עדכון מצב הומניטרי מס' 182 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-26 ביוני.

דגשים עיקריים

• משרד זכויות האדם של האו"ם מוקיע את התקיפות החוזרות ונשנות במחנה הפליטים א-שאטי ממערב לעיר עזה.
• ארגון הבריאות העולמי קורא לפינויים הרפואי הדחוף אל מחוץ לעזה של יותר מ-10,000 מטופלים פצועים או חולים במצב קריטי, דרך כל המעברים האפשריים.
• אי-יכולתן של סוכנויות הומניטריות להעביר מוצרי סיוע באופן עקבי ובבטחה דרך מעבר כרם שלום, וסגירתו של מעבר רפיח, פוגעות באופן משמעותי בפעולות הסיוע.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים, וכן על פלישות קרקעיות ולחימה עזה ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 20 ו-24 ביוני נהרגו בעזה 195 פלסטינים ו-445 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-24 ביוני 2024 נהרגו בעזה לפחות 37,626 פלסטינים, ו-86,098 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 21 ו-24 ביוני נהרג בעזה, לדברי הצבא הישראלי, חייל ישראלי אחד. לדברי הצבא הישראלי ומקורות רשמיים ישראליים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר ל-24 ביוני נהרגו יותר מ-1,513 ישראלים, רוב רובם ב-7 באוקטובר, לרבות 313 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, מתחילת המבצע הקרקעי נפצעו, על פי דיווחים, 1,977 חיילים. נכון ל-24 ביוני מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-22 ביוני דיווח משרד הבריאות כי יום קודם לכן נהרגו 24 בני אדם ו-49 בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה באוהלי עקורים ממערב לעיר רפיח. ב-21 ביוני אמר הצלב האדום הבינלאומי כי "קליעים בקליבר כבד נחתו במרחק של מטרים ספורים" ממשרדיו באזור אל-מוואסי ברפיח, "המוקף במאות אזרחים עקורים שחיים באוהלים." כתוצאה מכך הציפו המוני נפגעים את בית חולים השדה של הצלב האדום בקרבת מקום, ולמשרדי הצלב האדום הבינלאומי נגרם נזק. הארגון ציין כי בעבר כבר נפגעו מתקנים של הצלב האדום הבינלאומי מ"כדורים תועים", והדגיש כי "ירי בקרבה כה מסוכנת למבנים הומניטריים" מסכנת חיי אזרחים ועובדים הומניטריים כאחד, וכי "על הצדדים לסכסוך מוטלת החובה לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי למנוע פגיעה באזרחים ונזק לאובייקטים אזרחיים, לרבות מתקנים הומניטריים." הצבא הישראלי אמר שחקירה ראשונית של התקרית הראתה כי לא הייתה מתקפה ישירה נגד מתקן של הצלב האדום, והוסיף כי תיערך בדיקה נוספת שממצאיה יימסרו לארגונים שותפים בינלאומיים.
• ב-23 ביוני הוקיע משרד זכויות האדם של האו"ם תקיפות חוזרות ונשנות על מחנה הפליטים א-שאטי ממערב לעיר עזה, לרבות לפחות שלוש תקיפות שבוצעו ב-21 וב-22 ביוני ועל פי דיווחים גרמו להרג של 34 פלסטינים, בהם ילדים. המשרד חזר ואמר כי "האופן שבו מנהלת ישראל את מעשי האיבה ממשיך לעורר חששות בדבר הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי", לרבות עקרונות ההבחנה, המידתיות והזהירות, וכי הפרות אלה מביאות למספר גבוה של נפגעים מקרב אזרחים הסובלים מלכתחילה "ממחסור מסכן-חיים במזון, במים נקיים ובגישה לפריטים חיוניים להישרדותם."
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות האחרות שדווחו בין 20 ל-23 ביוני:
  • ב-21 ביוני נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשני בנייני מגורים מאחורי בית הספר דיר א-לטין בעיר העתיקה של עזה.
  • ב-22 ביוני, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 24 פלסטינים, בהם ילדים, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בגוש מבני מגורים ליד מסגד א-סוסי במחנה הפליטים א-שאטי, ממערב לעיר עזה.
  • ב-22 ביוני, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 19 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-תופאח, ממזרח לעיר עזה.
