עדכון מצב הומניטרי מס' 196 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-29 ביולי.

דגשים עיקריים

• להערכת ארגונים שותפים הומניטריים, יותר מ-190 אלף פלסטינים נעקרו בארבעה ימים בח'אן יונס ובדיר אל-בלח.
• נעשים מאמצים להחזיר לפעולה את שירותי הרפואה הדחופה בבית החולים א-שיפא בעיר עזה, ויחידת הדיאליזה המשוקמת בבית החולים תומכת כעת ב-60 מטופלים, לעומת 450 מטופלים לפני המלחמה.
• הנפח היומי הממוצע של מטעני סיוע הומניטרי המוכנסים לעזה פחת ב-56% מאז אפריל.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
• ב-26 ביולי אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בתשובה על שאלה בתדרוך לעיתונות כי "המצב ההומניטרי בעזה הוא אסון מוחלט," ונימק זאת בשתי סיבות. ראשית, מערכה צבאית "עם מרכיב של כאוטיות" שהובילה לרמות ההרג וההרס הגבוהות ביותר מאז נכנס לתפקידו ב-2017, כאשר בני אדם מצווים שוב ושוב לנוע מקום אחד לשני "בחיפוש אחר מפלט בטוח שאינו קיים בשום מקום." שנית, רמת הסיוע ההומניטרי "אינה עומדת בשום יחס לצרכים." המזכ"ל אמר גם ש"שוררים חוסר ביטחון והפקרות ומוחלטים" והזכיר שורה של מכשולים "ביחס ל[הכנסת] ציוד ביטחון [ו]מה שמכונה פריטים דו-שימושיים," בין יתר התנאים לפעילות הומניטרית יעילה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-25 ביולי נהרגו בעזה 169 פלסטינים, ו-585 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-25 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 39,175 פלסטינים, ו-90,403 פלסטינים נפצעו. נתוני הנפגעים מפרק הזמן עד לשעות אחר הצהריים של 26 ביולי אינם זמינים בעת כתיבת עדכון זה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 20 ל-40 ביולי:
• ב-20 ביולי, בשעה 22:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני משפחה פלסטינית אחת, בהם לפחות חמש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במחסנים ששימשו מחסה לעקורים באזור רומיידה בבני סוהילה, במזרח נפת ח'אן יונס.
  • ב-20 ביולי, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שתי ילדות,  ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה א-נוסייראת החדש, בדיר אל-בלח.
  • ב-20 ביולי, בשעה 23:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם נשים וילדים במספר לא מזוהה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד מסגד א-ספא במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-22 ביולי, בשעה 7:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה בני משפחה פלסטינית אחת ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-פאג'ם בבני סוהילה, במזרח ח'אן יונס. 
  • ב-22 ביולי, בשעה 13:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים,  ושבעה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד הכניסה הראשית למחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-24 ביולי, בשעה 21:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם ילדים במספר לא מזוהה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת פלסטינים בפרויקט בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-26 ביולי, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה על פי דיווחים שני חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת,  בין 7 באוקטובר 2023 ל-26 ביולי 2024 נהרגו יותר מ-1,528 ישראלים ואזרחים זרים, רובם  ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו, בהם  328 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי  מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,161 חיילים. ב-25 ביולי הודיע הצבא הישראלי, בהודעה שצוטטה באמצעי התקשורת, כי ב-24 ביולי חילצו כוחותיו את גופותיהם של חמישה ישראלים שנהרגו ב-7 באוקטובר ונלקחו בשבי לעזה. הצבא הישראלי הוסיף שהגופות חולצו מאזור בח'אן יונס שהוגדר על ידו קודם לכן כ"אזור הומניטרי". נכון ל-26 ביולי מוערך כי 115 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות בני ערובה שהוכרזו מתים.
