מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 98

דגשים עיקריים

• ב-20 וב-21 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג ועקירה של אזרחים, וכן להרס. נמשך גם ירי ללא הבחנה של רקטות מעזה על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-19 וה-21 בינואר נהרגו בעזה 343 פלסטינים (178 בין ה-20 ל-21 בינואר; 165 בין ה-19 ל-20 בינואר), ו-573 בני אדם אחרים נפצעו (293 בין ה-20 ל-21 בינואר; 280 בין ה-19 ל-20 בינואר). לדברי משרד הבריאות, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-21 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 25,105 פלסטינים, ו-62,681 פלסטינים נפצעו.
• ב-20 בינואר אמר מזכ"ל האו"ם: "בני אדם אינם מתים רק מפצצות וקליעים, אלא בשל חוסר מזון ומים נקיים, בתי חולים ללא חשמל ותרופות, ומסעות מפרכים לפיסות אדמה הולכות וקטנות בניסיון להימלט מהלחימה. כל זה חייב להיפסק. לא אוותר על קריאתי להפסקת אש הומניטרית מיידית ולשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה."
• בין ה-19 בינואר ל-21 בינואר נהרגו בעזה, על פי דיווחים, שני חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי ונכון ל-21 בינואר נהרגו בעזה 193 חיילים, ו-1,203 חיילים נפצעו.
• מאז ערב ה-19 בינואר הוחזרו שירותי הטלפונים הניידים – שהושבתו מאז 12 בינואר – במרבית עזה, למעט שירותים מסוימים בצפון. עם זאת, האינטרנט עדיין מושבת בכל רחבי עזה. השבתת שירותי הטלקומוניקציה מגבילה את גישתם של בני אדם בעזה למידע מציל-חיים ופוגעת בסוגים אחרים של מענה הומניטרי.
• מעבר להשבתת שירותי הטלקומוניקציה, הסירובים החוזרים ונשנים להתיר גישה לצפון, הגבלות על יבוא ציוד הומניטרי חיוני והעצימות של מעשי האיבה, בין היתר, ממשיכים לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות בכל מקום שהוא בעזה.
• ארגונים שותפים מדווחים כי נכון ל-17 בינואר, רק 15 מאפיות היו כשירות לפעולה ברחבי רצועת עזה; שש ברפיח ותשע בדיר אל-בלח. מצפון לנחל עזה לא פעלה אף מאפייה. תוכנית המזון העולמית תומכת בשמונה מהמאפיות המתפקדות (שש ברפיח ושתיים בדיר אל-בלח) ומספקת להן קמח, מלח, שמרים וסוכר. הודות ליוזמה זו הצליחו כ-250 אלף בני אדם לרכוש לחם במחיר מסובסד.
• בתדרוך לעיתונות שקיימה בג'נבה ב-19 בינואר, עם סיום ביקורה בעזה, אמרה מומחית התקשורת של יוניסף: "ב-105 הימים של סבב הסלמה זה ברצועת עזה, נולדו כמעט 20 אלף תינוקות אל מלחמה. בכל עשר דקות נולד תינוק אל תוך מלחמה איומה זו. אימהות מתמודדות עם קשיים שלא ניתן אף לדמיין בגישה לטיפול רפואי, תזונה והגנה לפני, במהלך ואחרי הלידה. הפיכתה של אישה לאם אמורה להיות אירוע משמח. בעזה, זהו עוד ילד שנולד לגיהינום. האנושות אינה יכולה להתיר לגירסה מעוותת זו של מה שנחשב לנורמלי להימשך. אימהות ויילודים זקוקים להפסקת אש הומניטרית."
• ב-19 בינואר שיחרר צה"ל כמאה פלסטינים חזרה לעזה, דרך מעבר כרם שלום. בשיחה עם ראש משרד הנציב העליון לזכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, תיארו אנשים שהיו עצורים בידי כוחות ישראליים בין 30 ל-55 יום במקומות לא ידועים כיצד "הוכו, הושפלו וספגו התעללות, ומה שעלול להוות עינויים. האשמות אלה עולות בקנה אחד עם דיווחים שמשרדנו אוסף על מעצרים נרחבים של פלסטינים, לרבות אזרחים רבים, המוחזקים בתנאי חשאיות, סובלים לעיתים קרובות התעללות, בלא גישה לבני למשפחותיהם, לעורכי דין או להגנה משפטית יעילה. על ישראל לנקוט בדחיפות צעדים להבטיח שכל מי שנאסרו או נעצרו יזכו ליחס העולה בקנה אחד עם הנורמות והתקנים הקבועים במשפט זכויות האדם הבינלאומי ובמשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובמיוחד כיבוד מלא של זכותם להליך נאות."
• נכון לשעות הצהריים ב-15 בינואר, העריכו הרשויות הישראליות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי הושג הסכם להעברת תרופות לכמה מבני הערובה שעדיין מוחזקים בעזה, אבל טרם אומת האם הסכם זה אכן הוצא אל הפועל. מזכ"ל האו"ם שב וחזר על קריאתו לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-19 וב-20 בינואר.
  • ב-19 בינואר, בשעה 14:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים בפגיעה בבית במחנה אל-מר'אזי בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-19 בינואר, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים בפגיעה בבית במחנה א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-20 בינואר, בשעה 15:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים בג'באליה, בצפון עזה.
  • ב-20 בינואר, בשעה 17:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בפגיעה במכונית במרכז רפיח.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-20 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצו לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. בשל הלחימה המתמשכת ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. מעברים אלה יצרו מצב שבו אותם עקורים רשומים במספר מחסים שונים. יכולתה של אונר"א לספק תמיכה הומניטרית ונתונים מעודכנים על מספר העקורים צומצמה מאוד, ויש תוכניות לערוך ספירה מדויקת יותר של עקורים במחסים, לרבות מחסים לא רשמיים, ברגע שהמצב הביטחוני יאפשר זאת. נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, יותר ממיליון בני אדם נדחסים במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית.
• על פי דוח חדש של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN WOMEN), "עקירה מחריפה את פגיעותם של בני אדם, שוחקת את מנגנוני ההתמודדות שלהם, ונודעות לה השלכות שונות על המגדרים השונים. מאז תחילת המבצע הקרקעי בעזה דווח כי גברים מתמודדים עם מעצרים שרירותיים והיעלמות בכפייה. על פי דיווחים באמצעי תקשורת, במהלך נדודי העקירה גם נשים מתמודדות עם סכנות של מעצר בכפייה והטרדה. במשפחות שבהן יש קרובי משפחה קשישים, או בני משפחה עם מוגבלויות שפשוט אינם יכולים לעבור ממקום למקום, מי שנאלצות להישאר מאחור כמטפלות, בשיעור לא מידתי, הן נשים."

