מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 8

נקודות עיקריות

• הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, הים והיבשה נמשכו וכמעט ללא הפסק. לדבר משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ב-24 השעות האחרונות ונכון להיום (שבת) בשעה 22:00 , נהרגו בעזה 315 בני אדם ו-1,048 בני אדם נפצעו.
• העקירה ההמונית מצפון רצועת עזה לדרומה נמשכת מאז בוקר אתמול (יום שישי), אחרי שישראל הורתה לתושבים לפנות אזורים לקראת מבצעים צבאיים. לפני מתן הפקודה כבר נעקרו יותר מ-400 אלף פלסטינים בשל מעשי האיבה.

• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, לרבות תל אביב רבתי. ב-24 השעות האחרונות לא דווח על הרוגים ישראלים, אבל לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, 183 בני אדם נפצעו.
• לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, העיירה שדרות כולה תפונה תוך 24 שעות, ועל פי דיווחים תושבים רבים עזבו את אשקלון וערים ישראליות אחרות. קודם לכן התרחשה העקירה ההמונית בדרום ישראל בעיקר ביישובים קטנים בקרבתה המיידית של עזה.
• לאנשים בכל רחבי עזה גישה מוגבלת מאוד למי שתייה נקיים. כמוצא אחרון בני אדם צורכים מים מליחים מבארות חקלאיות, נוהג המעורר חששות כבדים בדבר התפשטות של מחלות המועברות במים.
• זה היום הרביעי ברציפות שבעזה אין חשמל, עובדה המביאה שירותים חיוניים, לרבות בריאות, מים ותברואה אל סף הקריסה, ומחמירה את חוסר הביטחון התזונתי.
• מאמינים כי בכל בתי החולים בעזה קיים מלאי דלק שיספיק לעוד כ-48 שעות להפעלת הגנרטורים לשעת חירום. השבתת הגנרטורים תציב את חייהם של אלפי מטופלים בסיכון מידי.
• מאתמול (שישי) אחר הצהריים ועד שעה 16:00 היום, הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית 19 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, נתון ההופך שבוע זה לקטלני ביותר לפלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005.
• ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בשטח הפלסטיני הכבוש. פנייה זו עתידה להתעדכן בקרוב.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות הותקפו ונהרסו מבני מגורים רבים באזורים מאוכלסים בצפיפות. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בתי החולים קולטים מדי יום בממוצע אלף פצועים, ש-75% מהם מסווגים כפצועים בינוני עד קשה.

לדברי משרד הבריאות, בין שעה 22:00 ביום שישי לשעה 22:30 בשבת נהרגו בעזה 315 בני אדם ו-1,048 בני אדם אחרים נפצעו. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בעזה 2,228 בני אדם ו-8,744 נפצעו. ארגוני זכויות אדם הביעו חששות בנוגע לתקריות שבהן היוו ככל הנראה אזרחים ומטרות אזרחיות יעדים ישירים של תקיפות אוויריות ישראליות. נפגעים רבים עדיין לכודים מתחת להריסות, וצוותי הגנה אזרחית ורפואה פלסטיניים אינם מסוגלים להגיע לאזורים משיקולי בטיחות, מחסור בציוד והנזק הכבד שנגרם לרחובות.

נכון להיום בשעה 21:00 לא דווח על הרוגים ישראלים חדשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז 7 באוקטובר נהרגו בישראל לפחות 1,300 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 3,261 בני אדם נפצעו, רוב רובם במהלך המתקפה הראשונית שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים.

בין 130 ל-150 ישראלים, בהם חיילים ואזרחים, חלקם נשים וילדים, וכן מספר נתינים זרים, נשבו ונלקחו בכפייה לתוך עזה. ראש שירותי הסיוע מטעם האו"ם אמר היום (שבת) כי "יש להתייחס באופן הומאני לכל מי שמוחזקים בשבי. יש לשחרר את כל בני הערובה."

אתמול (יום שישי) בשעה 16:00 בקירוב, על פי דיווחים, כוחות ישראליים פיזרו מן האוויר בעזה כרוזים בהם הודיעו כי העיר עזה הפכה לשדה קרב, וכי על בני אדם לעזוב את העיר לשטחים שמדרום לנחל עזה. זמן קצר לאחר מכן נהרגו על פי דיווחים לפחות 40 פלסטינים, בתקריות נפרדות, בתקיפות אוויריות נגד מספר כלי רכב בכבישי א-רשיד וצלאח א-דין, המובילים לדרום עזה.