• תקריות מרובות נפגעים חוזרות ונשנות מטילות עומס כבד על יכולותיהם של בתי חולים לתת מענה לנפגעי טראומה ולמקרי חירום. ב-23 ביולי הודיע המרכז הרפואי נאסר כי מספר מטופלים, שהועברו אל המתקן לאחר ההפגזות ב-22 ביולי בח'אן יונס, מתו מפצעיהם בשל היעדר תרופות ואספקה, וכי הסתבר שרבים מהאנשים שהתנדבו לתרום דם אינם כשירים לכך מבחינה רפואית, בשל דלדול רקמת שריר ותת-תזונה. לדברי משרד הבריאות, נכון ל-23 ביולי עלה מספר הנפגעים בח'אן יונס ל-73 הרוגים ו-270 פצועים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, אף שמרבית הנפגעים הועבדו לבית החולים נאסר, 40 נלקחו לבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, הפועל כעת בתפוסה מלאה, ואחרים הועברו לבתי חולים השדה של חיל הרפואה הבינלאומי ושל ארגון UK-Med.
• עשרות אלפי בני אדם ברחבי עזה חווים גלים חדשים של עקירה פנימית, בשל פקודות פינוי שניתנו על ידי הצבא הישראלי והתעצמות של מעשי האיבה. להערכת קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים, בין 22 ל-25 ביולי נעקרו כ-182 אלף בני אדם ממרכז ומזרח ח'אן יונס לאזור אל-מוואסי, שסווג על ידי הרשויות הישראליות כ"אזור הומניטרי", וכ-12,600 בני אדם נעקרו ממחנה הפליטים אל-בורייג' לאל-מר'אזי ולמחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח. מאות בני אדם אחרים, ביניהם בני אדם מוגבלים בניידות ובני משפחה המסייעים להם, נותרו תקועים במזרח ח'אן יונס, בעיצומם של מעשי איבה אינטנסיביים. כ-300 מבני האדם שנתקעו במזרח ח'אן יונס זוהו כמי שמצאו מחסה בבתי ספר, ואנשי סגל או"ם יצרו קשר עם הצדדים בסכסוך כדי לוודא את בטיחותם. ההגנה האזרחית הפלסטינית מסרה כי קיבלה קריאות מצוקה רבות ממשפחות שנתקעו במזרח ח'אן יונס, אבל לא הצליחה להגיע אליהן משום שהצבא הישראלי מנע את כניסת אנשיה לאזור. בקרב אלפי העקורים המסוגלים לנוע נצפו מאות שנשאו עימם רק כמות מינימלית של מטלטלים והגיעו לאזור אל-מוואסי, שמלכתחילה שוררת בו צפיפות-יתר, כך שרבים נאלצו לבלות את הלילות ברחובות, מותשים וזקוקים ליריעות ברזנט למחסה, לארוחות חמות, למי שתייה, לחיתולים, לבתי שימוש ניידים ולערכות כבוד.
• העקירה מצפון עזה לדרומה פחתה באופן בולט בימים האחרונים – ב-24 וב-25 ביולי הגיעו רק כתריסר בני אדם לנקודות הקבלה שהקימו גורמי סיוע בדרך סלאח א-דין. הירידה באה במקביל לדיווחים באמצעי התקשורת, שבהם צוטט דובר ההגנה האזרחית הפלסטינית שייעץ לבני אדם להימנע מהמחסום בדרך סלאח א-דין, לאחר דיווחים על כך שב-25 ביולי נורה פלסטיני שעשה את דרכו דרומה. יתרה מכך, ההגנה האזרחית הפלסטינית הדגישה שקיבלה עשרות שיחות שהצביעו על כך שבני אדם רבים נעדרים מאז שיצאו לדרך מצפון עזה לדרום, ומקום הימצאם עדיין אינו ידוע.
