סיור של דיפלומטים בכפר כפל חארס (נפת סלפית) לקראת תחילת מסיק הזיתים 2024, שבו נסקרו קשיי הגישה והמאמצים למתן אותם. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
סיור של דיפלומטים בכפר כפל חארס (נפת סלפית) לקראת תחילת מסיק הזיתים 2024, שבו נסקרו קשיי הגישה והמאמצים למתן אותם. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

עדכון מצב הומניטרי מס' 228 | הגדה המערבית

מ-4 באוקטובר עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה ממשיך להתפרסם מדי שבועיים בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-15 באוקטובר.

דגשים עיקריים

  • כוחות ישראליים הרגו 24 פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, בהם 18 בתקיפה אווירית במחנה הפליטים טול כרם – התקרית הקטלנית ביותר בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים באופן שיטתי, בשנת 2005.
  • גישתם של כמעט 92 אלף בני אדם למים נקיים, לטיפול בשפכים ולפינוי אשפה מוצקה נפגעה בשל נזק שנגרם לתשתית במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים מאז 7 באוקטובר 2023; כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי יכולת המענה המוגבלת עלולה להגביר את הסיכון להצפות בחורף ולהוביל לסכנות חמורות לבריאות הציבור.
  • מאז תחילת 2024 נהרגו שלושה פלסטינים לאחר שהותקפו והוכו קשות על ידי כוחות ישראליים, בהם אדם בן 66 שהותקף במהלך התקופה הנסקרת, לעומת חמישה מקרים כאלה בעשרים השנה האחרונות.
  • המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש הוביל סיור דיפלומטי בכפר כפל חארס (נפת סלפית) לרגל תחילתה של עונת המסיק 2024, כדי להדגיש את קשיי הגישה והמאמצים למתן אותם.

עדכון מהרגע האחרון (אחרי 7 באוקטובר)

  • ב-8 וב-9 באוקטובר נהרגו חמישה פלסטינים מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית, אחד בכפר עקאבה (נפת טובאס) וארבעה במבצע שניהלו כוחות סמויים בעיר שכם.

התפתחויות הומניטריות (7-1 באוקטובר)

  • במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 24 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים. בנוסף על כך נפצעו 130 פלסטינים, בהם לפחות 16 ילדים ושישה פרמדיקים: 93 מכלל הפצועים נפגעו מידי כוחות ישראליים ו-37 מידי מתנחלים. בישראל נהרגו שישה ישראלים ואזרח זר אחד מידי שני פלסטינים מהגדה המערבית, שאחד מהם נהרג אף הוא. יש לציין כי 37% מכלל הפצועים במהלך התקופה הנסקרת נפגעו כשהותקפו והוכו על ידי כוחות ישראליים. מספר הפציעות כתוצאה מתקיפות ומכות שהצריכו התערבות רפואית, וכוללות מקרים חמורים כמו עצמות שבורות, גדל פי ארבעה אחרי 7 באוקטובר, לכמעט 800 עד עתה, לעומת כ-200 מקרים בשנה הקודמת.
  • להלן התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
    • ב-1 באוקטובר פשטו כוחות ישראליים סמויים על מחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם), ושם התקיימו חילופי אש בין כוחות ישראליים לבין פלסטינים. כוחות ישראליים ירו למוות באדם בן 24 ופצעו שישה פרמדיקים בתחמושת חיה. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, לאמבולנס אחד נגרם נזק, אש נפתחה על הצוותים שבתוכו, ובמשך יותר משעה מנעו מהם לפנות את הפצועים. לפחות 3,500 תלמידים ויותר מ-50 אנשי סגל של אונר"א היו לכודים במשך שעתיים בתוך בתי הספר, המרפאות והמשרדים שלהם במהלך המבצע.
    • ב-1 באוקטובר נהרגו שישה ישראלים ואזרח זר אחד, בהם נערה בת 17 ושתי נשים, ו-16 בני אדם אחרים נפצעו, בפיגוע ירי ודקירה שביצעו שני פלסטינים מהעיר חברון, שאחד מהם נהרג והשני נפצע ונעצר. לאחר מכן סגרו כוחות ישראליים את נקודות הכניסה והיציאה לעיר חברון וממנה למשך שלושה ימים.
    • נקבע מותם של שני פלסטינים בעת שהוחזקו במשמורת ישראל, לאחר שנפצעו אנושות ולאחר מכן נעצרו על ידי כוחות ישראליים. אחד מהם נפצע בחילופי אש עם כוחות ישראליים בעיר העתיקה של שכם ב-1 באוקטובר, והשני נפצע מידי כוחות ישראליים שכיתרו את ביתו בוואדי אל-פרעה (נפת טובאס) ב-5 באוקטובר. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, בתקרית בעיר העתיקה של שכם לא הורשו האמבולנסים שלה לתת טיפול רפואי חירום לפצוע בעת שנעצר.
    • ב-3 באוקטובר נהרגו 18 פלסטינים בתקיפה אווירית ישראלית על בניין מגורים במחנה הפליטים טול כרם, המאוכלס בצפיפות (נפת טול כרם). עם ההרוגים נמנו משפחה בת ארבע נפשות, לרבות שני ילדים, שחיו בבניין שהיה יעד לתקיפה, ילד נוסף ושלוש נשים. התקיפה האווירית גרמה להרס משמעותי, מאחר שלפחות טיל אחד חדר את גגו של בניין רב-קומות והתפוצץ בבית קפה הומה אדם בקומת הקרקע. ארבעה משקי בית של פליטים, המונים 118 בני אדם, בהם תשעה ילדים, נעקרו כתוצאה מכך. לדברי הצבא הישראלי, יעד התקיפה של מטוסי הקרב עמד בראש קבוצת חמושים בטול כרם, והוא נהרג יחד עם עוד שישה פעילים מרכזיים. זו הייתה התקרית הקטלנית ביותר בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים באופן שיטתי, בשנת 2005 – התקרית השנייה בגודלה מבחינת מספר ההרוגים התרחשה גם היא בשנת 2024, ונהרגו בה 14 פלסטינים במהלך מבצע בן 55 שעות במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם). ב-4 באוקטובר ציין משרד זכויות האדם כי תקיפה זו היא "חלק מדפוס מדאיג מאוד של שימוש לא חוקי בכוח שעושים ... [כוחות ישראליים] במהלך פעולות הנדמות למבצעים צבאיים בגדה המערבית, שגרמו לפגיעות נרחבות בפלסטינים ולנזק משמעותי למבנים ולתשתית," והוסיף כי "אסור שתקריות [מסוג זה] ינורמלו כשיטה קבילה לאכיפת חוק."
    • ב-7 באוקטובר נהרג פלסטיני בן 66 לאחר שהותקף והוכה על ידי כוחות ישראליים בתוך ביתו, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בדורא (נפת חברון). מאז תחילת 2024 נהרגו שלושה פלסטינים לאחר שהותקפו והוכו קשות בידי כוחות ישראליים, לעומת חמישה מקרים כאלה בעשרים השנה האחרונות.
    • ב-7 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים ילד פלסטיני בן 13 ופצעו 18 בני אדם אחרים, בהם לפחות תשעה ילדים, במהלך מבצע שנמשך 13 שעות במחנה הפליטים קלנדיה (נפת ירושלים). במהלך המבצע הציבו כוחות ישראליים צלפים על גגות, תקפו, היכו ועצרו 24 פלסטינים, פשטו על מספר בתים וגרמו להם נזק, וניהלו חילופי אש עם פלסטינים.
