המתאם ההומניטרי מזהיר מפני החמרת המשבר בעזה בעקבות ההגבלות החדשות על היבוא והיצוא

המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, ג׳יימי מקגולדריק, ביקר היום ברצועת עזה וקרא לנקוט אמצעים דחופים למניעת הידרדרות נוספת במצב ההומניטרי באזור זה, בעקבות הגברת ההגבלות על התנועה.

"כפי שהמחישו אירועי סוף השבוע, המצב בעזה מעורער להחריד", אמר מקגולדריק. "אני מודאג מאוד בשל ההגבלות הנוספות שהוטלו במעבר כרם שלום, שהוא עורק חיים לאוכלוסיית עזה. אם יימשכו ההגבלות הנוספות, הן עלולות להוביל להידרדרות דרמטית במצב השברירי ממילא ובתנאים ההומניטריים הנואשים ברצועה, במיוחד במערכת הבריאות".

הגבלות חדשות שהרשויות הישראליות הטילו ב־9 ביולי, והחמירו עוד יותר אתמול, 16 ביולי, אוסרות על הכנסת סחורות למעט אספקה רפואית ומזון. כמו כן, הן אוסרות על הוצאת סחורות מכל סוג שהוא, ומגבילות את שטח הדיג לאורך חוף עזה למרחק של שלושה מיילים ימיים. לדברי הרשויות הישראליות, אמצעים אלה אומצו כמענה להפרחת עפיפוני תבערה ובלוני תבערה מעזה לשטח ישראל, דפוס פעולה שבאמצעותו נשרפו שטחי אדמה בהיקף של יותר מ־28 אלף דונם ביותר מ־750 שרפות בשטח ישראל.

מדאיגות במיוחד ההשלכות שעתידות להיות למחסור בדלק על מתן שירותי בריאות, מים ותברואה חיוניים בעזה. בשל הפסקות חשמל יזומות הנמשכות עד 20 שעות ביממה, יותר מ־220 מתקני בריאות, מים, תברואה והיגיינה ברצועת עזה תלויים בדלק חירום שנקנה במימון תורמים ומשמש להפעלת גנרטורים לשעת חירום, ובלעדיו אין הם יכולים לספק שירותים חיוניים. נכון לעכשיו, למתקני מים, תברואה והיגיינה יש אספקת דלק ל־10-7 ימים בלבד, ואילו מאגרי דלק החירום במתקני הבריאות יספיקו לפחות משבעה ימים. מימון בסך 4.5 מיליון דולר דרוש בדחיפות לצורך קניית דלק חירום, העתיד לאזול בתחילת אוגוסט.

התפתחויות אלה חלות על רקע של הסלמה מדאיגה במעשי האיבה בימים האחרונים; כ־15 אלף פצועים פלסטינים מאז 30 במרס בהקשר של הפגנות; מערכת בריאות על סף קריסה; משבר הומניטרי בן 11 שנים, תולדה של המצור הישראלי, המעורר חששות בדבר ענישה קולקטיבית; ופילוג פלסטיני פוליטי מבית. בה בעת, בשל רמות מימון נמוכות שכמותן לא נראו זה שנים ונוכח משבר כספי חסר תקדים הפוקד את סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר״א), ארגונים הומניטריים נתונים במצב המקשה עליהם מאוד להתמודד עם הצרכים הגוברים ולתת מענה להידרדרות נוספת במצב. עד כה התקבלו רק 23% מהכסף הדרוש ליישום התוכנית ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, ש־70% ממנה מיועדים לעזה.

"אנחנו כפסע מהידרדרות הרת אסון, שעלולות להיות לה השלכות רחבות לא רק על הפלסטינים בעזה, אלא על האזור כולו", אמר מקגולדריק. "כל מי שיכול לשפר את המצב צריך לקחת צעד אחורה, למנוע הסלמה נוספת ולצמצם את סבלם של פלסטינים מן השורה ברצועת עזה."

סוף

רקע

ב־16 ביולי הודיעו הרשויות הישראליות כי יגבילו את הכנסתם של דלק וגז בישול לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, מעבר הסחורות הפעיל היחיד בין עזה לעולם החיצון. יבוא אספקה רפואית ומזון יכול להיות מאושר על בסיס פרטני. ההגבלות באו בעקבות מערכת חדשה של הגבלות חמורות שהטילו הרשויות הישראליות ב־9 ביולי, ובמסגרתה ניתן להכניס לעזה דרך מעבר כרם שלום אך ורק מזון, אספקה רפואית, מספוא, בעלי חיים ודלק, בלא הגבלה על כמויות. הכנסת כל פריט אחר, לרבות חומרי בניין, ריהוט, עץ, מכשירי חשמל וטקסטיל נעצרה, וכך גם הוצאת סחורות מכל סוג שהוא.

בנוסף, ב־16 ביולי הודיעה ממשלת ישראל על צמצום השטח המותר בדיג עד למרחק של שלושה מיילים ימיים מהחוף, במקום שישה, וכך נמנעת מדייגים הגישה ל־85% משטחי הדיג שהוקצו לעזה במסגרת הסכמי אוסלו. לצעד זה נודעו השלכות ישירות על כ־50 אלף פלסטינים המתפרנסים למחייתם מדיג. הצעד ננקט לאחר שב־9 ביולי בוטל ההיתר הזמני שניתן לדוג במרחק של עד תשעה מיילים ימיים, במקום שישה, לאורך חופיה הדרומיים של עזה.

מאז הטלת ההגבלות החדשות הותרה הכנסתם של כ־192 מטעני סחורות, בממוצע יומי, ובהם הפריטים המותרים. נתון זה מהווה 46% מהממוצע היומי של מטעני סחורות שהוכנסו לעזה במחצית הראשונה של 2018.