מה שנותר מבית ספר יסודי שנהרס על ידי כוחות ישראליים ב-8 ביולי, בח'לת עמירה (נפת חברון). צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
עדכון מצב הומניטרי מס' 189 | הגדה המערבית
עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-12 ביולי.
דגשים עיקריים
בין 8 ל-12 ביולי הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית 14 פלסטינים, בהם 12 בשני מבצעים בערים ג'נין וטול כרם ובמחנות הפליטים הסמוכים אליהן.
משפחה פלסטינית נעקרה ו-13 משפחות נפגעו באופנים אחרים במתקפת מתנחלים בחברון. מאז אוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מאלף מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ואת עקירתם של כ-1,390 בני אדם, בהם 660 ילדים, ב-29 קהילות בדואים ורועים כתוצאה מאלימות מתנחלים והגבלות גישה.
בית ספר שנבנה במימון תורמים בשטח C של נפת חברון, ושירת 39 תלמידים ועשרה ילדי גן, נהרס על ידי רשויות ישראליות בגין היעדר היתר בנייה ישראלי.
התפתחויות אחרונות (אחרי 8 ביולי)
ב-9 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 13 בכפר דיר אבו משעל (נפת רמאללה), ופצעו שלושה ילדים אחרים (בגילים שבין 9 ל-13) במחנה הפליטים עסכר (נפת שכם).
ב-9 ביולי כיתרו כוחות ישראלים את מחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם) וניהלו בו פשיטה שנמשכה 15 שעות, ובמהלכה דווח על קולות של חילופי ירי ופיצוץ חומרי נפץ. על פי דיווחים ראשוניים, דחפורים צבאיים הרסו כמה קטעי כביש בתוך המחנה וסביבו, הסבו נזק משמעותי לתשתית חיונית ושיבשו את שירותי המים, החשמל והאינטרנט. כן נגרם נזק לקירות חיצוניים של בתים, חנויות ומבנים אחרים.
התפתחויות הומניטריות (8-2 ביולי)
במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית 14 פלסטינים, חמישה מהם בתקיפות אוויריות. כולם מלבד אחד נהרגו בערים ג'נין וטול כרם ובמחנות הפליטים הצמודים אליהן (ראו פרטים להלן). בנוסף, אדם בן 20 מת מפצעים שנגרמו לו ב-30 ביוני במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם). כמו כן במהלך התקופה הנסקרת נפצעו ברחבי הגדה המערבית 85 פלסטינים, בהם תשעה ילדים, 83 מידי כוחות ישראליים ושניים מידי מתנחלים.
ב-2 ביולי ביצעו כוחות ישראליים תקיפה אווירית שבה הרגו ארבעה פלסטינים בשכונת אל-בטאקה במחנה הפליטים נור שמס, ממזרח לעיר טול כרם. ברחבי המחנה נשמע פיצוץ ובכמה מהשכונות נותק זרם החשמל.
ב-3 ביולי, כוחות ישראליים, לרבות יחידת מסתערבים, ירו למוות בפלסטיני בן 22 בעיר ג'נין. לדברי הצבא הישראלי, שצוטטו באמצעי התקשורת, האיש נחשד במעורבות בפעילויות טרור.
ב-5 ביולי הרגו כוחות ישראליים שמונה פלסטינים במהלך פעילות בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים הסמוך לה. חמישה מההרוגים נפגעו בתקיפה אווירית, לרבות ארבעה שנהרגו במקום ואדם נוסף שמת מפצעיו ב-7 ביולי. שני אחים נהרגו כשכוחות ישראליים, לרבות יחידת מסתערבים, צרו על בניין מגורים בן שתי קומות באזור חורש א-סעאדה בעיר ג'נין, פינו את בני משפחותיהם של ההרוגים וניהלו חילופי אש עם פלסטינים באזור. כוחות ישראליים השתמשו גם בטילי כתף וברומה רימונים נגד טנקים (ררנ"ט) מסוג אנרגה. הבניין נהרס, ועקב כך נעקרה משפחה בת ארבע נפשות. במהלך אותה תקרית, פלסטיני לא מעורב בן 54 נהרג, ובנו נפצע אנושות, שניהם מתחמושת חיה, בעת שעמדו על גג ביתם. לדברי הצבא הישראלי, יעדי המבצע היו פלסטינים שביצעו קודם לכן מתקפות נגד כוחות ישראליים.
בחצות ב-6 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 22, ופצעו שלושה בני אדם אחרים, ליד כביש 443 בכפר בית ר'ור א-תחתא (נפת רמאללה). לדברי הצבא הישראלי, שצוטטו באמצעי התקשורת, ההרוג והפצועים ניסו ליידות בקבוקי תבערה על כלי רכב ישראליים שנסעו בכביש. אחד מהפצועים נפצע אנושות בראשו מפגיעת תחמושת חיה. כוחות ישראליים עצרו את שלושת הפצועים ומסרו את גופת ההרוג לקהילה.
בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 ביולי נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 553 פלסטינים, בהם 131 ילדים; 536 מכלל ההרוגים נהרגו מידי כוחות ישראליים, 11 מידי מתנחלים ולגבי שישה עדיין לא ידוע האם נהרגו מידי חיילים ישראליים או מתנחלים. מכלל ההרוגים, 86 פלסטינים, בהם 14 ילדים, נהרגו בתקיפות אוויריות. בנוסף, באותה תקופה נפצעו כ-5,500 פלסטינים, בהם כ-850 ילדים. יותר משליש מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. במהלך אותה תקופה נהרגו מידי פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 14 ישראלים, בהם תשעה אנשי כוחות ישראליים וחמישה מתנחלים, ולפחות 105 ישראלים, בהם כ-90 אנשי כוחות ישראליים, נפצעו. בנוסף, במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית במהלך אותה תקופה בישראל נהרגו שמונה ישראלים, וכן ארבעה ממבצעי המתקפות הפלסטינים.
במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים 22 מתקפות, שגרמו לפציעתם של שני פלסטינים ולנזק למאות עצים בבעלות פלסטינית ולנכסים אחרים (ראו תקריות עיקריות להלן). יתרה מכך, למכוניות נגרם נזק כשמתנחלים יידו אבנים על מכוניות בעלות לוחיות רישוי פלסטיניות שנסעו בנפות רמאללה ושכם (שלוש תקריות), וכשפלסטינים יידו בקבוקי תבערה על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות שנסעו בנפת רמאללה (תקרית אחת).
ב-2 ביולי גילו פלסטינים מקוסרה (נפת שכם) שכ-260 מהעצים והגפנים שלהם הושחתו. הצמחים כללו 210 עצי זית, שבעה עצי ברוש ו-45 גפנים. על פי הסברה, מי שעשו זאת באו מההתנחלות הסמוכה מגדלים. בנוסף, מתנחלים השתלטו על חלקת אדמה ובה מטע זיתים בבעלות פרטית של פלסטינים מהכפר מג'דל בני פאדל (נפת שכם).
ב-3 ביולי מתנחלים, על פי הסברה מהמאחז אביתר, תקפו, היכו ופצעו חקלאי פלסטיני בכפר ביתא (נפת שכם), ואיימו עליו שלא יחזור לאדמתו.
בליל ה-3 ביולי, מתנחלים חמושים ממאחז שהוקם לאחרונה ליד ההתנחלות אביגיל פשטו על קהילת הרועים ח'לת עתאבה (נפת חברון). שם, הם הציתו שטחי מרעה, השתמשו באבנים ובאלות לגרום נזק לכלי רכב ולבתים בקהילה, תקפו והיכו חמישה פלסטינים, הציתו בית אחד, ורגמו באבנים כלי רכב של ההגנה האזרחית הפלסטינית שהגיע לכבות את האש. תושבים פלסטינים יידו אבנים והתעמתו פיזית עם התוקפים בניסיון למנוע נזק נוסף לרכושם, וכן יצרו קשר עם משטרת ישראל ועם כוחות ישראליים. עקב כך הגיעו למקום כוחות ישראליים ועצרו פלסטיני. המתקפה הותירה נזק כבד: בית אחד, יחידת בית שימוש אחת ו-30 לוחות סולאריים נהרסו; חמישה בתים, 16 שקי מספוא וארבעה כלי רכב, לרבות כלי רכב של ההגנה האזרחית הפלסטינית, ניזוקו; ו-83 כבשים נגנבו. הקהילה נותרה כמעט ללא חשמל, משום שרק ארבעה לוחות סולאריים נותרו כשירים לפעולה ומספקים כשעתיים חשמל ביום. משפחה אחת המונה ארבעה בני אדם, בהם שני ילדים, נעקרה, ו-13 משפחות המונות 88 בני אדם, בהם 20 ילדים, נפגעו באופנים אחרים.
ב-7 ביולי, מתנחלים שעל פי הסברה באו מההתנחלות טלמון פשטו על הכפר אל-מזרעה אל-קיבלייה (נפת רמאללה), יידו אבנים על בתים, פצעו פלסטיני אחד באבנים והציתו כלי רכב.
במהלך התקופה הנסקרת הוקמו על פי דיווחים לפחות שלושה מאחזים ליד הכפרים תורמוסעיא ובורקה (נפת רמאללה), ומתנחלים שמוערך או ידוע כי באו ממאחזים אלה מבצעים מדי יום מתקפות נגד פלסטינים באזור. בתורמוסעיא, בארבעה ימים רצופים, מתנחלים הציתו או כרתו מאות עצים, בעיקר עצי זית, וכן הציתו משק חקלאי, גנרטור ולוחות סולאריים, וגנבו מכלי מים ופריטי רכוש אחרים. בבורקה יידו מתנחלים אבנים על בתים בשני ימים רצופים, וניסו להצית בית אחד ועצים.
בארבע תקריות, מתנחלים כרתו 27 עצי אורן השייכים למרכז נוער פלסטיני בכפר כפר נעמה (נפת רמאללה), הרסו 200 עצי שקד כשרעו את עדרי הכבשים שלהם במשך יומיים רצופים על אדמה פלסטינית בכפר אום א-דרג' (נפת חברון), וכן דרסו למוות שש כבשים ופצעו שש כבשים נוספות בכפר אום ספא (נפת רמאללה).
בין 7 באוקטובר ל-3 ביולי תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 1,084 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ש-107 מהן הובילו להרוגים ולפצועים פלסטינים, ב-859 מהן נגרם נזק לרכוש פלסטיני ו-118 כללו הן נפגעים והן נזק לרכוש. כתוצאה מכך, אנשים שידוע או מוערך כי הם מתנחלים השמידו כ-46,500 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית. במהלך התקופה ההיא נעקרו בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה כ-235 משקי בית פלסטינים המונים 1,392 בני אדם, בהם 663 ילדים, ב-29 קהילות בדואים ורועים. בהודעה מ-6 ביולי הדגיש משרד זכויות האדם של האו"ם כי גל חדש של מתקפות מתנחלים "תואם למגמות המוכרות זה מכבר של אלימות נגד פלסטינים, המתבצעת מבלי שהאחראים לה ייענשו ובגיבוי של כוחות ישראליים. משרד הנציב העליון לזכויות האדם הוסיף כי מתקפות אלה "מתרחשות בעת שבה ממשלת ישראל נוקטת בגלוי אמצעים העלולים לאפשר סיפוח של אדמה פלסטינית, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי".
הרשויות הישראליות הרסו לשם ענישה חמישה מבנים, הריסות שהביאו לעקירתם של 11 בני אדם, בהם שני ילדים. שני מבני מגורים ושני בורות מים, שנהרסו ב-5 ביולי, היו ממוקמים בכפר בית תעמר (נפת בית לחם) והיו שייכים לשני פלסטינים שביצעו ב-22 בפברואר מתקפת ירי שבה נהרג ישראלי; אחד מהם נהרג במהלך המתקפה, והשני נפצע. המבנה הנוסף נהרס בכפר דומא (נפת שכם) ב-2 ביוני, והשתייך לאסיר פלסטיני שהואשם בהרג של ילד ישראלי באפריל 2024.
הרשויות הישראליות הרסו או אילצו להרוס 41 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, בהם חמישה מבנים בירושלים המזרחית ו-33 מבנים בשטח C של הגדה המערבית. כתוצאה מההריסות נעקרו 19 משקי בית, המונים 91 בני אדם, בהם 45 ילדים, ו-155 בני אדם אחרים, בהם 92 ילדים, נפגעו באופנים אחרים. 47% מהעקורים (43 בני אדם) היו בכפר בירין (נפת חברון) ו-44% (40 בני אדם) היו בשש קהילות רועים בנפות יריחו, שכם וחברון. כל המבנים בירושלים המזרחית, לרבות שלושה בתים, נהרסו על ידי בעליהם. המבנים שנהרסו בשטח C כללו 16 בתי מגורים, ארבעה מבני מגורים לא מאוכלסים, 13 מבנים ששימשו למחיה, שבעה בתי שימוש ובית ספר יסודי שנבנה במימון תורמים. בית הספר היה בח'לת עמירה ושירת 39 תלמידי בית ספר ו-10 ילדי גן. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, בית הספר שנהרס היה אחד מ-58 בתי ספר פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, המצויים בסכנת הריסה בגין היעדר היתרי בנייה.
בין 7 באוקטובר ל-8 ביולי הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו להרוס 1,117 מבנים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית; 38% (427 מבנים) מכלל המבנים שנהרסו היו בתים מאוכלסים. כתוצאה מהריסתם נעקרו 2,524 בני אדם, בהם 1,113 ילדים. כמעט מחצית מהעקורים (1,261) נעקרו כשבתיהם נהרסו במהלך מבצעים צבאיים, במיוחד בערים ג'נין וטול כרם ובמחנות הפליטים המקיפים אותן; 43% (1,093 בני אדם) נעקרו כתוצאה מהריסות בגין היעדר היתרי בנייה; ו-7% (170) נעקרו כתוצאה מהריסות לשם ענישה.
מימון
נכון ל-10 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.28 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (37%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצעת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-41 מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם מיושמים יחד עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים יותר מ-112 מיליון דולר לתמיכה בתוכניות הומניטריות דחופות ומצילות-חיים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לעיון כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.