"אני כבר לא מזהה את השכונה שלי!" חמזא בן ה-15, העיר עזה. צילום: יוניסף / עומר אל-קטעא, 11 בינואר 2024
"אני כבר לא מזהה את השכונה שלי!" חמזא בן ה-15, העיר עזה. צילום: יוניסף / עומר אל-קטעא, 11 בינואר 2024

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 93

דגשים עיקריים

  • ב-15 בינואר דווח על עוד אזרחים הרוגים והרס, כשהפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, מבצעים קרקעיים ולחימה עם ארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו במרבית רצועת עזה, לצד  ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל.

  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-14 וה-15 בינואר נהרגו בעזה 132 פלסטינים, ו-252 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-15 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 24,100 פלסטינים, ו-60,834 פלסטינים נפצעו.

  • בין ה-14 בינואר ל-15 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה 186 חיילים, ו-1,113 חיילים נפצעו.

  • ב-15 בינואר אמר מזכ"ל האו"ם: "צילו האפל של הרעב מרחף מעל תושבי עזה – לצד מחלות, תת-תזונה וסיכונים בריאותיים אחרים. אני מוטרד מאוד מההפרה הברורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שלה אנו עדים... לפעילות סיוע יעילה בעזה – או בכל מקום אחר – דרושים כמה תנאים בסיסיים. נדרש ביטחון. דרושה סביבה שבה אנשי סגל יכולים לעבוד בבטחה. דרושים הלוגיסטיקה הנחוצה וחידוש הפעילות המסחרית."

  • בשבועיים הראשונים של ינואר, רק 24% (שבע מתוך 29) מהמשלחות המתוכננות למשלוח מזון, תרופות, מים וסוגים אחרים של אספקה מצילת-חיים הצליחו להגיע ליעדיהן שמצפון לנחל עזה. רוב הסירובים היו לאישור משלוחי דלק ותרופות אל האזורים שמצפון לנחל עזה. הרשויות הישראליות סירבו לכ-95% (18 מתוך 19) מבקשות הגישה עבור משלחות להקצאות דלק ותרופות למאגרי מים, בארות מים ומתקני בריאות מצפון לנחל עזה. היעדר דלק עבור מים, תברואה והיגיינה מגביר סכנות בריאותיות וסיכונים בריאותיים. היעדר תרופות החליש את יכולת התפקוד של ששת בתי החולים המתפקדים חלקית. המשלחות שלא הוצאו אל הפועל כללו: חמש משלחות מתוכננות למחסן התרופות המרכזי, ארבע משלחות מתוכננות למרכז הבריאות בג'באליה, ושמונה משלחות מתוכננות לארבעה מאגרי מים חיוניים ולמשאבות מים ושפכים חיוניות.

  • מאז ההסלמה במעשי האיבה דיווחו משלחות הומניטריות על שני מקרים שבהם עצרו כוחות ישראליים משתתפים בשיירה, ושני מקרים שבהם הותקפו שיירות. בנוסף, אי-רצונן של הרשויות הישראליות לפתוח נתיבי אספקה ראשיים ולאפשר מעבר במועד במחסום שבשליטת צה"ל חשף גורמים הומניטריים לסיכונים ביטחוניים. יתרה מכך, ההגבלות שמטילות הרשויות הישראליות על יבוא ציוד הומניטרי קריטי ממשיכות לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.

  • נכון ל-15 בינואר, רק אחד משלושת קווי המים מישראל פועל. קו המים לנפת מרכז עזה, שקיבולת התפוקה שלו קרובה ל-17 אלף מטר מעוקב מים ביום, זקוק בדחיפות תיקונים. להערכת ארגונים שותפים בתחום המים, ההיגיינה והתברואה, התיקונים עלולים להימשך עד ארבעה שבועות, ויצריכו גישה מתמשכת ואת האספקה הנחוצה.

  • נכון ל-15 בינואר, שירותי הטלקומוניקציה בעזה עדיין מושבתים זה היום השלישי ברציפות, מאז ה-12 בינואר. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה לפעול. היעדר שירותי טלקומוניקציה  שולל מבני אדם גישה למידע מציל-חיים, ופוגע גם בפעולתם של נותני מענה ראשוני וגורמים הומניטריים אחרים. ב-13 בינואר נפגע, על פי דיווחים, במרכז ח'אן יונס כלי רכב של חברת טלקומוניקציה, אף שהצוות יצא לעבודות תיקונים לאחר שהשיג תיאום ביטחוני מראש. על פי דיווחים, שני אנשי סגל נהרגו.

  • ב-15 בינואר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי המתחם הרפואי נאסר  טיפל ב-700 מטופלים, מספר כפול מקיבולתו הרגילה, מצב שאילץ מטופלים לקבל טיפול על הרצפה.  בית החולים ממשיך לקבל מספר רב של נפגעי טראומה וכוויות למרות מחסור חמור באנשי סגל ביחידות הטיפול הנמרץ והכוויות, ועקב כך מתעכב מתן טיפול מציל-חיים. על פי דיווחים, בשטח בית החולים שוהים כ-7,000 בני אדם. התעצמות מעשי האיבה בקרבת בית החולים חוסמת את גישתם של מטופלים ועובדי רפואה, מסכנת את חייהם ושוחקת עוד יותר את יכולתו התפקודית של בית החולים.

  • ב-15 בינואר פרסמו ראשי תוכנית המזון העולמית, יוניסף וארגון הבריאות העולמי הודעה שבה קראו לפתוח נתיבי כניסה חדשים שיאפשרו לערוך מדי יום יותר בדיקות של סחורות בגבול, יקלו את ההגבלות על תנועתם של עובדים הומניטריים ויבטיחו את בטיחותם של הבאים לקבל סיוע והמחלקים את הסיוע. הסיוע ההומניטרי בעזה מוגבל בשל סגירת כל מעברי הגבול בדרום מלבד שניים (רפיח וכרם שלום), ותהליך בדיקה רב-שכבתי של הסחורות המועברות לעזה.

  • ב-15 בינואר אמרה מנכ"לית תוכנית המזון העולמית כי "בני אדם בעזה מתים ברעב במרחק קילומטרים ספורים ממשאיות מלאות במזון. כל שעה אבודה מציבה אין ספור חיים בסכנה. אנו יכולים להרחיק את סכנת הרעב ההמוני, אבל רק אם נוכל למסור די אספקה ולקבל גישה בטוחה לכל הזקוקים לסיוע, בכל מקום שבו הם נמצאים." הדוח האחרון של המערכת המשולבת לסיווג  שלבי ביטחון תזונתי ותזונה מאשר כי כל אוכלוסיית עזה, 2.2 מיליון בני אדם, מצויה ברמות חוסר ביטחון תזונתי בדרגת משבר או גרוע מכך.

  • ב-15 בינואר אמרה מנכ"לית יוניסף כי "ילדים המצויים בסיכון גבוה למות מתת-תזונה ומחלות זקוקים נואשות לטיפול רפואי, למים נקיים ולשירותי תברואה, אבל התנאים בשטח אינם מאפשרים לנו להגיע בבטחה לילדים ולמשפחות הזקוקים לכך. הכנסתם לעזה של כמה מהחומרים הדרושים לנו נואשות כדי לתקן ולהגביר את אספקת המים עדיין אסורה. חיי ילדים ומשפחותיהם מוטלים על כף המאזניים. כל דקה חשובה." יוניסף חוזה כי דלדול שריר אצל ילדים, סוג תת-התזונה המסוכן ביותר, עלול לפגוע בשבועות הקרובים ב-10,000 ילדים. בנוסף הזהיר יוניסף כי לילדים בדרום עזה יש גישה ל-5-2.5 ליטר מים ביום בלבד, כמות נמוכה בהרבה מהדרישות המומלצות להישרדות. על פי תקנים הומניטריים, כמות המים המינימלית הדרושה במקרה חירום היא 15 ליטר, והיא כוללת מים לשתייה, רחצה ובישול. להישרדות בלבד מעריכים כי המינימום הוא שלושה ליטר ביום.

  • ב-15 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי נכון ל-12 בינואר, המספר הכולל של אנשי סגל אונר"א שנהרגו מאז תחילתם של מעשי האיבה גדל בארבעה, וכעת הוא 150. יתרה מכך, הסוכנות אמרה כי מאז ה-7 באוקטובר דווח על 232 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהמקרים נפגע אותו מקום בשורה של תקריות), בהן לפחות 23 התקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. בסך הכול, 66 מתקנים של אונר"א נפגעו פגיעה ישירה, ול-69 מתקנים שונים של אונר"א נגרם נזק בשל פגיעות באובייקטים בקרבתם.

