מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 85

דגשים עיקריים

• הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה, לרבות מרכז עזה, העיר הדרומית ח'אן יונס ומחנה ג'באליה בצפון עזה. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. בנוסף נמשכו ב-24 השעות האחרונות הדיווחים על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, שגרמו לעוד הרוגים בתוך רצועת עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-4 וה-5 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 162 פלסטינים, ו-296 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-5 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 22,600 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. באותו פרק זמן נפצעו על פי דיווחים 57,910 פלסטינים.
• מאז ה-4 בינואר ונכון ל-5 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים נוספים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 173 חיילים, ו-1,020 חיילים נפצעו.
• ב-5 בינואר הודיע יוניסף כי בסקר שערך ב-26 בדצמבר נמצא כי 90% מהילדים בני פחות משנתיים בעזה צורכים שתי קבוצות מזון או אף פחות מכך. על פי דיווחים, רוב הילדים מקבלים רק דגנים (לרבות לחם) או חלב, מצב התואם להגדרה של "עוני תזונתי חמור". על פי דיווחים, הגיוון התזונתי בקרב נשים הרות ומיניקות נפגע קשות – 25% מהן צרכו ביום שלפני הסקר קבוצת מזון אחת בלבד, וכמעט 65% אכלו רק שתי קבוצות מזון. לדברי יוניסף, תת-התזונה מדאיגה במיוחד בכל הנוגע ל-155 אלף נשים הרות ואימהות מיניקות, וכן יותר מ-135 אלף ילדים בני פחות משנתיים, זאת לאור הצרכים התזונתיים הספציפיים שלהם ופגיעותם.
• ב-5 בינואר אמרה מנכ"לית יוניסף כי "הזמן אוזל. ילדים רבים בעזה מתמודדים כבר עכשיו עם תת-תזונה חריפה. ככל שסכנת הרעב ההמוני גוברת, מאות אלפי ילדים רכים נוספים עלולים לסבול בקרוב מתת-תזונה חמורה, וחלקם יהיו בסכנת מוות. איננו יכולים להתיר לזה לקרות."
• לדברי יוניסף, בשבוע אחד בלבד, שהחל ב-17 בדצמבר, גדל מספר מקרי השלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש מ-48 אלף ל-71 אלף. נתון זה מקביל ל-3,200 מקרי שלשול חדשים מדי יום. לפני ההסלמה במעשי האיבה תועדו בקרב ילדים בני פחות מחמש 2,000 מקרי שלשול בחודש, בממוצע. דווח כי ילדים ומבוגרים עקורים אינם מסוגלים לשמור על רמות ההיגיינה הדרושות, וחלקם נאלצים לעשות את צרכיהם בשטח הפתוח. את אי-היכולת למנוע מחלות מייחסים להיעדר מים בטוחים לשתייה ותברואה, בשל נזק או הרס של מערכות מים ותברואה חיוניות ברצועת עזה. בנוסף דיווחה אונר"א כי אספקת החיתולים החד-פעמיים אינה מספקת, ומכסה רק 25% מן התינוקות במחסים.
• ב-5 בינואר סיפקה תוכנית המזון העולמית קמח, מלח ושמרים לתשע מאפיות בדיר אל-בלח וברפיח, עבור ייצור לחם במחיר מסובסד. שש מתשע המאפיות כבר החלו לפעול, ושלוש עדיין אינן מתפקדות בשל פקודות פינוי, אף שצופים שיתחילו לפעול בקרוב. לחם הוא פריט המזון המבוקש ביותר, במיוחד מאחר שלמשפחות רבות אין אפילו האמצעים הבסיסיים ביותר לבישול. ב-4 בינואר חילקה תוכנית המזון העולמית מזון ליותר מ-100 אלף בני אדם ברפיח, ח'אן יונס ודיר אל-בלח, במסגרת חלוקה מתמשכת של חבילות מזון שכל אחת מהן מספיקה למשפחה אחת למשך עשרה ימים.
• נכון ל-5 בינואר, דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על הצפות קשות של מים ושפכים במחנה הפליטים ג'באליה. צוין כי הדבר נובע מנזק שנגרם לתחנת השאיבה במאגר אבו רשיד וחלחול מבריכת השפכים בג'באליה. המצב יוצר סיכונים מסכני-חיים של זיהום והתפרצות מחלות מידבקות בקרב הקהילות הפגיעות מלכתחילה, המתגוררות בתנאי צפיפות יתר.
• ב-5 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 80 משאיות ובהן מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים.
• ב-5 בינואר אמר תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום כי "הקהילה ההומניטרית נותרה להתמודד עם המשימה הבלתי אפשרית של מתן תמיכה ליותר מ-2 מיליון בני אדם, והיא עושה זאת בשעה שהעובדים שלה עצמה נהרגים ונעקרים, השבתות התקשורת נמשכות, כבישים ניזוקים ושיירות נקלעות לאש חיה, והאספקה המסחרית החיונית להישרדות כמעט איננה בנמצא... מתקנים רפואיים נתונים למתקפות בלתי פוסקות בעודם קורסים תחת עומס הטיפול בנפגעי טראומה, סובלים ממחסור קריטי בכל סוגי האספקה ומוצפים בבני אדם נואשים המבקשים מקום מבטחים."

