עדכון מצב הומניטרי מס' 194 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-24 ביולי.

דגשים עיקריים

• פקודת פינוי חדשה שניתנה על ידי הכוחות הישראליים חלה על כ-8.7 קמ"ר במה שמכונה "האזור ההומניטרי" באזור אל-מוואסי, ומצמצמת את שטחו של "האזור ההומניטרי" בכמעט 15%.
• המרכז הרפואי נאסר מתמודד עם זרם חדש של נפגעים, על רקע של מחסור חמור במנות דם, באספקה רפואית ובמיטות בית חולים.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח שעזה שורדת כעת על רבע בלבד מאספקת המים שהייתה זמינה לפני המלחמה.
• עובדי סיוע הומניטרי הפועלים ברצועת עזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים עצומים; לדברי אונר"א, שיירת סיוע שעשתה את דרכה לעיר עזה ב-21 ביולי נקלעה תחת אש.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של 18 ו-22 ביולי נהרגו בעזה 158 פלסטינים, ו-359 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 39,006 פלסטינים, ו-89,818 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווח עליהן בין 18 ל-20 ביולי:
  • ב-18 ביולי, בשעה 21:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד הכניסה למחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-19 ביולי, בשעה 2:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ו-15 בני אדם נפצעו, כשבית נפגע והבית הצמוד אליו ניזוק בגוש ג' במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח. על פי דיווחים, בשבוע האחרון מהווה מחנה הפליטים א-נוסייראת יעד לתקיפות אוויריות, הפגזות ופלישות אינטנסיביות.
  • ב-19 ביולי, בשעה 17:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה א-נוסייראת החדש, בדיר אל-בלח.
  • ב-20 ביולי, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים באזור שייח' רדואן, מצפון לעיר עזה.
  • ב-20 ביולי, בשעה 1:00בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה באזור בקרבת המכללה הקהילתית בעיר עזה.
  • ב-20 ביולי, בשעה 3:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם עיתונאי, אשתו, אימו ושניים מילדיו, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-עלמי במחנה ג'באליה, בנפת צפון עזה. 
• בין שעות אחר הצהריים של 19 ו-22 ביולי, לדברי הצבא הישראלי, לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת,  בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 ביולי 2024 נהרגו יותר מ-1,526 ישראלים ואזרחים זרים, רובם  ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו, בהם 326 שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי  מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,147 חיילים. נכון ל-22 ביולי מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה. ב-22 ביולי ציטטו אמצעי התקשורת את הודעת הצבא הישראלי כי שני בני ערובה נוספים מתו בשבי.
• ב-22 ביולי פקד הצבא הישראלי על פלסטינים תושבי מזרח ומרכז ח'אן יונס להתפנות מייד מערבה. השטח המפונה כולל אזורים שכבר הוחלו עליהם פקודות פינוי ב-1 ביולי, ואזורים חדשים שיועדו לפינוי כעת, לרבות 8.7 קמ”ר בחלקים המזרחיים של מה שקרוי "האזור ההומניטרי" באל-מוואסי. עקב כך פחת שטחו של "האזור ההומניטרי", כפי הוגדר על ידי הצבא הישראלי, ב-14.8%, מ-58.9 ל-50.2 קמ”ר. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שמשפחות נעות כעת לעבר אזורים בדיר אל-בלח ומזרח ח'אן יונס. בשני האזורים שוררת כבר עתה צפיפות-יתר, המחסים והשירותים הזמינים בהם מוגבלים, והם יכולים להכיל אך בקושי את העקורים הנוספים הזורמים אליהם.  נכון ל-22 ביולי, כמעט 83% משטחה של רצועת עזה הושמו על ידי הצבא הישראלי תחת פקודות פינוי או הוגדרו כ"אזורים אסורים בכניסה".
