עדכון מצב הומניטרי מס' 193 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-22 ביולי.

דגשים עיקריים

• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון לעכשיו יש בעזה כ-1,500 מיטות אשפוז זמינות לכיסוי צורכיהם של יותר משני מיליון בני אדם, לעומת 3,500 מיטות אשפוז לפני המלחמה.
• ארגון הבריאות העולמי מזהיר שבדגימות מעקב סביבתי שנלקחו בח'אן יונס ובדיר אל-בלח נמצא נגיף פוליו תרכיבי סוג 2.
• ב-16 וב-17 ביולי אירעו לפחות שלושה אירועים רבי נפגעים, שניים מהם בבתי ספר שבהם שהו עקורים. אונר"א מדווחת כי בפרק זמן של עשרה ימים נפגעו שמונה בתי ספר בסך הכול. 

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של 15 ו-18 ביולי נהרגו בעזה 184 פלסטינים, ו-362 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-18 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 38,848 פלסטינים, ו-89,459 פלסטינים נפצעו. נתוני הנפגעים בפרק הזמן שעד לשעות אחר הצהריים ב-19 ביולי אינם זמינים בעת כתיבת עדכון זה.
• ב-16 וב-17 ביולי אירעו לפחות שלוש תקריות מרובות נפגעים. בשעות אחר הצהריים של 16 ביולי, על פי דיווחים, פגע הצבא הישראלי ברחוב אל-עטאר באזור אל-מוואסי בנפת ח'אן יונס, שעקורים רבים נהרו אליו, בין השאר כדי לקנות מזון בשוק הרוכלים. לדברי משרד הבריאות בעזה, בתקיפה נהרגו 17 בני אדם, בהם לפחות ארבעה ילדים, נהרגו בתקיפה ויותר מ-26 בני אדם אחרים נפצעו. ביום ההוא, בשעה 14:15 בערך, נפגע חדר השומרים בתוך בית הספר לבנים נוסייראת של אונר"א (המכונה גם בית הספר א-ראזי) שבו שהו עקורים; לדברי משרד התקשורת הממשלתי, בתקרית נהרגו 23 פלסטינים ו-73 בני אדם אחרים נפצעו. לדברי הצבא הישראלי, חמושים פלסטינים פעלו מתוך בית הספר. בנוסף, ב-17 ביולי בשעה 13:00 בערך נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו כשבית הספר הממשלתי קהיר בשכונת א-רימאל בעיר עזה נפגע בתקיפה אווירית. ב-7 ביולי ציין הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, שבעשרת הימים האחרונים נפגעו לפחות שמונה בתי ספר, בהם שישה בתי ספר של אונר"א, ואמר: "המלחמה גזלה מילדות וילדים בעזה את ילדותם ואת חינוכם. אסור בתכלית שבתי ספר ישמשו ללחימה או למטרות צבאיות, על ידי שום צד בסכסוך."
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות האחרות שדווחו בין 14 ל-18 ביולי:
  • ב-14 ביולי, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים בפגיעה באזור "הפרויקט" (אל-משרוע) ממזרח לעיר רפיח.
  • ב-14 ביולי, בשעה 23:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בדירה ליד כיכר התנועה א-סליחאת, מצפון-מערב למחנה הפליטים אל-מר'אזי, בדיר אל-בלח.
  • ב-15 ביולי, בשעה 17:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ילדה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד מסגד א-דעווה במחנה הפליטים אל-מר'אזי בדיר אל-בלח.
  • ב-15 ביולי, בשעה 20:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים, בהם חמישה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה א-נוסייראת 1, בדיר אל-בלח.
  • ב-16 ביולי, בשעה 16:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ברחוב אל-עשרין, ממזרח למחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-16 ביולי, בשעה 22:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בקרבת מסגד א-סונא, מדרום למחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
  • ב-17 ביולי, בשעה 13:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד בתי הספר אל-עוודה בעבסאן אל-כבירה, ממזרח לח'אן יונס.