  • ב-22 ביוני, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, בפגיעה בבית בשכונת א-שגעייה, ממזרח לעיר עזה.
  • ב-23 ביוני, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-סברה, בעיר עזה.
  • ב-23 ביוני דיווח משרד הבריאות כי מנהל שירותי החירום והאמבולנסים בעזה נהרג בתקיפה אווירית נגד מרפאת א-דרג' בעיר עזה.
• מגבלות גישה ממשיכות לפגוע קשות במשלוח של סיוע ושירותים הומניטריים חיוניים ברחבי עזה, לרבות מתן סיוע חיוני במזון ובתזונה, טיפול רפואי, תמיכה בתחום ההגנה והמחסה, וכן שירותי מים, תברואה והיגיינה למאות אלפי בני אדם. בין 1 ל-23 ביוני אפשרו רשויות ישראליות 42 (49%) מתוך 86 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות ומתואמות לצפון עזה, בקשות הגישה עבור עשר משלחות (11.5%) נענו בשלילה, 24 משלחות (28%) עוכבו ועשר משלחות (11.5%) בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. בנוסף, רשויות ישראליות אפשרו 162 (70%) מתוך 232 משלחות סיוע הומניטרי מתואמות לאזורים בדרום עזה, בקשות הגישה עבור 14 משלחות (6%) נענו בשלילה, 28 משלחות (12%) עוכבו ו-28 משלחות (12%) בוטלו. בתקרית אחת ב-23 ביוני, משלחת סיוע הומניטרי שעשתה את דרכה חזרה לדרום עזה, לאחר שמסרה דלק ואספקה רפואית בעיר עזה, עוכבה למשך יותר מ-13 שעות במחסום צבאי ישראלי, עיכוב שבעטיו נחשפה השיירה לסיכון גבוה להילכד באש צולבת ולהיתקע למשך הלילה במיקום לא בטוח. שלוש משלחות מתואמות שנועדו לאסוף אספקת סיוע מעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום בוטלו בין 18 ל-23 ביוני בשל חששות ביטחוניים, לרבות מעשי איבה פעילים וקריסת הסדר הציבורי והבטיחות לאורך הנתיב שהצבא הישראלי ייעד לתנועת מטענים בין המעבר לבין מרכז עזה.
• מחסור מתמיד בדלק ממשיך לפגוע בפעולות הסיוע ובתפקודם של מתקני מים, תברואה ובריאות חיוניים ברחבי רצועת עזה. מאז תחילת 2024 הוכנסו לעזה רק 14% מכמויות הדלק (דיזל ובנזין) שהוכנסו לעזה מדי חודש לפני אוקטובר 2023 (שני מיליון ליטר לעומת 14 מיליון ליטר), ודיווחים שהתקבלו לאחרונה מהשטח מצביעים על רמות נמוכות כדי סכנה של הבנזין הזמין לחלוקה. ב-23 ביוני הודיע מנהל בית חולים השדה הכווייתי בח'אן יונס כי הגנרטור המרכזי בבית החולים חדל לתפקד בשל מחסור בדלק, וכי המתקן* נאלץ כעת להסתמך על גנרטור משני כדי להמשיך בפעולתו.
