מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 76

*עדכון הבזק המעודכן הבא יתפרסם ביום שלישי, ה-26 בדצמבר ויכסה את התקופה שבין 23 ל-26 בדצמבר.

כיתוב תמונה

• לאחר השבתת שירותי הטלפוניה והאינטרנט בעזה ב-20 בדצמבר, ב-21 בדצמבר בשעה 20:40 בערך הוחזרו השירותים לפעולה באופן חלקי בדרום רצועת עזה ובמרכזה.
• ב-22 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה. פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכות במרבית שטחי עזה, מלבד רפיח. נמשך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל תוך ישראל. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-18 ל-20 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים 390 פלסטינים, ו-734 בני אדם נוספים נפצעו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-22 בדצמבר בשעה 7:00 נהרגו בעזה לפחות 20,057 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. נכון לאותה תקופה נפצעו 53,320 פלסטינים. בני אדם רבים נעדרים , ככל הנראה קבורים מתחת להריסות וממתינים לחילוץ, או שיש לפנות את גופותיהם. ב-22 בדצמבר אמר מזכ"ל האו"ם: "אין למעשה הגנה לאזרחים" ברצועת עזה, בעוד "הפגזות ופעולות קרקעיות אינטנסיביות נמשכות."
• בין ה-21 ל-22 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעילות הקרקעית נהרגו בעזה 140 חיילים ו-784 חיילים נפצעו.
• ב-22 בדצמבר ייעד צה"ל שטח חדש, המכסה כ-15% (9 ק"מ רבוע בקירוב) מנפת מרכז עזה לפינוי. האזור סומן במפה מקוונת שפורסמה ברשתות החברתיות. לפני פרוץ מעשי האיבה התגוררו באזור זה כמעט 90 אלף בני אדם. כן נמצאים באזור שישה מחסים בהם שוהים כ-61 אלף עקורים, שרוב רובם הגיעו אליהם לאחר שכבר נעקרו מן הצפון.
• האזורים הנפגעים כוללים את מחנות הפליטים אל-בורייג' ו-נוסייראת, ושכונות מצפון לא-נוסייראת (א-זהרה ואל-מור'רג'ה). ההוראות הנלוות למפה קוראות לתושבים לעבור מייד למחסים בדיר אל-בלח, שבהם שוררת כבר עתה צפיפות יתר מאחר ששוהים בהם כמה מאות אלפי עקורים. עדיין לא ברור מה היקף העקירה הנובעת מפינוי זה.
• הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית ציין כי ההיקף והמהירות של מצב חוסר הביטחון החריף המתרחש בעזה, כמות שנצפה במשך מעט יותר מחודשיים, הינם חסרי תקדים בחומרתם. על פי ההערכות האחרונות, מן ה-21 בדצמבר, של המערכת העולמית המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, על כל אוכלוסיית עזה מאיימת סכנה מיידית של רעב המוני. על פי הדוח של מערכת הסיווג המשולבת, שיעור משקי הבית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חריף הוא הגדול ביותר שתועד אי פעם בעולם כולו.
• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה הוסיפה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. הפסקת מעשי האיבה ושיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי הינם צעדים ראשוניים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.
• ב-22 בדצמבר אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2722, הקוראת להרחבה של משלוח מידי, בטוח וללא מכשול של סיוע הומניטרי נרחב לעזה. מזכ"ל האו"ם הדגיש כי יעילות פעילות הסיוע ההומניטרית בעזה אינה צריכה להימדד אך ורק על סמך מספר המשאיות הנכנסות אל המובלעת. "הבעיה האמיתית היא שהאופן בו מנהלת ישראל מתקפה זו יוצר מכשולים אדירים בפני חלוקת סיוע הומניטרי בתוך עזה," אמר. "פעילות סיוע יעילה בעזה מצריכה ביטחון; אנשי סגל שיוכלו לעבוד בבטחה; יכולת לוגיסטית; וחידוש הפעילות המסחרית. ארבעה יסודות אלה אינם קיימים," חתם המזכ"ל את דבריו, והפציר בישראל לנקוט צעדים שיסירו את המחסומים בפני חלוקת סיוע.
• ב-22 בדצמבר הוכנסו לעזה דרך מעבר רפיח 69 משאיות שהכילו אספקה וחמישה אמבולנסים, ו-23 משאיות הוכנסו דרך מעבר כרם שלום. נתון זה עדיין נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (לרבות דלק וסחורות למגזר הפרטי), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-22 בדצמבר:
  • ב-21 בדצמבר בשעה 21:57 בערך, נפגע בניין מגורים ברחוב עזה הישן בעיר ג'באליה, שבו מצאו מקלט עשרות עקורים. למחרת, ב-22 בדצמבר, חולצו על פי דיווחים מן ההריסות גופותיהם של 16 פלסטינים, ודווח על יותר מ-50 פלסטינים שנפצעו.
  • ב-21 בדצמבר בשעה 15:00, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים בפגיעה בבית ממערב למחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-21 בדצמבר בשעה 21:55 בערך נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בפגיעה בבית באזור המכס, באזור מעאן ממזרח לח'אן יונס.
  • ב-22 בדצמבר בשעה 10:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים בעיר ג'באליה.
• ב-22 בדצמבר נהרג איש סגל של תוכנית הפיתוח של האו"ם, יחד עם רעייתו, שלושת בניו ושתי בנותיו, כשהאזור שבו מצאו מקלט בעיר עזה נפגע בתקיפה אווירית. על פי דיווחים, בתקיפה האווירית נהרגו גם יותר מ-70 מבני משפחתו המורחבת של ההרוג. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בסך הכול 136 אנשי סגל של אונר"א, איש סגל אחד של ארגון הבריאות העולמי ואיש סגל אחד של תוכנית הפיתוח של האו"ם.
• לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות 82 עיתונאים ואנשי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות העזה, 310 אנשי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, לפחות 20 מאנשי ההגנה האזרחית נהרגו.

