עדכון מצב הומניטרי מס' 200 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-7 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• לפי דיווחים של ההגנה האזרחית הפלסטינית, שלושה בתי ספר המשמשים בית מחסה לעקורים נפגעו תוך 48 שעות, והביאו לקורבנות המונים.
• נכון ל-6 ביולי, 63% מהמבנים בעזה ניזוקו, וזה כולל 10,100 מבנים שהוערכו לאחרונה כפגועים בעיר רפיח, כך על פי דיווחי UNOSAT.
• מקרי תת תזונה שהתגלו בקרב ילדים בצפון עזה עלו ביותר מ-300 אחוז ביולי לעומת מאי, מדגיש כוח המשימה לענייני תזונה.
• אונר"א משיקה תכנית למידה חדשה, בעוד ששותפי כוח המשימה לענייני חינוך ממשיכים להתמודד עם מכשולים בתמיכה ברווחתם הפסיכו-חברתית והקוגניטיבית של ילדים.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כמו כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות וקרבות קשים. בנוסף, דווח על ירי רקטות של ארגונים חמושים פלסטיניים לעבר ישראל.
• בתדרוך האחרון שלו לעיתונות, הדגיש ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, אנדריאה דה דומניקו, את הצורך לפעול להרחבתן של הפעולות ההומניטריות. הוא סיפר כי היה עד במהלך 300 הימים האחרונים ל"תשישות פיזית ופסיכולוגית מוחלטת של אוכלוסייה שלמה" וכי מהעם בעזה "נשללה עצם המחשבה על מה שהמחר יכול להביא להם", והזהיר שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להיות "חסינים מפני אימה". הוא הוסיף וציין כי בשל מכשולי גישה כבדים וסיכונים ביטחוניים נרחבים, מאמצי הסיוע המתמשכים אינם עונים על הצרכים העצומים בעזה, שהפכה לבית קברות לילדים כפי שהזהיר מזכ"ל האו"ם. עם זאת, דה דומניקו הדגיש כי שותפים הומניטריים מבצעים פעילויות קריטיות מצילות חיים רבות, החל ממתן מים, מזון, אוהלים, ביגוד, פריטי היגיינה, תוספי תזונה ומזומנים, בדיקת ילדים לאיתור תת-תזונה, ציוד בתי חולים באלונקות ובתרופות, תמיכה בפינוי רפואי, אספקת דלק למאפיות, מתקני מים ותברואה וספקי תקשורת, ומעקב אחר מגמות עקירה, נזקים, הפרדת משפחות ומעצרים, ועוד.
• לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, בין ה-1 ל-5 באוגוסט בשעות אחר הצהריים, נהרגו 143 פלסטינים ו-341 נפצעו. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-5 באוגוסט 2024, לפחות 39,623 פלסטינים נהרגו ו-91,469 נפצעו, כך לפי משרד הבריאות בעזה. יתרה מכך, על פי משרד התקשורת הממשלתי של עזה (GMO) וההגנה האזרחית הפלסטינית (PCD), כ-10,000 בני אדם מדווחים כנעדרים או מתחת להריסות בעזה. משרד הבריאות מתעד את פרטי הזיהוי המלאים של נפגעים ופרסם לאחרונה את פרטיהם של 28,185 מתוך 37,900 הרוגים נכון ל-30 ביוני, שפרטיהם המלאים תועדו על ידי משרד הבריאות (זמין גם בדשבורד המאוחד של כוח המשימה לענייני בריאות כאן); לפי נתוני משרד הבריאות, דיווחים אלה כוללים 9,351 ילדים, 5,320 נשים, 2,414 קשישים ו-11,100 גברים. תהליך התיעוד נמשך על ידי משרד הבריאות. בין ההרוגים 885 עובדי בריאות, כך על פי דיווחי משרד הבריאות.
• ב-3 וב-4 באוגוסט, דווח כי שלושה בתי ספר, המשמשים בתי מחסה לאלפי עקורים, נפגעו בעיר עזה. פגיעות אלה גרמו למספר רב של הרוגים ולנזקים רבים. ב-3 באוגוסט, על פי דיווחים, 17 פלסטינים, כולל ילדים ונשים, נהרגו ועשרות אחרים נפצעו כשבית הספר הציבורי חמאמה נפגע בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה, כך על פי ההגנה האזרחית הפלסטינית. יתר על כן, ב-4 באוגוסט, על פי דיווחי ההגנה האזרחית הפלסטינית, לפחות 30 פלסטינים נהרגו כאשר שני בתי ספר נוספים, א-נאסר וחסן סלמה, נפגעו בשכונת נאסר. ההגנה האזרחית הפלסטינית הוסיפה ודיווחה על 16 נעדרים מתחת להריסות בית הספר נאסר נכון לשעה 19:00, זאת על סמך עדויות של משפחות. בעקבות אירועים אלה, דווח על ידי משרד התקשורת הממשלתי של עזה כי כוחות ישראליים תקפו עד כה 172 מקלטים המארחים עשרות אלפי עקורים, כולל 152 בתי ספר ציבוריים ובתי ספר של אונר"א שבהם נהרגו יותר מ-1,040 בני אדם.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווחו בין ה-2 ל-4 באוגוסט:
  • ב–2 באוגוסט, בסביבות השעה 15:00, דווח כי שישה פלסטינים נהרגו כאשר טיל פגע בקבוצת אנשים באזור תל אל הווה, דרומית לעיר עזה.
  • ב-2 באוגוסט, בסביבות השעה 20:30, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, אישה וגבר מבוגר, וארבעה נוספים נפצעו בעת פגיעה בבניין מגורים באזור א-סברה, בעיר עזה.
  • ב-3 באוגוסט, בסביבות השעה 3:00, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם מספר לא מזוהה של נשים וילדים, ואחרים נפצעו, כאשר בית נפגע באזור אל פחורה במחנה הפליטים ג'באליה, בצפון עזה.
  • ב-4 באוגוסט, בסביבות השעה 2:10, דווח כי חמישה פלסטינים נהרגו ו-15 נוספים נפצעו כאשר שני אוהלים נפגעו בבית החולים אל אקצא, בדיר אל בלח.
• בין ה-2 ל-5 באוגוסט בשעות אחר הצהריים, לדברי הצבא הישראלי לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-5 באוגוסט 2024, לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראלים רשמיים שצוטטו בתקשורת, נהרגו למעלה מ-1,529 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומיד לאחריו כולל 329 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,176 חיילים. נכון ל-5 באוגוסט מעריכים כי 115 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות בני ערובה שהוכרזו מתים.
• ב-4 באוגוסט הוציא הצבא הישראלי צו פינוי חדש המזהיר את האוכלוסייה המתגוררת בדרום חאן יונס ובצפון רפיח לנוע מיד מערבה לאל מוואסי. אזור זה הוכרז באופן חד צדדי על ידי הכוחות הישראליים כ"אזור בטוח" והוא השתנה בגודלו במהלך פעולות האיבה ומשתרע כעת על פני כ-47 קמ"ר, או על כ-13% מרצועת עזה. הצו האחרון חל על 24 גושים המשתרעים על פני 18 קמ"ר, עם אוכלוסייה מוערכת של יותר מ- 11,000 איש בהשוואה לכ-48,000 איש לפני אוקטובר 2023, כך על פי Site Management Working Group (SMWG). יתרה מזאת, על פי מיפוי ראשוני, האזור עליו חל הצו האחרון כולל 41 אתרי עקירה, 19 מתקני מים ותברואה, 12 בתי ספר ושתי נקודות רפואיות פונקציונליות. ככלל, תצפיות של שותפי סיוע העוקבים אחר תנועות אוכלוסין מצביעות על כך שלמרות פרסומם של צווי פינוי חוזרים ונשנים, משפחות רבות ממשיכות לשהות באזורים שהוכרזו כאזורי פינוי עקב רמות גבוהות של סכנה וחוסר ביטחון ברחבי עזה, תנאי חיים קשים באתרי עקירה, תשישות כתוצאה מעקירה וגישה מוגבלת לסיוע ולשירותים בסיסיים באופן כללי. בהדגישה את התנאים הקשים אשר עמם נאלצת להתמודד האוכלוסייה ברחבי עזה הסובלת מסבבים מרובים של עקירה, אונר"א ציינה ב-3 באוגוסט כי: "אנשים בעזה נעקרים כל הזמן, חיים באוהלים תחת שמש הקיץ הקופחת עם גישה מינימלית למי שתייה".
