בית ספר בשכונת א-רימאל בעיר עזה, שהיום החיל עליו הצבא הישראלי פקודת פינוי חדשה. במתקן זה מצאו מקלט בני אדם שנמלטו על נפשם ממזרח העיר עזה, תחת אש, לאחר פקודת פינוי קודמת. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 29 ביוני 2024.
עדכון מצב הומניטרי מס' 188 | רצועת עזה
עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-10 ביולי.
דגשים עיקריים
הצבא הישראלי פקד על עשרות אלפי בני אדם במרכז ובמערב העיר עזה להתפנות מייד.
כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שבשל מחסור בדלק ומעשי איבה מתמשכים, רק שלוש מתוך 18 המאפיות הפועלות בתמיכת ארגונים הומניטריים שותפים ברחבי עזה עדיין כשירות לפעולה.
בשבוע אחד התפנו מטופלים ואנשי סגל רפואי משלושה בתי חולים, מחשש להתעצמות פעילויות צבאיות, העלולה לגרום לבתי החולים לחדול מלתפקד או לעשותם לא נגישים; רק 13 מ-36 בתי החולים בעזה מתפקדים כעת, וזאת באופן חלקי.
התפתחויות הומניטריות
נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 4 ו-8 ביולי נהרגו בעזה 182 פלסטינים, ו-458 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 38,193 פלסטינים, ו-87,903 פלסטינים נפצעו.
להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 4 ל-6 ביולי:
ב-4 ביולי, בשעה 19:20, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם לפחות ילד אחד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בצפון מחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
ב-5 ביולי, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ואישה, בפגיעה בבניין מגורים ברחוב עזה הישן בעיר ג'באליה, בנפת צפון עזה.
ב-5 ביולי, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות ארבעה שוטרים פלסטינים ושמונה שוטרים אחרים נפצעו, בפגיעה בכלי רכב משטרתי בשכונת סעודי, ממערב לרפיח.
ב-5 ביולי, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, בפגיעה בחנות מכולת בבניין מגורים באזור מעאן, ממזרח לח'אן יונס.
ב-5 ביולי, בשעה 21:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים, בהם ילדים, נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים ליד בית המרקחת א-זוהאר במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
ב-6 ביולי, בשעה 21:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים, בהם ילדים, נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים ליד בית המרקחת א-זוהאר במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
ב-6 ביולי, בשעה 17:55 בערך, נפגע בית ספר של אונר"א במחנה הפליטים א-נוסייראת. לדברי משרד הבריאות, על פי דיווחים נהרגו בתקרית זו 16 בני אדם ו-50 בני אדם אחרים נפצעו. לדברי אונר"א, בבית הספר התגוררו 2,000 עקורים, ומאז תחילת המלחמה נפגעו יותר ממחצית מהמתקנים של אונר"א (כ-190 מתקנים).
בין 4 ל-6 ביולי נהרגו על פי דיווחים שישה עיתונאים, בהם עיתונאית אחת, בשלוש תקריות בעיר עזה ובדיר אל-בלח, חלקם יחד עם בני משפחותיהם. נכון ל-6 ביולי דיווח משרד התקשורת הממשלתי כי מספר העיתונאים שנהרגו מאז תחילת המלחמה עלה ל-158 עיתונאים.
