עדכון מצב הומניטרי מס' 227 | רצועת עזה

החל ב-4 באוקטובר, עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה ממשיך להתפרסם מדי שבועיים ביום רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-10 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• פקודות פינוי חדשות שניתנו על ידי הצבא הישראלי פוגעות במאות אלפי בני אדם ובעשרות מתקנים הומניטריים; לפחות 70 אלף בני אדם נעקרו, וקיים סיכון גובר שהגישה ההומניטרית תוגבל עוד יותר, במיוחד בין דרום עזה לצפונה.
• הצבא הישראלי פתח במבצע צבאי בצפון עזה, והאזור נעשה מבודד ומנותק יותר ויותר.
• יוניסף מדווח כי נפח האספקה המסחרית וההומניטרית שהוכנסה לעזה בספטמבר היה הנמוך ביותר מאז מרס 2024 לפחות, ולווה בצניחה במגוון התזונתי בתפריטם של ילדים בני 23-6 חודשים ושל נשים הרות ומיניקות.
• כמעט 68% מהאדמות החקלאיות לגידול יבולים בעזה ניזוקו, נזק המגביר את הסכנה המיידית של רעב המוני ומסכן את פוטנציאל ייצור המזון כעת ובעתיד.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בין 5 ל-7 באוקטובר פרסמו כוחות ישראליים פקודות פינוי לאזורים בצפון נפת דיר אל-בלח, בנפת צפון עזה ובנפת עזה, בצעד שהזכיר לתושבים כי אזורים אלה עדיין נחשבים אזורי לחימה פעילים, וכן לאזורים בח׳אן יונס (מידע נוסף זמין להלן). ב-6 באוקטובר הודיע הצבא הישראל כי לילה קודם לכן החל מבצע צבאי בג'באליה, ודווח על לחימה עזה המתנהלת בשטח. כן דווח על ירי רקטות לעבר ישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. ב-7 באוקטובר אמר משרד זכויות האדם כי "המתקפות בצפון עזה, יחד עם פקודות פינוי המוניות, שאינן עולות בקנה אחד עם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מעוררות חששות כבדים בדבר עקירה בכפייה והעברה בכפייה של פלסטינים תושבי עזה."
• בהודעה לציון מלאות שנה למתקפת 7 באוקטובר בישראל ולהסלמה במעשי האיבה בעזה, אמרה ג'ויס מסויה, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים והמתאמת של סיוע החירום בפועל כי "אין שום נתונים סטטיסטייים או מילים שיכולים לשקף את מלוא היקף ההרס הפיזי, הנפשי והחברתי שהתרחש", והדגישה כי "אנחנו יודעים מה צריך לקרות: יש לשחרר את בני הערובה ולהתייחס אליהם באופן אנושי. יש להגן על אזרחים ולתת מענה לצורכיהם החיוניים. יש לשחרר פלסטינים המוחזקים במעצר שרירותי. יש להבטיח את שלומם של עובדים הומניטריים ולאפשר להם לבצע את עבודתם. יש למצות את הדין עם כל מי שמבצעים הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ויש לעצור את המתקפה על עזה."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 4 ו-7 באוקטובר נהרגו בעזה 163 פלסטינים, ו-737 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 באוקטובר 2024 נהרגו בעזה לפחות 41,965 פלסטינים, ו-97,590 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות שדווח עליהן בין 4 ל-6 באוקטובר:
  • ב-4 באוקטובר, בשעה 14:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמש פלסטיניות ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-4 באוקטובר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה א-שאטי, בעיר עזה.
  • ב-4 באוקטובר, בשעה 23:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית מצפון-מזרח למחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-5 באוקטובר, בשעה 8:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם במזרח בית חנון, בנפת צפון עזה.
  • ב-5 באוקטובר, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בעיירה ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-5 באוקטובר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ממערב למחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-5 באוקטובר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים ושתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-6 באוקטובר, בשעה 2:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים 21 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במסגד חללי אל-אקצא מול בית החולים אל-אקצא, בדיר אל-בלח.
