עדכון מצב הומניטרי מס' 202 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-12 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• אלפי פלסטינים נעו לעבר מערב חאן יונס ומערב דיר אל בלח ב-72 השעות האחרונות, כך על פי דיווחים של האו"ם ושותפי הסיוע.
• לפחות 287 עובדי סיוע, כולל 205 עובדי אונר"א, נהרגו מאז אוקטובר 2023, כך על פי נתונים שהתקבלו על ידי האו"ם ושותפיו.
• ארגונים העוסקים במים ותברואה מזהירים מפני סיכוני שיטפונות, כולל באל מוואסי, עם הגברת מאמצי ההיערכות לקראת עונת החורף; יש להכניס פריטי ציוד מרכזיים לעזה על מנת להבטיח יכולת הולמת של תגובה ומניעה.
• היקף הסיוע הנכנס לעזה ירד ביותר ממחצית מאז תחילת מאי, מממוצע יומי של 169 משאיות באפריל לפחות מ-80 משאיות ביוני ויולי.

התפתחויות הומניטריות

• הפצצות ישראליות מהאוויר, היבשה והים ממשיכות להיות מדווחות על פני רוב רצועת עזה, הגורמות לפגיעה באזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של בתים ותשתיות אזרחיות אחרות. כמו כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות וקרבות קשים. בנוסף דווח על ירי רקטות של ארגונים חמושים פלסטיניים לעבר ישראל. בבוקר של ה-9 באוגוסט הצבא הישראלי הודיע כי פתח במתקפה צבאית בחאן יונס.
• לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, בין ה-5 ל-8 באוגוסט בשעות אחר הצהריים, נהרגו 76 פלסטינים ו-253 נפצעו. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-8 באוגוסט 2024, לפחות 39,699 פלסטינים נהרגו ו-91,722 נפצעו, כך לפי משרד הבריאות בעזה. נתונים בדבר נפגעים המכסים את התקופה עד אחר הצהריים של ה- 9 באוגוסט אינם זמינים נכון למועד הדיווח. משרד הבריאות מתעד את פרטי הזיהוי המלאים של נפגעים ופרסם לאחרונה את פרטיהם של 32,280 מתוך 39,480 הרוגים נכון ל-1 באוגוסט, אשר פרטיהם המלאים תועדו על ידי משרד הבריאות (זמין גם בדשבורד המאוחד של כוח המשימה לענייני בריאות כאן); לפי נתוני משרד הבריאות, אלה כוללים 10,627 ילדים, 5,956 נשים, 2,770 קשישים ו-12,927 גברים. משרד הבריאות הוסיף ודיווח כי בין הילדים ההרוגים 663 הם מתחת לגיל שנה, המהווים כשישה אחוזים מהילדים שנהרגו ואשר פרטי הזיהוי המלאים שלהם תועדו.
• ב-5 באוגוסט, לפחות 80 גופות של פלסטינים לא מזוהים הועברו מישראל לעזה, כך על פי דיווחי ההגנה האזרחית הפלסטינית (PCD) שצוטטו בתקשורת. על פי הדיווחים לא ברור אם מדובר בגופות שהוצאו מבתי קברות או בעצורים שנהרגו. הגופות נקברו בקבר אחים בחאן יונס. לפני כן, ב-30 בינואר, כוחות ישראליים החזירו בין 80 ל-100 גופות פלסטיניות לאחר שלטענתם חיפשו אחר גופותיהם של בני ערובה ישראלים.