נכון להיום (שבת) בשעה 09:00 הודיע דובר צה"ל על שני מסלולים שהורה לתושבים להתפנות דרכם מצפון רצועת עזה לדרומה, בין 10:00 ל-16:00. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שלפחות 12 בני אדם נהרגו בעת נשיסו להתפנות דרומה בכבישים אלה.

לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה, 1,324 מבני מגורים ומבנים שלא שימשו למגורים, שהכילו 5,540 יחידות דיור, נהרסו. 3,743 יחידות דיור נוספות ניזוקו ללא תקנה ואינן ראויות למגורים.

נכון ל-13 באוקטובר, מבנים נוספים שנפגעו וניזוקו כוללים לפחות 144 מתקנים נוספים, בהם 20 בתי ספר של אונר"א ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-124 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. 11 מסגדים הותקפו ונהרסו, ולשבע כנסיות ומסגדים נגרם נזק.

גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. מאז תחילת מעשי האיבה ב-7 באוקטובר ועד ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

עקירה

ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים על עלייה משמעותית במפר העקורים ב-24 השעות האחרונות, אף שהמספר המדויק אינו ידוע. נכון ל-12 באוקטובר בשעה 23:00 היו בעזה 423,378 עקורים, שכ-64% מהם שוהים ב-102 מבנים של אונר"א הפועלים כמחסי חירום ייעודיים. כ-33,054 עקורים מצאו מקלט ב-36 בתי ספר ציבוריים. מעריכים כי יותר מ-153 אלף עקורים שבתיהם נהרסו או ניזוקו, או שעזבו את בתיהם מחשש לחייהם, שוהים בבתי קרובים ושכנים, וכן במתקנים ציבוריים אחרים.

לנוכח מספרם הגבוה של העקורים, הקריסה של תשתית השירותים הבסיסיים והמצור המתמשך, הודיע ראש שירותי הסיוע של האו"ם כי "המצב ההומניטרי בעזה, שהיה קריטי מלכתחילה, קרב במהירות לקריסה מוחלטת."

דוברו של ארגון הבריאות העולמי תיאר את ההשלכות ההומניטריות של פקודת הפינוי שפורסמה לא מכבר כ"גזר דין מוות" לבני אדם רבים, ואמר כי "בלתי אפשרי לפנות מצפון עזה מטופלים פגיעים וחלשים המאושפזים בבתי חולים."

23 בתי חולים באזור הצפוני של רצועת עזה קיבלו צווי פינוי, הפוגעים בכ-2,000 מטופלים, ועדיין מאיימת עליהם סכנת פגיעה מידי כוחות ישראליים. בתי חולים מתמודדים עם קשיים חמורים בפינוי מטופלים שאינם יכולים לשרוד בלי תמיכה חיונית, או שהם בעלי מוגבלויות. שלושה מבתי החולים האלה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד וא-דורא) ניזוקו והמטופלים שהיו מאושפזים בהם פונו.

מחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז רצועת עזה ובדרומה מוצפים בעקורים. רבים ישנים תחת כיפת השמיים, בשל מחסור במקום. שירותי המים והתברואה מוגבלים מאוד. במחסים שוהים גם בני אדם פגיעים וחלשים, לרבות אנשים עם מוגבלויות, נשים הרות ומטופלים. יכולת הקליטה כמעט מוצתה והמשאבים מוגבלים, עובדות המציבות את כולם בסיכון עצום.

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

מאז 11 באוקטובר בשעה 14:00 שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שב-7 באוקטובר עצרה ישראל את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה. צעד זה הוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה שעתודות הדלק שלה אזלו. נכון לעכשיו תשתית השירותים חיוניים פועלת באמצעות גנרטורים לשעת חירום, המופעלים בעזרת עתודות דלק.

כל בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של ארגונים לא ממשלתיים ברצועת עזה, מלבד שלושת בתי החולים שפונו, כשירים חלקית לפעולה וממשיכים לטפל באלף פצועים בממוצע מדי יום. בתי החולים מתמודדים עם קשיים, בשל מחסור חמור בדלק ובאספקה רפואית, ואינם יכולים לחדש מלאי מהשוק המקומי. את הדלק שארגון הבריאות העולמי השיג באמצעות אונר"א ב-13 באוקטובר לא ניתן היה להעביר לבתי החולים. הצלב האדום הבינלאומי הודיע כי "בלי חשמל, בתי החולים בעזה עלולים להפוך לחדרי מתים."

