עדכון מצב הומניטרי מס' 237 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-14 בנובמבר.

דגשים עיקריים

• מאז תחילת נובמבר, כל ניסיון של האו"ם להגיע לאזורים הנצורים של נפת צפון עזה ולהביא אליהם מזון ומשלחות רפואה, כדי לסייע לעשרות אלפי בני האדם שנותרו שבהם, נענה בסירוב או נתקל במכשולים.
• בין 100 ל-130 אלף בני אדם נעקרו מנפת צפון עזה על רקע של התעצמות המתקפות ופקודות פינוי ישראליות.
• הוועדה לחקר רעב וביטחון תזונתי של האו"ם מזהירה שייתכן שתנאי הסף לרעב המוני כבר נחצו בצפון עזה, או שייחצו בעתיד הקרוב, וקוראת לפעולה תוך ימים, לא שבועות.
• לדברי יוניסף, בתי ספר, שרובם משמשים מחסים לעקורים, ממשיכים להוות יעד למתקפות, ובאוקטובר תועדו בסך הכול 64 מתקפות נגדם.
• הגישה לטיפול רפואי ברחבי עזה נותרת מעורערת, וארגונים שותפים לקרן האוכלוסין של האו"ם מדווחים שלאחרונה נצפתה עלייה בלידות הפגים ומות יולדות.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מתקפה קרקעית מאז 6 באוקטובר - מדווח על לחימה המתנהלת בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. המצור הישראלי ההדוק המוטל מאז תחילת המתקפה מונע גישה הומניטרית לג'באליה, בית חנון ובית לאהיא. בה בעת, התקשורת באזור, לרבות שירותי האינטרנט, סובלת משיבושים קשים. ב-10 בנובמבר, המבצעים הצבאיים הישראליים במחנה הפליטים א-נוסייראת בנפת דיר אל-בלח התעצמו במידה ניכרת, ועל פי דיווחים בני אדם פנו לצוותי הצלה שיפנו אותם בשל התקדמות מהירה של כוחות, שלוותה באש כבדה. ב-10 וב-11 בנובמבר נהרגו על פי דיווחים בא-נוסייראת לפחות 14 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים ושלוש נשים, ועל פי דיווחים 30 בני אדם אחרים נפצעו או עדיין נעדרים. בליל ה-11 בנובמבר התעצמה על פי דיווחים הפלישה הקרקעית לבית חנון, בנפת צפון עזה, ולדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, דווח כי כוחות ישראליים הורו למאות אזרחים להתפנות מהאזור.
• ב-8 בנובמבר פרסמה הוועדה המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי התרעה שבה הזהירה מפני סבירות קרובה ומשמעותית לפריצת רעב המוני באזורים בתוך צפון עזה, מפני שהתרחיש הגרוע ביותר שמפניו הזהירה הוועדה המשולבת כבר הולך ומתרקם. הניתוח שפרסמה לאחרונה הוועדה המשולבת על הרצועה צפה שבתרחיש המקרה הגרוע ביותר, שיכלול בין היתר התעצמות של מעשי האיבה, עקירה גוברת וצמצום הסיוע ההומניטרי, התקיים סיכון שבין נובמבר 2024 לאפריל 2025 ישרור רעב המוני בכל עזה. על סמך ההידרדרות המהירה בתנאים ההומניטריים ציינה הוועדה המשולבת שכעת ניתן "להניח שהרעבה, תת-תזונה ותמותה עודפת בשל תת-תזונה ומחלות גוברים במהירות" באזורים בצפון עזה, וכי "ייתכן שתנאי הסף לרעב המוני כבר נחצו, או שייחצו בעתיד הקרוב." הוועדה המשולבת הוסיפה והזהירה כי: "דרושה פעולה מיידית, תוך ימים ולא שבועות, מצד כל הגורמים הנוטלים חלק ישיר בסכסוך, או שיש להם השפעה על ניהולה, כדי למנוע או להקל מצב קטסטרופלי זה."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 5 ו-12 בנובמבר נהרגו בעזה 274 פלסטינים, ו-729 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר ל-12 בנובמבר 2024 נהרגו בעזה לפחות 43,665 פלסטינים, ו-103,076 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 5 ו-12 בנובמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה חמישה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-12 בנובמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,573 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 373 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,425 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• בין 4 ל-10 בנובמבר אירעו בנפת צפון עזה ובעיר עזה לפחות חמש תקריות רבות נפגעים.
