עדכון מצב הומניטרי מס' 214 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-9 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• לאחר שמבצע החיסון נגד פוליו הושלם בהצלחה במרכז עזה, החל השלב השני של המבצע בדרום, שם מתכוונים צוותי החיסון להגיע ל-340 אלף ילדים תוך ארבעה ימים.
• ככלל, פינויים רפואיים של מטופלים חולים במצב קריטי ופצועים אל מחוץ לעזה עדיין מוקפאים מאז סגירתו של עבר רפיח ב-7 במאי, ומוערך שכ-12 אלף מטופלים מחכים לאפשרות לעזוב את הרצועה כדי לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש להם בדחיפות.
• בין יולי לאוגוסט פחתה כמות הארוחות היומיות הניתנות למשפחות נזקקות ברחבי רצועת עזה ב-35%, בשל פקודות פינוי ישראליות שניתנו באוגוסט.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר והיבשה ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פעולות קרקעיות, במיוחד בבית חנון, בדרום-מערב העיר עזה, במזרח ח'אן יונס ודיר אל-בלח ובמזרח וכן בדרום רפיח, ועל לחימה כבדה וירי רקטות.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 2 ו-5 בספטמבר נהרגו בעזה 110 פלסטינים, ו-230 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-5 בספטמבר 2024 נהרגו לפחות 40,878 פלסטינים, ו-94,454 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווח עליהן בין 1 ל-5 בספטמבר:
  • ב-1 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה אווירית בבית לאהיא, בצפון עזה.
  • ב-2 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת פלסטינים מול השער הראשי של בית הספר אל-פח'ורה, במחנה ג'באליה, בצפון עזה.
  • ב-3 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם לפחות אישה אחת וחמישה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במרכז העיר עזה.
  • ב-3 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בתינוקייה במערב ג'באליה, בצפון עזה.
  • ב-4 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ושמונה בני אדם אחרים נפצעו, ליד מעגל התנועה א-תעלים בבית לאהיא, בצפון עזה.
  • ב-4 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בבנייני א-שייח' זווייד בבית לאהיא, בצפון עזה.
  • ב-4 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-שייח' רדואן בעיר עזה.
  • ב-5 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ו-15 בני אדם אחרים, בהם ילדים, נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים ליד המרפאות החיצוניות של בית החולים אל-אקצא במערב דיר אל-בלח. בתקיפה האווירית נהרסו ונשרפו אוהלים רבים שהיו ממוקמים באזור זה.
• בין שעות אחר הצהריים של 2 ו-6 בספטמבר, לדברי הצבא הישראלי, לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-7 בספטמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,540 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו. נתון זה כולל 340 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,270 חיילים ישראלים.
• ב-5 בספטמבר החל בדרום עזה השלב השני של מסע החיסון נגד פוליו, שבמסגרתו הוצבו 517 צוותים, בהם 384 צוותים ניידים, בכוונה להגיע ל-340 אלף ילדים תוך ארבעה ימים. המסע עבר דרומה לאחר שב-3 בספטמבר הושלם בהצלחה השלב הראשון במרכז עזה, שבו חוסנו יותר מ-187 אלף ילדים בני פחות מעשר במאמץ מרוכז שנמשך שלושה ימים. נתון זה חרג מן היעד המוערך, של 157 אלף ילדים. החיסונים ניתנו ב-143 אתרים קבועים, לרבות בתי חולים ומרכזי רפואה ראשונית, מחנות עקורים, נתיבי מעבר ראשיים ומרחבי התכנסות ציבוריים, כמו אתרי למידה זמניים ונקודות חלוקה של מזון ומים. בנוסף, צוותים ניידים קיימו ביקורים מאוהל לאוהל ויצאו במשלחות מיוחדות כדי להגיע למשפחות, שאלמלא כן לא היה המצב הביטחוני מאפשר להן לחסן את ילדיהן. כדי להבטיח שאף ילד לא ייוותר ללא חיסון, ארבעה מתקני בריאות גדולים במרכז עזה ממשיכים להציע חיסונים לעוד כמה ימים. נציג ארגון הבריאות העולמי לשטח הפלסטיני הכבוש, ד"ר ריצ'ארד פיפרקורן, המשיך לקרוא לכל הצדדים לסכסוך לדבוק במחויבות לשמור על הפוגות הומניטריות באזורים ספציפיים, החיוניות להמשך מסע החיסון. השלב הנוכחי בדרום עזה אמור להסתיים ב-8 בספטמבר, והשלב השלישי והאחרון, שבו יחוסנו כ-150 אלף ילדים, יתבצע בצפון עזה מ-9 עד 11 בספטמבר. ארגון יוניסף מדווח שכל 1.6 מיליוני מנות החיסון החי-המוחלש הניתן בבליעה (nOPV2) הדרושות לחיסון כל הילדים בני פחות מעשר הובאו לעזה, לאחר שהמשלוח השני הגיע ב-3 בספטמבר.