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.
• מאז ה-19 בנובמבר הוכנסו לרצועת עזה כמויות מוגבלות של דלק דרך מעבר רפיח. עם זאת, מאחר שכמויות אלה אינן מספיקות, בתי חולים, מתקני מים ומתקנים חיוניים אחרים עדיין פועלים בקיבולת מוגבלת בלבד. צוות אומדן צרכים מהיר בעת אסון זיהה, נכון ל-12 בינואר, כ-570 ק"מ של קווי הזנת חשמל שניזוקו. נתון זה מייצג כ-57% מקווי הזנת החשמל, וצופים כי הנזקים אף גדלו מאז. צוותי חברת הפצת החשמל בעזה זקוקים בדחיפות לדלק כדי לבצע אומדני נזקים ותיקונים בשטח.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, תחום הבריאות בעזה נותר שברירי להחריד. רק 16 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים, אף כי באופן חלקי: תפקודיות חלקית משמעה שבית החולים נגיש לבני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, יכול לקלוט מטופלים חדשים לאשפוז ולבצע ניתוחים ברמה מסוימת. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• עם 16 בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי נמנים תשעה בדרום ושבעה בצפון. זו תוספת של בית חולים אחד נוסף בצפון – בית החולים כמאל עדואן – שמאז אמצע ינואר חזר לתפקד במידה מסוימת. בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה.
• תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי האיבה המתמשכים המתנהלים בקרבתם. ב-19 בינואר, על פי דיווחים, תקפו כוחות ישראליים בקרבת בית החולים אל-אמל בח'אן יונס, תקיפה שעל פי דיווחים נהרג בה פלסטיני. ב-20 בינואר נמשכו בסביבות בית החולים אל-אמל ובית החולים האירופי תקיפות אוויריות, שבעקבותיהן דווח על נפגעים.
• מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס גברייסוס, אישר כי דיווחים על מקרי דלקת כבד נגיפית A אומתו בעזה באמצעות ערכות בדיקה שסיפק ארגון הבריאות העולמי, והזהיר כי "תנאי חיים בלתי אנושיים – היעדר כמעט מוחלט של מים נקיים, שירותים נקיים והאפשרות לשמור על סביבה נקייה – יאפשרו לדלקת כבד נגיפית A להתפשט עוד יותר... היכולת לאבחן מחלות עדיין מוגבלת ביותר. אין אף מעבדה מתפקדת. גם היכולת לתת מענה נותרה מוגבלת. אנו נמשיך לקרוא לגישה בטוחה וללא מכשול עבור סיוע רפואי ולהגנה על הבריאות."

