עדכון מצב הומניטרי מס' 231 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-24 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• על פי דיווחים, תקיפות ישראליות פגעו בכל שלושת בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי בנפת צפון עזה; בבית החולים כמאל עדואן, שבו יש ממחסור באספקה רפואית מצילת-חיים, דלק ומזון, מתו מטופלים פצועים, וקשיי תקשורת מסכלים מאמצים לברר מה המצב בבית החולים האינדונזי ובבית החולים אל-עוודה.
• בין 1 ל-21 באוקטובר רק 6% (ארבע מתוך 70) מתנועות הסיוע המתואמות שנועדו לספק סיוע הומניטרי לנפות צפון עזה ועזה דרך מחסום א-רשיד זכו לסיוע מאפשר מצד הרשויות הישראליות.
• המערכת העולמית המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי מזהירה כי מספר בני האדם המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי ברמת אסון צפוי לגדול פי שלושה בין נובמבר 2024 לאפריל 2025, ומוערך כי 60 אלף ילדים בגילים שבין שישה ל-59 חודשים יסבלו בשנה הקרובה מתת-תזונה חריפה.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה מנהל הצבא הישראלי מתקפה קרקעית מאז 6 באוקטובר, והטיל מצור מתהדק סביב אזור מחנה הפליטים ג'באליה, כאשר לאזור לא מוכנס כמעט סיוע הומניטרי, ושיבושים קשים פוגעים בתקשורת ובחיבור לאינטרנט. נמשכים הדיווחים על לחימה כבדה בתוך ג'באליה וסביבה, וכן על ירי רקטות לעבר ישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. ובינתיים המשיך הצבא הישראלי לפרסם פקודות פינוי לתושבים, בתי ספר ובתי חולים, לרבות ב-17 באוקטובר, שבו הודיע המנהל האזרחי הישראלי על הפוגה בין 08:00 ל-16:00, שהוצגה כהזדמנות נוספת לתושבי מחנה הפליטים ג'באליה להתפנות.
• בהודעה שפורסמה ב-20 באוקטובר הביע משרד זכויות האדם של האו"ם את חששו הגובר כי "האופן שבו מנהל הצבא הישראלי מעשי איבה בצפון עזה, לצד ההפרעה הלא חוקית לסיוע הומניטרי ופקודות המובילות לעקירה בכפייה, עלולים לגרום להרס האוכלוסייה הפלסטינית בנפה הצפונית ביותר של עזה", במיוחד סביב ג'באליה, בית לאהיא ובית חנון. ההודעה תיארה אמצעים שנוקט הצבא הישראלי, ומנתה בין היתר: מניעת כניסה לצפון עזה של "כל אספקה חיונית שהיא בין 1 ל-14 בספטמבר", כאשר מאז הוכנסה "כמות סיוע סמלית בלבד"; הפצצות ומתקפות מתמשכות, במיוחד בתוך וסביב מחנה הפליטים ג'באליה, "שהופכות ניסיונות של אזרחים להימלט מהמקום למסוכנים ביותר", לרבות דיווחים שהתקבלו על כך ש"פלסטינים היוו מטרות לירי בעודם נמלטים"; דיווחים על הגבלות ומתקפות על צוותי חילוץ וחובשים, "המונעות פעולות מצילות-חיים, לרבות חילוץ של פלסטינים הלכודים מתחת להריסות"; ודיווחים על מעצרם של עשרות פלסטינים על ידי הצבא הישראלי.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 15 ו-22 באוקטובר נהרגו בעזה 374 פלסטינים, ו-1,269 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 באוקטובר 2024 נהרגו בעזה לפחות 42,718 פלסטינים, ו-100,282 פלסטינים נפצעו. יתרה מכך, ב-20 באוקטובר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי עשרות בתים נפגעו בג'באליה, בבית לאהיא ובבית חנון, אך בקשות תיאום כדי להגיע לפצועים ולבני אדם הלכודים במקומות לא נגישים עלו בתוהו. כן הוסיפה ההגנה האזרחית הפלסטינית שעל פי דיווחים, עשרות גופות נותרו מתחת להריסות, ועשרות גופות נוספות מוטלות ברחובות ג'באליה.