• פקודות פינוי תכופות ומעשי איבה בלתי פוסקים ממשיכים לעשות שמות במערכת הבריאות בעזה, ומקשים יותר ויותר על אוכלוסיות הנעקרות שוב ושוב, ובמיוחד חולים במחלות כרוניות, להגיע לשירותים בסיסיים. לדברי משרד הבריאות, אף שיותר מ-1,500 מטופלים נזקקים לדיאליזה, נכון לעכשיו זמינים בכל רחבי הרצועה 60 מכשירי דיאליזה בלבד, 16 מהם בנפות עזה וצפון עזה ו-44 בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס, לעומת 182 מכשירים לפני הסכסוך. כתוצאה מכך מטופלים מקבלים רק שני טיפולי דיאליזה בני שעתיים בשבוע, במקום פרוטוקול הטיפול הדרוש – שלושה טיפולים בני ארבע שעות כל אחד בשבוע. גם שירותי רפואת מין ופריון ממשיכים להתכווץ. ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי רק שמונה מתוך 16 בתי החולים המתפקדים באופן חלקי וארבעה בתי חולים שדה מספקים כעת שירותי מעקב הריון ומיילדות, וכי ליותר מ-500 אלף נשים בגיל הפריון  אין גישה לטיפול קדם ובתר-לידתי, לתכנון המשפחה ולטיפול בזיהומים המועברים ביחסי מין. בה בעת, אירועים רבי-נפגעים מרובים ברחבי הרצועה מטילים נטל נוסף על היכולת המוגבלת מלכתחילה לספק מענה לנפגעי טראומה וחירום.
• ב-22 ביולי קיבל המרכז הרפואי נאסר עשרות נפגעים, על פי דיווחים כתוצאה ממעשי איבה ותקיפות אוויריות בח'אן יונס; לדברי משרד הבריאות, נכון לשעה 19:20 קיבל בית החולים 70 הרוגים ויותר מ-200 פצועים. בית החולים, שהיה מוצף במטופלים עוד לפני זרם זה של המוני נפגעים, פנה כעת בקריאה חדשה לבני אדם לתרום דם בדחיפות, והזהיר כי התנאים במתקן מחרידים – מטופלים מוטלים על הרצפה בשל המחסור החמור במיטות אשפוז ובאספקה הרפואית הדרושה כדי לטפל בהם. פינויים רפואיים אל מחוץ לעזה עדיין מוקפאים ברובם מאז סגירתו של מעבר רפיח, וארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא להקמת מסדרונות פינוי בטוחים, שיאפשרו למספר גדל והולך של מטופלים חולים ופצועים במצב קריטי להגיע לטיפול מציל-החיים הדרוש להם.
• עובדי סיוע הומניטרי הפועלים ברצועת עזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים עצומים, לרבות לבטיחותם האישית. השבוע דיווח ארגון Project Hope שב-16 ביולי ניצל הצוות שלו בעור שיניו מפגיעה בעת תקיפה אווירית ישראלית בתוך ה"אזור ההומניטרי" בח'אן יונס. רופא בצוות, שהיה בדרכו הביתה בעת התקיפה, אמר שטיל פגע באזור במרחק פחות מ-40 מטר מהם: "ראינו דם והרוגים ברחובות, וזה הפיל על כולנו פחד רב. בכינו מרוב הלם במקום האירוע, אבל למרבה המזל, למרות זאת הצלחנו כולנו לחזור הביתה בשלום. עם זאת, אנחנו עדיין נושאים את הטראומה בלבנו – זה אמור להיות אזור בטוח." השבוע דיווח גם הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, שב-21 ביולי ירו כוחות ישראליים על שיירה של האו"ם שהייתה בדרכה לעיר עזה, בנסיעה שתואמה עם הרשויות הישראליות. מר לצריני הוסיף כי לא דווח על נפגעים, אבל כלי רכב אחד נפגע מחמישה קליעים לפחות ועזב את השיירה, וציין כי "הצוותים נסעו בכלי רכב משוריינים של האו"ם, שהיו מסומנים בבירור, ולבשו אפודים של האו"ם." מאז אוקטובר 2023 נהרגו בעזה, על פי דיווחים, לפחות 278 עובדי סיוע, בהם 201 אנשי סגל של האו"ם.