• ב-8 באוגוסט, על פי דיווחים, בתי הספר אל זהרה ועבד-אל-פתאח חמודה במזרח העיר עזה נפגעו. כתוצאה מכך נהרגו 16 פלסטינים בקרב עקורים פנימיים אשר על פי הדיווחים מצאו מחסה בשני בתי הספר, כך על פי דיווחי ההגנה האזרחית הפלסטינית שצוטטו בתקשורת. לדברי הצבא הישראלי, דווח כי ארגונים פלסטיניים חמושים הפעילו "מרכזי פיקוד ובקרה" בשני בתי הספר, אשר "הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי בהתקפה מבוססת מודיעין". מוקדם יותר ב-5 באוגוסט, משרד זכויות האדם של האו"ם (OHCHR) דיווח על דפוס מתפתח של תקיפות של כוחות ישראליים על בתי ספר בעזה, בהן נהרגו עקורים רבים שחיפשו בהם מקלט. על פי הדיווחים במהלך החודש האחרון נפגעו 17 בתי ספר, ונהרגו לפחות 163 פלסטינים, כולל ילדים ונשים. התקפות כאלה הולכות ומסלימות, כך לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, נוכח העובדה שלפחות שבעה בתי ספר הותקפו רק בשמונת הימים שקדמו להצהרה לעיתונות. על פי הדיווחים כל שבעת בתי הספר שימשו כמקלטים לעקורים, בעוד שבית ספר אחד שימש גם כבית חולים שדה. עוד הדגיש משרד זכויות האדם של האו"ם: "בעוד שהצבת מטרות צבאיות על ידי קבוצות חמושות בקרב אוכלוסייה אזרחית או שימוש בנוכחות של אזרחים במטרה להגן על מטרות צבאיות מפני תקיפה מהווים הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, אין בכך כדי לשלול את חובתה של ישראל למלא בקפדנות אחר הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות עמידה בעקרונות המידתיות, ההבחנה והזהירות בעת ביצוע פעולות צבאיות. ישראל, ככוח הכובש, מחויבת גם לספק לאוכלוסיות המפונים צרכים הומניטריים בסיסיים, לרבות מחסה בטוח".
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווחו בין ה-5 ל-48 באוגוסט:
  • ב–5 באוגוסט, בסביבות השעה 11:55, דווח כי שמונה פלסטינים נהרגו ואחרים, בהם ילדים, נפצעו כשמכונית השייכת למשטרת עזה נפגעה בזמן שנעשה בה שימוש לחלוקת סיוע באזור אל מתחן בדרום מזרח דיר אל בלח. ממשרד משטרת עזה נמסר כי חמישה מקציניה נהרגו בתקיפה אווירית זו.
  • ב-5 באוגוסט, בסביבות השעה 16:00, דווח כי שבעה פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו מפגיעה בקרבת בית הספר התיכון במזרח מחנה הפליטים אל בורייג', בצפון דיר אל בלח.
  • ב-6 באוגוסט, בסביבות השעה 17:40, דווח כי ארבעה בני משפחה, בהם עיתונאי ואישה, נהרגו ואחרים נפצעו מפגיעה באוהל בסביבת בית הספר אבו נואירה באזור צומת אבו א-נאטר בבני סוהילה, במזרח חאן יונס. לדברי משרד התקשורת הממשלתי (GMO), הריגתו של עיתונאי זה העלתה את מספר העיתונאים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר ל-166 עיתונאים ועובדי תקשורת.
  • ב-7 באוגוסט, בסביבות השעה 14:45, דווח כי חמישה פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו, כאשר על פי דיווחים נפגע מחנה עקורים ופרצה שריפה באזור א-שהיידה באבסאן אל-כבירה ממזרח לחאן יונס. על פי דיווחים, גופות ההרוגים נחרכו מהאש.
  • ב-8 באוגוסט, דווח כי חמישה פלסטינים נהרגו ועשרה נוספים נפצעו כאשר בניין מגורים נפגע ברחוב א-סחבה בעיר עזה.
  • ב-8 באוגוסט, דווח כי לפחות 15 פלסטינים, בהם שלוש ילדות, תינוקת אחת ולפחות שתי נשים נהרגו וכמה אחרים, כולל ילדים, נפצעו מפגיעה בכיכר באזור מגורים, בסביבת כיכר אל-בוטראן במחנה הפליטים אל בורייג', בדיר אל בלח.
• בין ה-5 ל-9 באוגוסט בשעות אחר הצהריים, לדברי הצבא הישראלי לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-5 באוגוסט 2024, לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראלים רשמיים שצוטטו בתקשורת, נהרגו למעלה מ-1,529 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומיד לאחריו כולל 329 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,199 חיילים. נכון ל-9 באוגוסט מעריכים כי 115 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות בני ערובה שהוכרזו מתים.