נכון ל-12 באוקטובר, ארבעה מתוך חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה הושבתו בשל היעדר חשמל, ועקב כך מוזרמים לים מדי יום 120 אלף מ"ק של שפכים גולמיים. בנוסף, 53 מתוך 65 תחנות שאיבת השפכים אינן תפקודיות, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. בשכונות מסוימות מצטברים כעת ברחובות מי ביוב ואשפה מוצקה המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.

נכון ל-12 באוקטובר לרוב תושבי רצועת עזה אין יותר גישה למים בטוחים לשתייה מספקי שירותים, או למים לצריכה ביתית מרשת המים. שניים משלושת מתקני ההתפלה חדלו כליל לפעול. נכון לעכשיו, רק מתקן התפלה אחד עדיין מתפקד, ומשרת את אזורי הדרום והמרכז - ח'אן יונס, רפיח ודיר אל-בלח. מחסור חמור במים בבקבוקים הביא לעלייה חדה במחירם, כך שידם של רוב בני האדם אינה משגת לקנותם. אספקת מי השתייה מישראל הופסקה ב-9 באוקטובר, צעד שפגע ביותר מ-650 אלף בני אדם.

לדברי אונר"א, המחסור במים לשתייה מציב שני מיליון בני אדם בסכנת התייבשות והידבקות במחלות המועברות במים כתוצאה מצריכת נוזלים, זאת בשל המחסור בדלק להפעלת שירותי מים ותברואה.

להיעדר החשמל נודעות השלכות שליליות גם על הביטחון התזונתי. הוא קטע את פעולתם של מכשירי קירור, השקיה ומדגרות, ופגע קשות במקורות המחייה החקלאיים (עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים). המשאבים הקיימים אינם מספיקים לצורכי המספר הגדל והולך של עקורים, כך שמשפחות חלשות ופגיעות רבות נותרות בלא גישה למזון. יש מחסור בקמח חיטה ובמצרכי מזון בסיסיים אחרים.

היעדר גישה למספוא וההשלכות של התקיפות האוויריות גבו את מחירם, ומגדלים רבים – בעיקר מגדלים קטנים של עופות – מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. במקומות שונים, במיוחד במזרח ח'אן יונס, חקלאים מאבדים את היבולים שלהם.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקת החשמל, הדלק והמים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים. ביום רביעי הדגיש מזכ"ל האו"ם כי "יש להתיר כניסה של אספקה מצילת-חיים, לרבות דלק, מזון ומים, אל עזה."

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור לתנועת בני אדם וסחורות. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, ארה"ב, ישראל, מצרים וקטאר הסכימו על פתיחת המעבר היום (שבת) לפינוי נתינים זרים למצרים. עם זאת, מי שהתקרבו למעבר עזבו לאחר שהוזהרו באופן לא רשמי כי המעבר עלול להיות מותקף. בסופו של דבר לא נפתח המעבר.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל. עזתים העובדים בישראל לא הצליחו לחזור לעזה. מאות נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ואחרים הועברו לגדה המערבית.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה למרחק של פחות מאלף מטר מגדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, איסור המונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים, ויחד עם שיקולי בטיחות הפחית את התנובה.

פעולות הומניטריות

אתמול (יום שישי) הוצגה בפני המדינות החברות באו"ם פניית בזק המאגדת את דרישות העבודה והמימון של הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות 13 סוכנויות או"ם, 29 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ו-35 ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. פנייה זו הושקה עוד לפני שצה"ל קרא לפינוי צפון רצועת עזה, ולפיכך אינה מטפלת בצרכים ההומניטריים הצפויים להיווצר כתוצאה מפקודה זו.

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים. בין תחילת מעשי האיבה ל-14 באוקטובר נהרגו לפחות 23 אנשי סגל הומניטרי, בהם 11 עובדי רפואה ו-12 עובדים של אונר"א. פעולות ההומניטריות נפגעו גם בשל הגבלות גישה, האיסור על יבוא, ומחסור בחשמל, בדלק, במים ובחומרים חיוניים אחרים. חלוקת הסיוע לעקורים שאינם שוהים במחסים של אונר"א מורכבת במיוחד.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים השוהים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כללו חלוקת סיוע במזון לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, והשקת מסע תקשורת המונים להעלאת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים). עם זאת, ללא הפוגה הומניטרית, פתיחה של המעברים וגיוס מימון משמעתי, הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, נמשכו זה היום השמיני ברציפות עימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים. מאז תחילת מעשי האיבה ועד שעה 16:00 היום הרגו כוחות ישראליים 49 פלסטינים, בהם 13 ילדים. חמישה פלסטינים אחרים נהרגו על ידי מתנחלים בשתי מתקפות מתנחלים רצופות בקוסרה (נפת שכם). שבוע זה היה הקטלני ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