• ב-20 באוקטובר פרסם משרד הבריאות פילוח של 40,717 מתוך 42,010 הרוגים שנכון ל-7 באוקטובר 2024 כל פרטיהם תועדו על ידי משרד הבריאות (המידע זמין לעיון גם בדשבורד המאוחד של כוח המשימה לענייני בריאות, כאן); לדברי משרד הבריאות, ההרוגים כוללים 13,319 ילדים, 7,216 נשים, 3,447 קשישים ו-16,735 גברים. כן דיווח משרד הבריאות ש-786 מן הילדים ההרוגים הם בני פחות משנה, נתון המייצג כ-6% מכלל הילדים שנהרגו ואשר פרטי זהותם תועדו במלואם. בנוסף, נכון ל-7 באוקטובר 2024 ציין משרד הבריאות ש-35,055 ילדים איבדו בשנה האחרונה הורה אחד או שניים.
• בין שעות אחר הצהריים של 15 ו-22 באוקטובר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 באוקטובר 2024 נהרגו יותר מ-1,556 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 356 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,362 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• בין 17 ו-19 באוקטובר התרחשו בנפת צפון עזה לפחות שלוש תקריות מרובות נפגעים. לדברי משרד התקשורת הממשלתי, ב-17 באוקטובר, בשעה 14:00 בערך, נפגע על פי דיווחים בית הספר אבו חוסיין שמפעילה אונר"א במחנה הפליטים ג'באליה, פגיעה שבה נהרגו 28 פלסטינים ונפצעו 60 בני אדם אחרים. לדברי אונר"א הייתה זו המתקפה השלישית תוך שבוע נגד מתקני אונר"א ברצועת עזה. ב-19 באוקטובר, בשעה 00:05 בערך, נפגעו בו-זמנית כמה בתים השייכים לשלוש משפחות במחנה הפליטים ג'באליה, פגיעה שבה נהרגו 33 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ונפצעו עשרות בני אדם אחרים, שעל פי דיווחים רבים מהם עדיין נעדרים מתחת להריסות. באותו יום, בשעה 22:00 בערך, פגע על פי דיווחים הצבא הישראלי בגוש בנייני מגורים באזור מיזם בית לאהיא, השייך לחמש משפחות, שבו מצאו מחסה משפחות שנעקרו זה עתה מג'באליה; לדברי משרד הבריאות, בתקרית זו היו 87 הרוגים ובני אדם הלכודים מתחת להריסות, ויותר מ-40 פצועים.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות המרכזיות האחרות שעליהן דווח בין 14 ל-21 באוקטובר:
  • ב-14 באוקטובר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים, בהם שש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית באזור אל-פלוג'ה במחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-14 באוקטובר, בשעה 18:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, ולפחות 15 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשישה אוהלי עקורים במחנה א-סומוד באזור אל-מוואסי, ממערב לח'אן יונס.
  • ב-15 באוקטובר, בשעה 2:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם בעל, אשתו ושלושת ילדיהם, בפגיעה בבית בקרבת בית החולים האירופי העזתי בעיירה אל-פוח'ארי, מדרום -מזרח לח'אן יונס.
  • ב-17 באוקטובר, בשעה 14:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים, בהם ארבע נשים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית במחנה הפליטים אל-מר'אזי, בדיר אל-בלח. על פי דיווחים, בין ההרוגים היה מנהל שירותי רפואת החירום במרכז עזה.
  • ב-18 באוקטובר, בשעה 23:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים אל-מר'אזי, בדיר אל-בלח.
  • ב-19 באוקטובר, בשעה 12:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם לפחות אישה וילדה, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית הספר אסמא שמפעילה אונר"א, ואשר שימש מחסה לעקורים, במחנה הפליטים א-שאטי ממערב לעיר עזה.
  • ב-21 באוקטובר, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם שמילאו מכלי מים בצומת אל-חלאבי, בנפת צפון עזה.