מים, תברואה והיגיינה

• זמינות המים בעזה הולכת ומצטמצמת. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו זמינות המים המופקים מבארות עירוניות היא 21,200 מטר מעוקב ביום, כלומר עשירית מתפוקתן לפני ההסלמה במעשי האיבה, שהייתה 255 אלף מטר מעוקב ביום. ידוע כי המים מבארות אלה הם מים מליחים תת-תקניים, בעוד שלפני פרוץ מעשי האיבה הוזרמו בקווים שמפעילה ישראל מי שתייה בטוחים מיטביים. נכון לעכשיו רק אחד משלושת הקווים הישראליים – נקודת המים בני סעיד – מתפקד, ומזרים 22 אלף מטר מעוקב ביום, כלומר פחות ממחצית מכמות המים שהייתה זמינה לו היו כל הקווים פועלים.
• יתרה מכך, נכון לעכשיו זמינות המים ממתקני ההתפלה קצרי הטווח היא 1,600 מטר מעוקב ביום, 7% מתפוקתם קודם למשבר, שהייתה 22 אלף מטר מעוקב ביום. בשל ההגבלות על יבוא פריטים קריטיים, נכון לעכשיו ערכות בדיקת מים, וכלור לטיהור המים ברחבי עזה אינם זמינים. כמו כן, המיזוג בין פסולת ומוצקה ופסולת צואתית, שהגשמים וההצפות מחריפים אותו, יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כבר עתה על 152 אלף נדבקים בשלשול, ואי-היכולת לטהר מים בכלור כדי להשמיד חיידקים מחריפה עוד יותר את המצב, המדאיג מלכתחילה. נכון לעכשיו ארגונים שותפים לכוחות המשימה לענייני בריאות ולענייני מים, תברואה והיגיינה פיתחו תוכנית מוכנות ומענה לשלשול מימי חריף. כדי לאפשר מתן מענה נאות, יש ליישב את החסמים המונעים יבוא של פריטים קריטיים.

גישה הומניטרית

• בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29 המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר המשלחות. זהו גידול משמעותי בסירובים לעומת החודשים הקודמים; בין אוקטובר לדצמבר 2023 נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. סירובים אלה מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי ומוסיפים משמעותית לעלות של כלל המענה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה ממשיכות לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.
• ב-18 בינואר אמר סמנכ"ל יוניסף טד צ'איבן: "מרגע שהסיוע נכנס לתוך עזה, יכולתנו לחלק אותו הופכת לעניין של חיים ומוות. הכרחי להסיר את הגבלות הגישה, להבטיח תקשורת אמינה בשטח ולאפשר תנועה של אספקה הומניטרית על מנת להבטיח שמי שנותרו כבר כמה ימים בלא סיוע יקבלו את הסיוע שהם כה זקוקים לו. חייבים להתחיל להזרים טובין מסחריים אל תוך עזה, כדי שהשווקים יוכלו להיפתח מחדש והתלות של משפחות בסעד תפחת."
• ב-20 וב-21 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 325 מטענים של מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים (174 מטענים ב-20 בינואר ו-151 מטענים ב-21 בינואר). מאז פתיחתו של מעבר כרם שלום הוכנסו דרכו כמעט 22% ממשאיות הסיוע.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 358 פלסטינים, בהם 91 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל 358 ההרוגים בגדה המערבית, 348 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. מאז תחילת 2024 (נכון ל-21 בינואר) נהרגו 49 פלסטינים, בהם לפחות עשרה ילדים.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,313 פלסטינים בסך הכול, בהם 647 ילדים. מכלל הפצועים, 4,179 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 113 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 54% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 441 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (45 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (341 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (55 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות.
• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 נעקרו 479 פלסטינים, בהם 239 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-20 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם.
• מבצעים צבאיים שניהל צה"ל במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם) ב-17 וב18 בינואר גרמו נזק לבתים ולתשתית, בנוסף על ההרוגים והפצועים שכבר תועדו. פיצוצים והרס בדחפורים הותירו לפחות 21 בתים בלתי ראויים למגורים, ועקב כך נעקרו 137 בני אדם, בהם 46 ילדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-21 בינואר 2024 נעקרו 739 פלסטינים, בהם 309 ילדים, בעקבות הרס של 115 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם. נתון זה מייצג 81% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-20 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 696.3 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 58% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.