  • ב-4 בנובמבר, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 25 פלסטינים, בהם 13 ילדים, ובני אדם אחרים נעדרים מתחת להריסות, בפגיעה בבית בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-5 בנובמבר, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-פאח'ורה, בדרום בית לאהיא שבנפת צפון עזה.
  • ב-7 בנובמבר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרות פלסטינים – מוערך שמספרם הוא בין 25 ל-30, בהם נשים וילדים, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים ג'באליה. בשל אי-יכולתם של צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית לפעול והגישה המוגבלת של אמצעי התקשורת לאזור, עדיין לא ידוע מה המספרם המדויק של ההרוגים.
  • באותו יום, בשעה 14:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים, בהם 11 בני משפחה אחת, שמונה מתוכם נשים, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר של אונר"א שבו שהו עקורים במחנה הפליטים א-שאטי, ממערב לעיר עזה.
  • ולבסוף, ב-10 בנובמבר, בשעה 6:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 36 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ובני אדם אחרים, שחלקם נותרו לכודים מתחת להריסות, נפצעו, בפגיעה בבניין רב-קומות ברחוב עזה הישן בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
• על פי הנתונים האחרונים של יוניסף והארגונים השותפים לו, באוקטובר תועדו בסך הכול 64 מתקפות על בתי ספר, שרובם משמשים מחסים לעקורים, 25 מהם בצפון עזה, ומוערך כי כתוצאה מכך נהרגו 128 בני אדם, רבים מהם ילדים. לדברי יוניסף, המתקפות בחודש שעבר, שתיים ביום בממוצע, מהוות 28% מכלל המתקפות על בתי ספר שתועדו מאז אוקטובר 2023 (226 מתקפות). מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל, שחזרה על קריאתה של הסוכנות לכל הצדדים לשים קץ להפרות החמורות נגד ילדים, ולשים קץ למתקפות על אזרחים ותשתית אזרחית, אמרה: "אסור בתכלית שבתי ספר יהיו בקו החזית של מלחמה, ואסור בתכלית שילדים יותקפו ללא הבחנה בעודם מחפשים מחסה," והוסיפה שעל ילדים "יש להגן מכל פגיעה, ויש לקיים את זכותם לחינוך גם בליבו של סכסוך."
• להלן תקריות קטלניות עיקריות אחרות שעליהן דווח בין 4 ל-8 בנובמבר:
  • ב-4 בנובמבר, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשני בתים בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-6 בנובמבר, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, בהם נשים וילדים, בפגיעה בבית בשכונת אל-ח'זאן בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-6 בנובמבר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-6 בנובמבר, בשעה 19:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, בהם נשים וילדים, שחלקם עדיין לכודים מתחת להריסות, ו-17 בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה החדש, מצפון למחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-7 בנובמבר, בשעה 18:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם אישה אחת, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בחצר בית הספר א-רימאל שמנהלת אונר"א ממערב לעיר עזה, ואשר שימש מחסה לעקורים.
  • ב-7 בנובמבר, בשעה 23:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שני ילדים וארבע נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בקרבת מרפאת א-דרג', במרכז העיר עזה.
  • ב-7 בנובמבר, בשעה 8:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם ליד צומת אבו שריח', ממערב למחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-8 בנובמבר, בשעה 23:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שני עיתונאים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית הספר הממשלתי פאהד א-סבאח, שהוגדר מחסה לעקורים, בשכונת א-תופאח מצפון-מזרח לעיר עזה.