• על פי דיווחים, ב-18 וב-19 באוקטובר פגעו תקיפות ישראליות בכל שלושת בתי החולים שנותרו בנפת צפון עזה – כמאל עדואן בית החולים האינדונזי ובית החולים אל-עוודה. לדברי משרד הבריאות, הקומות העליונות והחצר הקדמית של בית החולים האינדונזי, שבהן שהו יותר מ-40 נפגעי טראומה ומטופלים חולים במחלות כרוניות וכן אנשי סגל רפואי, נפגעו ואספקת החשמל בהן נפסקה כליל. משרד הבריאות הוסיף שכתוצאה מכך מתו שני מטופלים במצב קריטי על רקע של היעדר חשמל ואספקה. אגודת הבריאות והקהילה של אל-עוודה ומשרד הבריאות דיווחו שבית החולים אל-עוודה והכניסה למעבדה בבית החולים כמאל עדואן נפגעו גם הם, פגיעות שגרמו לנפגעים. ב-21 באוקטובר הצליחה משלחת מורכבת, בהובלת ארגון הבריאות העולמי, יחד עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ואגודת הסהר האדום הפלסטינית, לפנות 14 מטופלים במצב קריטי, יחד עם עשרה מטפלים, מבית החולים כמאל עדואן לבית החולים א-שיפא בנפת עזה. בשל לחימה עזה באזור נאלצה המשלחת, שיצאה מדיר אל-בלח ב-20 באוקטובר, ללון במתחם בית החולים כמאל עדואן, והצליחה לצאת לא-שיפא רק למחרת. בסך הכול, נכון ל-21 באוקטובר נותרו בכמאל עדואן כ-100 מטופלים מאושפזים, בהם שבעה מבוגרים ושבעה ילדים ביחידה לטיפול נמרץ, בעוד לחדר המיון נוהרים בלא הרף נפגעים חדשים; ב-24 השעות בין 20 ל-21 באוקטובר הגיעו לבית החולים כ-200 נפגעי טראומה, בהם 53 הרוגים. ב-21 באוקטובר דיווח מנהל בית החולים כמאל עדואן כי מלאי מנות הדם אזל, צוותי הרפואה עובדים בלא הרף ללא מזון, מספר מטופלים מתו מפצעיהם על רקע מגבלות תפוסה, ופצועים אחרים מוטלים ברחובות בלא שום אפשרות לחלצם. ובינתיים, כוח המשימה לענייני בריאות מודיע שקשיי תקשורת הנובעים מהפסקות בשירותי האינטרנט פוגעים במאמצים לברר מהם התנאים בבית החולים האינדונזי ובבית החולים אל-עוודה. יתרה מכך, נכון לעכשיו שום מוקדי רפואה של אונר"א אינם כשירים לפעולה בנפת צפון עזה.
• זה יתר משבועיים שהאו"ם והארגונים השותפים לו מעריכים כי יותר מ-60 אלף בני אדם נעקרו מנפת צפון עזה לעיר עזה, לרבות יותר מאלף בני אדם, בעיקר נשים וילדים, שנעקרו ב-19 באוקטובר דרך כביש סאלח א-דין לצפון ומערב העיר עזה. כמו כן, כ-4,000 בני אדם נעקרו מג'באליה לבית חנון, בנוסף על בני אדם אחרים שנעקרו מבית ספר של אונר"א ומשני מחסים אחרים של אונר"א בג'באליה לבית לאהיא. העקירה לדיר אל-בלח ולח'אן יונס בדרום עזה הייתה מוגבלת – כמאה בני אדם, בעיקר נשים וילדים, שעברו דרך כביש א-רשיד. במהלך משלחת של מספר כוחות משימה לבתי ספר בעיר עזה שבהם שוהים עקורים, ב-19 באוקטובר, זיהו סוכנויות או"ם וארגונים שותפים את הצורך הדחוף לספק פתרונות מחסה שיקלו את צפיפות-היתר החריפה, הכופה על חלק מבני האדם להתגורר בבתי שימוש בשל מחסור במקום. המחסור החמור בפריטי מחסה ופריטים שאינם מזון פוגע באופן לא מידתי בנשים ובילדים, שבאתרי עקורים מסוימים מהווים כ-70% מבני האדם המתגוררים בהם. במתקנים חסרה גם תאורה, מצב התורם לסיכוני אלימות מבוססת-מגדר. דווח על מספר משמעותי של מקרים בהן הופרדו משפחות, וקהילות פנו בבקשות רבות לפנות גופות מתחת להריסות ומהרחובות. פעילויות התמיכה הנפשית והפסיכו-חברתית מועטות, ונעשים מאמצים להרחיב מתן שירותים הגנתיים. בכל האתרים זוהו קשישים ובני אדם עם צרכים מיוחדים, ונמצא שהם זקוקים לסוגים שונים של אבזרי עזר שאינם זמינים.