  • ב-18 ביולי, בשעה 1:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם לפחות ילדה אחת, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בהם לפחות שלושה ילדים ואישה אחת, בפגיעה בבית ליד בית הספר אבן רושד בא-זוואידה, מצפון למחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של 15 ו-19 ביולי, לדברי הצבא הישראלי, לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת,  בין 7 באוקטובר 2023 ל-19 ביולי 2024 נהרגו יותר מ-1,526 ישראלים ואזרחים זרים, רובם  ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו, בהם 326 חיילים ישראלים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי  מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,134 חיילים. נכון ל-19 ביולי מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-18 ביולי הדגיש הצלב האדום הבינלאומי כי אירועים מרובי נפגעים חוזרים ונשנים "מתחו עד קצה גבול היכולת" את כושר המענה של בית חולים השדה של הצלב האדום ברפיח, שבו 60 מיטות אשפוז, שהגיע לתפוסה מלאה כמעט. לאחר התקיפות האוויריות ב-13 ביולי באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, טיפל בית החולים ב-26 פצועים (בהם ילדים), ששמונה מהם נזקקו לניתוחים מידיים בשל פציעות קשות שסיכנו את חייהם ואת גפיהם. כן מסר הצלב האדום הבינלאומי שגם מחלקת מטופלי החוץ של בית חולים השדה קלטה בשבוע השני של יולי 850 מטופלים, כמעט מחציתם נשים וילדים.
• בדומה לכך, גם במתקני הבריאות האחרים במרכז עזה התנאים קריטיים דומים. ארגון Médecins Sans Frontières מדווח כי מתחילת יולי ועד עתה, הצוותים שלו במרפאת הארגון ובמרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, וכן בבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, סיפקו מענה בארבע תקריות רבות נפגעים, האחרונה בהן ב-16 ביולי. מחלקת רפואה דחופה ילדים בבית החולים נאסר, שכבר עכשיו כורעת תחת הנטל ומתמודדת עם מחסור במשאבים, סיפקה בממוצע מדי יום, בין 29 ביוני ל-5 ביולי, תורים רפואיים ליותר מ-300 ילדים, וילדים המתקבלים לאשפוז נאלצים לחלוק מיטות, הוסיף ארגון Médecins Sans Frontières. בביקור שהתקיים לאחרונה בבית החולים נאסר דיווחו אנשי קרן האוכלוסין של האו"ם כי ראו "תינוקות, ילדים, יילודים ואימהות על מזרנים במסדרון" בשל המחסור בקיבולת מספקת בבית החולים. לדברי ארגון Médecins Sans Frontières, יש גידול במספר לידות פגים וסיבוכים לאחר לידה, לרבות אקלמפסיה, דימומים ואלח-דם, משום שנשים הרות מתקשות להגיע למתקני בריאות, ונאלצות לנסוע בדרכים לא בטוחות כדי להגיע לבתי חולים בעיצומו של סכסוך פעיל. אחרי הלידה הן משוחררות במהירות מבית החולים, וחוזרות לאוהלים ולמחסים שבהם הן ותינוקותיהן חשופים לסיכונים בריאותיים מרובים. נכון לעכשיו נאסר הוא המרכז הרפואי השלישוני היחיד בח'אן יונס המספק שירותי מיילדות ורפואת ילדים, ולדברי משרד הבריאות נעשים כעת מאמצים להפעיל מחדש שירותים בבית החולים האירופי של עזה, הממוקם גם הוא בח'אן יונס, שפונה ב-2 ביוני. 
• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בבתי החולים ובבתי חולים השדה המתפקדים  ברחבי רצועת עזה יש כעת כ-1,500 מיטות אשפוז זמינות, לכיסוי הצרכים של יותר משני מיליון בני אדם, לעומת 3,500 מיטות אשפוז שהיו זמינות קודם למלחמה. להיעדר קיבולת מיטות מיתוסף המחסור באספקה וציוד רפואיים, המובילים יחד ל"מקרי מוות מיותרים, פצעים מזוהמים וקטיעות מיותרות," התריעה המנהלת האזורית מטעם ארגון הבריאות העולמי למזרח הים התיכון, ד"ר חנאן בלח'י. כן ציינה ד"ר בלח'י שהבקשות שהגישה משלחת ארגון הבריאות העולמי ב-16 ביולי למשלוח אספקה רפואית לבתי החולים אל-אהלי ו"ידיד המטופל" בנפת עזה נענו בסירוב.
• מחלות מידבקות ממשיכות להתפשט בשל מחסור במים נקיים, צפיפות-יתר ותנאי תברואה והיגיינה מחרידים. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-7 ביולי תועדו 990 אלף מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, 574 אלף מקרי שלשול חריף, 107 אלף מקרי צהבת ו-12 אלף מקרי שלשול דמי, אף כי סביר להניח שהמספר האמיתי של הזיהומים גבוה בהרבה. אונר"א מדגישה כי נצפתה גם עלייה בפריחות ובזיהומים עוריים, במיוחד בקרב ילדים.
• בהתפתחות מדאיגה במיוחד, ארגון הבריאות העולמי מדווח שרשת מעבדות הפוליו העולמית גילתה נגיף פוליו תרכיבי מסוג 2 בשש דגימות מעקב סביבתי שנאספו ב-23 ביוני בח'אן יונס ובדיר אל-בלח. עד עתה בודד הנגיף רק מן הסביבה, בלא שאותרו מקרי שיתוק  נלווים. כחלק ממאמצי המענה, ארגון הבריאות העולמי פועל יחד עם משרד הבריאות, יוניסף, אונר"א וארגונים שותפים לאמוד את  היקף ההתפשטות של נגיף הפוליו ולהחליט על סוגי המענה המתאימים, לרבות מסעות חיסונים מידיים. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי ויוניסף על שגרת חיסונים, מוערך שבשנת 2023 היה הכיסוי של חיסוני הפוליו בשטח הפלסטיני הכבוש בשיעור של 89%. עם זאת, תשעה חודשים של מעשי איבה הנמיכו את שיעורי חיסוני השגרה והגבירו את הסיכון של מחלות ניתנות למניעה בחיסון, לרבות פוליו, בקרב ילדים; זאת בשל חיסולה של מערכת הבריאות בעזה, היעדר ביטחון, מכשולי גישה, עקירות אוכלוסין חוזרות ונשנות, מחסור באספקה רפואית, איכות מים ירודה ותנאי תברואה מחרידים. על מנת למתן באופן אפקטיבי את סכנת ההתפשטות של נגיף הפוליו בעזה, קוראים משרד הבריאות, האו"ם וארגונים שותפים  לכל בעלי העניין לוודא בכל הזדמנות שילדים מחוסנים נגד פוליו, כדי לתמוך במאמצים להכחדת הפוליו. "הפסקת אש הינה חיונית למענה יעיל," הדגיש ארגון הבריאות העולמי.
• ב-29 ביוני וב-12 ביולי ניהלו האו"ם והארגונים השותפים לו שני אומדנים בין-סוכנותיים בעיר עזה, לזיהוי צרכים בעלי קדימות בעקבות פקודות הפינוי שניתנו על ידי כוחות ישראליים ב-27 ביוני, ב-7 וב-8 ביולי בחלקים המזרחי והמערבי של העיר עזה, וכן מעשי האיבה המתעצמים באזור. האומדן שהתקיים ב-29 ביוני כיסה שלושה בתי ספר, בהם שני בתי ספר של אונר"א, שבהם שוהים 2,670 עקורים, והאומדן שנעשה ב-12 ביולי כיסה 1,512 עקורים השוהים בבית ספר אחד של אונר"א ובשני אתרי עקירה לא רשמיים. הממצאים העיקריים של האומדנים כוללים:
  • צפיפות יתר והיעדר בטיחות: אתרי עקירה לוקים בצפיפות-יתר – חמישה עד שישה משקי בית חולקים את אותה כיתת לימוד. הם גם לא בטיחותיים ברובם, בשל נזק וזיהום אפשרי בנפלי תחמושת.