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-4 בינואר ל-5 בינואר:
  • ב-4 בינואר נהרגו על פי דיווחים שמונה בני אדם ועשרות בני אדם נוספים נפצעו כשבניין מגורים בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה נפגע.
  • ב-4 בינואר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם כשרחפן פגע בכלי רכב אזרחי באזור אבו סראר במחנה הפליטים החדש א-נוסייראת במרכז עזה.
  • ב-4 בינואר, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה בני אדם, בהם ילדה בת עשר, וחמישה בני אדם נוספים נפצעו במתקפת טילים באזור אל-מוואסי.
  • ב-4 בינואר, בשעה 21:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם, בהם שני ילדים ואישה, ושלושה בני אדם נוספים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים ברפיח.
  • ב-5 בינואר, בשעה 9:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם בפגיעה בבית הקברות פלוג'ה במחנה הפליטים ג'באליה.
  • ב-5 בינואר, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה בני אדם בפגיעה ברחוב אל-עשרין במחנה הפליטים א-נוסייראת שבמרכז עזה.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות; מתקנים אשר מספר השוהים בהם חרג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. נפת רפיח היא כעת מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.
• ב-4 בינואר אמר הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם כי הוא "מוטרד מאוד מאמירות של בכירים ישראליים על תוכניות להעביר אזרחים מעזה למדינות שלישיות. 85% מבני האדם בעזה כבר עקורים. יש להם הזכות לחזור לבתיהם. המשפט הבינלאומי אוסר על העברה בכפייה של בני אדם מוגנים מתוך שטח כבוש או על גירושם ממנו."
• ב-3 בינואר ייעד צה"ל שני גושים נוספים בנפת דיר אל-בלח לפינוי, בפקודה שניתנה בכרוזים שפוזרו מהאוויר. הפקודות מכסות אזור ששטחו מוערך בכ-1.2 ק"מ רבוע, שבו מתגוררים כ-4,700 בני אדם וכן נמצא בו מרכז רפואי (נוסייראת) המופעל בתמיכת האו"ם. מאז דצמבר ניתנו פקודות פינוי למספר אזורים, שרק מדרום לנחל עזה מכסים על פי הערכות שטח בגודל 128 ק"מ רבוע (35% משטח רצועת עזה), ואשר קודם לכן התגוררו בו מעט יותר ממיליון בני אדם (44% מאוכלוסיית עזה). בשטח זה מצויים 13 בתי חולים, 29 מתקני בריאות ו-143 מחסים שבהם מצאו מקלט יותר מ-550 אלף עקורים.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-3 בינואר, 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

ביטחון תזונתי

• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה אמרה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קראה הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, כצעדים ראשונים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.
• תוכנית המזון העולמית מתכננת להרחיב את תוכנית הלחם בעזה, משום שבאפשרויות המזון המוכן לאכילה לא די לתת מענה לצרכים הקלוריים החיוניים הדרושים לבני אדם. לחם המיוצר מקמח מועשר עשוי להשלים כמה מהצרכים בוויטמינים ומינרלים חיוניים, שעד עתה לא נמצא להם מענה, ואשר סל המזונות המוכנים הקיים אינו מספק. יתרה מכך, אספקה של לחם כאפשרות מזון שאינו מצריך בישול נעשית חיונית במיוחד כשלמשקי בית אין את האמצעים לבשל מזון. כך, שילוב לחם באספקת הסיוע מסתמן לא רק כפיתרון מעשי, אלא כאסטרטגיה מרכזית למימוש יעיל של צרכים תזונתיים מיידיים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-4 בינואר אמר צה"ל כי ישראלים נוספים, שסווגו קודם לכן כנעדרים, זוהו כמי שמוחזקים כבני ערובה בעזה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.
• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-5 בינואר 2024 ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 17 בכפר בית רימא (נפת רמאללה), במהלך מבצע חיפוש ומעצר. הנער נורה בחזהו בתחמושת חיה בעת שניסה לעזור לפצוע נוסף, שגם הוא נורה בידי כוחות ישראליים. באותה תקרית נפגעו ארבעה פלסטינים נוספים מתחמושת חיה.
• מותו של הנער מביא את מספר ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-5 בינואר 2024 ל-315. בין ההרוגים 81 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 306 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-5 בינואר 2024 נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים שנהרגו מאז תחילת 2023 במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית בגדה המערבית ובישראל (36) הוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-5 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,021 פלסטינים, בהם לפחות 604 ילדים. מכלל הפצועים, 3,918 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 92 מידי מתנחלים ו-11 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 51% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 37% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-5 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 381 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (297 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (48 תקריות). מספר התקריות מסוג זה מייצג כמעט שליש מכלל המתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ואשר תועדו מה-1 בינואר 2023 ועד היום.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם) שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם נזק לרכושם, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
• הממוצע השבועי של תקריות כאלה מאז ה-7 באוקטובר הינו 30, לעומת 21 תקריות בשבוע בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-127 תקריות בשבוע הראשון (13-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בין ה-23 ל-28 בדצמבר. שליש מהתקריות שהתרחשו לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-5 בינואר, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 444 פלסטינים, בה0 224 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית. נתון זה מייצג 36% מכלל העקירות בגין היעדר היתרי בנייה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,153 בני אדם).
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. בין ינואר לספטמבר 2023 נהרסו לשם ענישה 16 בתים, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 537 פלסטינים נוספים, בהם 238 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-82 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם). נתון זה מייצג 59% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-5 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 637.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 52% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.