• בין 14 ל-20 באוקטובר, לדברי ארגון הבריאות העולמי, הגיע המספר הכולל של ילדים שחוסנו במהלך הסבב השני של מסע החיסון נגד פוליו ל-420,100, ו-339,885 ילדים קיבלו גם תוספי ויטמין A. נתון זה כולל 183,556 ילדים בני פחות מעשר שחוסנו במרכז עזה נכון ל-17 באוקטובר, ו-236,544 ילדים שחוסנו בדרום עזה מאז 19 באוקטובר. ב-14 וב-15 באוקטובר יישם ארגון הבריאות העולמי גם משלחות מיוחדות למשלוח חיסוני פוליו וציוד הקשור בחיסונים לאזורים במרכז עזה, הממוקמים מעבר לתחומי ההפוגות ההומניטריות המוסכמות, ושמונה מתקני בריאות באזור המשיכו במתן חיסונים כדי להבטיח כיסוי גדול ככל האפשר. נכון להיום חוסנו 71% מכלל הילדים שיועדו לקבלת חיסון, וכעת מתנהל עדיין משא ומתן עם הרשויות הישראליות בשאלה כיצד ניתן יהיה ליישם את השלב השלישי של מסע החיסון בצפון עזה, שתוכנן במקור להתחיל ב-23 באוקטובר.
• על פי הנתונים העדכניים ביותר ממערכת המעקב אחר זמינות משאבי ושירותי בריאות, המכסים את התקופה שעד 30 בספטמבר, ב-76% מבתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי הרצועה אין אספקת המים מספקת, 94% מתמודדים עם מתקני תברואה לא מספיקים, 71% אינם יכולים ליישם נהלי שטיפת ידיים נאותים, ב-82% אין די ציוד הגנה אישי, ובכל בתי החולים אין אמצעים מספיקים לשמירה על תקני ניקיון סביבתי נאותים. בכל האמור בטיפול בפסולת, 94% מבתי החולים אינם יכולים ליישם נהלי הפרדת אשפה נאותים, ול-88% אין די אמצעים לפינוי בטוח וסופי של פריטים חדים ופסולת זיהומית. יתרה מכך, לדברי אונר"א, עד נובמבר יאזלו לפחות 56 פריטים במרכזי הרפואה שלה שעדיין מתפקדים ברחבי הרצועה. יתר על כן, לאחר שמרבית מלאי חומרי המעבדה אזל וציוד המעבדות מצריך תחזוקה והחלפה, מעבדות אונר"א יכולות לבצע כעת רק ארבע בדיקות, לעומת כמעט 35 בדיקות לפני אוקטובר 2023. בתי החולים מתקשים לפעול גם בשל פעילות צבאית אינטנסיבית בסביבתם, זרם בלתי פוסק של נפגעים, מכשולי גישה ומחסור חמור בדלק, אספקה וצוותי רפואת מומחים. נכון לעכשיו, במרכז ובדרום עזה יש 14 צוותי רפואת חירום בינלאומיים כשירים לפעולה, וצוות רפואת חרום מקומי אחד מוצב בבית החולים א-שיפא בנפת עזה. לנוכח המצב הקריטי של מערכת הבריאות בעזה קורא ארגון הבריאות עולמי להתיר לכל צוותי רפואת חירום מוסמכים להיכנס לרצועה כדי לתמוך בעובדי הבריאות המקומיים במתן שירותי רפואה ראשונים ובביצוע ניתוחים מורכבים על ידי מומחים, לרבות ניתוחי שיקום ושחזור.
