עדכון מצב הומניטרי מס' 197 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-31 ביולי.

דגשים עיקריים

• פקודות פינוי ומעשי איבה מתעצמים ממשיכים לדחוק עוד אלפי בני אדם לעקירה חוזרת ונשנית.
• שרי בריאות באזור קוראים ליצירת "סביבה בטוחה ומאפשרת" כדי לעצור התפרצות של מחלת הפוליו בעזה, וארגון הבריאות העולמי שולח לרצועה יותר ממיליון מנות חיסון.
• על פי אומדן שווקים מהיר שביצע יוניסף, בני האדם בעזה מתמודדים עם היעדר כמעט מוחלט של פירות וירקות טריים.
• אומדן חדש של כוח המשימה לענייני חינוך מוצא כי כמעט 85% ממבני בתי הספר בעזה נפגעו ישירות או ניזוקו.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
• בתדרוך למועצת הביטחון על המצב ההומניטרי בעזה, ב-26 ביולי, הדגיש סגן המתאם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, המתאם התושב והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מר מוהנד האדי, כי "ההליכים הקיימים לקבלת סיוע ומשלוחי דלק מהמעברים והעברתם לבני האדם הזקוקים להם הם מסורבלים, מסוכנים ויקרים". הוא ציין שהסיכונים שעימם מתמודדים אנשי סגל הומניטרי בעזה הם "בלתי קבילים" וחזר על קריאתו של האו"ם, בין היתר, להגנה על אזרחים, לפתיחה בו-זמנית של כל המעברים (לרבות מעבר רפיח) וכל המחסומים בתוך עזה, ולמתן היתר למשאיות סיוע לנסוע ישירות ממצרים וירדן ליעדים בתוך עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 25 ו-29 ביולי נהרגו בעזה 188 פלסטינים, ו-520 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-29 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 39,363 פלסטינים, ו-90,923 פלסטינים נפצעו.
• ב-27 ביולי, על פי דיווחים, תקף הצבא הישראלי מן האוויר את בית הספר לבנות חדיג'ה, בדיר אל-בלח, שלדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, שצוטטו באמצעי התקשורת, שימש מחסה ליותר מ-4,000 עקורים וכן פעלה בו יחידת שדה רפואית השייכת לבית החולים אל-אקצא, הממוקם בקרבת מקום. לדברי משרד הבריאות בעזה, המתקפה גרמה למותם של לפחות 30 פלסטינים ולפציעתם של 100 בני אדם נוספים. בהודעה מאוחרת יותר שפורסמה באמצעי התקשורת מסר משרד התקשורת הממשלתי כי בין ההרוגים היו לפחות 15 ילדים ושמונה נשים. רוב הפצועים הועברו לבית החולים אל-אקצא, שנאלץ להתמודד עקב כך עם זרם של נפגעים חדשים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 ביולי 2024 תיעד ארגון הבריאות העולמי לפחות 492 מתקפות נגד מתקני ושירותי ובריאות ברחבי רצועת עזה, שפגעו ב-109 מתקני בריאות, בהם 32 בתי חולים ו-114 אמבולנסים.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות האחרות שדווחו בין 25 ל-27 ביולי:
  • ב-25 ביולי, בשעה 13:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים בפגיעה באזור בקרבת בית החולים האירופי העזתי, בדרום-מזרח ח'אן יונס.
  • ב-25 ביולי, בשעה 13:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים וכמה בני אדם אחרים נפצעו, באזור א-טאהיא במען, במזרח ח'אן יונס.
  • ב-27 ביולי, בשעה 16:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בפגיעה בקבוצת פלסטינים ברחוב אל-בראכה, בדיר אל-בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של 26 ו-29 ביולי, לדברי הצבא הישראלי, נהרג בעזה על פי דיווחים חייל ישראלי. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-29 ביולי 2024 נהרגו יותר מ-1,529 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו, בהם 329 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,165 חיילים. נכון ל-29 ביולי מעריכים כי 115 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות בני ערובה שהוכרזו מתים.
• ארגונים הומניטריים העוקבים אחר תנועות אוכלוסין בעזה מעריכים כי הוראות חדשות שניתנו על ידי הרשויות הישראליות ב-27 בי וב-28 ביולי פגעו בחלקים מנפות רפיח, ח'אן יונס ודיר אל-בלח, שמעריכים כי 56 אלף בני אדם מצאו בהן מקלט. לדברי קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים, מוערך כי באזורים אלה נמצאים עשרות אתרי עקורים, לרבות מרכזים קולקטיביים (של אונר"א וכאלה שאינם של אונר"א), אתרים מאולתרים ואתרים פזורים, בנוסף על מתקני חינוך, מים, תברואה והיגיינה וכן מוקדים רפואיים.
• גלי עקירה פנימית חדשים ממשיכים להכות בעשרות אלפי בני אדם ברחבי עזה, בשל פקודות פינוי מטעם הצבא הישראלי ומעשי איבה מתעצמים. להערכת קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים, בין 22 ל-27 ביולי נעקרו יותר מ-200 אלף בני אדם, בהם 9,000 בני אדם שהגיעו לאל-מוואסי ב-27 ביולי. לאחר פקודת הפינוי שניתנה ב-27 ביולי אמר משרד הבריאות כי אינו יכול עוד להחזיר את בית החולים האירופי העזתי בח'אן יונס לכלל תפקוד, והוסיף שארבע מרפאות רפואה ראשונית וכמה מוקדי שטח רפואיים הוצאו מכלל שימוש. אונר"א, שתיארה את התנאים האיומים עימם מתמודדים בני האדם ברחבי עזה, ציינה כי "בני האדם בעזה מותשים. כמעט מדי יום הם נאלצים להימלט מהמחסים המאולתרים שלהם, מבלי שיהיה להם שום מקום בטוח לפנות אליו", ו"זאת כאשר לעיתים קרובות עומד לרשותם זמן מועט מאוד להימלט".
• ארגון הבריאות העולמי, יוניסף ו אונר"א הדגישו השבוע כי מחלות מידבקות וזיהומים עוריים ממשיכים להשתולל בעזה, על רקע של גישה מועטה מאוד למים ולתברואה. ההגנה האזרחית הפלסטינית הזהירה שצפיפות-היתר של עקורים באזורים שבהם אין בנמצא מים, היגיינה ומערכת ביוב כבר הובילה להתפשטות מחלות, לרבות מחלות עור בקרב ילדים. אף שבתנאים הנוכחיים בלתי אפשרי ליישם מעקב מדויק ובעיתו אחר מחלות, נכון ל-7 ביולי כבר תיעד ארגון הבריאות העולמי כמעט מיליון מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, 577 אלף מקרים של שלשול חריף, 107 אלף מקרים של תסמונת צהבת חריפה, 12 אלף מקרים של שלשול דמי וכן מאות מקרים של חשד לחזרת ולדלקת קרום המוח. יתרה מכך, נכון ל-30 ביוני תועדו 103,385 מקרי גרדת (סקאביאס) וכינים, 65,368 מקרים של פריחות עוריות ויותר מ-11 אלף מקרים של אבעבועות רוח.
• נמשכים המאמצים למנוע התפשטות של מחלת הפוליו, לאחר שבשלהי יוני התגלו בדגימות סביבתיות מדיר אל-בלח ומח'אן יונס שישה זנים של נגיף פוליו תרכיבי מסוג 2 (cVDPV2). מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, הודיע כי הארגון ישלח לעזה יותר ממיליון מנות חיסון נגד פוליו. לפני המלחמה היה בעזה כיסוי חיסוני בשיעור של 99%, שצנח כעת ל-86% בשל "חיסול מערכת הבריאות, היעדר ביטחון, הרס תשתית, עקירה המונית ומחסור באספקה רפואית," הסביר מנכ"ל ארגון הבריאות עולמי. "אף שעד עתה טרם התגלו מקרי פוליו, אם לא תינקט פעולה מיידית, זה רק עניין של זמן לפני שהנגיף יגיע לאלפי הילדים שנותרו בלא הגנה מפני המחלה," הוסיף, והדגיש שילדים בני פחות מחמש מצויים בסיכון, "במיוחד פעוטות בני פחות משנתיים, מפני שרבים מהם לא חוסנו בתשעת חודשי הסכסוך."
• ב-25 ביולי כינסה המנהלת האזורית מטעם ארגון הבריאות העולמי למזרח הים התיכון, ד"ר חנאן בלח'י, את הישיבה ה-11 של ועדת המשנה האזורית בנושא מיגור והתפרצויות פוליו, שבה נכחו שרי בריאות מכל אזור מזרח הים התיכון, ארגונים שותפים ליוזמה העולמית למיגור הפוליו, ויוניסף, לדיון קולקטיבי בפעולות נחרצות להכלת ההתפרצות בעזה. המשתתפים קראו פה אחד ל"סביבה בטוחה ומאפשרת, באמצעות הפסקת אש או ימי רגיעה, שתאפשר לנקוט צעדים שימנעו מנגיף הפוליו לגרום לשיתוק בקרב ילדים בעזה, ובאזורים ובמדינות הסובבים אותה." צעדים כאלה כוללים מעקב מוגבר, מסעות חיסון המוניים "שאותם ניתן לשלב עם מתן שירותי בריאות חיוניים אחרים, היכן שהדבר ישים," וכן מעורבות מוגברת של הקהילה.