• כמה מ-17 בתי החולים המסווגים בקטגוריית "מתפקדים באופן חלקי" מקיימים למעשה פעילות מינימלית בלבד, והגישה אליהם כה שברירית עד שעל פי דיווחים, נשים הרות המגיעות למתקנים אלה מבקשות ללדת בניתוחים קיסריים מוקדמים מחשש שמאוחר יותר לא יוכלו ללדת בבטחה, אמר נציג ארגון הבריאות העולמי לשטח הפלסטיני הכבוש, ד"ר ריצ'רד פיפרקורן, במהלך תדרוך לעיתונות בג'נבה ב-21 ביוני. באותו תדרוך הסביר מנתח הטראומה והממונה על שירותי החירום מטעם ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תאנוס גרגוואניס, כי סגירתו הממושכת של מעבר רפיח, התרחבות הלחימה, עקירה רחבת היקף וקריסת החוק והסדר משמעם גם שארגון האומות המאוחדות ממשיך לפעול "בסביבה שלא ניתן לעבוד בה", וכי מה שהוא משיג "הינו רק חלקיק ממה שאנו צריכים לעשות." לנוכח המצב הקריטי, הפעילות בתוך עזה ממשיכה להתמקד בניתוחים מצילי-חיים ומצילי-גפיים, הוסיף תאנוס, ואמר כי נכון לעכשיו לא קיימים התנאים להביא לתוך עזה פרוטזות או להציב בה צוותי מומחים רפואיים שיוכלו לסייע בתהליך השיקום של קטועי גפיים, רבים מהם ילדים ומתבגרים. המספר הכולל של פלסטינים פצועים ומקרים רפואיים אחרים שפונו מאז 7 באוקטובר מייצג פחות -6% מכלל הנפגעים, כמות שדווחו על ידי משרד הבריאות (4,895 מתוך יותר מ-85 אלף פצועים מדווחים). בהקשר זה קרא ארגון הבריאות העולמי לאפשר את הפינוי הרפואי של יותר מ-10,000 מטופלים, לרבות נפגעי טראומה וחולי סרטן, לב, מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות וממחלות אחרות, דרך כל המעברים האפשריים, כדי להבטיח שיקבלו את הטיפול הרפואי שלו הם זקוקים. עד 7 באוקטובר נמנו מטופלים ומלוויהם עם קומץ הקטגוריות של בני אדם ברצועת עזה שהיו זכאים להגיש בקשות להיתרים ישראליים לצאת את עזה, בעוד שעל הרוב הגדול של הפלסטינים בעזה נאסר לצאת את עזה דרך ישראל, לרבות לצורך מעבר לגדה המערבית. לדברי הרשות הפלסטינית הכללית לעניינים אזרחיים, בין ינואר לאוגוסט 2023 היו מדי חודש לפחות 1,700 פעמים שבהן יצאו מטופלים מעזה לגדה המערבית דרך מעבר בית חנון / ארז. במהלך אותה תקופה, אושרו כ-80% מ-1,645 הבקשות להיתרי יציאה מעזה שמטופלים מעזה הגישו בממוצע מדי חודש לרשויות הישראליות, כמעט מחציתן לצורך גישה למתקני בריאות בירושלים המזרחית. הקטגוריה הגדולה ביותר של מטופלים שביקשו הפניה לטיפול בבתי חולים מחוץ לעזה היו חולי סרטן, שהיוו כ-36% מכלל מגישי הבקשות.
• בניסיון למתן את ההשלכות של קריסתה של מערכת הבריאות ולטפל בצרכים הגואים, מבקשות אגודת הסהר האדום הפלסטיני ואונר"א להפעיל מחדש כמה מהשירותים שלהן בצפון עזה. ב-20 ביוני הוצב בעיר עזה צוות מומחים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, מלווה על ידי הצלב האדום הבינלאומי, כדי לפקח על הפעלתם מחדש של בית החולים אל-קודס ושירותי סיוע אחרים, לרבות מרפאות ומרכזי רפואה ראשונית, בצפון עזה. צוותים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, יחד עם מתנדבים, עובדים גם על הפעלתם מחדש של השירותים בסניף האגודה בג'באליה, שניזוק במהלך פשיטה של כוחות ישראליים בסוף 2023. במקביל החלו המאמצים לנקות את מרכז הבריאות של אונר"א בג'באליה, שהוצת במהלך פעולה צבאית ויזדקק לשיפוץ מלא כדי לחזור ולתפקד. לדברי אונר"א, קדימויות קריטיות אחרות בג'באליה כוללות הבטחת גישה למים בטוחים לשתייה לטיפול במצבורי הפסולת המוצקה, מאחר שהחום הכבד ברחבי עזה ממשיך להחריף את התנאים הקשים להחריד ממילא בתחומי המים, התברואה והבריאות.