• עלייה ברמות תת התזונה בקרב ילדים בצפון עזה נצפתה ביולי, כך על פי דווחי כוח המשימה לענייני תזונה, ורק שניים מתוך חמישה ילדים קיבלו תוספי תזונה בשלושת החודשים האחרונים. בנפות עזה וצפון עזה, בעוד שרמות הניטור היו נמוכות יחסית בשל אילוצי גישה וחוסר ביטחון, למעלה מ-650 ילדים אובחנו עם תת תזונה חריפה, עלייה של 47% בהשוואה לחודש יוני שבו התגלו 443 מקרים, ועלייה של יותר מפי שלושה בהשוואה לחודש מאי שבו התגלו 145 מקרים. יתרה מכך, שיא של 25 מקרים של תת תזונה חריפה (SAM) עם סיבוכים רפואיים אושפזו במרכז הייצוב בבית החולים כמאל עדוואן ביולי, לעומת 27 מקרים של תת תזונה חריפה בחודשים מאי ויוני ביחד. עם זאת, לא דווח על מקרי מוות הקשורים לתת תזונה ביולי בקרב הילדים שטופלו על ידי שותפים הומניטריים וגורמי בריאות. העלייה שחלה בחודש ביולי במספר המקרים שזוהו באה בעקבות שיפורים מתונים באפריל ובתחילת מאי שבמהלכם הערכות של UNICEF הראו כי שיפור בגישה לסיוע הומניטרי תרם לשיפורים בתזונה של ילדים בין גיל שישה ל-23 חודשים. כוח המשימה לענייני תזונה מייחס את ההחמרה בתנאי התזונה לאילוצי גישה, מחסור באספקת תזונה חיונית, זמינות מוגבלת של ירקות טריים, פירות ובשר, שירותי מים ותברואה גרועים, התפרצות והתפשטות של מחלות כתוצאה מתנאי תברואה גרועים ונוהלי האכלה לקויים של תינוקות. בצפון עזה, מחסור חריף באספקה גרם לכך שרק 8% מתוך כמעט 50,000 ילדים שכוח המשימה מבקש לספק להם תוספי תזונה קיבלו את האספקה האמורה ביולי, ירידה מ-18% ביוני ו-13% במאי. מאחר שתת תזונה בעזה נגרמת מתזונה לקויה, גישה לקויה לשירותים בסיסיים ונהלי טיפול לקויים, כוח המשימה חוזר על קריאתו הדחופה לאפשר גישה משופרת וזאת כדי להבטיח שילדים, נשים הרות ואימהות מניקות בפרט יקבלו את הסיוע לו הם זקוקים.
• ילדים בעזה אינם מצליחים לממש את זכותם ללמוד וסובלים מטראומות חוזרות ונשנות שעה ששותפים הומניטריים ממשיכים להתמודד עם מגוון של אילוצים ביישום תכניות חינוך במצבי חירום (EiE) ותמיכה ברווחה הפסיכו-סוציאלית והקוגניטיבית של ילדים, מורים ומטפלים, מדגיש דו"ח חדש של כוח המשימה לענייני חינוך. כל 625,000 תלמידי בתי הספר בעזה איבדו שנת לימודים מלאה, ונכון ל-30 ביולי נהרגו 9,211 תלמידי בית ספר ו-397 מורים ויותר מ-14,200 תלמידים ו-2,200 מורים נפצעו, כך לפי נתוני משרד החינוך. כוח המשימה לענייני חינוך מציין עוד כי מתקנים חינוכיים ניזוקו והושמדו באופן שיטתי תוך שנעשה בהם שימוש למטרות צבאיות, כאשר ההערכה היא כי כמעט 93% ממבני בתי הספר סבלו מפגיעה ישירה, ניזוקו או ככל הנראה ניזוקו. בתי ספר רבים משמשים כמקלטים למשפחות עקורים המחפשות ביטחון, אך תנאי צפיפות ומתקני WASH מוגבלים תרמו לתנאים לא היגייניים, להתפשטות מחלות, לחוסר פרטיות ולסיכוני הגנה מוגברים. בתוך כך, יכולתם של שותפים בכוח המשימה לענייני חינוך ליישם פעילויות מתוכננות נתקלת ללא הרף בקשיים הנגרמים על ידי: חוסר ביטחון; מכשולים לגישה הומניטרית; העדר אישור לבקשות דלק עבור ארגונים שמספקים שירותי חינוך; הגבלות על הכנסת ציוד חינוכי שאינו זמין גם בשוק המקומי כגון ערכות תמיכת פנאי וערכות תמיכה פסיכו-סוציאלית; ומחסור משמעותי במימון לפיו רק 35% מהכספים הנדרשים לחינוך התקבלו החל מה-1 באוגוסט. כתוצאה מכך, רק 365,000 ילדים, או כ-54.7% מיעד כוח המשימה בפניית הבזק, קבלו שירותי EiE, אשר התמקדו תחילה בפעילויות פנאי, מכשירי עזר לילדים עם מוגבלויות ותמיכה פסיכו-סוציאלית. בחודשים האחרונים התמקדו שירותים אלה בהמשכיות הלמידה במסגרות לא פורמליות באמצעות הקמת מרחבי למידה זמניים. עם זאת, מספר הילדים הנוכחי המקבלים שירותי EiE עלול להיות נמוך יותר שכן הנתון של 365,000 ילדים כולל למעלה מ-101,000 ילדים שהיו ברפיח ואיבדו גישה לשירותי EiE עקב המבצע הצבאי שהחל בתחילת מאי והעקירה והשעיית החינוך ושירותים נוספים כתוצאה מכך.