  • ב-6 באוקטובר, בשעה 14:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ילדה אחת, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-שאטי ממערב לעיר עזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה כי בני אדם נוספים עדיין לכודים מתחת להריסות.
• בין שעות אחר הצהריים של 4 ו-8 באוקטובר, לדברי הצבא הישראלי, נהרג בעזה חייל ישראלי, וחייל נוסף מת מפצעים שנגרמו לו בעזה ביוני 2024. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 באוקטובר 2024 נהרגו יותר מ-1,548 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 348 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,299 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• בין 5 ל-7 באוקטובר פרסם הצבא הישראלי ארבע פקודות פינוי חדשות עבור: 11 גושי מבנים במחנות הפליטים אל-בורייג' וא-נוסייראת בצפון דיר אל-בלח; נפות עזה וצפון עזה; 31 שכונות בנפת צפון עזה, לרבות בית חנון, ג'באליה ובית לאהיא; ושמונה שכונות בח'אן יונס. התושבים הצטוו לעבור מייד לאזור אל-מוואסי שממערב לח'אן יונס, בדרום עזה. על פי אותן הודעות שפרסם הצבא הישראלי, האזור שיועד לשהות של אזרחים (אל-מוואסי) הורחב תחילה ב-10.71 קמ"ר, ולאחר מכן צומצם ב-1.4 קמ"ר. נכון ל-4 באוקטובר, גודלו של האזור שהוגדר על ידי ישראל כשטח שאזרחים אמורים לעבור אליו מוערך בכ-57 קמ"ר, שהם כ-15% משטחה של רצועת עזה. כרגע, כלל האזור שעליו חלות פקודות פינוי ברצועת עזה, למעט הפקודות שבוטלו, מהווה כ-84% מרצועת עזה.
• פקודות אלה פוגעות במאות אלפי בני אדם, במיוחד בצפון עזה, שבה מופעל על יותר מ-400 אלף בני אדם לחץ לנוע דרומה לאל-מוואסי, אזור שמלכתחילה הוא צפוף מאוד ונעדר שירותים בסיסיים. גם הגישה ההומניטרית, במיוחד בין דרום לצפון עזה, בסכנה שתוגבל עוד יותר, וכך גם הנגישות והתפקוד של מתקנים הומניטריים מרכזיים בתוך האזורים שיועדו לפינוי. הערכות ראשוניות של קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים מצביעות על כך שכ-50 אלף בני אדם כבר נעו מצפון עזה לעבר העיר עזה, ויותר מ-20 אלף בני אדם נעו ממחנות הפליטים א-נוסייראת ואל-בורייג' לדרום דיר אל-בלח ולח'אן יונס. בנוסף מדווחת קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים כי לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, באזורים שנפגעו כעת מן הפקודות האלה מצאים 12 אתרי עקורים בצפון דיר אל-בלח, וכך גם יותר מ-300 מטופלים בבית החולים האינדונזי, בית החולים כמאל עדואן ובית החולים אל-עודה בנפת צפון עזה, ועשרות מתקנים המציעים שירותים חיוניים בתחומי הבריאות, המים, ההיגיינה, התברואה והחינוך.
• באופן כללי, ארגון הבריאות העולמי מדווח שעשרה בתי חולים, שלהם קיבולת מצטברת של 730 מיטות, 19 מרכזי רפואה ראשונית ו-32 מוקדים רפואיים בנפות צפון עזה ועזה עלולים להיפגע בשל המצב המתפתח. אם ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו לא יוכלו לשמר את אספקת הדלק למתקנים אלה, ייתכן שיהיה צורך להפסיק באופן פתאומי מתן שירותי בריאות חיוניים ביחידות טיפול נמרץ, חדרי ניתוח, מחלקות יולדות, יחידות דיאליזה וחדרי מיון. בנוסף על כך, יש לספק למתקנים אלה מייד אספקה רפואית ותרופות חיוניות, לרבות פריטים חד-פעמיים לטיפול בטראומה ותרופות עבור מטופלים החולים במחלות לא מידבקות. בשל המחסור החמור במנות דם, ב-7 באוקטובר פנה משרד הבריאות בקריאה לבני האדם בצפון עזה לתרום דם בדחיפות, בחדר המיון של בית החולים א-שיפא או במרכז הרפואי א-סחאבה.
