מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 92

דגשים עיקריים

• ב-14 בינואר, מאה ימים מתחילת הסכסוך, נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו להרג של אזרחים נוספים ולעוד הרס. על פי דיווחים, גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל נמשך, וכן גם מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרבית רצועת עזה. 
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-12 וה-14 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 260 פלסטינים, ו-577 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-14 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 23,968 פלסטינים, ו-60,582 פלסטינים נפצעו.
• בין ה-12 בינואר ל-14 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שני חיילים ישראליים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 186 חיילים, ו-1,113 חיילים נפצעו.
• ב-14 בינואר אמר הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני: "המשבר בעזה הוא אסון מעשה ידי אדם, שאותו מחריפים שימוש בשפה הנוטלת צלם אנוש, ושימוש במזון, מים ודלק ככלי מלחמה. הפעילות ההומניטרית הפכה במהירות לאחת המורכבות והמאתגרות ביותר בעולם; בעיקר בשל הנהלים המסורבלים להכנסת סיוע אל תוך רצועת עזה, ואין-ספור המכשולים בפני חלוקה בטוחה ומסודרת של סיוע, לרבות מעשי איבה מתמשכים. בסיוע הומניטרי לבדו לא יהיה די להפוך את מגמת הרעב ההמוני האורב בפתח. יש להתיר גם הזרמה של טובין מסחריים."
• שירותי הטלקומוניקציה בעזה מושבתים מאז ה-12 בינואר. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה ברצועת עזה לפעול. ב-13 בינואר נפגע, על פי דיווחים, במרכז ח'אן יונס כלי רכב של חברת טלקומוניקציה, אף שהצוות יצא לעבודות תיקונים לאחר שהשיג תיאום ביטחוני. על פי דיווחים, שני אנשי סגל נהרגו.
• ב-13 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעבר רפיח 108 משאיות שהכילו מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. ב-13 בינואר אמרה הנציגה המיוחדת מטעם יוניסף, לוצ'יה אלמי, כי: "עדיין איננו מצליחים להכניס כמות מספקת של סיוע. תהליך הבדיקה עדיין איטי ולא ניתן לחיזוי. וכמה מהחומרים שלהם אנו זקוקים נואשות עדיין כפופים להגבלות, בלא צידוק ברור. פריטים אלה כוללים גנרטורים להפעלת מתקני מים ובתי חולים, וצינורות פלסטיק לתיקון תשתית מים שניזוקה קשות... בנוסף, מרגע שסיוע מוכנס, חלוקתו ברחבי רצועת עזה רצופה בקשיים משמעותיים, במיוחד בצפון ולאחרונה גם במרכז עזה. סיוע הומניטרי לבדו איננו מספיק. יש להגדיל,  ובמהירות, את נפח הסחורות המסחריות המוצעות למכירה ברצועת עזה." 

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-12 בינואר ל-14 בינואר 2024: 
  • ב-12 בינואר, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם בפגיעה בבית בדיר אל-בלח שבמרכז עזה.
  • ב-12 בינואר, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 בני אדם, בהם לפחות שבעה ילדים, ועשרות בני אדם נוספים נפצעו בפגיעה בבית ברפיח. על פי דיווחים, הבית שימש מחסה לעקורים.
  • ב-13 בינואר, בשעות הבוקר המוקדמות, נהרגו על פי דיווחים 20 בני אדם ומספר בני אדם נוספים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-דרג' שבעיר עזה.
  • ב-13 בינואר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה בני אדם כשקבוצת אנשים שעיבדו שטח חקלאי ממזרח לח'אן יונס נפגעה.
• לדברי אגודת העיתונאים בעזה, מאז ה-7 באוקטובר ונכון ל-11 בינואר נהרגו 117 עיתונאים ועובדי אמצעי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, 337 עובדי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, 45 מאנשיה נהרגו. לדברי אונר"א, ארגון הבריאות העולמי ותוכנית הפיתוח של האו"ם, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו  146 עובדי אונר"א, עובד אחד של ארגון הבריאות העולמי ועובד אחד של תוכנית הפיתוח של האו"ם. 