בין שעות אחר הצהריים של 5 ו-8 ביולי נהרג בעזה, לדברי הצבא הישראלי, חייל ישראלי אחד. לדברי הצבא הישראלי ומקורות רשמיים ישראליים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 ביולי 2024 נהרגו יותר מ-1,524 ישראלים, בהם 324 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,097 חיילים. נכון ל-8 ביולי מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
ב-7 וב-8 ביולי הורה הצבא הישראלי לעשרות אלפי בני אדם המתגוררים ב-19 גושי בניינים בעיר עזה להתפנות מהם מייד. הפקודה מן ה-7 ביולי כיסתה חמישה גושי בניינים והורתה לתושבים להתפנות למערב העיר עזה, בעוד שהפקודה מה-8 ביולי כיסתה 24 גושי בניינים, לרבות אזורים שבני אדם נמלטו אליהם יום קודם לכן, והורתה לבני אדם להתפנות דרומה, למחסים במה שמכונה "האזור ההומניטרי" בנפת דיר אל-בלח. בשני האזורים שנפגעו ישירות מפקודות אלה היו 13 מתקני בריאות שתפקדו לאחרונה, לרבות שני בתי חולים, שני מרכזי רפואה ראשונית ותשעה מוקדים רפואיים. בנוסף, ארבעה בתי חולים ממוקמים בקרבה רבה לאזורי הפינוי. נכון ל-8 ביוני פונו שניים מששת בתי החולים, דהיינו בית החולים הבפטיסטי אל-אהלי ובית החולים של אגודת ידידי המטופל, שניהם מחשש מפני התעצמות של פעולות צבאיות שתעשה אותם בלתי נגישים או תוציא אותם מכלל תפקוד. מטופלים במצב קריטי הועברו לבית החולים האינדונזי ולבית החולים כמאל עדואן בנפת צפון עזה. לאור העובדה שבית החולים האירופי בעזה, בח'אן יונס, פונה בחופזה ב-2 ביולי לאחר שאזורים במערב ח'אן יונס קיבלו פקודות פינוי, מאז תחילת יוני הוצאו שלושה בתי חולים מכלל תפקוד, כך שנכון לעכשיו רק 13 מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה עדיין מתפקדים באופן חלקי; אלה כוללים ארבעה בתי חולים בנפת עזה, שלושה בנפת צפון עזה, שלושה בנפת ח'אן יונס ושלושה בנפת דיר אל-בלח.
אומדנים שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים שותפים ביצעו בעשרת הימים האחרונים באתרים שבהם שוהים גלי העקורים החדשים מראים רמות צרכים קריטיות בכל התחומים. כעת, כשעל פי הערכות תשעה מכל עשרה בני אדם בעזה עקורים, גלי עקירה חדשים פוגעים בעיקר בבני אדם שכבר נעקרו פעמים רבות, רק על מנת למצוא את עצמם נאלצים שוב להימלט על נפשם תחת הפגזות. הם נאלצים להקים את חייהם מחדש שוב ושוב, ללא חפציהם ובלי שמץ סיכוי למצוא מקום בטוח או גישה אמינה לשירותים בסיסיים. כך למשל, ב-4 ביולי ביקרו גורמי סיוע אצל עקורים שעברו לאחרונה לדיר אל-בלח ולח'אן יונס, מאזורים במזרח נפת ח'אן יונס ששלושה ימים קודם הוחלה עליהם פקודת פינוי; בשני אתרים שבהם שוהים יותר מ-10,000 עקורים, הדגישו סוכנויות הומניטריות את הצורך החמור והמתמשך במים בטוחים לשתייה, וציינו שבני אדם, וילדים במיוחד, מבלים מדי יום שעות ארוכות בהמתנה בתורים למים. גם הגישה לטיפול חירום רפואי רצופת קשיים, במיוחד על רקע הכיסוי הסלולרי המוגבל ליצירת קשר עם שירותי חירום, עלויות ההובלה הגבוהות לצורך הגעה לבתי חולים (26 דולר לנסיעה הלוך ושוב), והמרחק הגדול – לפחות שלושה ק"מ – שבני אדם נדרשים ללכת ברגל כדי להגיע למוקד הרפואי הקרוב ביותר. בצפון עזה, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים והארגונים השותפים הדגישו במיוחד את היעדר המחסים הבטוחים עבור עד 80 אלף עקורים, שנאלצו להימלט על נפשם בחופזה משג'אעייה ומאזורים אחרים במזרח העיר עזה, לאחר מתן פקודות פינוי בסוף יוני; רבים נמצאו ישנים בין ערמות פסולת מוצקה ועיי חורבות, ללא מזרנים או די בגדים, וחלקם ביקשו לעצמם קורת גג במתקני או"ם ובנייני מגורים הרוסים בחלקם. הואיל וב-7 וב-8 ביולי הגדיר הצבא הישראלי אזורים אלה כאזורי פינוי (ראו לעיל), רבים מבני אותן משפחות, בהם ילדים צעירים וקשישים, חוו בשבועיים האחרונים כמה גלים רצופים של עקירה.