• על פי אומדן חדש של כוח המשימה לענייני חינוך, המבוסס על צילומי לוויין שנאספו ב-6 ביולי, כמעט 85% ממבני בתי הספר ברצועת עזה (477 מתוך 564) נפגעו ישירות או ניזוקו, ונכון לעכשיו מעריכים שכדי להחזירם לתפקוד יידרש שיקום מלא, או שיפוץ נרחב. מכלל בתי הספר האלה, 55% (364) הם בתי ספר ממשלתיים, שליש (156) הם בתי ספר של אונר"א, ו-12% (57) הם בתי ספר פרטיים. את הגידול מייחסים בעיקר לגידול במספר בתי הספר שספגו פגיעות ישירות, במיוחד בנפת רפיח, שבה ממוקמים 21 מתוך 35 בתי הספר שסווגו מחדש בחודשיים האחרונים כבתי ספר ש"נפגעו ישירות". יתרה מכך, על פי האומדן, רוב בתי הספר שנפגעו ישירות נמצאים באזורים שעליהם חלו פקודות פינוי של הצבא הישראלי. בתי הספר שסווגו ככאלה ש"נפגעו ישירות" או "ניזוקו" שירתו לפני המלחמה כ-525 אלף תלמידים, והועסקו בהם יותר מ-19 אלף מורים, נתונים המייצגים כ-84% מכלל אוכלוסיית התלמידים וכ-85% מכלל אוכלוסיית סגל ההוראה בעזה. בנוסף, 47 בתי ספר מסווגים כעת כ"כאלה שקרוב לוודאי שניזוקו" לאחר שבמרחק 30 עד 70 מטר ממבני בית הספר זוהה לפחות אתר אחד שניזוק, ממצא המצביע על האפשרות שלמבני בית הספר נגרם נזק בינוני; כשכוללים בחישוב גם קטגוריה זו, נראה שעד 93% ממבני בתי הספר ניזוקו ברמה כלשהי. לפני חודשיים הוערך ש-76% ממבני בתי הספר נזקקו לשיקום מלא או לשיפוץ, נתון המראה את ההשלכות החמורות של מעשי האיבה המתמשכים על מתקני בתי ספר, ועל האפשרות שניתן יהיה להשתמש בהם שוב למטרות חינוכיות על מנת להגן על זכותם של ילדים ללמוד.
• בין 19 ל-25 ביולי ניהל יוניסף אומדן שווקים מהיר בעיר עזה ובדיר אל-בלח, כדי לבדוק את מחירי המזון ומגוון המוצרים במרכולים, אצל סיטונאי מזון ובדוכנים בשוק. האומדן מצא כי בזמן האחרון היו מחירי הקמח בעיר עזה יציבים, אף שבאופן קבוע נצפו בהם תנודות, תלוי באספקה, מאלף ש"ח ל-25 ק"ג עד כ-10 ש"ח. עם זאת, על פי האומדן, בשווקים בעזה אין ירקות ופירות משום שלאזור לא נכנסות משאיות מסחריות פרטיות, והסוחרים מתמודדים עם קושי משולש – עלויות הובלה גבוהות, חוסר ביטחון וקלקול של תוצרים טריים בשל פרקי הזמן הממושכים הנדרשים למעבר של המשאיות במעברים. בשווקים העיקריים של דיר אל-בלח היה לסיטונאי פירות וירקות מלאי מגוון יותר של פירות טריים, אבל רק שני סוגי ירקות. מרכול אחד היה עמוס מאוד מפני שהעמיד לרשות הלקוחות שלוש שיטות תשלום: מזומן, כרטיסי אשראי בנקאיים וארנקים דיגיטליים. קבוצת העבודה לענייני סיוע רב-תכליתי במזומן מדווחת שבין 8 ל-21 ביולי קיבלו יותר מ-11,127 משקי בית בעזה סיוע חירום רב-תכליתי במזומן, כתשלום ראשון או כהשלמה, במקרה של קבוצות חלשות ופגיעות, לרבות בני אדם עם מוגבלויות ואימהות מיניקות. בסך הכול, בין 7 באוקטובר 2023 ל-21 ביולי 2024 קיבלו 197,407 משקי בית (1,362,156 בני אדם) לפחות תשלום אחד של סיוע רב-תכליתי במזומן. נכון לעכשיו שווי ההעברה של הסיוע הרב-תכליתי במזומן הוא 1,000 ש"ח. השימוש ב"ארנקים דיגיטליים" להעברות כספים ולרכישות דיגיטליות ממשיך להתרחב בקרב גורמים הומניטריים הפועלים בתחום המזומן, והסקר הראשון לאחר חלוקת תשלומים באמצעות ארנקים דיגיטליים מצביע על עד 80% שיעור פדיון.

מימון

• נכון ל-29 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.54 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד דולר (44%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר סגן המתאם המיוחד, המתאם התושב והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, האדי, כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.