• ב-7 וב-8 באוגוסט הוציא הצבא הישראלי שלושה צווי פינוי חדשים בקשר לשטח של 42.6 קמ"ר בצפון ובדרום עזה, שלגבי רובו הוצאו בעבר הודעות פינוי. הצו הראשון, שהוצא ב-7 באוגוסט, הורה לאנשים, כולל עקורים, שנכחו באזורי בית חאנון, אל מנשיה וא-שייח' זייד בצפון עזה להתפנות מיד למקלטים ידועים בעיר עזה. באותו יום הורה הצבא הישראלי לתושבי אותו אזור להתפנות לאלתר לדיר אל בלח ולע-זאוידה, והודיע כי דרך סלאח א-דין היא נתיב תנועה בטוח ומהיר. ב-8 באוגוסט הורה הצבא הישראלי לתושבי מרכז ומזרח חאן יונס לעבור מידית למה שמכונה "האזור ההומניטרי", שהוכרז באופן חד צדדי על ידי כוחות ישראלים כ"אזור בטוח" ושונה בגודלו במהלך הלחימה ומשתרע על פני כ-47 קמ"ר, המהווים כ-13% מרצועת עזה. מיפוי ראשוני מצביע על כך שהאזורים שבגינם הוצאו לאחרונה צווי פינוי כוללים כ-230 אתרי עקורים, 91 מתקני WASH, 67 מתקני חינוך וחמישה מתקני בריאות פונקציונליים כולל בית החולים האינדונזי. אלפי פלסטינים נעו לעבר מערב חאן יונס ומערב דיר אל בלח ב-72 השעות האחרונות, כך על פי דווחי האו"ם ושותפי הסיוע.
• עובדי סיוע הומניטרי הפועלים ברצועת עזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים עצומים כאשר הם ממשיכים לספק סיוע מציל חיים בסביבה לא בטוחה ולא מוגנת, ורבים נהרגו עם משפחותיהם. ב-7 באוגוסט נהרג אחד מאנשי הצוות של המטבח המרכזי העולמי, אב לארבעה, בתקיפה אווירית ישראלית ליד דיר אל בלח, כך דיווח הארגון. לפי נתונים שהגיעו לאו"ם ושותפיו, לפחות 287 עובדי סיוע, כולל 205 עובדי אונר"א, נהרגו מאז אוקטובר 2023. בהדהדו את הקריאה של מזכ"ל האו"ם ל"אחריות מלאה לכל אחד ואחד ממקרי המוות האלה", הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, הצהיר כי מספר ההרוגים מקרב אנשי אונר"א הוא "האובדן הגדול ביותר של כוח אדם שנהרג בסכסוך או אסון טבע בודד מאז הקמת האו"ם", והוסיף כי "אלה הם לא מספרים...[הם] מורים, רופאים, אחיות, מהנדסים, צוות תמיכה, טכנאים שבילו את חייהם בתמיכה בקהילה. רבים נהרגו עם משפחותיהם, אחרים שעה שמילאו את תפקידם". באופן דומה, תוך הדגשת הסיכונים העצומים העומדים בפני הצוות ההומניטרי הפועל ברצועת עזה, הצהירה ראשת המטה האזורי של תכנית המזון העולמית (WFP), קורין פליישר, ב-8 באוגוסט: "הפעולות מאד מסובכות. אנחנו עובדים באזור מלחמה. כבישים נהרסים. אנחנו ממתינים שעות במחסומים עד לקבלת אור ירוק לתזוזה... [ו]הסיכונים גבוהים. גבוהים מאוד. כדורים שורקים בסמוך לשיירות שלנו. אנחנו שם מתקנים כבישים. אנחנו שם נעים עם המשאיות שלנו. אנחנו שם עוזרים לאנשים. וזה מאוד מסוכן".