• הניתוח הרביעי שפרסמה המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי מדגיש כי סכנת הרעב ההמוני עדיין גבוהה בכל רחבי עזה, והגאות שחלה לאחרונה במעשי האיבה מגבירה את החששות שהתרחיש הגרוע ביותר עלול להתגשם. הניתוח, שנעשה בין 30 בספטמבר ל-4 באוקטובר על ידי 52 מומחים מ-16 ארגונים, מראה שכ-1.84 מיליון בני אדם בעזה, המהווים 86% מכלל האוכלוסייה, מתמודדים כעת עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות משבר או חמור מכך (שלב 3 או יותר של המערכת המשולבת), בהם 664 אלף אני אדם המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות חירום (שלב 4 של המערכת המשולבת), וכמעט 133 אלף בני אדם המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות אסון (שלב 5 של המערכת המשולבת). הניתוח מסביר שאף שגאות זמנית באספקת סיוע הומניטרי ואספקה מסחרית בין מאי לאוגוסט 2024 הביאה להקלה חלקית בחוסר ביטחון תזונתי חריף, הרי שלירידה החדה בכמות הסחורות המסחריות וההומניטריות כאחד שהוכנסו לעזה בספטמבר – הנפח הנמוך ביותר שתועד מאז מרס – יחד עם הידרדרות הגישה ההומניטרית לצפון עזה מאז – צפויות להיות השלכות דרמטיות בחודשי החורף הקרבים. לתקופה שבין נובמבר 2024 לאפריל 2025, הניתוח צופה שכמעט שני מיליון בני אדם, או 91% מהאוכלוסייה, יתמודדו עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות משבר או גרוע מכך, וכי מספר בני האדם שיתמודדו עם חוסר ביטחון תזונתי ברמת אסון יגדל פי שלושה (345 אלף, לעומת 133 אלף), מצב שיפגע במיוחד בנפת רפיח ובנפות הצפוניות. הניתוח של המערכת המשולבת חותם את הדוח במלים "את סכנת ההידרדרות המהירה לרעב המוני ניתן יהיה לבלום רק אם תובטח גישה נרחבת לכמויות מספיקות של מזון, אספקה רפואית, מים ושירותים בסיסיים ברחבי רצועת עזה ". לשם כך דרושות הפסקת אש מיידית, ממושכת וללא תנאי, גישה הומניטרית בטוחה וללא מכשול, שיקום מערכות המזון המקומיות והרחבת המניעה והטיפול בתת-תזונה חריפה, מוסיף הדוח. בדבריו על סיכונים אלה הדגיש סם רוז, מנהל התכנון של אונר"א: "בין אם בני אדם נמצאים על סף רעב המוני או בעיצומו של רעב המוני, מצבם נואש לגמרי והוא לחלוטין מעשה ידי אדם." ניתן להפוך מצב זה רק ב"הכנסת משאיות", הוסיף, וציין שאספקת מזון בכמות שתספיק ליותר משלושה חודשים עדיין ממתינה מחוץ לעזה.