• ב-1 באוגוסט השיקה אונר"א, הספקית הגדולה ביותר של EiE ברחבי עזה, תכנית "חזרה ללמידה" המבקשת לספק מרחב בטוח לילדים לשחק, ללמוד ולהתמודד עם טראומה. השלב הראשון של התוכנית מתמקד בהרחבת פעילויות התמיכה הפסיכו-סוציאלית ב-45 בתי ספר/מקלטים של אונר"א, כולל אמנויות, מוזיקה, דרמה, משחקים וספורט, יצירת מרחבים לילדים להתאחד עם חברים ותיקים וליצור חברויות חדשות, תוך העלאת מודעות בנושא סיכונים ממטעני חבלה, עם תכניות להתרחב בהדרגה לכיסוי 94 בתי ספר. השלב השני יתרכז בשיעורי קריאה, כתיבה ומתמטיקה, בין יתר פעילויות הלמידה הבלתי פורמליות, עד שהתנאים יאפשרו את חידוש החינוך הפורמלי. כדי שזה יקרה "עזה זקוקה בדחיפות להפסקת אש מידית ובת-קיימא", אמר סקוט אנדרסון, מנהל אונר"א בעזה. מאז אוקטובר 2023, יותר מ-500 יועצי אונר"א הגיעו לכ-700,000 עקורים פנימיים כולל 500,000 ילדים, עם שירותי תמיכה פסיכו-סוציאלית, כולל "עזרה ראשונה פסיכו-סוציאלית, ייעוץ אישי וקבוצתי, סדנאות ניהול תשישות, פעילויות פנאי, חינוך בנושא סיכונים מחומרי נפץ וסיוע במזומן להגנה".
• מניתוח ראשוני שנערך לאחרונה על ידי UNOSAT, המבוסס על תמונות לוויין שנאספו ביולי 2024, עולה כי ב - 65% מהשדות המעובדים באופן קבוע ברצועת עזה (97.6 מתוך 150.5 קמ"ר) חלה ירידה משמעותית בבריאות ובצפיפות, עלייה מ-%63 (94.2 קמ"ר) ביוני 2024. ברמת הנפה, בהשוואה ליוני, אחוז הקרקעות המעובדות שנפגעו גדל מ-75 ל-76 אחוזים בצפון עזה, מ-69 ל-73 אחוזים בעזה, מ-56 ל-59 אחוזים בדיר אל בלח, מ-58 ל-59 אחוז בחאן יונס, ומ-52 ל-55 אחוז ברפיח. העלייה מיוחסת להרס, פעילות כלי רכב כבדים, הפצצות, הפגזות ודינמיקות אחרות הקשורות לסכסוך שהביאו לפגיעה במטעים ועצים אחרים, גידולי שדה וירקות. בהתבסס על תמונות לוויין שנאספו בתחילת יולי, UNOSAT פרסמה גם את ממצאי ההערכה המקיפה השמינית שלה שהראתה עלייה נוספת בנזק והרס של מבנים ברחבי עזה בהשוואה לניתוח של ה-3 במאי, מרביתו בנפות צפון עזה (2,300 מבנים) ורפיח (15,030 מבנים). בעיר רפיח, מספר המבנים הכולל אשר לפי ההערכות נגרם להם נזק עומד כעת על 13,237 מבנים, 76% מהם (10,100) הוערכו לאחרונה כניזוקים. בסך הכול, נכון ל-6 ביולי, UNOSAT מעריכה כי %63 מהמבנים ברצועת עזה מוערכים כהרוסים או פגועים (קשה, בינוני או אפשרי); מספר זה כולל 156,409 מבנים ו- 215,137 יחידות דיור.

מימון

• נכון ל-5 באוגוסט העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (47%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר סגן המתאם המיוחד, המתאם התושב והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוחמד האדי, כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תכניות הסיוע).
• במהלך יולי 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ניהלה 98 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 81.4 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לתת מענה לצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). המיזמים התמקדו אסטרטגית בחינוך, אבטחת מזון, בריאות, הגנה, מקלטי חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה (WASH), שירותי תיאום ותמיכה, סיוע במזומן רב-תכליתי ותזונה. מתוך מיזמים אלה, 55 מיזמים מיושמים על ידי ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים, 31 על ידי ארגונים לא ממשלתיים לאומיים ו-12 על ידי סוכנויות של האו"ם. יש לציין כי 32 מתוך 67 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, או על ידי האו"ם מיושמים ביחד עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז ה-7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצה למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביולי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.