• עובדי בריאות בעזה פועלים בתנאים קשים ביותר המאתגרים את יכולתם לתת מענה יעיל, מה שמציב בתורו את חייהם של חולים ופצועים במצב אנוש בסיכון גבוה יותר. על פי נתוני כוח המשימה לענייני בריאות, מתקני הבריאות שעדיין מתפקדים פועלים מעבר ליכולת שלהם תוך שהם מתמודדים עם מספר רב של תקריות רבות נפגעים, כמו גם עם עלייה מתמשכת במחלות מדבקות עקב צפיפות, תנאי חיים גרועים והיעדר גישה למים נקיים, ערכות היגיינה ומתקני תברואה. קיים גם מחסור קריטי במיטות אשפוז ובתרופות. הגישה לחלקי חילוף ודלק להפעלת גנרטורים מוגבלת ומתקני הבריאות נתונים להתקפות. לציון 300 ימי מלחמה, כוח המשימה לענייני בריאות בראשות ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח כי תועדו על ידו 492 התקפות על שירותי בריאות ברצועת עזה וכי כיום 56 אחוז מבתי החולים (20 מתוך 36) ו-58 אחוז ממרכזי הבריאות (73 מתוך 126) אינם מתפקדים. יתרה מכך, על פי נתוני משרד הבריאות של עזה, נכון ל-1 באוגוסט, יותר מ-885 עובדי בריאות בעזה נהרגו ולפחות 310 נעצרו מאז אוקטובר 2023. מניין הרוגים זה מהווה כ-3.5% מכוח העבודה במערכת הבריאות בעזה לפני המלחמה, שלפי הדוח השנתי של משרד הבריאות לשנת 2022 עמד על כ-25,000 עובדי בריאות.
• בתארו את העומס העצום המוטל על מערכת הבריאות בעזה ואת האתגרים העומדים בפני עובדי הבריאות כסיוט, ארגון הסיוע הרפואי לפלסטינים (MAP) קבע כי רבים "מעובדי הרפואה המשיכו לעבוד ללא תשלום, בלי לאכול כמו שצריך, בלי לראות את משפחותיהם, בלי בית ללכת אליו, או בלי מספיק מים לשתיה או רחצה." בעדות שנמסרה לארגון הסיוע הרפואי הבריטי לפלסטינים (MAP UK), רופא ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים אל אקצא אמר: "הכמות העצומה של מטופלים נכנסים וחומרת הפציעות הן בלתי נתפסות ומעבר ליכולת הטיפול שלנו. מקרים פשוטים מתים בזרועותיך כי אין מקום או ציוד רפואי בסיסי."
• שותפי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה (WASH) מגבירים את פעולות ההיערכות לעונת החורף, תוך התמקדות מיוחדת בסיכוני שיטפונות, על רקע מחסור חמור באספקה חיונית של WASH ונזקים נרחבים לתשתיות WASH, לרבות מערכת ניקוז מי הגשמים. עוד לפני המלחמה, כ-180 מקומות ברחבי עזה זוהו כבעלי סיכון גבוה להצפות ורשת הניקוז של מי הגשמים נחשבה כבלתי מספקת. על פי הערכות, המצב הידרדר משמעותית עקב נזקים נרחבים למערכות שפכים, ניקוז גשמים ותעלות, בשילוב עם סתימות כתוצאה מפסולת ואשפה. באזורים שנפגעו בצורה קשה כמו חאן יונס, שבהם יותר מ-80% מהתשתיות הוערכו כתשתיות שנפגעו, כבר יש סתימות והצפות משמעותיות, ושפכים גולמיים מצטברים ברחובות ובאתרי עקורים, במיוחד באזורים שבהם יש רמת ריכוז גבוהה של אנשים כמו באל מוואסי. במהלך עונת הגשמים, הידרדרות זו מציבה איום כפול של הצפות מוגברות וזיהום מקורות מים, מה שעלול לגרום לסיכונים חמורים לבריאות הציבור, הזהיר כוח המשימה לענייני WASH. כחלק ממאמצי היערכות בתיאום עם שותפים מרכזיים בכוח המשימה לענייני WASH, כוח המשימה מסר כי הוא עורך כעת רשימה של ציוד הכרחי מועדף שצריך להיכנס בדחיפות לעזה כדי להבטיח קיומה של יכולת מבצעית מספקת למניעת שיטפונות ולמתן מענה, כולל מיתון פגיעתן של הצפות פוטנציאליות במאות אלפי אנשים, במיוחד עקורים המתגוררים באזורים נמוכים באוהלים ובמקלטים מאולתרים. ציוד זה כולל ציוד הגנה אישי, משאבות ניידות, משאיות סילון וואקום וזרנוקים.
