מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 9

נקודות עיקריות

• הפגזות ישראליות כבדות על עזה, מן האוויר, הים והיבשה נמשכו כמעט ללא הפסק. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 22:00) , נהרגו בעזה 455 בני אדם ו-856 בני אדם נפצעו.
• העקירה ההמונית מצפון רצועת עזה לדרומה נמשכה מאז מתן פקודת הפינוי הישראלית ביום שישי. בחלקים הצפוני והמרכזי של רצועת עזה לבדם נקלטו בשבת אחרי הצהריים כמעט 600 אלף עקורים, בתנאים שנעשו קשים יותר ויותר; מאז גדל מספרם משמעותית.

• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, לרבות תל אביב רבתי. ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 21:00) לא דווח על הרוגים ישראלים בהקשר זה, אבל עשרות בני אדם נפצעו.
• היום (ראשון) הושלם פינויה הכמעט מלא של שדרות שבדרום ישראל. יישובים קטנים יותר סביב עזה פונו במלואם בימים קודמים, ועל פי דיווחים גם חלק ניכר מתושבי העיר אשקלון עזבו את בתיהם.
• היום (ראשון) חידשה ישראל באופן חלקי את אספקת המים לאזור מזרח ח'אן יונס. עדיין קיים חשש כבד בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים, לנוכח קריסתם של שירותי המים והתברואה, לרבות השבתתו – היום - של מפעל ההתפלה המתפקד האחרון בעזה.
• צופים כי עתודות הדלק בכל בתי החולים ברחבי עזה יספיקו לעוד כ-24 שעות. השבתתם של הגנרטורים לשעת חירום תעמיד בסכנה את חייהם של אלפי מטופלים.
• ביום ראשון קראה המתאמת המיוחדת והתושבת מטעם האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, להפסקת אש הומניטרית.
• בגדה המערבית, מאז שבת אחר הצהריים הרגו כוחות ישראליים ילד פלסטיני, וילד נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן. מותם מביא את סך המתים מידי כוחות ישראליים מן ה-7 באוקטובר ל-56 פלסטינים, בהם 15 ילדים.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

ב-24 השעות האחרונות הותקפו ונהרסו מבני מגורים רבים באזורים מאוכלסים בצפיפות. אלה כוללים שתי תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים במחנה הפליטים ג'באליה ובדיר אל-בלח בשבת אחר הצהריים, שבהן נהרגו על פי דיווחים 47 בני אדם; ושתי תקיפות אוויריות ביום ראשון, ממערב לרפיח ובשכונת תל אל-האווה בעיר עזה, שבהן נהרגו 28 בני אדם, בהם כמה ילדים.

מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 2,670 פלסטינים ו-9,600 בני אדם נפצעו. מספר המתים בעזה בשמונת הימים של מעשי האיבה כבר עבר את כלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר משבעה שבועות (2,251 הרוגים פלסטינים). לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מספר הנעדרים, שככל הנראה לכודים מתחת להריסות, עלול להיות יותר מאלף.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-15 באוקטובר בשעה 18:00, 47 משפחות בעזה נהרגו על כל בניהן, כ-500 בני אדם.

ארגוני זכויות אדם הביעו חששות בנוגע לתקריות שבהן היוו ככל הנראה אזרחים ומטרות אזרחיות יעדים ישירים של תקיפות אוויריות ישראליות.

נכון לשעה 21:00 ביום ראשון לא דווח על הרוגים ישראלים חדשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו לפחות 1,300 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 3,715 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר המתים גבוה יותר ממספרם המצטבר של ההרוגים הישראלים מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

צה"ל מסר כי עד עתה יידע את משפחותיהם של 155 ישראלים המוחזקים ברצועת עזה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש חזר ואמר, בכתבה שהתפרסמה בעיתונות ביום שישי, כי "יש לשחרר את כל בני הערובה בעזה" וכי "אין להשתמש באזרחים כמגן אנושי".

לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה, נכון ל-13 באוקטובר נהרסו בעזה 7,000 יחידות דיור, ול-4,887 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים.

24 מתקני בריאות ניזוקו, בהם שישה בתי חולים. משלושה מבתי החולים האלה, בצפון רצועת עזה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד וא-דורה) פונו המטופלים.

נכון ל-13 באוקטובר נפגעו בתקיפות אוויריות 144 מתקני חינוך, בהם 20 בתי ספר של אונר"א, ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-165 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. 11 מסגדים הותקפו ונהרסו, ולשבע כנסיות ומסגדים נגרם נזק. גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. נכון ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

עקירה

נכון ל-14 באוקטובר בשעות אחר הצהריים, מעריכים כי 600 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם למחציתה הדרומית של רצועת עזה. כ-300 אלף בני אדם שוהים במחסי חירום ייעודיים של אונר"א, והיתר במתקנים ציבוריים או אצל משפחות מארחות. מאז כבר גדל נתון זה משמעותית. את מספר העקורים בעיר עזה ובצפון הרצועה לא ניתן לקבוע, בשל חוסר הביטחון והתנועה הבלתי פוסקת של בני אדם.

מחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז רצועת עזה ובדרומה מלאים כמעט עד אפס מקום. מהיעדר מקום, עקורים רבים ישנים תחת כיפת השמיים, בהם מספר גדול של בני אדם חלשים ופגיעים מלכתחילה, לרבות ילדים, קשישים, אנשים הזקוקים לטיפול רפואי, אנשים עם מוגבלויות ונשים הרות. כמויות המים, המזון והתרופות מוגבלות מאוד. התסכול והמתח בשל התנאים המחרידים גוברים בקרב העקורים.

היום (יום ראשון) חידש צה"ל את הקריאות לכל תושבי העיר עזה וצפון רצועת עזה, לרבות השוהים במחסי החירום, לעבור לאזור שמדרום לנחל עזה. צה"ל מסר כי מי שייסעו בכביש שיועד לכך בין השעות 10:00 ל-13:00 לא יותקפו.

ביום שישי חזר מזכ"ל האו"ם ואמר כי פינוי מידי ומלא אינו אפשרי, ודוברו של ארגון הבריאות העולמי תיאר פינוי של בתי חולים כ"גזר דין מוות" למטופלים החלשים והפגיעים ביותר.

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

זה היום החמישי ברציפות שבעזה שוררת האפלה מלאה, לאחר שב-7 באוקטובר עצרה ישראל את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה. צעד זה הוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. נכון לעכשיו תשתית השירותים חיוניים פועלת באמצעות גנרטורים לשעת חירום.

20 מתוך 23 בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של ארגונים לא ממשלתיים ברצועת עזה כשירים חלקית לפעולה וממשיכים לטפל באלף פצועים בממוצע מדי יום, נתון גבוה בהרבה מקיבולתם. צופים כי עתודות הדלק בבתי החולים לא יספיקו ליותר מ-24 שעות. השבתת הגנרטורים לשעת חירום תגבה את חייהם של אלפי מטופלים המצויים בסכנה מיידית. הצלב האדום הבינלאומי הודיע כי "בתי החולים בעזה עלולים להפוך לחדרי מתים."

היום (ראשון) חידשה ישראל את אספקת המים לקו מים אחד המשרת את מזרח ח'אן יונס. עדיין לא ברור מהם ההיקף וההשלכות המדויקות של אספקה זו. מצד שני, מתקן ההתפלה האחרון ששירת את מרכז עזה ודרומה הושבת היום לאחר שהדלק להפעלתו אזל.

כעת, הספקים העיקריים של מים נקיים לשתייה הם מוכרים פרטיים , המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים, הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית. יש אנשים שהחלו לצרוך מים מליחים הנשאבים מבארות חקלאיות. להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לאדם, נתון המגביר את החששות בדבר התייבשות והידבקות במחלות המועברות במים, לרבות כולרה.

ביום ראשון, מתקן טיהור השפכים היחיד (מתוך חמישה) שנותר בעזה, המופעל באנרגיה סולרית, נאלץ לחדול מפעולה בשל תנאי מזג האוויר. עקב כך הוזרמו לים כמויות נוספות של שפכים לא מטוהרים. בנוסף על כך, בנוסף, מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן תפקודיות, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. בשכונות מסוימות מצטברים כעת ברחובות מי ביוב ואשפה מוצקה המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקת החשמל, הדלק והמים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים. ביום שישי הדגיש מזכ"ל האו"ם כי "יש להתיר כניסה של אספקה מצילת-חיים, לרבות דלק, מזון ומים, אל עזה."

ההאפלה פגעה גם בביטחון התזונתי., משום שהיא קוטעת את פעולתם של מכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ונודעות לה השלכות קשות על מקורות מחייה חקלאיים (עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים). המשאבים הקיימים אינם מספיקים לצורכי העקורים שמספרם הולך וגדל, כך שמשפחות חלשות ופגיעות רבות נותרות בלא גישה למזון. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי צופים כי עתודות קמח החיטה יאזלו תוך פחות משבוע, ורק טחנת קמח אחת מתוך חמש עדיין מתפקדת.

היעדר גישה למספוא והנזקים של התקיפות האוויריות גבו את מחירם, ומגדלים רבים – בעיקר מגדלים קטנים – מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור לתנועת בני אדם וסחורות. על פי דיווחים, ארה"ב, ישראל, מצרים וקטאר הסכימו על פתיחת המעבר לפינוי נתינים זרים למצרים. עם זאת, הסכם זה טרם יושם.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים גם הם סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל. עזתים העובדים בישראל לא הצליחו לחזור הביתה. מאות נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ואחרים הועברו לגדה המערבית.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה למרחק של פחות מאלף מטר מגדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, איסור המונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים, ויחד עם שיקולי בטיחות הפחית את התנובה.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל תקיפות אוויריות, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים.

צוות ארגון הבריאות העולמי למעקב אחר מתקפות על טיפול רפואי תיעד מתחילת מעשי האיבה 498 מתקפות בריאות, שכללו הרג של 12 עובדי רפואה ופציעה של 20 עובדים אחרים, כל זאת במילוי תפקידם. כן נהרגו לפחות 12 אנשי סגל של אונר"א.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כללו חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להעלאת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

ללא הפוגה הומניטרית, פתיחה של המעברים עם ישראל ומצרים וגיוס מימון משמעתי עבור מענה הומניטרי, הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים יצריך תיקון ועדכון של פנייה זו.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, עימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים נמשכים זה שמונה ימים רצופים. מאז תחילת מעשי האיבה ועד שעה 16:00 היום (ראשון) הרגו כוחות ישראליים 56 פלסטינים, בהם 15 ילדים. חמישה פלסטינים נוספים נהרגו על ידי מתנחלים בשתי מתקפות מתנחלים רצופות בקוסרה (נפת שכם). שבוע זה היה הקטלני ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

משעות אחר הצהריים בשבת ועד שעה 16:00 ביום ראשון, כוחות ישראליים ירו למוות בילד פלסטיני במהלך מתקפת מתנחלים בכפר ביתא (נפת שכם), וילד נוסף מת מפצעים שנגרמו לו ב-11 באוקטובר, לאחר שנורה על ידי כוחות ישראליים במהלך עימותים ליד טול כרם. בנוסף פצעו כוחות ישראליים 23 פלסטינים, נתון המביא את מספרם הכולל של הפצועים הפלסטינים ל-1,173, בהם לפחות 113 ילדים. יותר מאלף פלסטינים נפצעו, רובם מידי כוחות ישראליים, בהקשר של הפגנות. כ-26% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה.

אלימות במעורבות מתנחלים

בגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 70 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה.

ב-24 השעות האחרונות נמשכו תקריות של אלימות מתנחלים נגד קהילות חקלאים ורועים המצויות בסכנת העברה בכפייה באזור מסאפר יטא שבדרום נפת חברון. מתנחלים הרסו תשתית של משקי בית (אוהלים, צנרת מים, פנלים סולאריים) של קהילות פלסטיניות שכבר עזבו את מקום מגוריהן.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 63 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, לרבות מניעת מתן טיפול רפואי; אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; מעצר של עובדי רפואה ואמבולנסים; וחיפושים שערך הצבא במתקני ונכסי בריאות.

צרכים, סוגי מענה ומגבלות הומניטריים

הגנה

צרכים בקדימות

• שירותי עזרה ראשונה פסיכולוגית, שירותי ייעוץ פסיכולוגי וערכות פסיכו-חברתיות/ פנאי/ 50 אלף ערכות כבוד.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• מכשירי ואבזרי עזר, כגון קביים, כיסאות גלגלים, אוזניות, משקפיים ותרופות עבור קשישים ובני אדם עם מוגבלויות.

מענה עד עתה

• עשרה ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה בבריאות הנפש ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים בתוך עזה או עבורה (שישה ברצועת עזה וארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים פתחה במסע חירום באמצעי תקשורת המונים, באמצעות שורה של פלטפורמות, לרבות רשתות חברתיות ותחנות רדיו, למשלוח מסרים בדבר סכנת נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך, לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן תמיכה בפריטים שאינם מזון ותחזוקת הבית, לעקורים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן למחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-3,000 משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• 270 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 3,900 פריטים שאינם מזון ברפיח וח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 120 פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים עומד לאזול.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית לנוכח דלדול המלאי בשוק המקומי.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מגייסים אספקה במצרים ומכינים מלאי לשימוש.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית סיפקה ל-220 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א שימורי מזון ולחם.
• 243,191 עקורים קיבלו העברות מזומן עבור מזון. מאלה נפדו 139,312.
• תוכנית המזון העולמית מתכננת להגיע ל-244,900 עקורים השוהים ב-19 מחסים של האו"ם בדרום עזה. בנוסף, 5 משאיות ועליהן 100 טון של חבילות מזון ו-15 טון של ביסקוויטים מועשרים בתוספי מזון מדובאי צפויות להגיע לאל-עריש שבמצרים.
• ב-13 באוקטובר, יותר מ-135 אלף בני אדם במחסים בדרום רצועת עזה ומרכזה, וכן במספר מקומות בצפון הרצועה, קיבלו לחם טרי.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, לשימור ולהמשך הפעולה של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת הכלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות ניהול הטיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.
• מענה מתוכנן עד עתה
• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, חומרים לתוכניות טיפול) ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקה של ההיתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.