מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 87

דגשים עיקריים

• ב-8 בינואר התגברו ההפגזות הישראליות הכבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים שדווחו במרבית רצועת עזה, ובמיוחד בנפת המרכז ובח'אן יונס, גרמו להרוגים נוספים. 

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-7 וה-8 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 249 פלסטינים, ו-510 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-7 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 23,084 פלסטינים. באותו פרק זמן נפצעו על פי דיווחים 58,926 פלסטינים.

• מאז ה-7 בינואר ונכון ל-8 בינואר, על פי דיווחים, לא נהרגו בעזה חיילים ישראלים נוספים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 174 חיילים, ו-1,042 חיילים נפצעו.

• ארגונים שותפים מדווחים כי סירובים לבקשות לתנועה מתואמת מונעים באופן קריטי מתן מענה הדרוש בדחיפות רבה. כך למשל, ב-8 בינואר סירבו הרשויות הישראליות לאשר משלחת מתוכננת של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגון הבריאות העולמי, שנועדה להביא אספקה רפואית הדרושה בדחיפות למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה ולבית החולים אל-עודה בג'באליה, וכן משלחות מתוכננות לאספקת דלק חיוני למתקני מים ותברואה בעיר עזה ובצפון.  זהו הסירוב החמישי, מאז ה-26 בדצמבר,  לאשר משלחת לבית החולים אל-עודה בג'באליה ולמחסן התרופות המרכזי בעיר עזה, והוא מותיר חמישה בתי חולים בצפון עזה ללא גישה לאספקה וציוד רפואיים מצילי-חיים. בה-בעת, המשך הסירוב לשלוח דלק למתקני מים ותברואה מותיר עשרות אלפי בני אדם ללא גישה למים נקיים, ומגביר את הסיכון של הצפות ביוב ועקב כך את הסיכון להתפשטות של מחלות מידבקות.

• המתקפה המתעצמת בנפות מרכז עזה וח'אן יונס גורמת לעלייה מהירה במספר ההרוגים ונודעות לה השלכות קשות ביותר על עשרות אלפי אזרחים, שרבים מהם נמלטו מלכתחילה מהעיר עזה והצפון לנפת המרכז בניסיון למצוא מקום מבטחים. ב-4 בינואר נפגע מחסן של אונר"א, פגיעה שבה נהרג איש סגל או"ם ואחריה נעצרו חמישה עובדי אונר"א, ששלושה מהם שוחררו לאחר מכן בעוד ששניים נותרו במעצר. גם הפעילות ההומניטרית בדיר אל-בלח צומצמה מאוד לאחר שלשורה של מתקנים קריטיים – בהם מחסנים, מרכזי חלוקה, מרכזי בריאות ומחסים – ניתנו פקודות פינוי חדשות. בדיר אל-בלח, מספר מאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים נאלצו לחדול מפעילות בשל הלחימה. ככל שעולה מספר הנפגעים, היכולת לטפל בהם נותרת בסכנה, מפני ששלושה בתי חולים בנפות המרכז וח'אן יונס – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל מתן פקודות פינוי באזורים סמוכים ומעשי האיבה המתמשכים בקרבתם. 

• בבוקר ה-8 בינואר דיווח ארגון MSF  (רופאים ללא גבולות) כי פגז חדר דרך קיר של מחסה של MSF בח'אן יונס שבו מצאו מחסה יותר מ-100 אנשי סגל של הארגון ובני משפחותיהם. כתוצאה מכך נפצעו חמישה בני אדם, בהם ילד בן חמש ואחד מאנשי הסגל, הנמצא במצב קריטי. כן ציין MSF כי המחסה לא קיבל פקודת פינוי קודם לפגיעה. MSF אמר כי "הם מגנים מתקפה אחרונה זו, המראה שוב כי בעזה שום אדם ושום מקום אינם בטוחים." 

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-7 בינואר ל-8 בינואר: 

  • ב-7 בינואר, בשעה 13:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם, בהם שתי ילדות, כשקבוצה של בני אדם נפגעה ליד משרדי משטרת המכס ממזרח לח'אן יונס.

  • ב-7 בינואר, בשעות הלילה, נהרגו על פי דיווחים 10 בני אדם ועשרות בני אדם נוספים נפצעו כששורה של בתי מגורים  בדיר אל-בלח נפגעו.

  • ב-8 בינואר, בשעה 03:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה בני אדם ועשרות בני אדם נוספים נפצעו, בהם נשים וילדים, בפגיעה בבניין מגורים באל-בסה, ממערב לדיר אל-בלח, בנפת מרכז עזה. על פי דיווחים, בני אדם עדיין קבורים מתחת להריסות הבניין.

  • ב-8 בינואר, בשעה 09:00 בערך, נפגעה מכינה של אונר"א באל-מר'אזי, נפת מרכז עזה, המשמשת מחסה לעקורים. דווח על הרוגים ופצועים שמספרם טרם אומת.

  • ב-8 בינואר, בשעה 12:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם כשקבוצת בני אדם בא-זאוואדיה, בנפת מרכז עזה, נפגעה.

  • ב-8 בינואר, בשעה 09:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה בני אדם, בהם ילדים, ועשרות בני אדם נוספים נפצעו כשיחידת מגורים ליד אולם קנדה, בדרום ח'אן יונס, נפגעה.

