 בדצמבר, לאחר תיאום בין רשות המים הפלסטינית לצה"ל, מתקן ההתפלה בדיר אל-בלח, במרכז עזה, חזר לפעול בקיבולת מוגבלת. בשלושת הימים שקדמו לכך היה המפעל סגור משום שמעשי האיבה האינטנסיביים בסביבתו לא אפשרו לעובדיו להגיע אליו.
ב-8 בדצמבר הודיעה עיריית עזה כי הביוב זורם ברחובות לאחר שכל תחנות שאיבת השפכים חדלו לפעול בשל מחסור בדלק. כן דיווחה העירייה שכל בארות המים, מלבד שלוש, חדלו גם הן לפעול מאתה סיבה.
חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי לא חל שיפור זה שבועות.
אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים השואבות כ-10,000 מטר מעוקב ביום כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי במחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.
בהיעדר בתי שימוש עבור העקורים שהגיעו זה עתה לרפיח, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים נפוצה ומגבירה את החששות מפני התפשטות מחלות, במיוחד בעת ירידת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-9 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; לא דווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
ב-9 בדצמבר הודיעו הזרועה החמושה של חמאס וצה"ל כי בן ערובה ישראלי אחד שהוחזק בעזה נהרג; הנסיבות עדיין אינן ברורות. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.
ב-8 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו "לשחרורם המיידי וללא תנאי [של בני הערובה], וכן לטיפול הומאני בהם ולביקורים של הצלב האדום הבינלאומי עד לשחרורם."
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-9 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 17, במהלך עימותים ליד מחסום בכניסה לכפר עזון (נפת קלקיליה). פלסטיני נוסף מת מפצעים שנגרמו לו ב-8 בדצמבר, במהלך מבצע במחנה הפליטים אל-פארעה (נפת טובאס). מותו מביא את מספר ההרוגים במהלך המבצע לשבעה.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 265 פלסטינים, בהם 69 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 255 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשני החודשים האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,431 פלסטינים, בהם לפחות 535 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
אלימות מתנחלים
ב-8 בדצמבר השחיתו מתנחלים שמונה עצי זית בכפר בורין (נפת שכם). מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 331 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (251 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 41, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-13 תקריות בשבוע האחרון (7-2 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
ב-6 בדצמבר נעקרו 20 משקי בית המונים 48 פלסטינים, בהם 30 ילדים, לאחר שכוחות ישראליים הרסו שבעה מבני מגורים בשטח C של הגדה המערבית וירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים.
הריסות אלה מביאות את המספר הכולל של בני אדם שנעקרו מאז ה-7 באוקטובר ל-338 פלסטינים, בהם 182 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר שמאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 16 בתים, נתון זהה למספר הבתים שדווח כי נהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
269 פלסטינים נוספים, בהם 121 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-42 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).
מימון
נכון ל-8 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 405.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-35% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.