• פינויים רפואיים של מטופלים חולים ופצועים במצב קריטי אל מחוץ לעזה עדיין מוקפאים ברובם מאז סגירת מעבר רפיח, ב-7 במאי, למעט קומץ מקרים חריגים שהורשו לצאת את עזה בחודשים האחרונים. ארגון הבריאות העולמי מדווח שב-15 באוגוסט פונו 11 ילדים חולי סרטן, עם 17 מלווים, לירדן דרך מעבר כרם שלום. עוד חמישה ילדים חולי סרטן ושני ילדים שגפיהם נקטעו, יחד עם עשרה מלווים, פונו מהרצועה ב-26 באוגוסט. ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי בסך הכול, מאז 7 במאי פונו מעזה רק 124 מטופלים עם 137 מלווים, בעוד מעריכים כי 12 אלף מטופלים לא הצליחו לצאת מאז כדי לקבל בחו"ל את הטיפול הרפואי הדרוש להם בדחיפות. כוח המשימה לענייני בריאות הזהיר שללא מנגנון שיטתי לפינוי רפואי של מטופלים חולים ופצועים קשה אל מחוץ לעזה, רשימת ההמתנה "רק מתארכת בעוד שמצבם הקליני של רבים מהם ממשיך להידרדר."
• ההסלמה המתמשכת במעשי האיבה יוצרת זיהום נרחב בנפלי תחמושת. אף שמספרם המדויק של הנפגעים כתוצאה מנפלי תחמושת אינו ידוע, לדברי ארגונים הומניטריים שותפים, כבר היו מקרים של בני אדם שמתו כתוצאה מפיצוץ של נפלי תחמושת. ב-3 בספטמבר, על פי דיווחים, ילדה פלסטינית נפצעה באופן אנוש מפיצוץ של נפל תחמושת בדרום-מערב ח'אן יונס, ומתה מפצעיה ב-4 בספטמבר. ילדים מצויים בסיכון מוגבר של חשיפה לנפלי תחמושת, מפני שבדרך כלל הם משחקים בחוץ, נוטים לחפש גרוטאות מתכת במצבורי אשפה והריסות, ואינם מודעים לסכנות של נפלי התחמושת. למרות מאמצים מתמשכים של ארגונים הומניטריים שותפים לנהל – פנים אל פנים ובאופן דיגיטלי – מסעות הסברה על הסכנות של נפלי תחמושת, הרשויות הישראליות מסרבות להתיר להכניס לרצועת עזה חומר חינוכי וכן ציוד בתקן מינימום לפינוי נפלי תחמושת, ובכך הן מגבילות את היכולת לתת מענה בתחום פינוי המוקשים. יתרה מכך, על פי מערכת המעקב של כוח המשימה לענייני הגנה, פינוי מוקשים עדיין הינו אחד הצרכים החיוניים ביותר לקיום פעילויות חירום מצילות-חיים. בסקר שניהל כוח המשימה ביחס לחודשים יולי ואוגוסט, נמצא כי 89% מהמשיבים לא קיבלו בקהילתם חומרי הסברה על הסכנות של נפלי תחמושת, ו-72% לא ידעו היכן לדווח על גילוי של נפל תחמושת או על תקרית שבה נפגע אדם מנפל תחמושת. למרות מאמציו המתמשכים של כוח המשימה להגביר מודעות, בשל היעדר חומרים ושורה של פקודות פינוי ישראליות נאלץ כוח המשימה להקפיא באופן זמני את מפגשי ההסברה פנים אל פנים בדבר הסכנות של נפלי תחמושת לאחר פקודות הפינוי בדיר אל-בלח ובח'אן יונס. ההגבלות המוטלות על מאמציהם של ארגונים הומניטריים שותפים לסייע לתוכניות הקשורות בפינוי מוקשים יגבירו עוד יותר את הסכנה לחייהם של בני אדם.
• מצב הביטחון התזונתי ברצועת עזה הולך ומידרדר, בשל המחסור הקריטי במוצרי סיוע, וכן מעשי האיבה המתמשכים, הרס כבישים, הגבלת גישה וקריסת החוק והסדר. למרות מאמציהם המתמשכים של ארגונים הומניטריים שותפים, בחודש אוגוסט לא קיבלו יותר ממיליון בני אדם בדרום ובמרכז עזה מנות מזון כלשהן; בסבב החלוקה בספטמבר יוכלו משפחות לקבל רק חבילת מזון אחת. בצפון עזה הוקפאה חלוקת המזון ביולי ובאוגוסט בשל פקודות הפינוי בעיר עזה ובנפת צפון עזה. כתוצאה מכך תקבל כל משפחה הקצבה חודשית של שתי חבילות מזון, למעט קמח, שמאפיות נמצאות בקדימות לקבלתו. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, נכון ל-2 בספטמבר, 14 מאפיות הנתמכות על ידי ארגונים הומניטריים שותפים היו כשירות לפעולה, בהן ארבע בעיר עזה, שתיים בג'באליה, שבע בדיר אל-בלח ומאפייה אחת בח'אן יונס, שנפתחה מחדש לאחרונה אחרי שהייתה סגורה כמעט שמונה חודשים בשל מעשי האיבה. פקודות הפינוי הישראליות הרבות אילצו כ-70 מטבחים להשעות אספקה של ארוחות מבושלות או לעבור למקום אחר. כתוצאה מכך, עד לסוף אוגוסט סופקו מדי יום למשפחות ברחבי רצועת עזה כ-450 אלף ארוחות מבושלות שהוכנו ב-130 מטבחים, ירידה של 35% לעומת עד 700 אלף ארוחות שהוכנו ביותר מ-200 מטבחים בתחילת יולי.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מודאג לנוכח העלייה העצומה בעלויות של מוצרי היגיינה בסיסיים. לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, ביולי התייקר מחיר הסבון ב-1,177%, ומחיר השמפו התייקר ב-490%, לעומת יולי 2023. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הזהיר שהיעדר פריטי היגיינה במחיר בר השגה, יחד עם גישה מוגבלת למים נקיים ולמתקני תברואה, מהווה סיכון גובר להשלכות בריאותיות חמורות. הדבר נכון במיוחד לגבי משפחות שנעקרו, משום שהן מתמודדות עם קשיים קיצוניים בשמירה על היגיינה בסיסית במחסים ובאתרי עקירה שבהם שוררת צפיפות-יתר, בעוד שלמתקנים קריטיים – כמו מרכזי בריאות, מטבחים קהילתיים, מרחבים להגנה על ילדים, מרכזי תזונה ובתי ספר – אין את הכלים הבסיסיים להבטיח תנאים סניטריים ובטוחים. יש להניח שבעונת החורף יידרדרו תנאים אלה עוד יותר.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מנסים לשקם בארות שניזוקו בשל הלחימה בדיר אל-בלח. ב-26 באוגוסט גרמו פקודות פינוי ישראליות בדיר אל-בלח לאובדן הגישה אל 15 מתוך 18 בארות מי תהום, ועקב כך פחתה תפוקת מי התהום ביתרת החודש ב-75% (מ-12 אלף ל-3,000 מטר מעוקב ביום). מרגע שיכלו לחזור לחלקים מהשטח המפונה, זיהו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה שמונה בארות שניזוקו באופן משמעותי, שארבע מהן לא ניתן לשקם כרגע. נעשות תוכניות להשתמש בחומרים שחולצו מארבע הבארות ההרוסות כדי לתקן את ארבע הבארות הנותרות. ההשלכות לטווח הארוך על יכולת הפקת המים בדיר אל-בלח עדיין נאמדות. למרות פקודות הפינוי וההרס הנרחב של מתקני מים, תברואה והיגיינה, כוח המשימה דיווח שמ-19 באוגוסט ועד 1 בספטמבר הופקו מדי יום בממוצע ברחבי רצועת עזה 114,901 מטר מעוקב של מים בטוחים לשתייה ומים לשימוש ביתי. נפח זה מייצג כ-30% מקיבולת ההפקה הפוטנציאלית, 378,500 מטר מעוקב ביום, ומותיר מאות אלפי בני אדם בלא משאבי מים מספיקים. כן מציין כוח המשימה קושי נוסף – אובדן של מים גם בשל דליפות ונזק לתשתית, ושפיכה של מים במהלך ההובלה ובנקודות איסוף. בהתפתחות חיובית, בין 19 באוגוסט ל-1 בספטמבר הוכפל נפח המים המועברים במכליות לכדי 13,881 מטר מעוקב ביום. למרות הגידול המשמעותי במאמצי ההובלה במכליות, המחסור בדלק וגודש התנועה העקבי באזור אל-מוואסי, שבו חיים אלפי עקורים, ממשיכים לפגוע ביעילות של חלוקת המים.

מימון

• נכון ל-5 בספטמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.60 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (48%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (*הנתון 2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• במהלך יולי 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 93 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 79.7 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 52 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-32 מתוך 64 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים בכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.