  • ב-8 בינואר, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים שמונה בני אדם, בהם ילדים, בשכונת אל-מנארה, מדרום-מזרח לח'אן יונס. על פי דיווחים, צוותי אמבולנסים מתקשים להיכנס לאזור.

  • ב-7 בינואר, בשעה 23:20 בערך, נפגעה מכללת המדע והטכנולוגיה בכיזאן א-נג'אר שבח'אן יונס. ב-8 בינואר כיתרו כוחות ישראליים את  סביבת בית הספר אבו בקר א-סדיק, גם היא בכיזאן א-נג'אר, והטילו עליה מצור – דווח על נפגעים במספר שטרם אומת מקרב הלכודים בתוך בית הספר ובסביבתו.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם  רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות; מתקנים אשר מספר השוהים בהם חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. נפת רפיח היא כעת מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

• מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-220 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהתקריות נפגע יותר מבניין אחד באותו מקום), בהן לפחות 23 תקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. נתון זה כולל 63 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 319 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,135 עקורים אחרים נפצעו בהם.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-8 בינואר בשעה 01:40 בערך, על פי דיווחים, תקפו רחפנים את סביבתו של בית החולים האירופי בח'אן יונס, בלא שהתקבלו דיווחים ברורים על נפגעים. זאת לאחר שב-7 בינואר דווח על מספר פגיעות בסביבת בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, בנפת מרכז עזה, אשר אילצו אנשי צוות רפואי ומטופלים להתפנות מבית החולים.

• ב-7 בינואר ביקרו אנשי סגל של ארגון הבריאות העולמי ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בבית החולים אל-אקצא, בית החולים המתפקד היחיד בנפת דיר אל-בלח שבמרכז עזה. לדברי מנהל בית החולים, בשל מעשי האיבה הגוברים ופקודות הפינוי המתמשכות נאלצו רוב עובדי הרפואה המקומיים וכ-600 מטופלים לעזוב את המתקן למקומות לא ידועים. ארגון "סיוע רפואי לפלסטינים" ו-וועדת ההצלה הבינלאומית הודיעו כי בשל הפעילות הצבאית הישראלית הגוברת נאלץ צוות החירום הרפואי שלהם לעצור פעילויות מצילות-חיים ופעילויות קריטיות אחרות בבית החולים ולעזוב את המתקן. 

• על פי הודעה של מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, אנשי הסגל שלו  חזו ב"תמונות מחליאות של בני אדם מכל הגילים מטופלים על רצפות מוכתמות בדם, ובמסדרונות ששורר בהם כאוס." בית החולים דיווח על צרכים עצומים, ובמיוחד בעובדי רפואה, אספקה רפואית, מיטות וכן על צורך בהגנה מפני תקיפות ומעשי איבה. הצוות של ארגון הבריאות העולמי הביא לבית החולים אספקה רפואית בכמות שתספיק לתמוך ב-4,500 מטופלי דיאליזה במשך שלושה חודשים, וב-500 מטופלים נפגעי טראומה. "אל-אקצא הוא בית החולים החשוב ביותר שנותר בנפת מרכז עזה, וחובה שיישאר תפקודי ומוגן כדי לספק את השירותים מצילי-החיים שלו," אמר ד"ר גברייסוס. "אסור להתיר שחיקה נוספת בתפקודיות שלו  - לעשות כן לנוכח טראומה, פציעות וסבל הומניטרי בהיקפים כאלה יהיה בגדר שערורייה מוסרית ורפואית."

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-3 בינואר, 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת  שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. 

ביטחון תזונתי

• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב  5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון  לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה אמרה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קראה הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, כצעדים ראשונים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני. 

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-8 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, במהלך פשיטת מסתערבים בעיר טול כרם. בצילומי וידיאו המופצים באמצעי התקשורת, ואשר לא ניתן לאמתם, נראה כי חיילים ישראליים ממשיכים לירות בפלסטיני פצוע, שנראה כי הוא מוטל, מנוטרל, על הקרקע, ונראה כי ג'יפ צבאי דורס פצוע נוסף.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-8 בינואר 2024  נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 329 פלסטינים בסך הכול. בין ההרוגים היו 84 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (329), 320 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-8 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים שנהרגו בשנת 2023 במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית בגדה המערבית ובישראל (36) הוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בינואר 2024,נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,068 פלסטינים בסך הכול, בהם 614 ילדים. מכלל הפצועים, 3,952 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 95 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 51% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 37% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-8 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 386 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (302 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (48 תקריות). מספר התקריות מסוג זה מייצג כמעט שליש מכלל המתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ואשר תועדו מה-1 בינואר 2023 ועד היום. כן משקף נתון זה ממוצע יומי של ארבע תקריות, לעומת שבע תקריות ביום שדווחו בין ה-7 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2023. זהו הממוצע היומי הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים מאז 2006.

• שליש מכלל המתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם) שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם נזק לרכושם, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-8 בינואר, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

• בנוסף,  מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 444 פלסטינים, בהם 224 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. זאת לעומת 233 בני אדם, בהם 112 ילדים, שנעקרו בתקופה המקבילה בשנים 2022-2023.

• בשלושת החודשים האחרונים של 2023 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים חורגים מעבר לאלה שדווחו בתשעת החודשים הקודמים באותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. מאז תחילת 2024 לא בוצעו הריסות לשם ענישה.

• 587 פלסטינים נוספים, בהם 257 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-92 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; כ-95%  מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-5 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 637.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 53% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה