מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 97

דגשים עיקריים

• ב-19 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג ועקירה של אזרחים, וכן להרס. נמשך גם ירי ללא הבחנה של רקטות מעזה על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה. ב-17 בינואר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה.

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-18 וה-19 בינואר נהרגו בעזה 142 פלסטינים, ו-278 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-19 בינואר 2024 נהרגו בסך הכול בעזה לפחות 24,762 פלסטינים, ו-62,108 פלסטינים נפצעו.

• בין ה-17 בינואר ל-18 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי ונכון ל-18 בינואר נהרגו בעזה 191 חיילים, ו-1,178 חיילים נפצעו.

• נכון ל-19 בינואר, שירותי הטלקומוניקציה בעזה עדיין מושבתים מאז ה-12 בינואר. לאור זאת, המידע החדש בעדכון בזק זה מוגבל. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה לפעול, וההשבתה הממושכת ביותר עד היום. השבתת שירותי הטלקומוניקציה מונעת מבני אדם בעזה גישה למידע מציל-חיים או את האפשרות להזעיק נותני מענה ראשוני, ומסכלת גם סוגים אחרים של מענה הומניטרי.

• זמינות המים לשתייה ולשימוש ביתי בעזה מצטמצמת מדי יום. כרגע, רק אחד משלושת קווי המים הישראליים מתפקד, ומזרים פחות ממחצית (22 אלף מטר מעוקב ביום) מכמות המים שהייתה זמינה לו כל שלושת הקווים היו פועלים (למידע נוסף ראו סעיף מים, תברואה והיגיינה).

• מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, אישר כי מקרי דלקת כבד נגיפית A אומתו בעזה באמצעות ערכות בדיקה, והזהיר כי "תנאי חיים בלתי אנושיים – היעדר כמעט מוחלט של מים נקיים, שירותים נקיים והאפשרות לשמור על ניקיון הסביבה – יאפשרו לדלקת כבד נגיפית A להתפשט עוד יותר... היכולת לאבחן מחלות עדיין מוגבלת ביותר. אין אף מעבדה מתפקדת. גם היכולת לתת מענה נותרה מוגבלת. אנו נמשיך לקרוא לגישה בטוחה וללא מכשול עבור סיוע רפואי ולהגנה על הבריאות."

• ארגונים שותפים מדווחים כי נכון ל-17 בינואר רק 15 מאפיות כשירות לפעולה ברצועת עזה; שש ברפיח ותשע בדיר אל-בלח. נכון לעכשיו, אין מאפיות פעילות מצפון לנחל עזה. תוכנית המזון העולמית תומכת בשמונה מהמאפיות המתפקדות (שש ברפיח ושתיים בדיר אל-בלח) ומספקת להן קמח, מלח, שמרים וסוכר. הודות ליוזמה זו הצליחו כ-250 אלף בני אדם לרכוש לחם במחיר מסובסד.

• ב-18 בינואר אמר סמנכ"ל יוניסף טד צ'איבן: "מרגע שהסיוע נכנס לתוך עזה, יכולתנו לחלק אותו הופכת לעניין של חיים ומוות. הכרחי להסיר את הגבלות הגישה, להבטיח תקשורת אמינה בשטח ולאפשר תנועה של אספקה הומניטרית על מנת להבטיח שמי שנותרו כבר כמה ימים בלא סיוע יקבלו את הסיוע שהם כה זקוקים לו. עלינו להתחיל להזרים טובין מסחריים אל תוך עזה, כדי שהשווקים יוכלו להיפתח מחדש והתלות של משפחות בסעד תפחת." 

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• השבתת התקשורת מגבילה את היכולת לדווח באופן מלא על תקריות. עם זאת, להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-19 בינואר.

• ב-19 בינואר, בשעה 00:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם ילד אחד, בפגיעה בבית בח'אן יונס.

• ב-19 בינואר, בשעה 7:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים וכמה בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בבית בקרבת בית החולים שיפא בעיר עזה.

• ב-17 בינואר הרסו כוחות ישראליים בחומרי נפץ את אוניברסיטת אל-אסרא' במדינת א-זהרה, מדרום לעיר עזה. על פי דיווחים, ב-70 הימים שקדמו לכך השתמשו כוחות ישראליים בבניין כבסיס צבאי ומתקן מעצר אד-הוק לחקירת עצירים פלסטינים לפני העברתם למקום לא ידוע.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-18 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. יכולתה של אונר"א לספק תמיכה הומניטרית ונתונים מעודכנים על מספר העקורים מוגבלת מאוד. בשל ההסלמה המתמשכת בלחימה ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. מעברים אלה יצרו מצב של כפל רישום של אותם עקורים ביותר ממחסה אחד. ברגע שהמצב הביטחוני יאפשר זאת, אונר"א מתכננת לבצע ספירה מדויקת יותר של עקורים במחסים, לרבות מחסים לא רשמיים. 

• נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, יותר ממיליון בני אדם נדחסים במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

• על פי דוח חדש של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN WOMEN), "עקירה מחריפה את פגיעותם של בני אדם, שוחקת את מנגנוני ההתמודדות שלהם, ונודעות לה השלכות שונות המגדרים השונים. מאז תחילת המבצע הקרקעי בעזה דווח כי גברים מתמודדים עם מעצרים שרירותיים והיעלמות בכפייה. על פי דיווחים באמצעי תקשורת, במהלך נדודי העקירה גם נשים מתמודדות עם מעצר בכפייה והטרדה. במשפחות שבהן יש קרובי משפחה קשישים, או בני משפחה עם מוגבלויות שפשוט אינם יכולים לעבור ממקום למקום, מי שנאלצות להישאר מאחור כמטפלות, בשיעור לא מידתי, הן נשים." 

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

• מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק דרך מעבר רפיח. עם זאת, בשל מחסור בכמות מספקת של דלק, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. רק 16 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים, אף כי באופן חלקי: תפקודיות חלקית משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, יכולים לקלוט מטופלים חדשים לאשפוז ולבצע ניתוחים ברמה מסוימת. עם 16 בתי החולים האלה נמנים תשעה בדרום ושבעה בצפון. זו תוספת של בית חולים אחד נוסף בצפון – בית החולים כמאל עדואן – שמאז אמצע ינואר חזר לתפקד במידה מסוימת.  בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתמשכים המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

מים, תברואה והיגיינה

• זמינות המים בעזה מצטמצמת מדי יום. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו זמינות המים המופקים מבארות עירוניות היא עשירית (21,200 מטר מעוקב ביום) מתפוקתן לפני ההסלמה במעשי האיבה (255 אלף מטר מעוקב ביום). ידוע כי המים מבארות אלה הם מים מליחים תת-תקניים, בעוד שלפני פרוץ מעשי האיבה הוזרמו בקווים שמפעילה ישראל מי שתייה בטוחים מיטביים. נכון לעכשיו רק אחד מהקווים הישראליים – נקודת המים בני סעיד – מתפקד, ומזרים פחות ממחצית (22 אלף מטר מעוקב ביום) מכמות המים שהייתה זמינה לו היו כל הקווים פועלים.

• יתרה מכך, נכון לעכשיו זמינות המים ממתקני ההתפלה קצרי הטווח היא 7% (1,600 מטר מעוקב ביום) מתפוקתם קודם למשבר (22 אלף מטר מעוקב ביום). בשל ההגבלות על יבוא פריטים  קריטיים, נכון לעכשיו ערכות בדיקת מים, וכלור לטיהור המים ברחבי עזה אינם זמינים. כמו כן, המיזוג בין פסולת ומוצקה ופסולת צואתית, שהגשמים וההצפות מחריפים אותו, יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כבר עתה על 152 אלף נדבקים בשלשול, ואי-היכולת לטהר מים בכלור כדי להשמיד חיידקים רק מחריפה את המצב, המדאיג מלכתחילה. נכון לעכשיו ארגונים שותפים לכוחות המשימה לענייני בריאות ולענייני מים, תברואה והיגיינה פיתחו תוכנית מוכנות ומענה לשלשול מימי חריף. כדי לאפשר מתן מענה נאות, יש ליישב את החסמים המונעים יבוא של פריטים קריטיים. 

גישה הומניטרית

• בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29  המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר המשלחות. שתי משלחות נוספות, שתואמו במקור עם הרשויות הישראליות, לא ניתן היה להשלים בשל אי-הישימות של המסלולים שהוקצו להן או עיכובים ממושכים במחסומים, שלא התירו למשלחות להתבצע בהצלחה בחלונות התפעול הבטוחים.

• במחצית הראשונה של ינואר ניכרה עלייה חדה במספר הסירובים להתיר למשלחות הומניטריות גישה לאזורים שמצפון לנחל עזה, לעומת החודשים הקודמים; בין אוקטובר לדצמבר 2023 נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. סירובים אלה מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי ומייקרים משמעותית את עלות כלל המענה ההומניטרי. בנוסף על כך, משימות מתוכננות שהגישה לאזורים שמצפון לנחל עזה נמנעת מהן מייצגות הזדמנויות מוחמצות למשלחות חלופיות, שניתן היה לבצע לאזורים אחרים ברצועת עזה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב  על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה ממשיכות לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.

• ב-18 וב-19 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 288 מטענים של מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. מאז פתיחתו של מעבר כרם שלום הוכנסו דרכו כמעט 22% ממשאיות הסיוע.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

• נכון ל-15 בינואר בשעות הצהריים העריכו הרשויות הישראליות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-19 בינואר נורה למוות ילד פלסטיני בן 17 ליד הכפר מזרעה א-שרקייה שבנפת רמאללה. בשעת התקרית ירו כוחות ישראליים ומתנחלים תחמושת חיה לעבר קבוצת פלסטינים, שעל פי דיווחים יידו אבנים על כלי רכב ישראליים שנסעו בכביש 60, ליד הכפר. עדיין לא ברור האם הילד נורה על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 358 פלסטינים, בהם 91 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 358 ההרוגים בגדה המערבית, 348 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון ל-19בינואר) נהרגו 49 פלסטינים, בהם לפחות עשרה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,310 פלסטינים בסך הכול, בהם 647 ילדים. מכלל הפצועים, 4,178 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 111 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 439 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (43 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (341 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (55 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-19 בינואר 2024.

• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

• ב-18 בינואר הרסו הרשויות הישראליות 11 מבנים, שחמישה מהם היו בתי מגורים, בכפר דומא שבנפת שכם, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. 18 בני אדם, בהם 12 ילדים, נעקרו. בנוסף על כך גישתן של כ-500 משפחות בכפר לאדמות החקלאיות שבבעלותן נפגעה לאחר שדחפורים הרסו שני כבישים חקלאיים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 בינואר 2024  נעקרו 479 פלסטינים, בהם 239 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). 

מימון

• נכון ל-16 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם  696.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה