עדכון מצב הומניטרי מס' 176 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. "עדכון המצב ההומניטרי" הוא מיתוג מחדש של "עדכון הבזק". עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-10 ביוני, ועדכון המענה ההומניטרי הבא יתפרסם ב-12 ביוני.

דגשים עיקריים

• משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם מדווח כי התקיפה האווירית נגד בית ספר של האו"ם במחנה הפליטים א-נוסייראת מצביעה על כשל של הצבא הישראלי להבטיח ציות מלא למשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח מוצף במטופלים, ואחד הגנרטורים שלו הושבת.
• כל הפינויים הרפואיים אל מחוץ לעזה עדיין מוקפאים מאז 7 במאי.
• יוניסף מדווח כי תשעה מכל עשרה ילדים בעזה חווים עוני תזונתי קשה.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. על פי דיווחים, תקיפות אוויריות היו אינטנסיביות במיוחד במרכז עזה, ובייחוד במחנות הפליטים אל-בורייג', אל-מר'אזי וא-נוסייראת ובמזרח דיר אל-בלח. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה, במיוחד ברפיח. התעצמות מעשי האיבה והפעולות הצבאיות ברפיח כפו עד עתה עקירה על יותר ממיליון בני אדם, העמיקו את המשבר ההומניטרי וערערו את הזרמת הסיוע ההומניטרי. מעריכים כי בנפת רפיח נשארו פחות מ-100 אלף בני אדם.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 3 ו-7 ביוני נהרגו בעזה 252 פלסטינים ו-753 פלסטינים נפצעו, בהם 77 הרוגים ו-221 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-7 ביוני 2024 נהרגו בעזה לפחות 36,731 פלסטינים, ו-83,530 פלסטינים נפצעו.
• לדברי אונר"א, ב-6 ביוני, בשעות הלילה, הותקף מן האוויר בית ספר של האו"ם במחנה הפליטים א-נוסייראת, שבו שהו כ-6,000 עקורים. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בתקיפה נהרגו 40 בני אדם, בהם 14 ילדים ותשע נשים, ונפצעו 74 בני אדם אחרים, וכי חלק מהנפגעים עדיין נמצאים מתחת להריסות. הצבא הישראלי דיווח כי תשעה אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים פעלו מתוך בית הספר ונהרגו בתקיפה. הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, ציין כי בית הספר הותקף בלא שניתנה על כך התרעה מוקדמת, ואמר: "מאז תחילת המלחמה בעזה נפגעו יותר מ-180 מבנים של אונר"א, ועקב כך נהרגו ויותר מ-450 עקורים. אונר"א משתפת את נקודות הציון של כל מתקניה (לרבות בית ספר זה) עם הצבא הישראלי וצדדים אחרים לסכסוך. הפיכתם של מתקנים של אונר"א ליעדי תקיפות או שימוש בהם למטרות צבאיות אינם יכולים להפוך לנורמה החדשה." יתרה מכך, משרד הנציב העליון לזכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש הביע חשש עמוק מכך ש"תקיפה אווירית זו מצביעה על כשל של צה"ל להבטיח ציות מוחלט למשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובמיוחד לעקרונות היסוד של הבחנה, מידתיות וזהירות בתקיפה. אף שלטענת ישראל פלסטינים חמושים השתמשו בבית הספר כבסיס מבצעים, דבר המהווה כשלעצמו הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אין בכך כדי להתיר או להצדיק הפרות של עקרונות אלה. אנו מציינים בדאגה כי מתקפה זו באה לאחר תקיפה אווירית נגד מחנה פליטים ברפיח, בשבוע שעבר, שבה נהרגו לפחות 45 פלסטינים."
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 2 ל-6 ביוני:
• ב-2 ביוני, בשעה 23:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד מסגד אל-פרוק, בגוש 9 במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
• ב-2 ביוני, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם חמישה ילדים ואישה, בפגיעה בבית בשכונת א-סברה במרכז העיר עזה.
• ב-3 ביוני, בשעה 02:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם ארבע נשים ושלושה ילדים, בפגיעה בשני בתים ממזרח לאוניברסיטה האיסלאמית במערב ח'אן יונס.
• ב-4 ביוני נהרגו על פי דיווחים שמונה שוטרים פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בכלי רכב ובקבוצת פלסטינים שנמצאו מול מרכז עקורים ברחוב אבו סיטה, בצפון דיר אל-בלח.
• ב-5 ביוני, בשעה 6:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בפגיעה בבית במחנה הפליטים אל-מר'אזי בדיר אל-בלח.
• ב-6 ביוני, בשעה 04:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה א-נוסייראת השני, בדיר אל-בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של 3 ו-7 ביוני, על פי דיווחים, נהרג בעזה חייל ישראלי אחד. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-7 ביוני נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 294 חיילים, ו-1,902 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-7 ביוני מעריכים כי 124 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-31 במאי פרסם מכון הלוויינים של האו"ם ניתוח ראשוני מעודכן של נזק והרס מבניים ברצועת עזה, על סמך צילומי לוויין מ-3 במאי 2024. האומדן זיהה 137,297 מבנים שניזוקו, נתון המהווה כ-55% מכלל המבנים ברצועת עזה. אלה כוללים 36,591 מבנים שזוהו כהרוסים, 16,513 מבנים שנגרם להם נזק חמור, 47,368 מבנים שנגרם להם נזק בינוני ו-36,825 מבנים שייתכן שנגרם להם נזק. בהשוואה לניתוח מ-1 באפריל, העלייה החדה ביותר בנזק נצפתה בנפת דיר אל-בלח, שבה נוספו למניין הבניינים שניזוקו עוד 2,613 מבנים, ובנפת עזה, שבה נוספו למניין עוד 2,368 מבנים. ברמת העיריות, המספר הכולל הגבוה ביותר של מבנים שניזוקו נמצא בעיר עזה (34,803), ואחריה העיר ח'אן יונס (19,202), ג'באליה (11,886), ובית לאהיא (9,450) – יש לציין שהניתוח של מכון הלוויינים של האו"ם נעשה לפני המבצע הקרקעי האחרון בצפון עזה, הנמשך זה שלושה שבועות, שלדברי ועדת החירום של עיריות צפון עזה, הכוללות את ג'באליה, בית לאהיא ובית חנון, גרם על פי דיווחים להרס של 50 אלף יחידות דיור, מחסים של אונר"א ויותר מ-15 בארות מים וסוגי תשתית ציבורית אחרים. מכון הלוויינים של האו"ם הוסיף כי בתוך נפת דיר אל-בלח, המספר הגבוה ביותר של מבנים שנוספו למניין הבניינים שניזוקו, 1,216, היה בעיריית א-נוסייראת, והדגיש כי זהו ניתוח ראשוני בלבד שעדיין יש לאמתו בשטח. על פי נתונים שנאספו בין אוקטובר 2023 לינואר 2024, באומדן נזקים זמני קודם שביצעו הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם, יותר מ-60% מהבתים ברצועת עזה נהרסו או ניזוקו, נתון המהווה 72% מהעלות הכוללת המוערכת של נזק ישיר שנגרם לתשתית חיונית (13.29 מיליארד מתוך 18.5 מיליארד דולר).
• מעשי האיבה המתעצמים פוגעים אנושות במתן שירותי בריאות ברחבי עזה, על רקע של מחסור באספקה וצמצום של קיבולת מיטות האשפוז. לדברי משרד הבריאות, נכון ל-13 במאי, התפוסה הזמינה של מיטות אשפוז בבתי החולים הקיימים הגיעה ל-439%, או יותר מפי ארבעה מקיבולתם. כך למשל, בנפת דיר אל-בלח שבמרכז עזה, קומץ בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי מתקשים יותר ויותר להתמודד עם זרם הנפגעים כתוצאה מן התקיפות האוויריות הנמשכות, ולדברי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, המצב חמור במיוחד בבית החולים אל-אקצא. לאחר התקיפה האווירית, ב4 ביוני, על מחנות הפליטים אל-בורייג' ואל-מר'אזי דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי המתקן קיבל לפחות 70 מתים ויותר מ-300 פצועים, רובם נשים וילדים ורבים מהם עם פציעות קריטיות, שכללו כוויות קשות, פצעים מרסיסים, שברים ופגיעות טראומטיות אחרות. היועצת הרפואית של Médecins Sans Frontières בעזה, קרין הוסטר, תיארה את התנאים בבית החולים ומסרה כי פצועים היו מוטלים על הרצפה ומחוץ למתקן, בעוד גופות המתים מובאות אל תוך בית החולים בשקיות פלסטיק לבנות, וכי "ריח הדם" בחדר היה "כבד מנשוא". ארגון Médecins Sans Frontières הסביר כי בני אדם במצב קריטי המגיעים לאל-אקצא "נשארים באל-אקצא ומתים באל-אקצא," וכינה את המתקן "ספינה טובעת". ארגון Medical Aid for Palestinians הדגיש כי בשעות הלילה של 5 ביוני הוצף בית החולים שוב בהמוני פצועים, שהביאו אותו אל קצה גבול היכולת, בעודו ממשיך להתמודד מחסור בחדרי ניתוח, במיטות ובציוד. בנוסף, בהודעה מ-5 ביוני דיווחה ההנהלה האדמיניסטרטיבית של בית החולים כי נכון לעכשיו בית החולים פועל על החשמל שמייצר גנרטור אחד, משום שהגנרטור השני מושבת, והזהירה כי קיימת סכנה לחייהם של עשרות מטופלים פצועים וחולים ביחידות הטיפול הנמרץ, וכן לחיי פגים המקבלים תמיכה נשימתית במנשמים. בית החולים פנה לאו"ם ולארגונים בינלאומיים בקריאה להתערב בדחיפות להצלת חיי מטופלים ולספק לבית החולים גנרטורים חדשים, וציין שנכון לעכשיו שוהים בו 700 מטופלים והוא משרת יותר ממיליון בני אדם במרכז עזה.
• ב-5 ביוני הודיע חיל הרפואה הבינלאומי כי ההסלמה במעשי האיבה אילצה אותו להעביר את כל הציוד והפעילות מבית חולים השדה שלו ברפיח, שכלל 160 מיטות, לבית חולים השדה השני שלו בדיר אל-בלח, צעד שאפשר לארגון להמשיך לספק שירותי בריאות חיוניים "ובה-בעת להגן על הבטיחות והביטחון של מטופליו ועובדיו." ארגון הבריאות העולמי מדווח כי מאחר שבתי החולים א-נג'אר, אל-כווייתי ואל-אמירתי אינם פועלים והמתקן של חיל הרפואה הבינלאומי נסגר, רק שני בתי חולים שדה ממשיכים לספק שירותי בריאות בנפת רפיח: בית חולים השדה של הצלב האדום הבינלאומי באזור אל-מוואסי, ובית חולים השדה של איחוד האמירויות הערביות בעיר רפיח, אף שבשל מעשי האיבה המתמשכים הגישה אל בית החולים של איחוד האמירויות נעשית קשה יותר ויותר.