• נכון ל-9 בנובמבר, מוערך על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו כי בחמשת השבועות הקודמים נעקרו בין 100 ל-130 אלף בני אדם מנפת צפון עזה לעיר עזה, וכן מוערך שבנפת צפון עזה נותרו בין 50 ל-75 אלף בני אדם. יתרה מכך, על סמך תצפיות של ארגונים הומניטריים שותפים, מאז 6 באוקטובר 2024 נעקרו כ-500 בני אדם מצפון לדרום עזה. ניסיונות לספק סיוע הומניטרי לנפת צפון עזה נתקלו ברובם בסירוב, מלבד משלחת אחת של תוכנית המזון העולמית ב-11 בנובמבר (ראו להלן) וכמות מסוימת של אספקה רפואית שהובאה לבתי חולים במהלך משלחות לפינוי רפואי; מאז 1 באוקטובר לא הובא דלק למתקני מים, תברואה והיגיינה באזור. בסך הכול, בין 1 ל-11 בנובמבר, כל ניסיון של האו"ם לשלוח משלחות מזון או אספקה רפואית לאזורים נצורים בנפת צפון עזה נענה בשלילה או נתקל במכשולים (ראו פרטים נוספים להלן). כמו כן, בתי חולים בנפת צפון עזה מתפקדים בקושי באמצעות המינימום ההכרחי של יכולות ומשאבים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, הגישה לבתי החולים כמאל עדואן, אל-עוודה ובית החולים האינדונזי עדיין נתונה להגבלות חמורות, ומאז 3 בנובמבר נאלץ בית החולים אל-עוודה להפעיל את הגנרטורים שלו למשך שלוש שעות בלבד ביום, בשל מחסור קריטי בדלק, צעד המשבש ניתוחים מצילי-חיים ושירותי רפואה אחרים, הוסיף ארגון הבריאות העולמי. יתר על כן, אף שהסבב השני של מסע החירום לחיסון מפני מחלת הפוליו הסתיים בצפון עזה, ובסך הכול חוסנו 105,558 ילדים בני פחות מעשר, כוח המשימה לענייני בריאות מעריך שבין 6,800 ל-13,700 ילדים באזורים לא נגישים בנפת צפון עזה, כמו ג'באליה, בית חנון ובית לאהיא, שלא ניתן היה להגיע אליהם, לא קיבלו את מנת החיסון השנייה והם עדיין פגיעים לנגיף הפוליו.
• לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, צוותי הארגון מקבלים בלא הרף פניות על ומבני אדם הלכודים מתחת לחורבות של בתים הרוסים ברחבי עזה, אבל אין להם את הציוד והמיכון הדרושים להגיע אליהם ולחלצם, מה שעל פי דיווחים הביא לאובדן חייהם של אלפי בני אדם מאז אוקטובר 2023. בנפת צפון עזה, ההגנה האזרחית הפלסטינית עדיין מנועה בכפייה ממתן שירותים ומדווחת שמי ששורדים את ההפצצות והמתקפות מתים לעיתים קרובות מרעב, על רקע מחסור חמור במזון. בני אדם רבים באזור נותרו לכודים למשך ימים מתחת להריסות, מבלי שפונו, הוסיפה ההגנה האזרחית הפלסטינית.
• ב-11 בנובמבר, לאחר שורה של ניסיונות, הצליחה שיירה של תוכנית המזון העולמית להגיע לבית חנון בנפת צפון עזה ולהביא, זו הפעם הראשונה מזה יותר מחודש, משלוח של סיוע חיוני. השיירה כללה שתי משאיות ובהן מנות קמח מוכנות ומצילות-חיים, ומשאית אחת של בקבוקי מים. תחילה תכננה תוכנית המזון העולמית משלחת של 14 משאיות, שיביאו אספקה למחסים בבית חנון ולבית החולים האינדונזי בג'באליה. אלא שעיכובים במתן אישורי תנועה והצפיפות בנתיבי הנסיעה הובילו לצמצום גודל השיירה. בסופו של דבר נמסר הסיוע למחסה העקורים מאהדייה א-שאווא ולמחסה ציבורי בקרבתו. לאחר מסירת הסיוע דווח על הפגזות עזות, ועל כך שכוחות ישראליים כיתרו את האזור שבו חילקה תוכנית המזון העולמית את הסיוע והורו למשפחות לעזוב את המקום. תוכנית המזון העולמית תכננה משלחת נוספת, שתצא ב-12 בנובמבר ותגיע ליתר המחסים ובית החולים המתוכננים לקבל סיוע בבית חנון, בית לאהיא וג'באליה, אבל הבקשות לאשר משלחות אלה נענו בסירוב. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, ב-11 בנובמבר פונו 200 בני אדם מאזור תל א-זעתר בג'באליה לעיר עזה.