עקירה (רצועת עזה)

• ב-11 בינואר ניתנו לבני אדם בחלקים של אזור אל-מוואסי ובכמה גושי מבנים ליד כביש סלאח א-דין בדרום עזה פקודות פינוי חדשות, המכסות שטח שמעריכים כי גודלו כ-4.6 ק"מ רבוע. צה"ל אמר כי הוא מתכונן לפעול באזור ופקד על מי שהפקודות חלות עליהם לעבור לדיר אל-בלח. צופים כי סבב פקודות אחרון זה יפגע ביותר מ-18 אלף בני אדם ובתשעה מחסים, שבהם שוהים עקורים שמספרם אינו ידוע. 
• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-8 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. 1.78 מיליון עקורים בסך הכול מקבלים סיוע מאונר"א. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.
• נכון ל-11 בינואר, מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-230 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהמקרים נפגע אותו מקום בשורה של תקריות). לפחות 23 מהתקריות כללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים כאלה. כן כללו התקריות 66 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א, ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ההסלמה במעשי האיבה נהרגו לפחות 330 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,149 בני אדם נוספים נפצעו.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

גישה

• מאז תחילת 2024 נצפתה עלייה בשיעור הסירובים של רשויות ישראליות לבקשות גישה עבור משלחות הומניטריות, ובהגבלות גישה חמורות שהוטלו על ידן. נכון ל-14 בינואר, רק 24% (שבע מתוך 29) מהמשלחות המתוכננות למשלוח מזון, תרופות, מים וסוגי אספקה מצילת-חיים אחרת הצליחו להגיע ליעדיהן בצפון עזה, היכן שמעריכים כי הצרכים ההומניטריים הם הגבוהים והחמורים ביותר. נתון זה מייצג הידרדרות משמעותית בהשוואה לדצמבר 2023, שבו בוצעו בהצלחה יותר מ-70% (13 מתוך 18) מהמשלחות המתוכננות לצפון. סירובים אלה משתקים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לתת מענה משמעותי, עקבי ובהיקף הנדרש למאות אלפי בני האדם שעדיין נמצאים בצפון עזה. ככל שהגישה לצפון עזה נעשית מוגבלת יותר ויותר, יכולתם של גופים הומניטריים להגיע לדיר אל-בלח ולח'אן יונס שבמרכז וצפון עזה מצטמצמת גם היא מדי יום ביומו.
• המתאם ההומניטרי והתושב, ג'יימס מקגולדריק, אמר בהתייחסו להגבלות הגישה המתמשכות: "אנו מנסים להציל את האוכלוסייה, אבל אנו יודעים שקרוב לוודאי שכל 2.3 מיליון בני האדם הנמנים עמה זקוקים לסוג כלשהו של סיוע. וכרגע אנו מתמודדים עם מאבק סיזיפי לטפל ולו רק בצרכים של מי שאנו יכולים להגיע אליהם. אנו חייבים להגיע הרבה יותר רחוק, הרבה יותר עמוק, וגם למקומות אחרים כמו הצפון. אבל מתנהל סכסוך מתמשך, ומבצעים צבאיים מונעים מאיתנו להיכנס גם לכמה מאזורי המרכז. וכך אנו תקועים במקום, וקשה מאוד להזיז שיירות, את השיירות הנוסעות צפונה כדי לשרת את 250 -300 אלף בני אדם שנמצאים שם, על פי הערכות." 
• ב-12 בינואר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי אחרי יותר משבועיים הצליחו ארגונים הומניטריים שותפים להגיע לבית החולים שיפא שבצפון עזה. הארגונים הביאו לבית החולים 9,300 ליטר דלק ואספקה רפואית שתכסה את צורכיהם של 1,000 נפגעי טראומה ומאה מטופלי דיאליזה. בית החולים שיפא חידש כמה מהשירותים הרפואיים שלו, וכעת יש בו 60 אנשי סגל, מחלקה כירורגית ורפואית ובה 40 מיטות אשפוז, מחלקת חירום, ארבעה חדרי ניתוח, שירותי חירום בסיסיים בתחומי המיילדות והגינקולוגיה, יחידת דיאליזה מוגבלת, שירותי מעבדה מינימליים ושירותי רדיולוגיה בסיסיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• ב-14 בינואר 2024 אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר גברייסוס, כי נכון לעכשיו רק 15 מתקנים מספקים טיפול רפואי מוגבל ברצועת עזה, כתוצאה "מ-300 מתקפות על שירותי בריאות וחוסר מתמשך בגישה בטוחה למתן סיוע קריטי... שוב ושוב מונעים מארגון הבריאות העולמי, האו"ם וארגונים שותפים לספק את הסיוע הדרוש כל כך... זאת כאשר בשל ההרס של מערכת הבריאות, מטופלים נידונים לקטיעות שניתן היה למנוע אותן. חולים במחלות כרוניות קשות מתים בשל היעדר טיפול. בני האדם בעזה חיים בגיהינום. שום מקום אינו בטוח. יש לעשות הכול כדי לשים קץ לאלימות, בכדי למנוע עוד מוות ופציעות מיותרים." 