עקירה (רצועת עזה)

• שטחים המהווים כ-30% מרצועת עזה (לא כולל פקודות לפינוי האזורים שמצפון לנחל עזה) סומנו כמיועדים לפינוי במפה המקוונת של צה"ל. שיבושים חוזרים ונשנים בטלקומוניקציה ומחסור בחשמל פוגעים בגישה למידע זה.
• בעקבות שורה של פקודות של כוחות ישראליים שהורו לפלסטינים להתפנות, שוהים כעת בדרום עזה עקורים רבים. שני האתרים הגדולים ביותר בנפת רפיח, שאלפי בני אדם עברו אליהם והקימו בהם מבנים מאולתרים ואוהלים, הם בית חולים שבנייתו טרם הושלמה ("בית חולים השדה הקטארי") והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
• עשרות אלפי עקורים שהגיעו לרפיח מאז ה-3 בדצמבר ממשיכים להתמודד עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים, הן בתוך המחסים והן מחוץ להם. המוני בני אדם ממתינים שעות סביב מרכזי חלוקת סיוע, זקוקים נואשות למזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. לנוכח המחסור במספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה לנוהג רווח ומגבירה את החששות להתפשטות נרחבת עוד יותר של מחלות, במיוחד בזמן גשמים וההצפות הנלוות אליהם.
• עדיין קשה להשיג נתונים מדויקים על מספרם הכולל של העקורים. לדברי אונר"א, מוערך כי 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים.
• חוסר מזון ופריטי הישרדות בסיסיים, וכן תנאי היגיינה ירודים, מחריפים עוד יותר את תנאי החיים המחרידים ממילא, מגבירים פי כמה בעיות הגנה ובריאות הנפש, ומגדילים את התפשטותן של מחלות.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-22 בדצמבר הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי כמה מאנשי הסגל והפרמדיקים שלה, שנעצרו ב-21 בדצמבר, שוחררו בשעת ערב מאוחרת לאחר שסבלו הכאות, וכי שמונה אנשי סגל נוספים נותרו במעצר. בנוסף על כך דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי במהלך המבצע הצבאי הרסו כוחות ישראליים את מערכת התקשורת האלחוטית במרכז, וכן את האמבולנסים בסניף.
• ב-21 וב-22 בדצמבר נפגעו סביבותיהם של בית החולים אל-אמל ובית החולים האירופי, ששניהם ממוקרמים בח'אן יונס בדרום עזה, ומתקנים רפואיים כשירים לפעולה. אף שלא דווח על נפגעים, אגודת הסהר האדום הפלסטיני הודיעה כי רסיסים שחדרו לתוך מבנה בית החולים אל-אמל זרעו פחד ופאניקה בקרב מטופלים ועקורים.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-22 בדצמבר תשעה מתוך 36 בתי החולים בעזה, שכולם ממוקמים בדרום, מתפקדים באופן חלקי. בתי החולים האלה פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק, וחלקם אף נפגעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• ב-21 בדצמבר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי צפון עזה נותרה ללא בית חולים מתפקד, זאת בשל חוסר דלק, אנשי סגל ואספקה רפואית. בית החולים אל-אהלי עדיין מטפל במטופלים אבל אינו מקבל מטופלים חדשים לאשפוז, לצד בתי החולים שיפא, אל-עודה וא-סבאחה. בתי החולים האלה אינם נגישים, נכון לעכשיו לא ניתן לחדש את מלאי האספקה בהם, והם ממשיכים לטפל במטופלים קיימים בעודם משמשים גם מקום מקלט לאלפי עקורים.