• פקודות פינוי שניתנו לאחרונה על ידי הצבא הישראלי והתעצמות מעשי האיבה ערערו משמעותית גם את פעילויות הסיוע, וצמצמו עוד יותר את יכולתם של ארגונים הומניטריים לספק סעד לבני אדם נזקקים בנפת חקאן יונס. כך למשל, השבוע הקפיאו שישה ארגונים שותפים בתחום החינוך את פעילויותיהם, צעד שפגע ב-1,500 ילדים בעשרה מרחבי למידה זמניים ובכ-20 אלף ילדים שהשתתפו בפעילויות בתחומי בריאות הנפש והפנאי. עשרה בתי ספר של הרשות הפלסטינית ששימשו מחסים לעקורים הוצאו מכלל תפקוד, וכתוצאה מכך נפגעו 8,232 בני אדם. בדומה לכך, גם הביטחון התזונתי נפגע כש-12 נקודות חלוקת מזון ושמונה נקודות לאספקת ארוחות מבושלות הקפיאו את פעולתן, ובשני מחסים הופסקו תוכניות תזונה שתמכו ביותר מ-2,800 ילדים ונשים הרות. בנוסף, שירותי הגנה, לרבות הגנה על ילדים ומענה בתחום האלימות מבוססת-המגדר פסקו, והותירו אלפי נשים וילדות בסיכון. עשרה מתקני מים ותברואה קריטיים, לרבות מתקני התפלה, מאגרי מים ותחנות שאיבת שפכים, חדלו גם הם לפעול, ובכך החריפו את  הסיכונים לבריאות הציבור כתוצאה מצפיפות-יתר ותנאי תברואה לא נאותים. יתרה מכך, ב-24 ביולי אמרה אגודת הסהר האדום הפלסטינית ששבעה מתוך 27 מחסים שהאגודה מנהלת ברחבי עזה הוצאו מכלל שימוש כתוצאה מפקודות פינוי חוזרות ונשנות ומתקפות שפגעו באתרי עקירה.
• נמשכים המאמצים של ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים להחזיר לפעולה את מחלקת הרפואה הדחופה בבית החולים א-שיפא בעיר עזה. ב-22 ביולי הגיעה למתקן, שנהרס במרס 2024, משלחת אומדן במטרה לזהות את הצעדים הבאים. בתדרוך לעיתונות ב-23 ביולי הסביר ראש צוות תוכניות החירום של ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש, ד"ר איאדיל ספרבקוב, שהתוכנית היא לשקם את מחלקת הרפואה הדחופה ולחדש לפחות שירותים מרכזיים, כגון מיון נפגעי טראומה וטיפולי חירום במחלות מידבקות ושאינן מידבקות. נכון לעכשיו יש במתקן רק מכשיר רנטגן נייח אחד שעדיין פועל, וכל יתר הציוד, כמו מכשירי הנשמה והרדמה, נהרס. במתקן החלה עבודה בין-סוכנותית לשיקום המבנה לפני שיובא אליו ציוד חדש, ולחידוש שירותי החשמל, המים והתברואה.  ובינתיים, מחלקת הדיאליזה בא-שיפא, ששוקמה כבר בשלהי מאי, ממשיכה לפעול  ו-22 מכשירי הדיאליזה שבה תומכים ב-60 מטופלים מהעיר עזה ומנפת צפון עזה. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי מדווח שכדי להרחיב שירותים חיוניים במרכז הדיאליזה, שקודם לכן תמך ב-יותר מ-450 חולי כליות, דרושים עוד אחיות, מכשירים, תרופות ופריטים מתכלים, וכן חידוש של טיהור המים. הצוות של ארגון הבריאות העולמי הצליח אמנם לבקר בא-שיפא, אבל אומדנים מתוכננים דומים בבתי החולים אל-חילו ואגודת ידיד המטופל, שנפגעו מפקודות פינוי בעיר עזה, בוטלו בלית ברירה בשל עיכובים במחסומים.
• סביבת פעולה מאוד לא בטוחה, יחד עם הקצאה של נקודת גישה אחת בלבד (מעבר כרם שלום) לתנועת אנשי סגל הומניטרי, מגבילות את מספרם של עובדי הסיוע היכולים להיכנס ולצאת מעזה בסבבים, ופוגעת במאמצים להציב צוותי רפואת חירום נוספים, הדרושים באופן קריטי לתמיכה בסגל הבריאות המקומי המותש. ככלל, אף אחד מ-36 בתי החולים בעזה אינו מתפקד באופן מלא. 16 מהם עדיין מתפקדים באופן חלקי, אבל כמה מהם מספקים רק שירותי בריאות מינימליים, ו-12 נגישים חלקית בלבד בשל חוסר ביטחון ונזק לתשתית ולכבישים.  מחסור חמור באספקה רפואית, במיטות בית חולים ובדלק להפעלת גנרטורים ממשיך להקשות על מערכת הבריאות הממוטטת של עזה על בסיס יומיומי, ואונר"א מדווחת שעד 60% מהתרופות אזלו כליל מהמלאי או זמינות רק בכמויות קטנות מאוד, בשל המגבלות על הכנסת מלאי חדש לעזה והעברתו למתקני בריאות. ב-24 ביולי הצליחו ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים למסור 48 אלף ליטר דלק לבית החולים כמאל עדוואן ולבית החולים האינדונזי בנפת צפון עזה.
• עובדי סיוע מתקשים לתת מענה בתוך סביבת פעולה מאוד לא בטוחה שהאפשרות לפעולה הומניטרית בתוכה מצטמצם והולך. ב-25 ביולי דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית שכוחות ישראליים ירו קליעים חיים על אמבולנס שלה, בעת שהצוות עסק בפינוי של פצוע בח'אן יונס. ב-23 ביולי פגעו שלושה קליעים בכלי רכב של יוניסף, שהיה מסומן באופן ברור, כשחיכה בנקודת המתנה ייעודית ליד מחסום נחל עזה. הרכב שנפגע היה אחד משני כלי רכב שהיו בדרכם לאסוף חמישה ילדים, בהם תינוק, ולהביאם לאביהם לאחר שאימם נהרגה. למרות הסיכון הגבוה, לא נפגע איש, המשלחת המשיכה בדרכה והצוות של יוניסף הצליח לאחד את המשפחה. בהודעה שהתפרסמה ב-24 ביולי הדגישה מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל, שאף שסוכנויות הומניטריות עושות כל מה שאפשר לתת מענה בשטח למצב ההומניטרי "שהוא מעבר לקטסטרופה", תנאי הפעולה והמתקפות נגד אנשי סגל הומניטרי ממשיכים להפריע למאמצים אלה. "בניסוח פשוט – אין לנו בעזה את התנאים הדרושים למתן מענה הומניטרי איתן," הדגישה ראסל, שקראה ל"שיפור מיידי של הסביבה הביטחונית," להזרמה ללא מכשול של סיוע ולמתן גישה סדירה ובטוחה לגורמים הומניטריים.
• הגבלות גישה, מעשי איבה, חוסר ביטחון, היעדר חוק, ונזק לתשתית ממשיכים לסכל את ההכנסה והחלוקה של אספקת סיוע הומניטרי. בין 1 ל-24 ביולי הוכנסו לעזה 1,797 מטעני סיוע, בעיקר מזון, ממוצע של 75 מטענים ביום (לא כולל דלק). מאז תחילת המבצע הצבאי ברפיח בתחילת מאי פחת משמעותית נפח מטעני הסיוע ההומניטרי המוכנסים לעזה, מממוצע יומי של 169 משאיות סיוע באפריל ל-94 במאי, 77 ביוני, 75 מתחילת יולי ועד עתה – ירידה בשיעור של 56% מאז אפריל. מספרים אלה מייצגים מטענים הומניטריים שנאספו מכל אחת מנקודות  הכניסה אל עזה. בתוך עזה, גישתן של סוכנויות הומניטריות לצפון עדיין מוגבלת במיוחד. בין 1 ל-24 ביולי, מתוך 106 המשלחות ההומניטריות המתוכננות לצפון עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות, עשר (9%) בוטלו על ידי ארגונים הומניטריים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. מתוך 96 המשלחות הנותרות אפשרו הרשויות הישראליות פחות ממחצית (43 משלחות), 30 משלחות עוכבו (ועקב כך בוטלו או הושלמו באופן חלקי בלבד) לאחר שתחילה אושרו הבקשות לאפשר אותן, ובקשות הגישה עבור 23 משלחות נענו מלכתחילה בסירוב. במרכז וצפון עזה, 29 מתוך 307 תנועות הומניטריות בוטלו על ידי ארגונים הומניטריים, ומתוך 278 המשלחות הנותרות אפשרו הרשויות הישראליות 212 משלחות, 35 משלחות עוכבו ובקשות הגישה עבור 31 משלחות נענו בסירוב.