• תוכנית המזון העולמית ממשיכה לתמוך בפתיחה מחדש של מאפיות נוספות ברחבי רצועת עזה, לרבות בצפון עזה. נכון ל-22 ביוני פועלות 12 מאפיות שבהן תומכת תוכנית המזון העולמית: שש בדיר אל-בלח, ארבע בעיר עזה, ושתיים בג'באליה. אחת מהמאפיות בדיר אל-בלח חידשה את פעולתה ב-22 ביוני לאחר שנסגרה זמנית בשל המחסור בגז לבישול, בעוד שחמש מאפיות ברפיח עדיין סגורות בשל מעשי האיבה המתמשכים. ב-23 ביוני דיווח ראש הצוות האזורי של תוכנית המזון העולמית, מת'יו הולינגוורת', כי אחת משני המאפיות בג'באליה מספקת כעת מדי יום לחם טרי לכ-3,000 משפחות באזור. הולינגוורת' הדגיש שאף שמאמצים אלה יסייעו להגיע "במידה מסוימת לרמות נמוכות של ביטחון תזונתי," עדיין "חיוני להכניס מזון טרי מסחרי לצפון עזה," היכן שכל ילד שפגש במהלך ביקורו אמר "שהם חולמים לאכול ירקות... ובשר ושנמאס להם לאכול סיוע למרות שזה מה שמחזיק אותם בחיים, אבל בקושי אפשר לקרוא לזה חיים." ובכל זאת, הכנסת הסיוע עצמו עדיין מקרטעת; בשבועות האחרונים, ככל גופי הסיוע האחרים, גם הארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לא הצליחו לשנע פריטי סיוע באופן עקבי ובטוח ממעבר כרם שלום למרכז ודרום עזה, זאת בשל לחימה מתמשכת, פעילויות פליליות וסכנת הביזה בדרך סלאח א-דין. עקב כך נאלצו הארגונים לקצץ במנות המזון ולהגביל את היקף הכיסוי. כוח המשימה הזהיר שאם לא תושב על כנה הגישה הבטוחה למעבר, ביולי יתרוקן מלאי חבילות המזון הזמין ומספר הארוחות המבושלות (המוערך כיום בכ-650 אלף ברחבי עזה) יצומצם משמעותית. כוח המשימה לענייני תזונה חזר על אותם חששות והזהיר כי הגבלות הגישה והחששות הביטחוניים הגבילו באופן משמעותי את הזרמת האספקה לתוכנית תוספת התזונה הכוללת, שיכולה לכסות 30% בלבד מצורכי הילדים והנשים ההרות והמיניקות עד לסוף יולי. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, דרושות בדחיפות התערבויות שיצמצמו חודשים של תנאים של כמעט הרעבה, באמצעות הרחבה נוספת של הנפח, התכיפות והטווח הגיאוגרפי של מזון מציל חיים וסיוע קריטי נוסף, וכן יאפשרו לשפר את ההזרמה של אספקה מסחרית מהסקטור הפרטי ונזילות המזומנים.
• על פי אומדן ראשוני שפרסמה תוכנית הסביבה של האו"ם ב-18 ביוני, ההשלכות הסביבתיות חסרות התקדים של המלחמה בעזה כוללות "זיהום גדל במהירות של הקרקע, המים והאוויר, וסיכונים לנזק בלתי הפיך של המערכות האקולוגיות הטבעיות בקהילות." עיי החורבות שיצר הסכסוך, בכמויות ממוצעות של יותר מ-107 ק"ג לק"מ רבוע בעזה, או פי חמישה מכמות עיי החורבות לאחר הסכסוך במוסול (עיראק) ב-2017, הם גורם מרכזי לדאגה, משום שהם מהווים "סיכונים משמעותיים לבריאותם של בני אדם ולסביבה, כתוצאה מאבק וזיהום בנפלי תחמושת, אזבסט, פסולת תעשייתית ורפואית וחומרים מסוכנים אחרים." בנוסף, הקרקע ומקורות המים בעזה זוהמו בתחמושת המכילה מתכות כבדות וכימיקלים נפיצים, וכן בשפכים ממערכות המים והתברואה המצויות על סף קריסה, ועלול להיגרם להם נזק נוסף מן הדליפה הצפויה של עופרת מפנלים סולאריים שנהרסו. כן הוסיפה תוכנית הסביבה של האו"ם כי סביר להניח שאיכות האוויר תידרדר בתלילות בשל ההצטברות המתמשכת של אשפה, הנובעת מהנזק לחמישה מתוך ששת מתקני הטיפול בפסולת מוצקה, וכן משריפת עץ, פלסטיק ופסולת כחלופה לגז לבישול. תוכנית הסביבה של האו"ם הדגישה כי סיכונים אלה קיימים לטווח הקצר והארוך כאחד, וסביר להניח שיישארו בעינם הרבה אחרי תום מעשי האיבה.

מימון

• נכון ל-24 ביוני העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.19 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (35%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.