  • היעדר חומרים למחסים: אף שכל משקי הבית מתמודדים עם חוסרים קשים במחסים, מאות בני האדם שהגיעו מא-שג'אעייה וחלקים אחרים  של מזרח העיר עזה בשלהי יוני מתמודדים עם תנאים קשים במיוחד, וזקוקים נואשות למזרנים ולמצעים וכן לבגדים, נעליים ומזון. הם נמנים עם עשרות אלפי בני האדם שנאלצו להימלט על נפשם בחיפזון על רקע של מעשי איבה פעילים, מבלי שיכלו לקחת עימם אפילו את המטלטלים הנחוצים ביותר.
  • מחסור במים: מכליות מים מחלקות מים מותפלים לשתייה במרווחי זמן מאוד לא סדירים. קושי זה, שנלווים אליו קשיי האחסון, דוחף לעיתים קרובות משקי בית להשתמש במים מליחים מאוד לשתייה, נוהג הגורם לכאבי בטן. מחיר המים בשוק יקר, 5 ₪ למיכל מים.
  • תנאי תברואה מבישים: רוב בתי השימוש באתרים הקולקטיביים אינם פועלים, בשל נזק לרשת הביוב ובעיות ספיגה, הגורמים בכמה מהאתרים להצפות ביוב ברחובות, ולכך שבמספר המוגבל של בתי השימוש הזמינים אין דלתות או מים להדחת האסלות. ההיגיינה האישית נפגעת בשל היעדר פרטיות ומים ,וכמויות מוגבלות ביותר של ציוד היגייני, לרבות פדים היגייניים לנשים. החום הלוהט והצטברות של אשפה מוצקה בקרבת מקום מושכים חרקים ויתושים; לעיתים קרובות קהילות מבעירות ערמות אשפה בניסיון לצמצם את התרבות החרקים והעברת המחלות, והאדים הרעילים הנפלטים עקב כך מהווים סיכונים בריאותיים נוספים.
  • חוסר ביטחון תזונתי נרחב: הסיוע במזון אינו מספיק כלל, ואינו מגיע באופן שווה לכל משקי הבית. היעדר גיוון תזונתי הינו תופעה נפוצה, בחלקו בשל היעדר מוצרים מהסקטור הפרטי, במיוחד בצפון עזה, והמחיר היקר להחריד של קומץ המוצרים הזמינים בשוק. כך למשל, מחירם של פלפלים ירוקים זינק פי חמישים, מ-10 ₪ לפני 7 באוקטובר ל-500 ₪ לקילו, ומחיר העגבניות גדל פי 45, מ-3.3 ₪ לקילו ל-150 ₪ לקילו. באחד האתרים דיווחו עקורים שבשמונת או תשעת החודשים האחרונים איבדו יותר מ-15  ק"ג ממשקל גופם.
  • גישה ירודה לשירותי בריאות ותזונה: היעדר שירותי תחבורה ואמבולנסים, יחד עם מחסור קריטי בתרופות חיוניות,  מגבילים את הגישה לטיפול רפואי. נשים מתקשות להיניק את תינוקותיהן שזה עתה נולדו בשל חוסרים תזונתיים, היעדר פרטיות, דחק וטראומה, על רקע של מחסור בתרכובת מזון לתינוקות, בדיקות סקר מוגבלות לאיתור תת-תזונה, וחלוקות לא סדירות של תוספי תזונה. באחד האתרים דיווחו עקורים על עלייה במספר הלידות השקטות. דווח על גידול נרחב בדלקת כבד נגיפית A, לצד קלקולי קיבה, דיזנטריה (זיהום מעיים) וזיהומי עור ועיניים. יש מחסור באביזרי עזר לבני אדם עם מוגבלויות, לרבות ילדים.