• מחסור מתמיד בדלק ממשיך לפגוע בפעולות המוניטריות ולסכן את המשך תפקודם של מתקני בריאות, מים וייצור מזון. בין 1 ל-21 ביולי הוכנסו לעזה רק כ-2,165,590 ליטר דלק, לרבות 378,700 ליטר ב-21 ביולי לבדו. בממוצע, נתון זה מייצג כ-103 אלף ליטר דלק ביום, או רבע מ-400 אלף ליטר הדלק שלהערכת גורמים הומניטריים דרושים מדי יום לשימור הפעילויות ההומניטריות בעזה.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שמתוך 13 המאפיות שבהן תומכים ארגונים שותפים הומניטריים הפועלות כעת ברצועה, שש המאפיות בצפון עזה (ארבע בעיר עזה ושתיים בנפת צפון עזה) ממשיכות לקבל רק כמויות דלק מועטות, המספיקות להפעילן במשך ימים מועטים בכל פעם. מתוך ארבע המאפיות בעיר עזה, שתיים נאלצו להפסיק את פעולתן באופן זמני בין 8 ל-19 ביולי, בשל לחימה ומחסור בדלק. יתרה מכך, לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, המחסור המתמשך באספקה מסחרית בצפון עזה ממשיך להחריף את מצב הביטחון התזונתי באזור. עקב כך נוצר בשוק המקומי מחסור כמעט מוחלט במקורות חלבון כמו בשר ועוף, וניתן להשיג בו רק סוגים מועטים של ירקות המגודלים במקום, שגם הם נמכרים במחירים שאינם בני השגה. גם יכולת הייצור של ארוחות חמות בנפות עזה וצפון עזה אינה מספיקה לתמוך בעשרות אלפי בני האדם שנעקרו זה עתה, בשל פקודות הפינוי האחרונות של הצבא הישראלי, והיעדר גז לבישול מאלץ משפחות להשתמש בעץ ובפלסטיק מריהוט ומפסולת כחומר בעירה לבישול מזון, מונע הכנת מזון ראויה לשמה ומחריף סיכונים בריאותיים, הגנתיים וסביבתיים. במרכז ובצפון עזה מתמודדים גם חלק מהמטבחים הקהילתיים עם מחסור דומה באספקת מזון, בשל ההזרמה המוגבלת והלא סדירה של מטענים הומניטריים המוכנסים דרך מעבר כרם שלום; באזור זה קיימות  שבע מאפיות מתפקדות, כולן בדיר אל-בלח, מאחר שחמש המאפיות ברפיח נותרו סגורות בשל מעשי האיבה המתמשכים. בסך הכול, נכון לאמצע יולי הוכנו ב-180 מטבחים כ-630 אלף ארוחות מבושלות, שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי סיפקו מדי יום למשפחות ברחבי הרצועה, לרבות כ-20 אלף ארוחות בצפון עזה ו-610 אלף ארוחות במרכז ובדרום עזה. בנוסף, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי ממשיכים לחלק מנות מזון, ופועלים להכנסת קמח ללא גלוטן, כדי לתת מענה לצורכיהם של מאות בני האדם הסובלים מצליאק וממחלות אחרות הקשורות לגלוטן.
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ב-21 ביולי חידש קו המים אל-מונטאר מישראל לצפון עזה את פעולתו, לאחר שורה של סבבי תחזוקה. עיריית עזה דיווחה שהקו הוצא משימוש מאז 1 ביולי, וכי במשך תקופה זו היו רק  ב-15% מהעיר עזה מים זורמים, לעומת 40% כשהקו פעל. יתרה מכך, בתמיכת יוניסף התקינה רשות המים של עיריות חוף עזה מתקן התפלה נייד המופעל באנרגיה סולארית במחסה בבית הספר עקלוק, בדיר אל-בלח, שיספק 16 מטר מעוקב מי שתייה ביום לכ-3,200 משקי בית. ולמרות שיפורים אלה מדווח כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כי היעדר חשמל, הנזק לתשתית ומחסור בדלק, בחלפים ובכלור ממשיכים לפגוע בהפקת המים וטיהורם ובשאיבת שפכים. כך למשל, נכון לעכשיו המתקן הראשי להתפלת מי ים בעזה, הממוקם בדיר אל-בלח, מייצר רק 3,000 מטר מעוקב מים ביום, לעומת 6,000 מטר מעוקב מים ביום לפני אוקטובר 2023. בסך הכול, בין 8 ל-21 ביולי הייתה אספקת המים הממוצעת בעזה כ-90 אלף מטר מעוקב, כרבע מאספקת המים לפני המלחמה.
• דוח חדש שפרסם הארגון הבינלאומי הלא ממשלתי PAX הדגיש את הסיכונים הגדלים והולכים לבריאות הציבור שמציבה החשיפה לפסולת מוצקה בעזה, בשל הריסת מערכת הטיפול באשפה, והחסימה – על ידי כוחות ישראליים – של הגישה למטמנות אשפה ייעודיות. החוקרים מחברי הדוח, שביססו את ממצאיהם על צילומי לווין  ועל שיטות חקירה מבוססות מידע גלוי, זיהו 225 אתרי פינוי אשפה ומטמנות לא רשמיות, לרבות 14 מטמנות חירום שיועדו לכך על ידי האו"ם, וציינו כי המספר האמיתי גבוה בהרבה משום שלעיתים קרובות אתרי אשפה קטנים יותר, הנוצרים בלא הרף, אינם נראים בצילומי לוויין. החוקרים שיתפו את ממצאי  ההדמיה והכימות של מזבלות לא רשמיות לפסולת מוצקה עם סוכנויות או"ם רלבנטיות, כדי לאפשר קביעת קדימויות לתוכניות איסוף אשפה, לספק לניתוחי חישה מרחוק עתידיים מידע על זיהום אפשרי של קרקע ומקורות מי התהום, ולתרום לניתוחי בריאות הסביבה הנוגעים להתפשטות מחלות מידבקות. הדוח הדגיש במיוחד את הסכנה הרפואית האפשרית של עמידות אנטי-מיקרוביאלית, שבעטיה מטופלים באזורי סכסוך אינם מגיבים לטיפולים אנטיביוטיים, תופעה שמומחים בתחום הבריאות קישרו בינה לבין הפגיעה באיכות והנזק לתשתית טיהור המים והשפכים, וכן לחשיפה למתכות כבדות, לרבות שרידי תחמושת. לדברי הדוח, גם ההשלכות הסביבתיות של הסכסוך עצומות, משום שהן עלולות להפוך את עזה למקום שאינו ראוי כלל למגורי אדם, ולגרום לבעיות חמורות למערכת האקולוגית ולבריאות הציבור באזור כולו, בשל הזיהום של אדמות חקלאיות והאקוויפר, והחדירה האפשרית של חומרים רעילים לשרשרת המזון. הדוח מציע לקובעי מדיניות מספר המלצות לטווח קצר וארוך, לרבות למשל חידוש הקריאה לישראל לאפשר כניסה למטמנות אשפה ייעודיות, שכפול של יוזמות הניקוי של תוכנית הפיתוח של האו"ם באמצעות מכונות ריסוק ניידות היכולות לאסוף ולמחזר הריסות ופסולת לשימוש במיזמים עתידיים, ושילוב של רכיבי מדיניות למיתון האקלים ולעמידות במשטר השיקום של הטיפול  באשפה לאחר המלחמה.

מימון

• נכון ל-19 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.21 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (35%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר המתאם ההומניטרי מוהנד האדי כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה  בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.