עדכון מצב הומניטרי מס' 218 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-18 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• על פי נתונים חדשים שפרסם משרד הבריאות בעזה, מתוך 34,344 הרוגים שכל המידע על זהותם נרשם נכון ל-31 באוגוסט, יותר מ-11 אלף היו ילדים.
• גורמים הומניטריים המתמחים בבריאות, מים, תברואה והיגיינה קוראים בדחיפות למתן גישה מוגברת לסבון, חומרי ניקוי וחומרי ניקיון אחרים, במאמץ להיאבק בשלשול ובזיהומי עור.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-23 ביולי מוערך כי לכ-22,500 בני אדם שנפצעו – רבע מכלל הפצועים שעליהם דיווח משרד הבריאות – נגרמו פציעות משנות-חיים המצריכות שיקום.
• שורה של פקודות פינוי ישראליות שניתנו בחודשים האחרונים עיכבו או קטעו את התמיכה בבני אדם המתמודדים עם אלימות מבוססת-מגדר, לרבות טיפול רפואי לשורדות אלימות מבוססת-מגדר, משום שכפו על נקודות מתן שירות להיסגר או לעבור למיקום אחר.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר והיבשה ברחבי מרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על פעולות קרקעיות, במיוחד בבית חנון, בדרום-מערב העיר עזה, במזרח ח'אן יונס ודיר אל-בלח ובמזרח וכן בדרום רפיח, לצד לחימה וכבדה וכן ירי רקטות על ידי פלסטינים לישראל.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 12 ו-16 בספטמבר נהרגו בעזה 108 פלסטינים, ו-288 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 בספטמבר 2024 נהרגו בעזה לפחות 41,226 פלסטינים, ו-95,413 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות מתעד את מלוא הפרטים המזהים של הנפגעים ולאחרונה הוא פרסם פילוח של 34,344 מתוך 40,738 ההרוגים, שמשרד הבריאות תיעד את פרטיהם במלואם עד 31 באוגוסט (נתונים אלה זמינים גם לקריאה מקוונת בדשבורד המואחד של כוח המשימה לענייני בריאות, כאן); לדברי משרד הבריאות, דווח כי הרוגים כללו 11,355 ילדים, 6,297 נשים, 2,955 קשישים ו-13,737 גברים. משרד הבריאות ממשיך בתהליך התיעוד.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווח עליהן בין 12 ל-14 בספטמבר:
  • ב-12 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם ארבע נשים, ילדה וילד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בצפון א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-12 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד בית החולים האירופי במזרח ח'אן יונס.
  • ב-13 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שני גברים, אישה אחת ושני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-מוואסי, במערב רפיח.
  • ב-14 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ואישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד בית הספר א-שג'אעייה באזור א-תופאח, מצפון-מזרח לעיר עזה.
  • ב-14 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במתקן למילוי דלק ליד בית הספר דאר אל-ארקם באזור א-נאסר, מצפון-מערב לעיר עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 13 ו-16 בספטמבר, לדברי הצבא הישראלי, לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 בספטמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,542 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר ומייד לאחריו. נתון זה כולל 342 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,281 חיילים ישראלים.
• בניתוח שנעשה לאחרונה מעריך ארגון הבריאות העולמי כי לפחות 22,500 בני אדם - שהם רבע מכלל הפצועים שמשרד הבריאות בעזה דיווח עליהם עד 23 ביולי – סובלים מפציעות משנות-חיים שיצריכו שירותי שיקום "כעת ובמשך שנים בעתיד". הגורם העיקרי לצרכים שיקומיים ארוכי-טווח הן פציעות גפיים קשות, שמוערך כי מספרן נע בין 13,455 ל-17,550. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי מעריך שמספר קטיעות הגפיים הינו בין 3,000 ל-4,000, בנוסף על כ-2,000 פגיעות בחוט השדרה ופגיעות מוחיות טראומטיות, ולפחות 2,000 כוויות קשות. על רקע של מערכת בריאות ממוטטת, "שירותי שיקום אקוטיים סובלים משיבושים קשים וטיפול מומחים בפציעות מורכבות איננו זמין, מצב המעמיד את חיי המטופלים בסכנה", הזהיר ארגון הבריאות העולמי. המרכז היחיד בעזה לשחזור גפיים ושיקומם, הממוקם במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, חדל לתפקד בדצמבר 2023, וניזוק בפברואר 2024. רוב עובדי השיקום בעזה נעקרו ועל פי דיווחים, נכון ל-10 במאי נהרגו 39 פיזיותרפיסטים. אין בנמצא שירותי שיקום והתאמת פרוטזות באשפוז, ואפילו מתקני העזר הבסיסיים ביותר, כמו כיסאות גלגלים וקביים, חסרים בשל זרימת הסיוע המוגבלת. עוד לפני סבב ההסלמה האחרון חיו עשרות אלפי פלסטינים ברצועה עם מחלות רקע כרוניות ולקויות קודמות, כך שהצורך לשלב את שירותי השיקום במענה המתמשך הינו קריטי עוד יותר. מעבר להיעדר אפשרויות לטיפול בטראומה חריפה, גם המלאי של סוגי האספקה הרפואית החיוניים ביותר בעזה ממשיך להתרוקן, בשל המכשולים המתמשכים הפוגעים בכניסת סיוע. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, מתקני בריאות הציבור בדרום עזה מדווחים על חוסר של יותר מ-70% מפריטי בריאות חיוניים, לרבות מוצרי תזונה, ערכות ספירת דם מלאה וציוד מעבדה.