• זו הפעם הראשונה שהניתוח של מערכת הסיווג המשולבת כיסה גם תת-תזונה חריפה, והראה כי כבר הגיעה לרמות חמורות (שלב 3 על פי המערכת המשולבת) - גידול פי עשרה מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023 – והיא צפויה להחמיר עוד יותר ברחבי כל הנפות. מוערך שבפרק הזמן שבין ספטמבר 2024 לאוגוסט 2025, 60 אלף ילדים בני שישה עד 59 חודשים צפויים ללקות בתת-תזונה חריפה – 12 אלף מתוכם בצורתה הקשה ביותר – לצד כ-16,500 נשים הרות ומיניקות. הניתוח מייחס הידרדרות זו לשילוב של מחסור קיצוני במזון, קריסת שירותי הבריאות והתזונה, וגישה לא מספקת למים בטוחים לשתייה ולמתקני תברואה והיגיינה בהקשר המאופיין בטמפרטורות חורפיות, גשמים והצפות, שיחמירו תת-תזונה חריפה ובד בבד יגבירו סכנת מגיפות באזורים צפופים מאוד. על פי הנתונים האחרונים של ארגון הבריאות העולמי, שיעורי המחלות המידבקות ברחבי עזה מדאיגים כבר עתה – יותר מ-1.1 מיליון מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, 669 אלף מקרים של שלשול חריף, 225 אלף מקרים של מחלות עור, 132 אלף מקרים של תסמונת צהבת חריפה, וכן 18 מקרים של שיתוק רפה חד שכבר דווחו ברצועה. "הניתוח האחרון של המערכת המשולבת מאשש את חששותינו הגרועים ביותר לגורלם של ילדים בצפון עזה... כמעט אחד מכל חמישה ילדים יסבול מדלדול רקמת שריר, הסוג המסוכן ביותר של תת-תזונה," הדגיש סמנכ"ל יוניסף טד צ'איבן בהודעה שפרסם ב-18 באוקטובר. "האסון הקרב הזה עלול להוביל לאובדן של אין ספור חיים רכים, אם לא תינתן גישה הומניטרית מיידית וללא מכשול למשלוח תמיכה מצילת-חיים. על העולם לפעול עכשיו כדי למנוע מאסון זה להפוך לרעב המוני כולל", הוסיף.
• ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הדגיש שכדי לרסן רעב ותת-תזונה חריפים ולשקם את הזמינות של מזון טרי שסיוע הומניטרי אינו יכול לספק, חיוני לתמוך במאמציהם של חקלאים לאתחל את ייצור המזון המקומי. זאת ניתן לעשות באמצעות משלוח סיוע חקלאי קריטי ותשומות עבור ייצור מסחרי של מזון, וכן בהגנה על כ-30 אלף הכבשים והעיזים שנתרו בחיים ברצועה. עם זאת, נכון לעכשיו ההגבלות במעברים וקריסת הסדר והבטיחות הציבוריים בתוך עזה פוגעות קשות בהכנסת תשומות חקלאיות אל הרצועה, והופכות שתילה ופעילויות חקלאיות לבלתי אפשריות כמעט. נכון ל-29 בספטמבר חילק ארגון המזון והחקלאות מספוא ליותר מ-4,400 מגדלי בעלי חיים בנפות רפיח, ח'אן יונס ודיר אל-בלח, וערכות וטרינריות לכ-2,400 משפחות רועים, אבל הייבוא הדחוף של סוגי אספקה רבים לשימור מלאי בעלי החיים תלוי בהשבת תנאי הגישה, הביטחון והניידות על כנם, ציין ארגון המזון והחקלאות.
• בדוח חדש, ארגון "ג'וזור" לבריאות לפיתוח חברתי, ארגון פלסטיני לא ממשלתי, מפנה זרקור אל המצוקה הקיצונית שעימה מתמודדים קשישים בעזה. כך למשל, ההסלמה במעשי האיבה פגעה קשות בגישה לתרופות, כך שכעת מוערך שרק 40% מהקשישים הסובלים מבעיות בריאות יכולים להשיג את התרופות להן הם זקוקים. כתוצאה מכך "רבים מהם מתים בטרם עת. התזונה שלהם הידרדרה, הם איבדו ממשקלם, והרווחה הנפשית שלהם קורסת. הם חיים בפחד שימותו או יאבדו את משפחותיהם," ציין ד"ר אומייה ח'מאש, מנכ"ל ג'וזור. לדברי הדוח, ההגבלות שמטילות רשויות ישראליות על הכנסת אספקה לעזה הגבילו עוד יותר את הגישה לפריטים חיוניים, כגון אבזרי עזר, והגבירו את פגיעותם של קשישים. יתרה מכך, קשישים רבים לא הצליחו לנוס במהלך ההפגזות או להיחלץ מאזורים שעליהם הוחלו פקודות הפינוי הפתאומיות והתכופות של הצבא הישראלי, בעיקר בשל בעיות ניידות; כתוצאה מכך הם נותרו לעיתים קרובות תקועים, בלא תמיכה מספקת עבור צרכים בסיסיים כמו מזון, מים או טיפול רפואי. על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, באמצע 2023 חיו ברצועת עזה כ-100 אלף קשישים, או שהם 5% מהאוכלוסייה, ומתוכם 69% סבלו ממחלות כרוניות.