• ארגון יוניסף (קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים) מדווח כי נפח האספקה – הן מסחרית והן הומניטרית - שהוכנסה לעזה בספטמבר היה הנמוך ביותר מאז מרס 2024 לפחות, וציין כי המצב צפוי להידרדר עוד יותר. סקר שביצע יוניסף באמצע ספטמבר, שבו השתתפו יותר מ-2,500 בני אדם שקיבלו סיוע הומניטרי במזומן, מראה כי הן זמינות הסחורות והן המגוון התזונתי בתפריטם של ילדים בני 23-6 חודשים ושל נשים הרות ומיניקות הצטמצם בכל רחבי עזה בהשוואה ליולי. על פי התשובות לסקר, יותר מ-35% מהילדים ו-40% מהנשים ההרות והמיניקות אכלו ביום שקדם לסקר מזון מסוג אחד בלבד, ו-30% בשתי הקבוצות צרכו רק שני סוגי מזון. יתרה מכך, רק 5% מהנשים ההרות והמיניקות צרכו מוצרי חלב, ו-6% מהילדים אכלו בשר כלשהו; בצפון עזה צנחו נתונים אלה לכדי 1% מן המיניקות שצרכו מוצרי חלב, ו-3% מהילדים שאכלו בשר כלשהו. יתר על כן, הסקר, שהשלימו אותו ביקורים של הסוקרים בשווקים, הראה עליות נוספות במחירי פריטי מזון בסיסיים בצפון עזה. כך למשל, אורז ושמן צמחי עולים כעת בצפון עזה יותר מחמישה דולר לק"ג או לליטר, בעוד בדיר אל-בלח ובח'אן יונס מחירם יותר בר השגה (פחות משני דולר לק"ג אורז ו-2.5 דולר לליטר שמן).
• לדברי תוכנית המזון העולמית, בנפות הצפוניות פריטי המזון היחידים הזמינים בקלות בשווקים הם קמח ושימורי מזון. מוצרי חלב אינם זמינים כלל, וקיים מחסור חמור בירקות, פירות, ביצים ושמן צמחי, הנמכרים במחיר גבוה מאוד. פריטי מזון אחרים, כמו קטניות ואורז, זמינים במידה בינונית. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס קמח, שימורי מזון, אורז, קטניות ושמן צמחי עדיין זמינים. עם זאת, יש מחסור מתון בירקות ובביצים, ומחסור חמור במוצרי חלב. דיווחים באמצעי תקשורת מראים כי הזינוק במחירי סחורות בשוק נובע בחלקו מהעלייה הגבוה מאוד בעלויות היבוא של אספקה מסחרית, לרבות מחירם הגבוה של היתרי יבוא, עלויות תובלה והשכר המשולם לחברות אבטחה פרטיות כדי לאבטח את המשאיות מפני ביזה, על רקע קריסת החוק והסדר. העלויות האלה מגלגלות הלאה אל הצרכנים. ניתוח שארגון Christian Aid ערך בשלהי אוגוסט בצפון עזה מראה שבעוד שמחיריהם של מזונות יסוד מסוימים כמו לחם וקמח ירד מאז מרס, מחיריהם של מזונות אחרים המשיכו לנסוק – בצל, למשל, נמכר במחיר גבוה ב-700% ממחירו חמישה חודשים קודם לכן, ומוצרים מסוימים, כמו עופות, תמרים או בקבוקי מים אינם זמינים, כך שבני אדם נאלצים לקנות מי שתייה ממכליות.
• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, גז לבישול לא הוכנס לצפון הרצועה כלל במשך 12 חודשים רצופים, ואילו המחיר שבו נמכר עץ לבעירה בשווקים מציב אותו מעבר להישג ידם של מרבית משקי הבית. תוכנית המזון העולמית מדווחת כי העץ לבעירה הנמכר בשווקים נלקח משרידיהם של בתים הרוסים, ריהוט ועמודי חשמל, ומחירו הגבוה יחסית, יחד עם מחסור חמור בגז, "הודף בני אדם רבים יותר ויותר לעוני אנרגטי." כל זה ממשיך לאלץ משפחות עקורות, הנמנות עם בני האדם הפגיעים והחלשים ביותר, לבשל על מדורות של עץ ופלסטיק ממצבורי אשפה. נוהג זה אינו מאפשר להכין מזון כראוי, מחריף סיכונים בריאותיים ויוצר סכנות סביבתיות, לרבות סכנת שריפות באתרי אוהלים שבהם שוררת צפיפות-יתר קשה.
• אומדן הנזקים האחרון המבוסס על צילומי לוויין שערכו ארגון המזון והחקלאות ומכון הלוויינים של האו"ם מראה כי נכון ל-1 בספטמבר, 67.6% מהאדמות המשמשות לגידול יבולים בעזה ניזוקו, לעומת 57.3% במאי ו-42.6% בפברואר 2024. נכון לעכשיו, שיעור הנזק בנפת צפון עזה הוא הגבוה ביותר מכל הנפות (78.2%). בנוסף, יותר מ-71% מהפרדסים וגידולי העצים האחרים, 67% מגידולי השדה ו-58.5% מהירקות ניזוקו. עקבות שכלי רכב כבדים חרצו בקרקע, הרס, הפגזות ולחצים אחרים הקשורים לסכסוך גרמו גם הם נזק משמעותי לתשתית החקלאית של עזה – בסך הכול ניזוקו 1,188 מתוך 2,261 בארות חקלאיות (52.5%) ויותר מ-44% מהחממות. יתרה מכך, תשתית הנמל וכלי השיט בעיר עזה הושמדו ברובם באוקטובר 2023 ועדיין אינם מתפקדים, מצב שנודעות לו השלכות קשות מאוד על המסחר והמחייה.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש כי ההכנסה של כמויות מוגבלות באופן קיצוני של דשנים ותשומות אחרות לגידול בעלי חיים ויבולים אל תוך הרצועה ממשיכה להוות מכשול מרכזי, הפוגע בשיקום ייצור המזון המקומי בעזה. פעילויות חקלאיות – לרבות גינון בקנה מידה קטן, החיוני לקידום המגוון התזונתי – עדיין מוקפאות ברובן. כל זאת, יחד עם "הרמות חסרות התקדים" של הנזק החקלאי בעזה, "מעורר חששות חמורים בדבר הפוטנציאל לייצור מזון כעת ובעתיד" ו"מחריף את הסכנה הקרובה של רעב המוני בכל רצועת עזה," הדגישה סמנכ"לית ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, בת בצ'דול.
• על רצועת עזה עברה שנה של משבר הומניטרי, שאילץ את עובדי הקו הראשון בתחומי ההגנה האזרחית, הבריאות והסיוע להתמודד עם אתגרים עצומים. יותר מ-300 עובדי סיוע קיפחו את חייהם בעזה, רובם אנשי סגל של אונר"א, ובכך הפכה עזה למקום המסוכן ביותר בעולם עבור עובדי סיוע. מצבם של העובדים בתחום הבריאות חמור לא פחות; משרד הבריאות דיווח שבסך הכול נהרגו 986 עובדי בריאות, בהם כאלה הנספרים גם כעובדי סיוע. יתרה מכך, ההגנה האזרחית הפלסטינית, שנכון לעכשיו פועלת ב-20% מיכולתה, דיווחה כי 85 מאנשי הסגל שלה נהרגו, 292 אנשי סגל נוספים נפצעו, וב-14 מקרים נפגעו אנשי הסגל שלה בעת מילוי תפקידם. בנוסף דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי 52 כלי רכב של ההגנה האזרחית הפלסטינית נהרסו או ניזוקו, וכי בשל היעדר דלק וחלפים, לצד מגבלות גישה, יותר מ-15,600 קריאות לסיוע נותרו בלא מענה.

מימון

• נכון ל-8 באוקטובר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.72 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (50%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• במהלך ספטמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 77.5 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (90%) ובגדה המערבית (10%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 27 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-31 מתוך 60 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים בכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.