מים, תברואה והיגיינה

• ב-20 בדצמבר אמר יוניסף כי לילדים בעזה אין גישה ל-90% מכמות המים הדרושה להם לשימוש יומיומי. ההשלכות על ילדים חמורות, משום שהם פגיעים יותר להתייבשות, שלשול, מחלות ותת-תזונה. החששות בדבר מחלות המועברות במים, כמו כולרה ושלשול כרוני, מחמירים במיוחד לנוכח היעדר מים בטוחים לשתייה, במיוחד אחרי הגשמים וההצפות העונתיים. אנשי הארגון תיעדו מקרים מדווחים של שלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש במספר גדול פי עשרים מהממוצע החודשי, 160 אלף מקרים של זיהום חריף בדרכי הנשימה, וגידול בתחלואים ומחלות מידבקות אחרות כמו גרדת, כינים, אבעבועות רוח ופריחות עוריות.
• ב-20 בדצמבר חזר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי על החשש בדבר העלייה בשכיחות של מחלות מידבקות, ואמר כי "כבר עכשיו שיעורי ההתפרצויות של מחלות מידבקות בעזה נוסקים. השכיחות של שלשולים בקרב ילדים בני פחות מחמש גדולה פי 25 משכיחותם לפני הסכסוך. עבור ילדים הסובלים מתת-תזונה מחלות כאלה יכולות להיות קטלניות, על אחת כמה וכמה בהיעדר שירותי רפואה מתפקדים."

ביטחון תזונתי

• מערכת הסיווג המשולבת של שלבי ביטחון תזונתי מזהה חמישה שלבי ביטחון תזונתי: ביטחון תזונתי מינימלי (1), דחוק (2) משברי (3) חירום (4) ורמת אסון / רעב המוני (5). ההערכות האחרונות שהתקבלו באמצעות מערכת הסיווג המשולבת מצביעות על רמה חסרת תקדים של חוסר ביטחון תזונתי חריף ברצועת עזה. מעריכים כי יותר מ-90% מהאוכלוסייה ברצועת עזה (כ-2.08 מיליון בני אדם) מתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שהמערכת מסווגת כשלב 3 או גבוה מכך (משבר או גרוע מכך). מתוכם, יותר מ-40% מהאוכלוסייה (939 אלף בני אדם) היו במצב חירום (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת) ויותר מ-15% (378 אלף בני אדם) היו במצב אסון (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת).
• יתרה מכך, תחזיות לתקופה שמן הממצאים האחרונים של מערכת הסיווג המשולבת, ב-8 בדצמבר 2023, ועד ה-7 בפברואר 2024, צופות כי כל אוכלוסיית עזה (2.2 מיליון בני אדם בקירוב) תחווה חוסר ביטחון תזונתי חמור, המסווג על ידי המערכת המשולבת כשלב 3 או גבוה ממנו (משבר או גרוע מכך). ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני מטעם מערכת הסיווג המשולבת הופעלה על רקע של ראיות החורגות מעבר לסף של חוסר הביטחון התזונתי החריף, שלב 5. בין היתר, יותר מחצי מיליון בני אדם מתמודדים עם תנאי אסון – שלב 5 על פי מערכת הסיווג המשולבת (אסון), המאופיין במשקי בית החווים מחסור קיצוני במזון, הרעבה ומיצוי של כל מנגנוני ההתמודדות.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-129 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ב-22 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה הנותרים.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 293 פלסטינים, בהם 76 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 283 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג כמעט 60% מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו בגדה המערבית 493 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• 71% מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,801 פלסטינים, בהם לפחות 575 ילדים; 51% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-41% נפגעו בהקשר של הפגנות. 88 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 353 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (272 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (46 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 33, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-21 תקריות בין ה-9 ל-14 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• ב-21 בדצמבר הרסו כוחות ישראליים שבעה מבני מגורים ומחיה בקהילת תל אל-ח'שבה (נפת שכם) בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית. כתוצאה מההריסה נעקרו שלושה משקי בית המונים 19 בני אדם, 11 מהם ילדים.
• הריסות אלה מביאות את המספר הכולל של בני אדם שנעקרו בעקבות הריסת בתיהם ל-386 פלסטינים, בהם 204 ילדים, שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. נתון זה גבוה מ-16 הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. בסקירה של הדוח התקופתי הרביעי על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 451 פלסטינים נוספים, בהם 207 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-69 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-20 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 620 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כמעט 50% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.