• ב-14 בספטמבר פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי לשלוש שכונות במרכז בית לאהיא שבצפון עזה. בפקודה נאמר כי ניתנה לאחר שמן האזור נורו רקטות אל ישראל, וכי הפקודות אינן חלות על מתקני בריאות בשכונות. לדברי קבוצת העבודה לניהול אתרים, פקודה זו פוגעת בשני אתרי עקורים קולקטיביים ובאתר מאולתר אחד, שבהם שוהים בסך הכול 850 בני אדם. מיפוי ראשוני מצביע על כך שלפני 7 באוקטובר גרו באזורים אלה יותר מ-17,500 בני אדם, שעל פי דיווחים רובם אולצו לעזוב את האזור בשל מעשי איבה מתמשכים ופקודות פינוי קודמות, שהאחרונות מהן שפגעו בשכונות אלה ניתנו ב-7 וב-16 באוגוסט. מתן מתמשך של פקודות פינוי המוניות, בלי לוודא שלעקורים יהיו מקומות בטוחים ונאותים לשהות בהם, מחריף את המשבר ההומניטרי עבור מאות אלפי בני אדם, במיוחד מי שנעקרים בכפייה שוב ושוב. נכון ל-16 בספטמבר יותר מ-55 פקודות פינוי עדיין בתוקף, והן חלות על כ-86% משטח עזה.
• עקירות חוזרות ונשנות בכפייה הביאו לפירוד בין בני משפחה ולשחיקה של מערכות הגנה חברתיות, במיוחד עבור נשים וילדים בעזה. לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, תופעות אלה, יחד עם היעדר אכיפת חוק, חושפות נשים וילדים לסיכונים מוגברים של אלימות, לרבות אלימות מבוססת-מגדר. בנוסף, צפיפות-היתר החמורה במחסים, יחד עם תנאי מים ותברואה מחרידים והמחסור הקשה בסבון ובמוצרי היגיינה (ראו להלן) שוללים מנשים ומילדות את פרטיותן וכבודן, ובה בעת עושים אותן פגיעות יותר לזיהומים ולמחלות. למרות העלייה הבולטת בצרכים, עובדי סיוע מתמודדים עם קשיים כבירים במאמציהם להגיע לנשים וילדות. פקודות הפינוי הישראליות הרבות שניתנו בחודשים האחרונים אילצו נקודת למתן מענה על אלימות מבוססת-מגדר להיסגר או לעבור למקומות אחרים, ובה בעת גרמו לעקירה של המטופלות, לקשיים באיתורן ובסופו של דבר לעיכוב או קטיעה של מתן השירותים, לרבות טיפול רפואי לשורדות אלימות מבוססת-מגדר. המחסור באוהלים ובמתקנים שניתן להפוך למרחבים תפעוליים בטוחים פוגע גם במאמצי ארגונים שותפים להרחיב את שירותי המניעה ומתן המענה במקרי אלימות מבוססת-מגדר, לרבות ניהול תיקי טיפול ומתן תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית על ידי מומחים. את המכשולים האלה מחריפה חיבור לא יציב לאינטרנט וההפסקה המתמשכת של אספקת החשמל, המגבילים גם את המאמצים לפעול יחד עם הקהילות, לחזק ערוצי הפניה למענה על אלימות מבוססת-מגדר ולהרחיב פעילויות הגנתיות.