  • ב-13 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעבר רפיח 108 משאיות שהכילו מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. מאז פתיחתו של מעבר כרם שלום הוכנסו דרכו כמעט 20% ממשאיות הסיוע.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • בשל השבתת שירותי הטלקומוניקציה, המידע על מתקפות קטלניות מוגבל, כך שכעת לא ניתן לערוך רשימה של התקריות הקטלניות ביותר ב-14 בינואר וב-15 בינואר 2024.

  • על פי דיווחים, במהלך התקופה הנסקרת ביצעו כוחות ישראליים תקיפות אוויריות רצופות נגד כיכר באזור מגורים שבה היו עשרה מבני מגורים, בדרום-מזרח ח'אן יונס. מספר הנפגעים טרם אומת.

  • ב-14 בינואר, בשעה 15:00 בערך, נהרג על פי דיווחים פלסטיני ובני אדם אחרים נפצעו, כשרכב נפגע בכניסה לבית הספר ח'אלד אבן ואליד, בא-נוסייראת בדיר אל-בלח.

  • ב-14 בינואר בשעה 12:00 בצהריים בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים כשהקבוצה עימה היו נפגעה בעת שניסתה לתחזק את קו הביוב בבית הספר אל-ח'נסאא בעבסאן, ממזרח לח'אן יונס.

עקירה (רצועת עזה)

  • ב-12 בינואר דיווחה אונר"א כ המספר הממוצע של עקורים במחסים של אונר"א שמדרום לנחל עזה היה יותר מ-12 אלף בכל מחסה. נתון זה גדול פי ארבעה מקיבולת המחסים.

  • לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-11 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. 1.78 מיליון עקורים בסך הכול מקבלים סיוע מאונר"א. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

גישה הומניטרית

  • תנועה של משלחות הומניטריות אל תוך שטחים שבהם מתנהלים מבצעים צבאיים פעילים מתואמת בשקיפות עם הצדדים השונים בסכסוך,  על מנת להבטיח מעבר בטוח. בינואר נצפתה עלייה חדה בשיעור הסירובים מצד הרשויות הישראליות לבקשות גישה לאזורים שמצפון לנחל עזה, שמנעה את הרחבת היקפו של הסיוע ההומניטרי.

  • בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29  המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות מנעו גישה מיתר  המשלחות. שתי משלחות נוספות, שתואמו במקור עם הרשויות הישראליות, לא ניתן היה להשלים בשל אי-הישימות של המסלולים שהוקצו להן או עיכובים ממושכים במחסומים, שלא אפשרו מסירה בחלונות התפעול הבטוחים.

  • הסירובים במשך המחצית הראשונה של ינואר הם הידרדרות חמורה לעומת החודשים הקודמים (אוקטובר-דצמבר), שבהם נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. הסירובים מונעים את הרחבת פעילות הסיוע וגובות מחיר משתק בהזדמנויות אבודות לכלל המענה. כל המשימות המתוכננות לאזורים שמצפון לנחל עזה הנתקלות בסירוב הן הזדמנויות מוחמצות למשימות מתוכננות לחלקים אחרים של רצועת עזה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • לדברי ארגון הבריאות העולמי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

  • ב-13 בינואר ביקרו נציגי ארגון הבריאות העולמי, קרן האוכלוסין של האו"ם ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בבית החולים אל-אקצא ובמתחם הרפואי נאסר בח'אן יונס, כדי לאמוד את הצרכים בשל מעשי האיבה המתמשכים ופקודות הפינוי בשכונות המקיפות את שני בתי החולים.  מאז הנסיגה של ארגון Médecins Sans Frontièrs (MSF), ארגון Medical Aid Palestine ו-וועדת ההצלה הבינלאומית  מבית החולים אל-אקצא ב-6 וב-7 בינואר, נותרו במקום רק 12 עובדי רפואה, בהם שני רופאים, המייצגים 10% מכלל כוח העבודה בבית החולים לפני המשבר. בבית החולים נמצאים כ-40 מטופלים, וכן שוהים בו 1,500 עקורים. אונר"א סיפקה יותר מ-24 אלף ליטר דלק לשימור שירותי חירום, אבל לבית החולים דרוש דלק נוסף. ארגון הבריאות העולמי מתכנן לאפשר הצבה של צוות רפואת חירום לתמיכה בניתוחים ובמחלקת רפואת החירום.

  • ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים בתחום הבריאות תמכו וממשיכים לתמוך במערכת הבריאות בעזה במשלוח של ציוד ואספקה רפואיים, תרופות, דלק עבור בתי חולים, תיאום של צוותי רפואת חירום ומעקב אחר מחלות, זאת באמצעות יותר מתריסר משימות בסיכון גבוה לבתי חולים בצפון ובדרום עזה. ב-15 בינואר אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, בהודעה משותפת עם תוכנית המזון העולמית ויוניסף, כי "אנו זקוקים לגישה בטוחה וללא מכשול כדי למסור סיוע, ולהפסקת אש הומניטרית כדי למנוע עוד מתים וסבל."

  • ב-14 בינואר 2024 אמר ד"ר גברייסוס כי נכון לעכשיו רק 15 מתקנים מספקים טיפול רפואי מוגבל ברצועת עזה, כתוצאה "מ-300 מתקפות על שירותי בריאות וחוסר מתמשך בגישה בטוחה למתן סיוע קריטי... שוב ושוב מונעים מארגון הבריאות העולמי, האו"ם וארגונים שותפים לספק את הסיוע הדרוש כל כך... זאת כאשר בשל ההרס של מערכת הבריאות, מטופלים נידונים לקטיעות שניתן היה למנוע אותן. חולים במחלות כרוניות קשות מתים בשל היעדר טיפול. בני האדם בעזה חיים בגיהינום. שום מקום אינו בטוח. יש לעשות הכול כדי לשים קץ לאלימות, בכדי למנוע עוד מוות ופציעות מיותרים." 

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

  • נכון ל-15 בינואר הרשויות הישראליות מעריכות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

  • ב-15 בינואר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור כל בני הערובה: "אני שב ודורש את שחרורם המיידי וללא תנאי של כל בני הערובה. ובינתיים, יש להתייחס אליהם באופן הומאני ולהתיר להם לקבל ביקורים וסיוע מהצלב האדום הבינלאומי. את הדיווחים על האלימות המינית שביצעו חמאס ואחרים ב-7 באוקטובר יש לחקור חקירה נמרצת ולהביא לדין. דבר אינו יכול להצדיק הרג, פציעה וחטיפה מכוונים של אזרחים – או ירי רקטות לעבר יעדים אזרחיים".

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • ב-14 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים שנסעו לאורך שטח חקלאי ליד הכפר סעיר (נפת חברון). על פי דיווחים, כוחות ישראליים ירו לעברם, השניים ניסו להימלט ולאחר מכן נורו למוות.

  • ב-15 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, בהם גבר ואישה, ופצעו תשעה בני אדם אחרים בכפר דורא שבנפת חברון, במהלך עימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים שניהלו מבצע חיפוש ומעצר בכפר. 

  • בתקרית נוספת ב-15 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במחסום עינב, הנתון לשליטה ישראלית, קרוב לעיר טול כרם. לדברי מקורות ישראליים האיש ניסה להימלט ממעצר ונורה. פרטי התקרית עדיין מאומתים.

  • ב-15 בינואר, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים ומקורות רפואיים, ברענהה שבשטח ישראל פתחו שני פלסטינים במתקפה שבה נדקרה למוות קשישה ישראלית. יתרה מכך, שני הגברים חטפו לפחות כלי רכב אחד, דרסו הולכי רגל ישראלים ופצעו 13 מהם. כוחות ישראליים הודיעו כי עצרו את שני החשודים, תושבי הכפר בני נעים בנפת חברון.

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 344 פלסטינים, בהם 88 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (344), 335 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון ל-15בינואר) נהרגו 35 פלסטינים, בהם שבעה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023; ישראלית נוספת נהרגה במתקפה פלסטינית אחרת בישראל, ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,212 פלסטינים בסך הכול, בהם 637 ילדים. מכלל הפצועים, 4,082 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 109 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 53% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 421 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (41 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (329 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (51 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-15 בינואר 2024.

  • שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

  • בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

  • ב-15 בינואר הרסו הרשויות הישראליות שני בתים ותוספת בנייה לאחד הבתים, ששימשה כמספרה, בעיר קלקיליה, הריסות שהביאו לעקירתם של 12 בני אדם, בהם שישה ילדים. נתון זה מביא  ל-465 את מספר הפלסטינים, בהם 233 ילדים, שנעקרו  בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-15 בינואר 2024, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

  • מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

  • מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-15 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). 

מימון

 

 

הירשמו לקבלת מידע ודוחות