• מאז סגירת מעבר רפיח ב-7 במאי כל הפינויים הרפואיים של מטופלים חולים ופצועים במצב קריטי עדיין מוקפאים, מצב המחריף את הקשיים עימם מתמודדים מתקני בריאות שמתן השירותים בהם תלוי על בלימה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-30 במאי, יותר מ-1,200 מטופלים, או 50 מטופלים ביום בממוצע, לא יכלו לצאת אל מחוץ לעזה לקבלת הטיפול הרפואי הדרוש להם בחו"ל. כן מעריך ארגון הבריאות העולמי שלפחות 14 אלף מטופלים זקוקים כעת לפינוי רפואי אל מחוץ לרצועת עזה, וכי נתון זה צפוי לגדול עוד יותר בשל הצמצום של קיבולת מיטות האשפוז בבתי החולים על רקע ההסלמה המתמשכת במעשי האיבה. כבר קודם ל-7 במאי אישרו הרשויות הישראליות רק 46% מהבקשות לפינוי רפואי של מטופלים במצב קריטי אל מחוץ לעזה (5,857 מתוך 12,761 מטופלים). עם זאת, רק 4,895 מטופלים, או 38% מכלל המטופלים הזקוקים לפינוי רפואי, אכן פונו ואילו 962 המטופלים הנותרים שבקשותיהם אושרו לא הצליחו לצאת בשל הגבלות תנועה והגבלות על מלוויהם. כמו כן, לנוכח המספר העצום של פציעות כתוצאה מהסכסוך תועדפו מטופלים פצועים במצב קריטי מעל מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות, כמו אי-ספיקת כליות ומחלות לב, וכך נותרו חולים כרוניים אלה במצב מסוכן ביותר. יתרה מכך, ב-4 ביוני הדגיש ארגון Humanity and Inclusion שלאלפי בני אדם שסבלו מקטיעות ומסוגים אחרים של פציעות מסכנות-חיים אין כעת גישה לסיעוד ולשיקום נאותים בעזה, והזהיר כי בעתיד, "ההצטברות הגדלה והולכת של נפלי תחמושת בחורבותיהם של מבנים הרוסים" תמשיך להוות איום על כלל אוכלוסיית עזה.
• ב-6 ביוני נגרם נזק למחסן של תוכנית המזון העולמית בדיר אל-בלח, לאחר שטיל ישראלי פגע במבנה הצמוד אליו שבו נמצאת טחנת קמח – אחת משתי טחנות הקמח היחידות בדיר אל-בלח, שבה המחסן משמש מרכז עיקרי לאחסון ושינוע סחורות ברחבי רצועת עזה. איש מאנשי הסגל של תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה לא נפגע, אך תוכנית המזון העולמית נאלצה להקפיא באופן זמני את פעולותיה במחסן. ב-7 ביוני חידשה תוכנית המזון העולמית את פעילותה במחסן והיא מתכננת לנהל בו אומדן נזקים. סוכנות המזון הפצירה בכל הצדדים לסכסוך לדבוק במחויבויותיהם לכבד את שלמותם ושלומם של מתקנים ונכסים הומניטריים, וכן של עובדי סיוע המשרתים בני אדם הזקוקים נואשות לסיוע.
• ב-6 ביוני דיווח יוניסף, על סמך חמישה סבבי נתונים שנאספו בין דצמבר 2023 ואפריל 2024, כי תשעה מכל עשרה ילדים בעזה חווים עוני תזונתי חמור, ושורדים על שתי קבוצות מזון או פחות מכך ביום. יתרה מכך, בניתוח שהתפרסם ב-31 במאי מסרה רשת מערכות ההתרעה המוקדמת מפני רעב המוני כי המבצע הצבאי הישראלי ברפיח שיבש את ערוצי חלוקת המזון והפחית את הגישה למזון. רשת מערכות ההתרעה המוקדמת מפני רעב המוני הדגישה כי בין אם הרעב בעזה הגיע אל סיפי הרעב ההמוני או חצה אותם –ההגבלות על גישה הומניטרית ואיסוף נתונים אינן מאפשרת אומדן מדויק – תת-התזונה גבוהה באופן קיצוני בקרב ילדים ו"בכל רחבי עזה בני אדם מתים מגורמים הקשורים לרעב." ב-4 ביוני הדגיש ארגון Action Against Hunger כי ילדים רבים הסובלים מתת-תזונה, במיוחד בגילים שמתחת לשנתיים, זקוקים בדחיפות לטיפול. מתאם התזונה והבריאות של הארגון בעזה דיווח כי חוסר מזון פוגע בהתפתחותם של ילדים, מעכב את גדילתם, מחליש איברים חיוניים כגון לב, כליות וריאות ועושה אותם פגיעים יותר לזיהומים כמו דלקת ריאות. מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, סינדי מקיין, העבירה מסר דומה כשהתייחסה ל"מוקדי התפרצות רעב", דוח התשקיף העולמי של תוכנית המזון העולמית וארגון המזון והחקלאות של האו"ם, והדגישה כי "כשמכריזים על רעב המוני, זה כבר מאוחר מדי – בשלב זה בני אדם רבים כבר גוועו למוות ברעב."