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. ב-13 בינואר דיווחו אמצעי תקשורת ישראליים כי הושג הסכם להעברת תרופות לכמה מבני הערובה שעדיין מוחזקים בעזה; על פי דיווחים, התרופות יועברו באמצעות הצלב האדום הבינלאומי. 
• ב-12 בינואר אמר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים מרטין גריפיתס כי "משפחותיהם של בני הערובה מחכות כבר כמעט 100 ימים לשחרור יקיריהן, או לפחות למידע כלשהו על מצבם. לרוע המזל, מאז נובמבר לא שוחררו בני ערובה ולמשפחותיהם וליקיריהם לא נמסר כל מידע."  הוא חזר על קריאתו למתן יחס הומאני ולשחרור מיידי של כל בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-12 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בהם ילד בן 16, שהסתננו להתנחלות אדורה ליד הכפר אדנא שבנפת חברון. במהלך התקרית ירה אחד התוקפים בחייל ישראלי ופצע אותו. לאחר מכן ניהלו כוחות ישראליים מבצע חיפוש בבתי הפלסטינים ועצרו שני בני אדם.
• ב-14 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 14, בעימותים שפרצו במהלך מבצע חיפוש ומעצר ישראלי במחנה הפליטים עין א-סולטאן בנפת יריחו.
• בתקרית נוספת ב-14 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, שניהם בני 17, שנסעו ברכב ליד ההתנחלות בית אל באזור אל-בירה (נפת רמאללה). מקורות ישראליים דיווחו כי השניים ניסו להשליך בקבוק תבערה על ההתנחלות. כוחות ישראליים סגרו את האזור, מנעו במשך חצי שעה מצוות רפואי להגיע לכלי הרכב וירו לעבר האמבולנס, שפנס קדמי שלו ניזוק; אחת הגופות עדיין מעוכבת בידי רשויות ישראליות.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 339 פלסטינים, בהם 88 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (339), 330 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון ל-14בינואר) נהרגו 30 פלסטינים, בהם שבעה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,197 פלסטינים בסך הכול, בהם 635 ילדים. מכלל הפצועים, 4,067 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 109 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 52% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 36% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 413 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (41 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (321 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (51 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-14 בינואר 2024.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-14 בינואר 2024 נעקרו בסך הכול 453 פלסטינים, בהם 227 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• בשלושת החודשים האחרונים של 2023 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים חורגים מעבר לאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 
• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-14 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). 

מימון

• נכון ל-11 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 677.5 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 54% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה