צוותים מתכוננים להקמת בית חולים שדה ברפיח, דרום עזה. לבית חולים השדה הקטארי תהיה קיבולת של 50 מיטות אשפוז, ויהיו בו חדר ניתוח, יחידת טיפול נמרץ, קבלה ושירותי רדיולוגיה. בנפרד מהקמת בית החולים עברו למקום זה אלפי בני אדם, לנוכח צפיפות היתר במחסים לעקורים. צילום: אגודת הסהר האודם הפלסטיני.
מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 66
דגשים עיקריים
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-10 וה-11 בדצמבר נהרגו בעזה 208 פלסטינים, ו-416 בני אדם נוספים נפצעו. הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי עזה, במיוחד בחלקה המרכזי, לרבות מחנות הפליטים אל-מר'אזי וא-נוסייראת, וכן בחלקים של צפון עזה. בה בעת נמשכו גם פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בח'אן יונס, ג'באליה ובחלקים צפוניים של רצועת עזה. בנוסף, בנייני מגורים בחלקים המערבי והמרכזי של רפיח, באזורים שצה"ל ייעד כאזורים בטוחים לפלסטינים עקורים, היו על פי דיווחים יעד לתקיפות אוויריות. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לשטח ישראל.
ב-11 בדצמבר נפגעה מחלקת היולדות בבית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא שבצפון עזה. על פי דיווחים, בפגיעה נהרגו שתי יולדות וכמה בני אדם נפצעו. בית החולים עדיין מכותר על ידי כוחות וטנקים ישראליים, ודווח כי זה שלושה ימים רצופים שמתנהלת בקרבתו לחימה נגד ארגונים חמושים. נכון לעכשיו שוהים בבית החולים 65 מטופלים, לרבות 12 ילדים ביחידת הטיפול הנמרץ ושישה יילודים באינקובטורים. כ-3,000 עקורים עדיין לכודים במתקן וממתינים לפינוי, וכן דווח על מחסור קיצוני במים, מזון וחשמל.
ב-11 בדצמבר שב צה"ל לקרוא וללחוץ על תושבים פלסטינים שנשארו מצפון לנחל עזה לעזוב דרומה דרך "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. עם זאת, על פי דיווחים התנועה בקטעים של כביש סלאח א-דין מצפון וממזרח לעיר ח'אן יונס נתקלה בקרבות קשים בכביש.
עשרות אלפי עקורים שהגיעו מרפיח (בדרום) מאז ה-3 בדצמבר ממשיכים להתמודד עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים הן בתוך מחסים והן מחוץ להם. הם מחכים בהמוניהם במשך שעות סביב מרכזי חלוקת סיוע, זקוקים נואשות למזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. בהיעדר מספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה נפוצה, ומגבירה חששות בדבר התפשטות מחלות, במיוחד בעת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם.
בנפת רפיח מתבצעת חלוקה מוגבלת של סיוע. חלוקת הסיוע ביתר רצועת עזה פסקה ברובה בימים האחרונים, בשל העצימות של מעשי האיבה והגבלות התנועה לאורך הכבישים הראשיים, מלבד תנועה של משלוחי דלק מוגבלים לספקי שירותים מרכזיים, ומשלחת חד-פעמית בסיכון גבוה ב-9 בדצמבר לבית החולים אל-אהלי.
ב-11 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, הוכנסו לעזה ממצרים 100 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית, היקף זהה להיקף הסיוע ברוב הימים מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. בימים האחרונים פגעו מספר גורמים באופן משמעותי ביכולתו של האו"ם לקלוט את הסיוע המוכנס לעזה. גורמים אלה כוללים מחסור במשאיות בתוך עזה; המחסור הנמשך בדלק; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להגיע למעבר רפיח בשל האינטנסיביות של מעשי האיבה.
ב-11 בדצמבר הוכנסו לעזה ממצרים כ-120,600 ליטר דלק, גידול לעומת הממוצע היומי של 67 אלף ליטר דלק בשלושת הימים שקדמו לכך. גם כמויות מוגדלות אלה אינן אלא המינימום הדרוש למניעת קריסתם של שירותים קריטיים, לרבות בתי חולים ואמבולנסים, תשתית מים ותברואה ומחסי עקורים. בנוסף, ב-11 בדצמבר הוכנסו לעזה ממצרים 45 טונה של גז בישול מסחרי, המשלוח הראשון מסוגו מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר.
ב-11 בדצמבר פונו מעזה למצרים 33 פצועים ו-461 בעלי נתינות כפולה. פינויים מביא את המספר הכולל של פלסטינים פצועים שפונו מאז ה-7 באוקטובר ל-463, ואת מספר החולים הזקוקים לטיפול רפואי שפונו מאז ל-530 בני אדם.
ב-12 בדצמבר אימץ חבר המנהלים של ארגון הבריאות העולמי פה אחד החלטה המתייחסת למשבר האנושי המחריד ברצועת עזה, שהדגישה את הבריאות כקדימות אוניברסלית, וקראה למשלוחי סיוע מידיים שיועברו בלא מכשול. בדברי הפתיחה שלו בפני המושב דיווח מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי כי "מערכת הבריאות בעזה ממוטטת וקורסת, סיכון הצפוי להחמיר עם ההידרדרות במצב ומזג האוויר החורפי הקרב."
ב-9 וב-10 בדצמבר, על פי דיווחים, עצרו כוחות ישראליים בצפון ובעיר עזה מאות גברים ונערים ששהו במרחבים ציבוריים, בבתי ספר המשמשים מחסים לעקורים וכן בבתים פרטיים. על פי דיווחים, העצירים הופשטו מבגדיהם ונותרו בתחתונים, והצטוו לכרוע על ברכיהם בשטחים פתוחים, שם הוכו, הוטרדו, נחשפו לתנאי מזג אוויר קשים וכן נמנעו מהם צרכים בסיסיים. הם צולמו והצילומים הופצו באמצעי התקשורת. לדברי צה"ל, מי שנחשדו בהשתייכות לחמאס הועברו לחקירה בישראל, ואחרים שוחררו.
ב-11 בדצמבר נסעו מספר שליחים מטעם מועצת הביטחון לעברו המצרי של מעבר רפיח, נקודת הכניסה היחידה אל רצועת עזה שעדיין פתוחה, שם תודרכו על המצב בעזה והמענה ההומניטרי. הביקור, אותו ארגן איחוד האמירויות, התקיים ימים ספורים לאחר שמזכ"ל האו"ם התייחס בדבריו לסעיף 99 של מגילת האומות המאוחדות והזהיר את המועצה מפני המצב ההומניטרי המידרדר בעזה.
מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות, וכללו תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים:
ב-10 בדצמבר בשעה 15:40 בערך, על פי דיווחים, נפגע זוג אופניים ליד רחוב ג'לאל, במרכז ח'אן יונס, ושני הילדים הפלסטינים שרכבו עליו נהרגו.
ב- 10בדצמבר, בשעה 18:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים 22 בני אדם בפגיעה בבית במחנה הפליטים אל-מר'אזי.
ב-11 בדצמבר, בשעה 02:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם בפגיעה בדירת מגורים ממערב לרפיח.
ב-11 בדצמבר, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם בפגיעה בבית בדיר אל-בלח.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-11 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 18,205 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ועל פי דיווחים כ-49,645 בני אדם נפצעו. בני אדם רבים אחרים נעדרים, ככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
אונר"א מאמתת דיווחים על כך שעקורים שמצאו מחסה במרפאה הראשית של הסוכנות בג'באליה ובאחד מבתי הספר שלה בעיר עזה אולצו לעזוב, וכי לאחר מכן נורו כמה מהם או נעצרו כשנמלטו מהמקום. על פי דיווחים, לאחר הגירוש בכפייה נפגעו שני המתקנים מתחמושת שגרמה לנזקים. לדברי אונר"א, מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ישירות 41 מתקנים של אונר"א, ול-60 מתקנים נגרם נזק משני. כ-284 עקורים ששהו במחסים של אונר"א נהרגו, ו-976 עקורים נוספים נפצעו.
לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינים בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות 81 עיתונאים ועובדי אמצעי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, 296 עובדי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, לפחות 32 אנשי הגנה אזרחית נהרגו. לדברי אונר"א וארגון הבריאות העולמי, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 134 אנשי סגל של אונר"א ואיש סגל אחד של ארגון הבריאות העולמי.
לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 104 חיילים ישראלים ו-582 חיילים נוספים נפצעו.
עקירה (רצועת עזה)
ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם לאזורים ספציפיים לפני שיהוו יעדים לתקיפות. מאז סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כמעט 30% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
העקורים החדשים המגיעים לרפיח מתמודדים עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים. שני האתרים הגדולים ביותר בעיר, שאלפי עקורים עברו אליהם והקימו בהם מבנים ואוהלים מאולתרים, ממוקמים בבית חולים שבנייתו טרם הושלמה ("בית חולים השדה הקטארי") ובקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
לדברי אונר"א, נכון ל-11 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה עקורים, חלקם כמה וכמה פעמים. משפחות פגיעות במיוחד משום שהן נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים.
נכון ל-9 בדצמבר, כמעט 1.3
מיליון מן העקורים האלה היו רשומים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כ-1.1 מיליון ב-97 מחסים של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח. קשה להגיע לספירה מדויקת, לנוכח הקשיים במעקב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, והפינוי בפקודת צה"ל של חמישה מחסים של אונר"א במזרח ח'אן יונס ב-6 בדצמבר.
בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ופגעים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
בממוצע, בכל אחד ממחסי אונר"א הממוקמים בשטחי מרכז ודרום עזה שוהים כיום עקורים במספר גדול פי תשעה ממספר העקורים שאותם תוכננו לקלוט.
חשמל
מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)
זה היום השישי ברציפות שבית החולים אל-עודה בג'באליה (צפון עזה) מכותר על ידי חיילים וטנקים ישראליים, ומדווח כי לחימה נגד ארגונים חמושים מתנהלת בקרבתו. על פי דיווחים, 250 רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם לכודים בתוך בית החולים. ב-9 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בתוך בית החולים שני אנשי סגל רפואי בעת מילוי תפקידם, במהלך עימותים בין אנשי כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
נכון לעכשיו רק 13 מתוך 36 בתי החולם ברצועת עזה מתפקדים באופן חלקי ומסוגלים לקבל מטופלים חדשים לאשפוז, אף שהשירותים שהם מספקים מוגבלים. רק אחד מבתי החולים האלה ממוקם בצפון. שני בתי החולים הראשיים בדרום עזה פועלים בתפוסת מיטות אשפוז גדולה פי שלושה מקיבולתם, ובה בעת מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. בנוסף מספקים בתי החולים האלה מחסה לאלפי עקורים.
ב-10 וב-11 בדצמבר הופגזו שוב ושוב סביבות בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח ובית החולים אל-אמל בח'אן יונס, הפגזות שמנעו גישה מעשרות נפגעים. שני בתי החולים האלה נמנים עם 12 בתי החולים בדרום שעדיין פועלים באופן חלקי.
משרד הבריאות בעזה מסר כי רק 1% מהפלסטינים שנפצעו במעשי האיבה פונו אל מחוץ לעזה דרך מעבר הגבול רפיח למטרות אשפוז. נתון זה מקביל למעט יותר מ-400 בני אדם, בעוד ש-8,000 מתוך הפצועים, שמספרם מוערך ב-40 אלף, זקוקים בדחיפות להתערבות רפואית מיידית. תהליך קבלת האישורים הביטחוניים מהרשויות הישראליות עבור פצועים נמשך 3-1 ימים. בפרק זמן זה מצבו של המטופל עלול להידרדר, ומטופלים מסוימים מתים בעודם ממתינים לאישור.
ב-11 בדצמבר החלה אגודת הסהר האדום הפלסטיני בהכשרה הראשונית של הקרקע להקמת בית חולים השדה הקטארי בנפת רפיח, בשיתוף פעולה עם אגודת הסהר האדום הקטארי. לבית החולים תהיה קיבולת של 50 מיטות אשפוז, לרבות חדר ניתוח, יחידת טיפול נמרץ, קבלה ומחלקת רדיולוגיה.
ביטחון תזונתי
ב-10 בדצמבר חילקה תוכנית המזון העולמית, באמצעות הארגון השותף Global Community, 9,000 ארוחות חמות ו-3,000 חבילות מזון לעקורים השוהים מחוץ למחסים ואצל משפחות מארחות.
במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) ניהלה תוכנית המזון העולמית אומדן מהיר של ביטחון תזונתי ברחבי רצעת עזה, במדגם שכלל 399 משקי בית. ב-36% ממשקי הבית המשיבים נמצא רעב קשה, וב-52% נוספים נמצא רעב בינוני. ב-91% ממשקי הבית דיווחו המשיבים כי הם הולכים לישון כשהם רעבים, ו-63% דיווחו כי חוו ימים שלמים שבהם לא אכלו מזון כלל. המצב בצפון גרוע משמעתית מכך. המחסור החריף בגז לבישול יצר תלות קשה במקורות דלק פחות נקיים, כגון עצים להסקה, שיירי עץ ושריפת פסולת, שכולם מגבירים את הסיכון למחלות דרכי הנשימה.
מים ותברואה (רצועת עזה)
ב-10 בדצמבר התקינה חברת המים של עיריות חוף עזה, יחד עם יוניסף, מספר מתקני מים ותברואה ב"בית החולים הקטארי", מבנה שבנייתו טרם הושלמה ברפיח המאכלס בין 15 ל-20 אלף עקורים שהגיעו לשם לאחרונה. המתקנים כוללים שני מכלי מים מתקפלים ניידים שקיבולתם חמישה ו-10 מטר מעוקב, הממולאים מחדש באופן סדיר במי שתייה, ו-24 יחידות שירותים, לרבות מקלחות.
חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי כמעט לא חל שיפור זה שבועות.
אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים שקיבולת השאיבה שלהן היא כ-10,000 מטר מעוקב ביום, כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי במחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.
מעשי איבה ונפגעים (ישראל)
ב-11 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; על פי דיווחים, באזור המרכז נפצע אדם אחד. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.
אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)
ב-11 בדצמבר לא דווח על הרוגים או פצועים חדשים בגדה המערבית.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 265 פלסטינים, בהם 69 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 255 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשני החודשים האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,472 פלסטינים, בהם לפחות 535 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
אלימות מתנחלים
ב-24 השעות האחרונות לא דווח על תקריות חדשות במעורבות מתנחלים בגדה המערבית. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 331 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (251 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 35, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-13 תקריות בין ה-2 ל-7 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.
עקירה (הגדה המערבית)
מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 338 פלסטינים, בהם 182 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר שמאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 16 בתים, נתון זהה למספר הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
269 פלסטינים נוספים, בהם 121 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-42 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).
מימון
נכון ל-8 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 37% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .