עדכון מצב הומניטרי מס' 199 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-5 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם מדווח כי שני עיתונאים נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.
• סוכנויות או"ם ורשויות מקומיות מתריעות על סיכון גבוה להתפשטות נוספת של מחלות מידבקות ברחבי עזה, על רקע המחסור במים וחוסר כל יכולת לטפל בפסולת ובביוב.
• אונר"א תיעדה מאז אוקטובר 2023 40 אלף מקרים של דלקת כבד נגיפית מסוג A, וכוח המשימה לענייני בריאות מתכונן לתרחיש הגרוע ביותר של התפרצות פוליו.
• 85 מטופלים חולים ופצועים קשה פונו בפינוי רפואי מעזה, במסגרת הפינוי הרפואי הגדול ביותר מאז אוקטובר 2023, והשני מאז תחילת מאי.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כמו כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 29 ביולי ו-1 באוגוסט נהרגו בעזה 117 פלסטינים, ו-205 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-1 באוגוסט 2024 נהרגו בעזה לפחות 39,480 פלסטינים, ו-91,128 פלסטינים נפצעו. נתוני הנפגעים על פי קטגוריות בפרק הזמן שעד שעות אחר הצהריים ב-2 באוגוסט אינם זמינים בעת כתיבת עדכון זה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 28 ביולי ל-1 באוגוסט:
  • ב-28 ביולי, בשעה 12:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם תינוק בן ארבעה חודשים ושתי נשים, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל של עקורים באזור אל-מוואסי, בח'אן יונס.
  • ב-28 ביולי, בשעה 16:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בעיר ח'אן יונס.
  • ב-29 ביולי, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם עיתונאי, בפגיעה באזור ליד כיכר התנועה אבו חמאייד, במרכז ח'אן יונס.
  • ב-29 ביולי, בשעה 13:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בפגיעה בקבוצת בני אדם בקרבת בית הספר אל-פרדוס, ליד חוף רפיח, במערב נפת רפיח.
  • ב-30 ביולי, בשעה 13:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה גברים פלסטינים, בפגיעה בקבוצת בני אדם בכניסה למחנה הפליטים א-נוסייראת, בצפון נפת דיר אל-בלח.
  • ב-31 ביולי, בשעה 13:10, נהרגו על פי דיווחים עשרה גברים פלסטינים וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במכונית בצפון א-זוואיידה, בקרבת בית החרושת "שומאר" בדרך סלאח א-דין, במרכז דיר אל-בלח.
  • ב-31 ביולי נהרגו שני עיתונאים של רשת אל-ג'זירה, כתב וצלם, כשרחפן של חיל האוויר הישראלי תקף את מכוניתם ברחוב עאידייה ליד המרכז הרפואי א-שיפא. לדברי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, בתקיפה נהרג גם ילד שרכב על אופניו. לדברי משרד התקשורת הממשלתי, עם הריגת שני העיתונאים עלה מספר העיתונאים שנהרגו מאז 7 באוקטובר ל-165.
  • ב-31 ביולי, בשעה 23:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה גברים פלסטינים וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במכונית בכניסה למחנה הפליטים אל-מר'אזי, במרכז דיר אל-בלח.
  • ב-1 באוגוסט, בשעה 17:10 בערך, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים וכ-29 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית הספר דלאל אל-מוגרבי בשכונת א-שג'עייה, ממזרח לעיר עזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה כי בבית הספר שהו אלפי עקורים, וכי הוא נהרס.
• בין שעות אחר הצהריים של 29 ביולי ו-2 באוגוסט, לדברי הצבא הישראלי, לא דווח על חיילים ישראלים שנהגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-2 באוגוסט 2024 נהרגו יותר מ-1,529 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו, בהם 329 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,176 חיילים. נכון ל-2 באוגוסט מעריכים כי 115 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות בני ערובה שהוכרזו מתים.
• ב-30 ביולי דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי 42 גופות חולצו מאזור במזרח נפת ח'אן יונס לאחר שהצבא הישראלי נסוג ממנו, אלא שהיעדר משאבים וחומרת הנזק לתשתית פוגעים ביכולתם של צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית להגיע לכל האזורים שנפגעו במבצע. במהלך המבצע הצבאי ציינה ההגנה האזרחית הפלסטינית שמאחר שהצבא הישראלי מנע ממנה גישה, לא היה ביכולתם של הצוותים שלה לתת מענה לעשרות הקריאות שהתקבלו מפצועים ומבני אדם שנתקעו באזור.
• "שום מקום בעזה אינו בטוח, והתנאים עדיין אינם יציבים... עובדה זו מגבילה קשות את המפעל ההומניטרי ואילצה נקודות חלוקת מזון להיסגר ולהתפנות," אמרה תוכנית המזון עולמית ב-30 ביולי. חלוקה מוגבלת של משלוחי דלק, ומעשי האיבה המתמשכים, מגבילים קשות את היכולת להפעיל מתקנים חיוניים, לרבות מאפיות. נכון ל-1 באוגוסט, רק 12 מ-18 המאפיות ברחבי עזה הפועלות בתמיכת ארגונים הומניטריים שותפים עדיין כשירות לפעולה. נכון לעכשיו, היקף החלוקה של סיוע במזון, באמצעות חלוקה של חבילות מזון, מאפיות ומטבחים קהילתיים, אינו מספיק לתת מענה לצרכים העצומים ולהיעדר הגיוון התזונתי. המחסור בסחורות מסחריות והמחירים הגבוהים, במיוחד בצפון עזה, מחריפים מצב זה עוד יותר. ולמרות הקשיים האלה אמרה תוכנית המזון העולמית שביולי סייעה ליותר מ-1.1 מיליון בני אדם בעזה, לרבות בסיוע כללי במזון ובסיוע רב-תכליתי במזומן.
• ובמכה קשה נוספת לתשתית המים, התברואה וההיגיינה בעזה, ב-27 ביולי הצבא הישראלי הרס לכאורה בחומרי נפץ מתקן מרכזי לייצור וחלוקת מים בתל א-סולטאן, בנפת רפיח. המתקן כלל מאגר בנפח 3,000 מטר מעוקב לערבוב וחלוקה של המים ושלוש תחנות שאיבה. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח שההרס נראה מכוון ויפגע קשות בטיהור ובחלוקת המים, הן כעת והן בשלב השיקום. לפני המלחמה, שירת המאגר אוכלוסייה שמנתה 150 אלף נפש, ובני אדם רבים בתקופת העקירה ההמונית ברפיח.
• ההשלכות של הפסקות החשמל המתמשכות והמחסור בדלק על שירותי המים, התברואה וההיגיינה ברצועת עזה עדיין חמורות. בין 22 ו-28 ביולי לא הגיעו משלוחי דלק למתקני מים, תברואה והיגיינה בצפון עזה; לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, המחסור עלול להביא להשבתה של בארות מים, הובלת מים במכליות ושאיבת שפכים, ופוגע במאות אלפי בני אדם. באותו פרק זמן קיבלו מתקני המים והשפכים בדרום עזה 142,575 ליטר דלק, ובממוצע 20,368 ליטר ביום. כוח המשימה דיווח כי בנוסף להגבלות הגישה והנזק לתשתית, אספקת המים בעזה בפרק זמן זה נותרת נמוכה במידה קריטית, 98,272 מטר מעוקב מים ביום בממוצע, או כרבע מהתפוקה הפוטנציאלית של 378,500 מטר מעוקב ביום.
• ב-31 ביולי הודיעה רשות המים הפלסטינית שמסרה בהצלחה כ-50 אלף ליטר דלק למתקני מים בצפון עזה. הודות למשלוח זה, הגדול ביותר שהגיע למתקני מים, תברואה והיגיינה בצפון עזה מאז תחילת המלחמה, קיבלו עד 40 מתקני מים, לרבות חמש בארות מים בעיר עזה, 13 בארות בג'באליה, שש בארות בבית לאהיא ושתי בארות בבית חנון, את הדלק הדרוש להפקה של כ-30 אלף מטר מעוקב מים ביום. למרות זאת, משלוחי המים הקיימים עדיין אינם מספיקים לכיסוי הכמות הבסיסית הדרושה מדי יום – 70 אלף ליטר – להפעלת מתקני מים, תברואה והיגיינה, מצב המוביל למחסור כרוני במים. מתצפיות בשטח וביקורים באתרים שערכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מסתבר שטווח הזמינות והצריכה של מים ברצועת עזה נע בין שניים לתשעה ליטר מים לנפש ביום. תקנים הומניטריים קובעים כי כמות המים המינימלית הדרושה במקרה חירום היא 15 ליטר לנפש ליום.
• ב-29 ביולי דיווחה עיריית ח'אן יונס ש-50% (14 מתוך 26) מהמיכון שלה נהרס והוצא מכלל שימוש, ועקב כך נפגעה יכולתה לאסוף ולשנע פסולת מוצקה, לפתוח כבישים ולפנות הריסות. יתרה מכך, ב-28 ביולי הודיעה עיריית עזה שכ-80% מהמיכון שלה נהרסו וכי מצבו של המיכון הנותר גרוע. שתי העיריות מסרו שהמחסור במיכון, בחלפים ובדלק גורמים לעלייה בהצטברות של פסולת מוצקה, במחסור במים ובהצפות ביוב, ולכן מחמירים את הסכנות לבריאות הציבור ולסביבה. ב-1 באוגוסט ציינה חברת המים של עיריות חוף עזה כי בשל הצפות הביוב הנמשכות צפויה עלייה בהתפשטות של מחלות מידבקות ומחלות בדרכי הנשימה. חברת המים של עיריות חוף עזה פנתה בבקשה דחופה לתמיכה בינלאומית לתיקון מתקני ותשתית ביוב, ולאספקה של הציוד והחלפים הדרושים לכך.
• ארגון Médecins Sans Frontières הדגיש שבתי החולים בעזה מתקשים להתמודד עם המוני המטופלים הפצועים המציפים אותם לאחר רצף של תקריות מרובות נפגעים. ביחס לצוותים הרפואיים בבתי החולים נאסר ואל-אקצא, למשל, ציין הארגון שהמתקפה ב-27 ביולי על בית הספר חדיג'ה הנחיתה מכה אנושה על בית החולים אל-אקצא, בנפת דיר אל-בלח, שלפני המלחמה היו בו 220 מיטות אשפוז וכעת מטופלים בו 600-500 מטופלים. כן הוסיף Médecins Sans Frontières, שציטט את משרד הבריאות, כי כמות מנות הדם במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס נמוכה באופן קריטי. בעשר הזדמנויות בחודש יולי סיפקו צוותים של הארגון מענה להמוני הנפגעים, אבל התקשו להציל חיים; במיליה של אליס וורסלי, מנהלת פעילות האחיות של Médecins Sans Frontières: "אפילו המענה המסור ביותר לא תמיד יכול להציל חיים בלי די אספקה, מיטות וסגל רפואי."
• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, תנאי בריאות הציבור בעזה ממשיכים להידרדר ככל שפקודות פינוי חוזרות ונשנות ועקירה המונית מצמצמות עוד יותר את גישתם של בני אדם למים בטוחים לשתייה ולמתקני תברואה. יתרה מכך, הצפות של שפכים לא מטוהרים וביוב ברחובות, וההצטברות של פסולת מוצקה בכמויות גדלות והולכות, ממשיכות לגרום להתפשטות של מחלות המועברות במים ובאמצעות אורגניזמים מעבירי מחלות, בד בבד עם פגיעה הולכת וגוברת בגישה לשירותי רפואת חירום, במיוחד עבור נשים הרות, בני אדם עם מוגבלויות וקשישים. כוח המשימה הדגיש גם כי גוברים החששות שמשקי בית עקורים, הנאלצים לעבור שוב ושוב ממקום למקום, עלולים לחפש מחסה בקומץ בתי החולים שעדיין מתפקדים חלקית ומוצפים כבר עתה בבני אדם, ובכך יסכנו עוד יותר את מתן שירותי הבריאות.