    • ב-3 באוקטובר ירו כוחות ישראליים למות בפלסטיני בן 23, לטענתם כיוון שנשא סכין ליד בסיס צבא מדרום לעיר חברון. על פי דיווחים, כוחות ישראליים עצרו שלושה עיתונאים פלסטינים בזירת התקרית ומחקו את צילומי הווידיאו שלהם לפני ששחררו אותם.
  • מבצעים חוזרים ונשנים שניהלו כוחות ישראליים מאז 7 באוקטובר, במיוחד במחנות פליטים בצפון הגדה המערבית, לא רק שהפכו לסיבה מרכזית לעקירה בגדה המערבית (ראו להלן), אלא גרמו נזק כבד מאוד לתשתית. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מבצעים שניהלו כוחות ישראליים כללו לעיתים תכופות שימוש בדחפורים, שגרמו נזק לחיבורי מים, פתחי ביוב, מכלי מים ומתקני היגיינה, הובילו להצפות ביוב במרחבים ציבוריים וקטעו את איסוף הפסולת המוצקה. בסך הכול הובילו מבצעים אלה להרס של צנרת מים, רשתות ביוב ומערכות ניקוז מי גשמים באורך יותר מ-20 קילומטר, היקף המהווה נטל כבד על יכולת המענה של אונר"א, ספקי שירותים מקומיים וארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה. כתוצאה מכך נפגעה גישתם של כמעט 92 אלף בני אדם למי שתייה נקיים, לטיפול בשפכים ולפינוי אשפה מוצקה, לרבות אלפי בני אדם שנותרו בלא גישה אמינה לשירותי מים ותברואה. התערבויות חירום שביצעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, כגון הובלת מים במכליות, חלוקת ערכות היגיינה ומכלי אגירת מים והקמת נקודות מים זמניות, טיפלו אמנם בצרכים מיידים, אבל עדיין קיימים פערים משמעותיים בכל האמור בתיקון הנזק הנרחב למערכות מים ושפכים. לנוכח החורף המתקרב, כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ואונר"א קוראים לתמיכה מיידית כדי להגן על תשתית ולשקם את גישתם של אזרחים לשירותים חיוניים. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הכין תוכניות מענה חירום בתחומי המים, התברואה, הפסולת המוצקה והצפות, שמוערך כי ליישומן דרושים 1.8 מיליון דולר, והוא מזהיר שיכולת מענה מוגבלת עלולה להגביר את הסיכון להצפות ולזיהום מי גשמים וליצור סכנות חמורות לבריאות הציבור, לרבות חשיפה מוגברת למחלות המועברות במים.
  • במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים 23 מתקפות נגד פלסטינים, שבהן נפצעו 37 פלסטינים, שניים מהם ילדים, ונגרם נזק לרכוש. כ-12 מהתקריות האלה התרחשו בהקשר של עונת מסיק הזיתים, והביאו לפציעתם של 32 פלסטינים ולהשחתה של לפחות 80 עצים. להלן התקריות המרכזיות במהלך תקופה זו:
    • ב-5 באוקטובר, כ-40 מתנחלים חמושים בנשק חם, מקלות מתכת, סכינים ותרסיס פלפל, שמוערך כי באו מהמאחז "חוות אביחי", תקפו כ-15 משפחות פלסטיניות שמסקו זיתים במקומות שונים בפרברי הכפר א-לובן א-שרקייה (נפת רמאללה). כתוצאה מכך נגרמו חבלות ושברים בגפיים ל-20 פלסטינים, בהם ילד, שתי נשים, אדם עם מוגבלות ושני קשישים. כן גרמו מתנחלים נזק לכל הפחות לחמישה כלי רכב בבעלות פלסטינית, גנבו כלי עבודה חקלאיים וירו רימוני הלם וקליעים חיים. לדברי אמצעי התקשורת הישראליים, על פי דיווחים שלושה מתנחלים נפצעו במהלך התקרית בנסיבות לא ברורות.
    • ב-5 באוקטובר פשטו מתנחלים על בית פלסטיני בכפר בורקה (נפת רמאללה) וגנבו חמור. כשהמשפחה ניסתה להשיב לרשותה את החמור, ירו מתנחלים תחמושת חיה לעברם ופצעו אדם אחד ברגלו.
    • ב-7 באוקטובר נגרמו לשמונה פלסטינים, בהם שתי נשים וילד, פגיעות ראש, ואחד מהם נותר במצב קריטי בשל פגיעת ראש מסכנת-חיים, כשמתנחלים תקפו אותם בנשק חם, בידיים ורגליים ובמקלות בעת שמסקו עצי זית בכפר ג'מעין, מדרום לשכם. לדברי אחד הפצועים, מתנחלים תקפו אותם במפתיע בעת שמסקו את הזיתים שלהם, החלו להכות את אימו, פצעו אותה בראשה, ולאחר מכן היכו מכות קשות את אביו, שסובל משבר בגולגולת. כשהאיש ניסה לעזור להוריו ולאחיו בן ה-11, הוכה גם הוא ואחד המתנחלים ריסס את עיניו בתרסיס פלפל.
  • במהלך התקופה הנסקרת, רשויות ישראליות הרסו או כפו את הריסתם של תשעה מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות בית שנהרס בהקשר של תקיפה אווירית במחנה הפליטים טול כרם (ראו לעיל). כתוצאה מכך נעקרו 19 בני אדם, בהם תשעה ילדים. באחת התקריות הרסו כוחות ישראליים כביש סלול באורך 500 מטר, בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי, ובכך מנעו מכ-20 משפחות (100 בני אדם בערך, בהם 43 ילדים) בקהילת הרועים ואדי אל-עמאייר גישה לשירותים בעיירה א-סבוע (נפת חברון).

עונת מסיק הזיתים 2024

  • מאז אוקטובר 2023 חסמו הרשויות הישראליות כמעט כליל את גישתם של פלסטינים לאדמותיהם החקלאיות שבין גדר ההפרדה לקו הירוק וליד התנחלויות. בספטמבר עתר לבג"ץ המוקד להגנת הפרט, ארגון ישראלי לזכויות האדם, בתביעה לבטל את ההגבלות הגורפות האלה, אבל מתשובת המדינה עלה כי שערים עשויים להיפתח באופן מוגבל רק אחרי 23 באוקטובר, בכפוף להערכות ביטחוניות. צפוי כי הגבלה זו תעשה את גישתם של אלפי פלסטינים לאדמתם מורכבת ומסובכת עוד יותר, ואפשר אף שתגרום להפסדים כלכליים משמעותיים. לדבר משרד החקלאות, בשנת 2021 ייצר המגזר החקלאי כ-108 אלף טון זיתים ו-23 אלף טון שמן זית. משרד החקלאות צופה כי בשנת 2024 תרד תוצרת הזיתים ל -81,200 טון, ותפוקת שמן הזית תפחת ל-17,700 טון.
  • ב-9 באוקטובר הוביל המתאם ההומניטרי, מוהנד האדי, יחד עם ארגונים שותפים הומניטריים וארגוני פיתוח, ביקור שטח בכפר כפל חארס (נפת סלפית), יחד עם דיפלומטים משמונה מדינות החברות באו"ם, כדי לשמוע מכלי ראשון, מפיהם של חקלאים פלסטינים, על קשיי הגישה שלהם לאדמותיהם, במיוחד בעונת מסיק הזיתים. יוזמת קידום מדיניות זו היא חלק ממסע מתואם שארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש מנהל סביב עונת המסיק, שבה נפגעת יכולתם של חקלאים למסוק את יבולם, בעיקר בשל הגבלות גישה ישראליות ומתקפות מתנחלים וכוחות ישראליים.

סיכום נתונים מרכזיים, 7 באוקטובר 2023 – 7 באוקטובר 2024

  • בסך הכול נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 719 פלסטינים, בנוסף על שני בני אדם שמתו מפצעים שנגרמו להם לפני 7 באוקטובר. מכלל ההרוגים, 702 פלסטינים נהרגו מידי כוחות ישראליים, 12 מידי מתנחלים ובשבעה מקרים לא ידוע האם נהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. במהלך אותה תקופה נהרגו 23 ישראלים, בהם 16 אנשי כוחות ישראליים ושישה מתנחלים, מידי פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בישראל נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית 16 ישראלים, וכן שמונה מבצעי מתקפות פלסטינים.
  • משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד כ-1,454 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ש-144 מתוכן הובילו לנפגעים פלסטינים, 1,158 מתוכן הובילו לנזק לרכוש פלסטיני, ו-152 הובילו לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו 277 משקי בית פלסטיניים המונים 1,628 בני אדם, בהם 794 ילדים, בקהילות בדואים ורועים ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בנימוק של מתקפות מתנחלים ומניעת גישה לשטחי מרעה על ידי מתנחלים.
  • רשויות ישראליות הרסו, תפסו, אטמו או אילצו להרוס 1,777 מבנים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובכך הביאו לעקירתם של יותר מ-4,574 פלסטינים, בהם כ-1,919 ילדים. נתון זה כולל יותר מ-2,800 פלסטינים, בהם יותר מ-1,100 ילדים, שנעקרו לאחר שבתיהם נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים.
  • לחלוקה נוספת על פי קטגוריות של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2023 לספטמבר 2024, ראו תמונת מצב – הגדה המערבית, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

  • נכון ל-10 באוקטובר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.73 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (51%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
  • במהלך ספטמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 77.5 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (90%) ובגדה המערבית (10%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 27 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-31 מתוך 60 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים בכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.