• מבצעים צבאיים ערערו באופן משמעותי את הזרמת הסיוע ההומניטרי, ואילצו את האו"ם והארגונים השותפים לו לארגן מחדש את המפעל ההומניטרי כולו. כרגע, שיירות סיוע נאלצות לנווט בין מעשי איבה פעילים, כבישים כמעט בלתי עבירים, נפלי תחמושת ועיכובים חוזרים ונשנים. הקהילה ההומניטרית מנהלת מגעים עם הרשויות הישראליות כדי להבטיח לסיוע הומניטרי גישה מתמשכת, בטוחה וללא מכשול אל ובתוך רצועת עזה. מערכת הודעות הומניטריות פועלת כדי להודיע על תנועות הומניטריות ולתאם אותן – מערכת ההודעות מתוכננת כך שתוכל ליידע את כל הצדדים לסכסוך בדבר מיקומם של מתחמים הומניטריים ותנועות של ישויות הומניטריות, על מנת למנוע פגיעה או נזק משניים ולקדם את בטיחותם וביטחונם של אתרים, פעולות ואנשי סגל הומניטריים. ואף על פי כן, מכשולים, עיכובים וסירובים לבקשות גישה של משלחות ממשיכים להגביל ולפגוע ביכולתם של ארגונים הומניטריים להגיע לקהילות נפגעות בעזה כדי לספק להן סיוע ושירותים חיוניים. בין 1 ל-6 ביוני אפשרו הרשויות הישראליות שמונה (47%) מתוך 17 משלחות הסיוע ההומניטרי המתואמות לצפון עזה, בקשות הגישה של שלוש משלחות (18%) נענו בסירוב, ארבע משלחות (23%) עוכבו ושתי משלחות (12%) בוטלו משיקולים תפעוליים או ביטחוניים. בנוסף, הרשויות הישראליות אפשרו 52 (70%) מתוך 74 משלחות סיוע הומניטרי מתואמות לאזורים בדרום עזה, בקשות הגישה עבור שלוש משלחות (4%) נענו בסירוב, 12 משלחות (16%) עוכבו ושבע משלחות (10%) בוטלו. משלחות רבות שסווגו ככאלה ש"עוכבו" נתקלו בעיכובים ממושכים, שבמקרים אחדים נמשכו עד תשע שעות במקומות רגישים ולא מאובטחים, מצב החושף אנשי סגל הומניטרי לסיכונים ביטחוניים מוגברים.
• מימון
• נכון ל-7 ביוני העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.05 מיליארד דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (31%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי 43 מתוך 83 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים והאו"ם מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון האחרון בדבר המענה ההומניטרי בעזה, לתקופה שבין 20 ל-26 במאי, ראו עדכון מענה הומניטרי בעזה: 26-20 במאי 2024. מ-3 ביוני ואילך יתפרסם עדכון המענה ההומניטרי לעזה מדי שבועיים. העדכון הבא יתפרסם ב-12 ביוני ויכסה את השבועיים שבין 27 במאי ל-9 ביוני.