משעות אחר הצהריים ביום שישי ועד שעה 16:00 היום, כוחות ישראליים ירו למוות ב-19 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, רובם במהלך עימותים שפרצו בהפגנות ובצעדות הזדהות עם תושבי רצועת עזה. עקב כך התעוררו חששות בדבר האפשרות של שימוש מופרז בכוח.

במהלך אותה תקופה פצעו כוחות ישראליים 593 פלסטינים. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנפצעו מאז ה-7 באוקטובר ליותר מ-1,150, בהם לפחות 106 ילדים. רוב הפוצעים (יותר מאלף) דווחו בהפגנות שונות לאות הזדהות עם תושבי רצועת עזה, ו-26% מתוכם נפגעו מתחמושת חיה.

אלימות במעורבות מתנחלים

בגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 67 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה.

ב-24 השעות האחרונות נמשכו תקריות של אלימות מתנחלים. בארבע תקריות מדווחות ,מתנחלים חמושים, לעתים מלווים בכוחות ישראליים, פתחו באש חיה על בתים ותושבים בעיירות א-תוואני (נפת חברון), בורין, יתמא וקבלאן (כולן בנפת שכם). בירי נפצעו שלושה פלסטינים.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 48 מתקפות בגדה המערבית, שב-29 מהן נמנע מתן טיפול רפואי, צעד שפגע ב-44 אמבולנסים; 24 כללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; ב-12 נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ובשבע מהן ערך צבא חיפושים במתקני בריאות.

צרכים, סוגי מענה ומגבלות הומניטריים

הגנה

צרכים בקדימות

• שירותי עזרה ראשונה פסיכולוגית, שירותי ייעוץ פסיכולוגי וערכות פסיכו-חברתיות/ פנאי/ 50 אלף ערכות כבוד.
• צורך להגדיל את התיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• מכשירי ואבזרי עזר, כגון קביים, כיסאות גלגלים, אוזניות, משקפיים וכו', ותרופות לקשישים ולבני אדם עם מוגבלויות.

מענה עד עתה

• עשרה ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה בבריאות הנפש ותמיכה פסיכו-חברתית הפועלים בתוך עזה ועבורה (שישה ברצועת עזה וארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים פתחה במסע חירום באמצעי תקשורת המונים, באמצעות שורה של פלטפורמות, לרבות רשתות חברתיות ותחנות רדיו, למשלוח מסרים בדבר סכנת נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך, לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית במענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים ממשיכים ככל האפשר במתן מענה בתחום בריאת הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית, ורכזי התיאום של בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמת הנפות מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן תמיכה במחסה, בדמות פריטים שאינם מזון ותחזוקת הבית, לעקורים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן למחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-3,000 משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• 270 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 3,900 פריטים שאינם מזון ברפיח וח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 120 פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים עומד לאזול.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה ממקורות חיצוניים בשל הדלדול הקיצוני בשוק המקומי.
• אונר"א הצליחה להציב רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים; כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים שיוכלו לתמוך ביתר המחסים.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים כדי לשמר שווקי מזון פנימיים.
• המלאי המצוי כעת בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע, מצב המגביר את הדחיפות במתן סיוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית סיפקה ל-220 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א שימורי מזון ולחם.
• ביום הפינוי (13 באוקטובר), יותר מ-135 אלף עקורים במחסים בדרום רצועת עזה ומרכזה, וכן במספר מקומות בצפון הרצועה קיבלו לחם טרי.
• תוכנית המזון העולמית סיפקה העברת מזומן בסך 12.4 דולר לאדם ל-138,863 עקורים, ותוספת סיוע חירום בסך 5 דולר לאדם ל-164 אלף מוטבים קבועים, שכבר קיבלו את העברת הכספים לחודש אוקטובר.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, לשימור ולהמשך הפעולה של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת הכלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות ניהול הטיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שמבקשות העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, חומרים לתוכניות טיפול) ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקה של ההיתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.