חוסר הביטחון, הנזק לכבישים, קריסת החוק והסדר והגבלות הגישה ממשיכים לפגוע בתנועה לאורך נתיב המטענים ההומניטריים הראשי בין מעבר כרם שלום לח'אן יונס ולדיר אל-בלח. עקב כך נוצרו חוסרים קריטיים בדלק ובמוצרי סיוע להמשך הפעילות ההומניטרית, ובשל הטמפרטורות הקיצוניות גבר גם הסיכון לקלקול ולנגעי מזיקים באספקה הנתקעת בדרך (במיוחד מזון). כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שחוסרים אלה אילצו ארגונים שותפים לצמצם בחודש יוני את מנות המזון המחולקות במרכז ובדרום עזה, ופגעו ביכולתם להמשיך להפעיל מאפיות ומטבחים קהילתיים. בעת כתיבת עדכון זה רק שלוש מ-18 המאפיות הפועלות בתמיכת ארגונים הומניטריים שותפים עדיין כשירות לפעולה בעזה, כולן בנפת דיר אל-בלח. תשע מאפיות בסך הכול – ארבע בדיר אל-בלח, שלוש בעיר עזה ושתיים בנפת צפון עזה – הפועלות כבר עכשיו בתפוקה חלקית, נאלצו כעת להשבית כליל את פעולתן בשל חוסר בדלק. ב-7 ביולי חדלה גם המאפייה הגדולה ביותר ברצועה לתפקד, לאחר שכוחות ישראליים נתנו פקודת פינוי נגד שלושה אזורים בעיר עזה; עקב כך, המספר הכולל של מאפיות שהושבתו בשל מעשי האיבה המתמשכים הגיע לשש, כאשר חמש המאפיות הנותרות שהושבתו נמצאות ברפיח. בהיעדר גז בישול והזרמה יציבה של אספקת מזון, גם המטבחים הקהילתיים מתקשים לפעול, כך שמספר הארוחות המבושלות המוכנות כעת ברחבי עזה פחת; נכון לסוף יוני חולקו מדי יום למשפחות ברחבי הרצועה כ-600 אלף ארוחות שבושלו ב-190 מטבחים, לעומת יותר מ-700 אלף ארוחות במחצית הראשונה של יוני. ובינתיים, משקי בית עקורים ממשיכים להשתמש בעץ ובפלסטיק מרהיטים ובפסולת להבערת אש לבישול, נוהג המחריף את הסכנה לבריאות וסיכונים סביבתיים.
בצפון עזה, אף שארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לחלק קמח ושימורי מזון המוכנסים לעזה דרך מעבר ארז מערב, זה חודשים ששום משאיות מסחריות לא נכנסו לאזור. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, עקב כך נוצר בשוק המקומי מחסור כמעט מוחלט במקורות חלבון (דהיינו בשר ועופות), וגם הסוגים המועטים של ירקות המגודלים במקום זמינים רק במחירים שאינם בני השגה. על פי אומדן משותף שביצעו ארגון המזון והחקלאות ומכון הלוויינים של האו"ם, כבר במאי 2024 הוערך שכ-57% מהאדמות החקלאיות בעזה ושליש מהחממות בה ניזוקו. המבצעים הצבאיים המתמשכים ברפיח, ולאחרונה העקירה ממזרח ח'אן יונס, שלפני המלחמה התרכז בה חלק משמעותי מהייצור החקלאי, גרמו נזק נוסף לחממות, אילצו בני אדם רבים עוד יותר שלא לטפל במשקים החקלאיים שלהם, וערערו עוד יותר את מערכות המזון. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הדגיש שחידוש הפעילויות החקלאיות, לרבות בקנה מוגבל ברמת משק הבית או הקהילה, יתרום לקידום המגוון התזונתי ולצמצום פערי המזון ברצועת עזה. עם זאת, מכשול מרכזי העומד בפני שיקום מערכות המזון הינו הבטחת זרם יציב של זרעים, דשנים ותשומות חקלאיות אחרות דרך כל המעברים.
בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי הרצועה מתקשים לשמר פעילויות חיוניות, על רקע מחסור כרוני בדלק. ב-7 ביולי דיווח מנהל בית החולים כמאל עדואן, ד"ר חוסאם אבו סאפיה, כי המחסור בדלק אילץ את בית החולים להשעות את שירותי הדיאליזה ושלל מ-21 מטופלי כליות טיפול מציל-חיים, והוא מציב בסכנה את חייהם של יילודים במחלקת היילודים ומטופלים במצב קריטי ביחידת הטיפול הנמרץ. בית חולים השדה הכווייתי, המספק שירותי רפואת מומחים, קיבל ב-5 ביוני, באמצעות ארגון הבריאות העולמי ואונר"א, כמות דלק קטנה שיכולה לסייע לו לשמר את פעילותו למשך כמה ימים. ובינתיים, כוח המשימה לענייני בריאות מבקש לטפל בדחיפות בצרכים הגואים במרכז הרפואי נאסר, שנכון לעכשיו הוא בית החולים האחרון המספק שירותי רפואה שלישונית ועדיין זמין בדרום עזה. בשבוע שעבר הציב ארגון הבריאות העולמי בבית החולים ארבע משאיות ובהן מלאי תרופות ואספקה רפואית, והוא מתכנן למסור למתקן 11 אלף ליטר דלק ב-8 ביולי, ולהרחיב את קיבולת המיטות במאה מיטות נוספות, בתיאום עם משרד הבריאות. נכון לעכשיו כל מיטות האשפוז תפוסות, ובית החולים מתמודד עם חוסרים קריטיים באספקה, במיוחד תחבושות בטן, חומרים לחבישת פצעים וחלוקים כירורגיים עבור ניתוחים, בשל המספר הרב של נפגעי טראומה הזקוקים בדחיפות להתערבות.
ב-5 ביולי דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי הצוותים שלו במרכז הרפואי נאסר "משתמשים במלאי חירום רפואי" וכי כל המחלקות מוצפות במטופלים, במספר גדול בהרבה מקיבולת המיטות הזמינה. כך למשל, אף שבמחלקת הילדים 56 מיטות, ב-3 ביולי לבדו התקבלו אליה 100 מטופלים, ובשל המחסור במזרנים נאלצו ילדים לשכב על הרצפה. מנהל פעילות הסיעוד מטעם Médecins Sans Frontières תיאר את המצב כקרוב מאוד לנקודת השבירה – מטופלים במסדרונות, שכובים על שמיכות וישובים על מדרגות, ועובדי רפואה נאלצים לתקוע בקירות מסמרים כדי לתלות עליהם את השקיות של נוזלי העירוי והתרופות הדרושים למטופלים. כן הזהיר ארגון Médecins Sans Frontières שהמרכז הרפואי נאסר הוא האתר המרכזי שבו מעקרים בתי חולים השדה את הציוד שלהם, וכי אם ייוותר המתקן ללא חשמל יחדלו גם מספר בתי חולים שדה לתפקד. הארגון הלא ממשלתי אמר שמאז סוף אפריל לא הצליח להכניס לעזה כל אספקה רפואית שהיא, לרבות לאחרונה ב-3 ביולי, כשבשל מעשי איבה מתמשכים מנעו הרשויות הישראליות את כניסתן של משאיות של Médecins Sans Frontières ועליהן סיוע רפואי.
מימון
נכון ל-8 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.28 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (37%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.