• הגישה ההומניטרית ברחבי רצועת עזה עדיין מוגבלת מאוד, במיוחד עבור משלחות סיוע המבקשות להגיע ליותר מ-400 אלף בני האדם בנפות צפון עזה (175 אלף) ועזה (256 אלף), על רקע של מעשי איבה מתמשכים, ההסלמה באי-הביטחון והגבלות במחסומים שבשליטת ישראל. בין 1 ל-21 באוקטובר, מתוך 448 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, נענו בשלילה בקשות התיאום עבור 45% (201), 36% (162) אופשרו, 15% (67) עוכבו ו-4% (18) בוטלו משיקולים לוגיסטיים או ביטחוניים. נתונים אלה כוללים 70 תנועות סיוע מתואמות שנועדו לספק סיוע הומניטרי בנפות צפון עזה ועזה דרך מחסום א-רשיד, שהרשויות הישראליות אפשרו רק 6% (ארבע) מהן. תנאי הגישה הורעו במיוחד בתחילת המבצע הצבאי הישראלי בג'באליה ב-6 באוקטובר; בין 6 ל-21 באוקטובר, 29 בקשות תיאום עבור משלחות סיוע חיוניות לג'באליה, בית חנון ובית לאהיא נענו בשלילה, שש עוכבו ו-13 אופשרו. התנועות שבקשות התיאום עבורן נענו בשלילה כללו משלחת חיונית לחילוץ של כ-40 בני אדם שהיו לכודים מתחת להריסות באזור פלוג'ה בג'באליה, שנענו בשלילה שוב ושוב מאז 18 באוקטובר, סירובים המדגישים את המגבלות הקשות על מאמצעים הומניטריים מצילי-חיים. בדומה לכך, ב-20 באוקטובר נענתה בשלילה בקשת תיאום להעברה של אספקה קריטית מצילת-חיים, לרבות דם, אספקה רפואית כמו חומרי אלחוש, חבילות מזון ודלק לבית החולים כמאל עדואן.
• עובדי סיוע ומגישי מענה חירום ממשיכים להתמודד עם קשיים קיצוניים בסיוע לבני אדם ברחבי רצועת עזה, לעיתים קרובות תוך סיכונים עצומים לבטיחותם האישית. מאז 10 באוקטובר 2024 נהרגו ברחבי רצועת עזה לפחות עשרה עובדים הומניטריים וארבעה עובדי רפואה, ועובדים אחרים נפצעו, חלקם בעת ששהו בבתיהם עם משפחותיהם. הנפגעים כוללים חמישה אנשי סגל אונר"א וחמישה אנשי סגל של ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים. יתרה מכך, ארגון אוקספם דיווח שארבעה מהנדסי מים שעבדו עם רשות המים של עיריות החוף בעזה נהרגו ב-19 באוקטובר בחוזעא, בעת שהיו בדרכם לתקן תשתית מים במזרח ח'אן יונס. באותו יום, על פי דיווחים, אמבולנס השייך לבית החולים אל-עוודה הותקף באזור תל א-זעתר, ממזרח לג'באליה, תקיפה שבה נפצעו שישה בני אדם, בהם פרמדיק.

מימון

• נכון ל-22 באוקטובר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (59%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• במהלך ספטמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 77.5 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (90%) ובגדה המערבית (10%). המיזמים ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 27 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-31 מתוך 60 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע הקצאות רזרביות אחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים בתחומי המחסה, מים, תברואה והיגיינה וצורכי חירום אחרים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים בכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.