  • היעדר חומרים לפעילויות חינוכיות: מתנדבים ואונר"א ארגנו בחלק מהאתרים פעילויות חינוכיות לא רשמיות בהיקף מוגבל עבור ילדים בני חמש עד עשר, אבל לא נמצאו לשם כך מרחבים ייעודיים וחומרים חיוניים. באתר אחד נמצא שילדים שגילם יותר מעשר עוסקים בעיקר באיסוף עצים לבעירה והבאת מים.
• גורמי סיוע הבחינו בשבועיים האחרונים בגאות בתנועות אוכלוסייה מצפון עזה לדרומה, אחרי שהצבא הישראלי פיזור עלונים שהורו לתושבי העיר עזה להתפנות דרומה דרך שני נתיבים ייעודיים. לדברי קבוצת העבודה לניהול אתרים, אומדנים ראשוניים של גורמי סיוע העוקבים אחר תנועות העקורים ב"נקודות קבלת פנים" מצביעים על כך שבין 11 ל-18 ביולי נעקרו מצפון עזה כ-2,250 בני אדם, שהגיעו בעיקר לדיר אל-בלח דרך כביש סלאח א-דין, וכי ארגונים הומניטריים סיפקו להם סיוע, לרבות מי שתייה, מזון, מוצרים היגייניים וכמות מסוימת של חומרים לבניית מחסה. נעשים מאמצים לספק סיוע נוסף לקבוצות חלשות ופגיעות, לרבות נשים הרות, קשישים ובני אדם עם מוגבלויות, ולעקורים הממשיכים להגיע. עם זאת, עקורים, אנשי סגל ב"נקודות קבלת פנים" וקרובי משפחה הממתינים לעקורים העוברים מהצפון לדרום עדיין חשופים לסיכונים כבדים. כך למשל, גורמי סיוע ראו כיצד ב-17 ביולי נפצעו כמה בני אדם, כשעל פי דיווחים טנקים ישראליים שהיו מוצבים ליד מסדרון נצרים פתחו באש על קבוצת בני אדם שהתכנסו במרחק 800 מטר מדרום למחסום וחיכו לקרוביהם שיעברו בו. ב-18 ביולי, תקיפה אווירית צבאית נגד מבנה במחנה הפליטים א-נוסייראת הניעה אנשי סגל הומניטרי ששהו ב"נקודות קבלת פנים" סמוכות בכביש סלאח א-דין לסגת משם, וגרמה למשלחת רב-סוכנותית של כוח המשימה לענייני הגנה לבטל את פעולותיה.
• הגבלות גישה, יחד עם מעשי איבה מתמשכים, כבישים הרוסים וקריסת הסדר הציבורי והבטיחות ממשיכים לשבש קשות ולפגוע בהכנסה של אספקת סיוע הומניטרי, ואת איסופה וחלוקתה על ידי גורמי סיוע לבני האדם הנזקקים ברחבי רצועת עזה. לדברי האו"ם, בין 1 ל-5 ביולי הוכנסו לעזה 1,288 מטענים של אספקת סיוע, רובו סיוע במזון. נתון זה מייצג ממוצע של 86 מטענים ביום, גבוה מהממוצע היומי ביוני (76 משאיות סיוע ביום) אבל נמוך מהנתון הממוצע במאי – 94 משאיות סיוע ביום. מספרים אלה מתייחסים לאספקה ההומניטרית הנאספת בעברם הפלסטיני של המעברים, ואינם כוללים סחורות מסחריות. בתוך עזה, בין 1 ל-18 ביולי אופשרו 29 משלחות מתוך 72 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות לצפון עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות, 20 משלחות עוכבו, בקשות הגישה עבור 18 משלחות נענו בסירוב וחמש משלחות בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. בדרום עזה אפשרו הרשויות הישראליות 177 מתוך 240 משלחות סיוע הומניטרי מתואמות, 22 משלחת עוכבו, בקשות הגישה עבור 17 משלחות נענו בסירוב ו-24 משלחות בוטלו. 

מימון

• נכון ל-19 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.21 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (35%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר המתאם ההומניטרי מוהנד האדי כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה  בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.