• על רקע מצב הולך ומידרדר במהירות, כוח המשימה לענייני בריאות מתכונן לתרחיש הגרוע ביותר של התפרצות פוליו. בתדרוך לעיתונות בג'נבה הדגיש דובר ארגון הבריאות העולמי, כריסטיאן לינדמאייר, שלמרות המאמצים לרכוש חיסונים, בדומה למצב בכל האמור באספקה רפואית ואספקת מזון, "לא מספיק להעביר [את החיסונים] מעבר לגבול." דובר ארגון הבריאות העולמי קרא להפסקת אש, או לפחות לכבישים פתוחים ולגישה בטוחה שיאפשרו לארגונים שותפים להביא את החיסונים הדרושים לכל אדם ואדם בעזה, "אחרת החיסונים יישבו, כמו משאיות רבות אחרות, מעבר לגבול, בצד של רפיח, או במחסומים אחרים משני עברי הגבול... או מחוץ לעזה," הזהיר.
• ובינתיים, דלקת כבד נגיפית מסוג A ממשיכה להשתולל ברחבי עזה –במרכזי בריאות ובמחסים של אונר"א מדווחים מדי שבוע על 800 עד אלף נדבקים חדשים בצהבת חריפה. מאז אוקטובר 2023 תיעדה אונר"א במחסים ובמרפאות שלה כמעט 40 אלף מקרים, לעומת 85 בלבד בפרק זמן זהה לפני המלחמה. "זו עלייה מפחידה," הדגיש הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, מאז אוקטובר האחרון זוהו, באמצעות רשת המעקב אחר תסמונת צהבת חריפה, סך של 107 אלף נדבקים במחלה.
• ב-31 ביולי פונו מעזה, בתמיכת ארגון הבריאות עולמי, ממשלת איחוד האמירויות הערבויות ושותפים אחרים, 85 מטופלים חולים ופצועים קשה – 50 מבוגרים ו-35 ילדים – שלוו על ידי בני משפחה ומטפלים. זהו הפינוי הרפואי הגדול ביותר מעזה מאז אוקטובר 2023, והפינוי השני בלבד מאז סגירת מעבר רפיח, בתחילת מאי. המטופלים הועברו תחילה מעזה דרך מעבר כרם שלום לשדה התעופה רמון בישראל, משם הוטסו לאיחוד האמירויות הערביות לקבלת הטיפול הדרוש. 53 מטופלים, בהם ארבעה ילדים, הם חולי סרטן, 20 נפגעי טראומה ו-12 המפונים הנותרים סובלים ממחלות כרוניות, לרבות תלסמיה, אנמיה על שם פנקוני ומחלות לב, כבד וכליות. במבצע נוסף, שתואם במשותף על ידי ארגון הבריאות העולמי, בלגיה, הנציבות האירופית וקרן הסיוע לילדי פלסטין, ארבעה ילדים הסובלים מסרטן, ליקויי שמיעה ומחלות בדרכי הנשימה, שכבר פונו למצרים קודם לסגירתו של מעבר רפיח, הועברו ב-30 ביולי לבלגיה, כשהם מלווים על ידי 12 בני משפחה, לקבלת טיפולי מומחים. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, בירך על הפינוי הרפואי המוצלח, הדגיש כי אלפי מטופלים חולים ברצועה ממשיכים "לסבול סבל מיותר", וחזר על הקריאה של ארגון הבריאות העולמי "להקים מסדרונות פינוי דרך כל הנתיבים האפשריים, לרבות מעברי כרם שלום ורפיח למצרים ולירדן, ומשם למדינות אחרות," ול"חידוש הפינויים לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית."
• לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, צוותי הגנה ממשיכים לעקוב אחר שחרור פלסטינים שנעצרו באופן שרירותי מתוך עזה, ולספק להם סיוע חירום, לרבות טיפול רפואי ותמיכה במאמציהם להתאחד עם משפחותיהם. על פי דוח חדש שפרסם משרד הנציב העליון לזכויות האדם, מאז 7 באוקטובר 2023 מתו במעצר בישראל לפחות 53 עצירים פלסטינים מעזה ומהגדה המערבית. נכון לסוף יוני 2024 דיווח שירות בתי הסוהר הישראלי על 9,940 עצירים שתוארו כ"עצירים ביטחוניים", כמעט פי שניים מ-5,088 העצירים שהוחזקו על ידיו בסוף ספטמבר 2023. לא ידוע מה מספר העצירים מעזה. הדוח מונה גם את שבייתם של ישראלים ואזרחים זרים ב-7 וב-8 באוקטובר 2023 על ידי אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים – תחילה נשבו יותר מ-250 בני אדם, בהם 36 ילדים – ומתייחס לעדויות הרבות של מי ששוחררו על התעמרות והתעללות. הדוח מוצא שלפחות 310 אנשי סגל רפואי פלסטינים, וכן מטופלים, מלווים ועקורים נעצרו במהלך פשיטות על בתי ספר, בתי חולים ומחסים של עקורים, וכי רבים מהעצורים כלל לא היו מודעים לסיבה למעצרם. על סמך ראיונות עם עצירים ששוחררו ודוחות של ארגונים לא ממשלתיים קובע הדוח שכוחות ישראליים ביצעו לכאורה מעשי אלימות מינית ואלימות מבוססת-מגדר, וכי "רבים ממי שנעצרו ולאחר מכן שוחררו דיווחו כי חוו צורות של עינויים או סוגי התעללות אחרים, לרבות מכות קשות, מכות חשמל, עמידה בתנוחות מכאיבות למשך פרקי זמן ממושכים, או שפיכת מים לפרק זמן ממושך לדימוי תחושת טביעה." לדברי הדוח, רשויות ישראליות השעו גם את הגישה של הצלב האדום הבינלאומי הן בעזה והן בגדה המערבית, ובכך הגבילו עוד יותר את הגישה לבני האדם הפגיעים והחלשים ביותר. ב-7 באוקטובר שהו בישראל, באופן חוקי, יותר מ-10,000 עובדים ומטופלים רפואיים מעזה, שגם הם נלקחו למעצר; מעריכים ש-3,200 עצירים שוחררו לשטח עזה, 6,441 הועברו לגדה המערבית הכבושה ומקום הימצאם של כאלף עדיין אינו ידוע.
• נמשכים המכשולים הפוגעים בגישה הומניטרית, לרבות הגבלות שהטילו הרשויות הישראליות על הכנסת סוגים מסוימים של אספקה הומניטרית (כגון אספקה לפינוי מוקשים, וערכות פנאי ותמיכה פסיכו-חברתית), סגירת מעבר רפיח, המשך מעשי האיבה, כבישים שניזוקו ואינם עבירים, סכנת נפלי תחמושת, מתקפות על שיירות סיוע וקריסת הסדר הציבורי והבטיחות. כל אלה ממשיכים להגביל הכנסת סיוע לעזה, ופוגעים באופן משמעותי במשלוח סיוע ושירותים בסיסיים למאות אלפי בני אדם ברחבי עזה. בין 1 ו-29 ביולי הוכנסו לעזה בממוצע מדי יום 77 מטעני סיוע, נתון המייצג ירידה של כ-42% לעומת ממוצע יומי של 132 מטענים בין ינואר לאפריל 2024. מספרים אלה מייצגים מטענים הומניטריים שנאספו מכל אחת מנקודות הכניסה אל עזה. בתוך עזה, ביולי, אפשרו הרשויות הישראליות 67 מתוך 157 משלחות סיוע המוניטרי שתואמו עימן לצפון עזה, 42 משלחות עוכבו, בקשות הגישה עבור 30 משלחות נענו בסירוב, ו-18 משלחות בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. יתרה מכך, מתוך 386 בקשות של משלחות סיוע להגיע לאזורים מדרום לנחל עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, אפשרו הרשויות הישראליות 250 משלחות, 46 משלחות עוכבו, בקשות הגישה עבור 53 משלחות נענו בסירוב ו-37 משלחות בוטלו. המשלחות שכניסתן אופשרה כללו חלוקות מזון, תנועה של צוותי רפואת חירום, חלוקות דלק, אומדנים, משלוחי אספקה לבתי חולים ותמיכה עבור פעילויות מים, תברואה והיגיינה.
• מימון
• נכון ל-2 באוגוסט העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (47%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר סגן המתאם המיוחד, המתאם התושב והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, האדי, כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 111 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 88 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצו למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביוני 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.