• הכנסת ציוד סיוע לעזה נותרה מאתגרת בשל אילוצי גישה ורמות גבוהות של חוסר ביטחון. ב-6 באוגוסט, לדבריהם בשל חששות ביטחוניים, סגרו הרשויות הישראליות את מעבר כרם שלום, תוך עצירת חמש משלחות הומניטריות מתוכננות, כולל רוטציה של צוותים הומניטריים ומניעת חלוקה של אספקה קריטית. כמו כן, נקודת הכניסה לארז מערב (זיקים) סגורה לצרכי תחזוקה החל מה-2 באוגוסט, ואספקה הומניטרית מופנית למעבר ארז. במהלך שלושת החודשים האחרונים היקף מטעני הסיוע שנכנסו לעזה דרך מעבר כרם שלום ונאספו על ידי סוכנויות סיוע ירד ביותר מ-80%, מממוצע יומי של 127 משאיות ביום באפריל לכ-23 משאיות ביום ביולי. יתרה מכך, בעוד שרוב מטעני הסיוע שנכנסו לעזה בין ינואר לאפריל עברו דרך מעבר כרם שלום, אחוז זה ירד בהתמדה, כאשר הסיוע שיכול להיאסף על ידי סוכנויות הומניטריות מהמעבר מהווה כיום רק 29% מהסיוע הנכנס לעזה. בסך הכול, היקף הסיוע ההומניטרי הנכנס לעזה פחת ביותר מחצי מאז תחילתו של המבצע הקרקעי ברפיח וסגירתו הפתאומית של מעבר רפיח בתחילת מאי. הממוצע היומי של 169 משאיות באפריל ירד ל-94 משאיות ביום במאי ולפחות מ-80 משאיות ביום בחודשים יוני ויולי.
• ב-5 באוגוסט דיווחה מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) כי לא הצליחה להעביר סיוע מנקודות המעבר למחסניה בעזה במשך שלושה חודשים, כאשר על פי ההערכות כ- 488 משטחי סיוע הממוענים ל-NRC בקונסיגנציה, תקועים במעבר כרם שלום. בעוד שכמה פריטי סיוע הועברו למחסן שלהם על ידי כוח המשימה לעניינים לוגיסטיים ב-3 באוגוסט, המצב נותר חמור, הוסיף נציג הארגון הלא ממשלתי. בהתייחסו לעדכון האחרון של NRC יאן אגלנד, מזכ"ל NRC, הדגיש את חומרת המשבר: "עדיין אין גישה אמתית להושטת סיוע לאוכלוסייה המורעבת... החוק והסדר התפרקו... חמורים נושאים סיוע בגלל מחסור בדלק ומשאיות."
• בין ה-1 ל-8 באוגוסט, מתוך 67 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות שכניסתן לצפון עזה תואמה עם השלטונות הישראליים, התאפשרה כניסתן של 24 משלחות בלבד, כניסתן של תשע משלחות עוכבה, מעברן של 29 משלחות נמנעה וחמש משלחות בוטלו מסיבות לוגיסטיות, תפעוליות או ביטחוניות. יתרה מכך, בדרום עזה, מתוך 99 משלחות סיוע הומניטארי מתואמות, כניסתן של 48 התאפשרה על ידי הרשויות הישראליות, כניסת שבע משלחות עוכבה, מעברן של 33 משלחות נמנע ו-11 משלחות בוטלו.

מימון

• נכון ל-9 באוגוסט העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (47%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. ב-10 ביולי אמר סגן המתאם המיוחד, המתאם התושב והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוחמד האדי, כי "דרוש בדחיפות עוד מימון – וכן סביבה בטוחה ומאפשרת בתוך עזה. הגדלת המימון כעת תאפשר לקהילה ההומניטרית להרחיב את פעילותה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת." לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תכניות הסיוע).
• במהלך יולי 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ניהלה 98 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 81.4 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לתת מענה לצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). המיזמים התמקדו אסטרטגית בחינוך, אבטחת מזון, בריאות, הגנה, מקלטי חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה (WASH), שירותי תיאום ותמיכה, סיוע במזומן רב-תכליתי ותזונה. מתוך מיזמים אלה, 55 מיזמים מיושמים על ידי ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים, 31 על ידי ארגונים לא ממשלתיים לאומיים ו-12 על ידי סוכנויות של האו"ם. יש לציין כי 32 מתוך 67 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, או על ידי האו"ם מיושמים ביחד עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז ה-7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-112 מיליון דולר, לתמיכה בתוכניות הומניטריות ומצילות-חיים דחופות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 89% מכלל המימון הוקצה למיזמים בעזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ביולי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.