• עונת הגשמים הקרבה, יחד עם תנאי המחסה הירודים ממילא בעזה, מצריכה התערבויות מיידיות ואינטנסיביות. לנוכח היקפו העצום של ההרס לאזורים עירוניים, כבישים וסוגי תשתית חיוניים השנה, ניתן לצפות שדפוסי ההצפות יהיו בלתי ניתנים לחיזוי והרסניים עבור מי שמבקשים לעצמם מחסה. רוב העקורים שוהים במחסים מאולתרים קטנים ששוררת בהם צפיפות-יתר, באתרים שבנו בעצמם, המקורים לרוב ביריעות פלסטיק בלויות, והיתר חיים באוהלים, שברבים מהם שוררת צפיפות-יתר. אחרים מצאו מחסה במבנים שניזוקו או שבנייתם טרם הושלמה, אשר אינם בטוחים למגורים. כוח המשימה לענייני מחסה דיווח ש-1.13 מיליון בני אדם זקוקים לערכות איטום עבור מחסים מאותרים או אוהלים, ו-1.34 מיליון בני אדם זקוקים לערכות מצעים. למרות המאמצים המתמשכים להכניס לעזה פריטי מחסה, בדרום – שבו שוהים כרגע רוב רובם של העקורים – 760 אלף בני אדם לא יוכלו לקבל סיוע. היות שבאוגוסט הוכנסו לעזה מדי שבוע פריטים המשמשים למחסה בנפח של שני מטעני משאית בלבד, כוח המשימה לענייני מחסה מעריך כי ארגונים שותפים יזדקקו לשנתיים כדי למסור את הכמות המקבילה של החומרים הבסיסיים ביותר לאיטום מפני גשמים, הדרושים כעת. בדרום עזה יש לחלק לפחות 25 אלף ערכות איטום (25 מטעני משאית) בשבוע, כדי שבני אדם יקבלו את התמיכה הנחוצה לפני בוא המשקעים המרובים והטמפרטורות הנמוכות, בחודש בנובמבר.
• ב-13 בספטמבר פרסמו כוחו המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ובריאות קריאה דחופה בנושא היעדר הגישה לסבון, שמפו וחומרי ניקוי הדרושים למאבק בשלשול ובזיהומי עור בעזה. ההגבלות המתמשכות שהרשויות הישראליות מטילות על הכנסת סוגי אספקה חיוניים מזיקות במיוחד לילדים, לנשים הרות ולבני אדם שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, ומגבירות את הדחק והחרדה במחסים הסובלים מצפיפות-יתר. נכון לעכשיו, שמפו, חומרי ניקוי (כולל סבון כביסה) וסבון כלים נוזלי חסרים ברובם בשוק. כתוצאה מכך, מטבחים קהילתיים אינם יכולים לנקות כראוי סירי בישול, מחסים אינם נקיים ומשפחות מתקשות לכבס את בגדיהן, לשטוף ירקות וכלי בישול או להתקלח. גם מתקני בריאות מתקשים למצוא חומרי ניקוי החיוניים להגנה על מטופלים, אנשי סגל ומטפלים. כוחות המשימה הדגישו ששטיפת ידיים בסבון חיונית למניעת מחלות ויכולה לצמצם שלשול בעד 40%, וזיהומים במערכת הנשימה בכ-20%. אולם סבון אינו זמין ברובו, או שהוא נמכר במחירים שאינם בני השגה.
• מעשי איבה מתמשכים, הגבלות גישה ונזק לתשתית, לצד המצב הביטחוני המידרדר, לרבות ביזה ופקודות פינוי ישראליות תכופות, חוסמים מתן סיוע מציל-חיים ברחבי רצועת עזה. בין 1 ל-15 בספטמבר אופשרו רק 34 (39%) מ-94 המשלחות ההומניטריות המתוכננות שתואמו עם הרשויות הישראליות עבור צפון עזה, ובקשות הגישה של 25 משלחות (27%) נענו בסירוב. בדרום עזה, מתוך 243 תנועות הומניטריות מתואמות אופשרו 129 (53%), ובקשות הגישה עבור 41 (17%) נענו בסירוב. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לא הצליח להגיע לצפון עזה זה 28 יום. סירובים או עיכובים מצד הרשויות הישראליות, לצד מכשולים אחרים, מונעים ממשלחות הומניטריות לאמוד צרכים, לתאם סוגי מענה, לשנע אספקה ולהתכונן לקראת העונה הגשומה בצפון הרצועה. שיירות סיוע מהוות יעד לירי או חשופות באופנים אחרים לתנאים מסכני-חיים, נעצרות או מעוכבות למשך שעות באזורי לחימה. הגישה המוגבלת לצפון עזה ממשיכה לפגוע במאות אלפי בני אדם פגיעים וחלשים ומותירה אותם בתנאים מחרידים, כשהם סובלים ממחסור חמור באספקה חיונית ומגישה מוגבלת לשירותים בסיסיים.

מימון

• נכון ל-16 בספטמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.61 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (47%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (*הנתון 2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• במהלך אוגוסט 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 93 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 79.7 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 52 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-32 מתוך 64 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים בכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.