• ארגון Action Against Hunger דיווח ב-25 ביולי שכמה מהחקלאים בעזה ממשיכים לעבד את אדמותיהם למרות "קשיים שקשה להעלות על הדעת", לרבות "הדלדול ההדרגתי של אספקה חיונית, כמו יריעות ניילון המשמשות  לחממות, ומשמשות כעת להקמת אוהלים." הייצור החקלאי, שבשנת 2022 היווה 11% מהתוצר המקומי הגולמי ברצועת עזה, חדל ברובו בשל יותר מתשעה חודשים של מעשי איבה, עקירה רחבת היקף, הרס נרחב של אדמות חקלאיות והיעדר תשומות וכלים חקלאיים. אף שהכיר בכך שתהליך השיקום של הייצור החקלאי "יהיה ארוך ומורכב", תיעדף ארגון Action Against Hunger מספר תחומים מרכזיים לתמיכה בחידוש הפעילויות החקלאיות בעזה. אלה כוללים מתן "אספקת חירום כמו זרעים, דשנים וכלים חקלאיים" כדי לסייע לחקלאים לגדל גידולים שהם מזונות יסוד בתזונה הפלסטינית, כמו עגבניות, מלפפונים, בצלים וחצילים. כן תמך הארגון בתיקון של "חממות, מערכות השקיה ומשאבי מים" שניזוקו, יישם תוכניות הכשרה "בנושא של נהגים חקלאיים בטוחים לנוכח זיהומים הנגרמים על ידי הסכסוך", וקידם "מתקני אנרגיה מתחדשת, שימור מים וטכנולוגיות חקלאיות חכמות" כדי לסייע לבנות סקטור חקלאי עמיד, שיוכל לתפקד במהלך המשבר הנוכחי.
• ב-24 ביולי, 16 מטופלים במצב קריטי, 15 ילדים ומבוגר אחד, יחד עם 25 מלווים, שפונו מעזה למצרים דרך מעבר רפיח קודם לסגירתו הפתאומית של המעבר ב-7 במאי, הועברו לספרד לקבלת טיפולי רופאים מומחים, כחלק ממבצע שתואם במשותף על ידי ארגון הבריאות העולמי, הנציבות האירופית, ספרד, מצרים וקרן הסיוע לילדי פלסטין. רוב הילדים סבלו מפציעות קשות, שניים סובלים ממחלת לב כרונית ואחד חולה בסרטן. ובינתיים, יותר מ-12 אלף מטופלים במצב קריטי אינם יכולים לצאת את הרצועה כדי להגיע לטיפול הרפואי הדרוש להם בדחיפות. בסך הכול, רק 4,913 מטופלים במצב קריטי – 35% מכלל המטופלים שעבורם הוגשו בקשות לפינוי רפואי – הצליחו לצאת את הרצועה מאז אוקטובר 2023. רוב רובם של המטופלים שפונו  מקבלים טיפול רפואי במצרים, בקטאר ובאיחוד האמירויות הערביות.
• להערכת ארגון הבריאות העולמי, קיים סיכון גבוה להתפשטות של נגיף פוליו מסוג 2 ברחבי עזה, וייתכן שגם מעבר לה. זאת בשל המצב המחריד של המים, ההיגיינה והתברואה בעזה והתפקוד המוגבל של מתקני הבריאות, במיוחד מרכזי רפואה ראשונית, שלפני המלחמה מילאו תפקיד מרכזי במתן חיסוני ילדים ושירותים אחרים לאם ולילד, וכעת רק 45% מתוכם כשירים לפעולה. בתדרוך לעיתונות בג'נבה מסר ד"ר ספרבקוב שארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו ביוזמה העולמית למיגור הפוליו מנהלים כעת חקירה אפידמיולוגית ואומדן סיכון, שעל סמך תוצאותיהם יגבשו מערכת המלצות כיצד לתת מענה מיטבי להתפרצות, לרבות בכל האמור במסעות חיסונים.  

מימון

• נכון ל-26 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.52 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (44%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר המתאם ההומניטרי מוהנד האדי כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה  בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.