• תנאי הבריאות ברחבי עזה ממשיכים להידרדר – מחלות מידבקות פוגעות בתשעה מכל עשרה ילדים, ו-25% מהנשים סובלות ממחלות עור ומבעיות בריאות אחרות. ארגון הבריאות העולמי מזהיר שבמהלך שבוע אחד בלבד בתחילת נובמבר דווח על יותר מ-11 אלף מקרים של זיהום חריף בדרכי הנשימה, וכי גם העלייה במספר המקרים של צהבת חריפה ושלשול דמי נמשכת. התנאים המחרידים עימם מתמודדות נשים הרות ומיניקות מדאיגים במיוחד – ארגונים שותפים לקרן האוכלוסין של האו"ם מדווחים כי לאחרונה חלה עלייה בלידות פגים ומות יולדות, ומוערך של-155 אלף נשים הרות ומיניקות אין גישה לטיפול לקראת הלידה או אחריה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון לעכשיו רק תשעה מתוך 17 בתי החולים המתפקדים באופן חלקי, וארבעה בתי חולים שדה, מספקים שירותי מיילדות. ו"בכל יום יולדות מאות נשים בתנאים טראומטיים, לא היגייניים ולא מכבדים", הדגיש מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי בדבריו בפני מועצת הביטחון של האו"ם ב-6 בנובמבר. מעבר להיעדר שירותי מיילדות בטוחים, למחסור במזון נודעות השלכות הרסניות על נשים הרות, משום שהוא מגביר את הסיכון ללידת תינוקות הסובלים מסיבוכים בריאותיים, ואינו מאפשר ליולדות להיניק; גורמים אלה, בתורם, מציבים תינוקות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות זיהומיות, לרבות דלקת ריאות, במיוחד לנוכח החורף הקרב. בסך הכול, 42 אלף נשים ברחבי הרצועה מתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות משבר או גרוע מכך, 15 נשים מסווגות בשלב החירום (שלב 4 של מערכת הסיווג המשולבת) ו-3, 000 נשים מתמודדות עם רעב ברמת אסון (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת), "מספר שעלול לזנק ל-8,000 עם בוא החורף," מזהירה קרן האוכלוסין של האו"ם.
• ב-6 בנובמבר, ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו פינו 90 מטופלים במצב קריטי, בהם 38 ילדים, פינוי רפואי אל מחוץ לעזה דרך מעבר כרם שלום. היה זה הפינוי הרפואי הגדול ביותר ביום יחיד אל מחוץ לעזה מאז סגירתו של מעבר רפיח, במאי 2024. בסך הכול הועברו 84 מטופלים עם 124 מלוויהם לאיחוד האמירויות הערביות, ושישה מטופלים ו-15 מטפלים הועברו לרומניה. המטופלים כוללים חולי סרטן, פצועים קשה, וכן חולי תלסמיה ומחלות לב וכלי דם, עיניים, כליות, מוח, מחלות אוטואימוניות ומחלות דם. בסך הכול, נכון ל-9 בנובמבר, רק שליש מתוך יותר מ-15,600 מטופלים שעבורם הוגשו בקשות לפינוי רפואי הצליחו לצאת מהרצועה, ומאז סגירת מעבר רפיח במאי 2024 פונו רק 321 מטופלים. בעוד הסכסוך נמשך ושירותי הבריאות מושמדים, ארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא להקמה בדחיפות של מסדרונות פינוי סדירים, שישתמשו בכל נתיבי הנסיעה האפשריים, על מנת לאפשר למטופלים במצב קריטי הלכודים בעזה להגיע לטיפולי המומחים הדרושים להם.
• בכל רחבי עזה צפו כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי וארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני תזונה במגוון תזונתי דל ברמה מדאיגה. על פי דוח ביטחון תזונתי ומעקב שווקים שפרסמה לאחרונה תוכנית המזון העולמית, ואשר סקר את חודש אוקטובר, המזונות העיקריים הנצרכים הם לחם וקטניות, בעוד שצריכת ירקות צנחה משישה ימים בשבוע לפני ההסלמה במעשי האיבה לכמעט אפס באוקטובר 2024. בדומה לכך, צריכת בשר וביצים ירדה משלושה ימים בשבוע לכמעט אפס צריכה כעת. יתר על כן, סקר שביצע לאחרונה יוניסף, ואשר בדק מגוון תזונתי בקרב ילדים ונשים הרות ומיניקות, מדגיש את ההשלכות התזונתיות החמורות של צמצום הסיוע ההומניטרי וההכנסה של מוצרי מזון מסחריים. נתונים מ-18 עד 24 באוקטובר מראים ירידה חדה במגוון התזונתי. 95% מההורים לילדים בני שישה עד 23 חודשים דיווחו שביום לפני הסקר צרכו ילדיהם רק שני סוגי מזון או פחות. נתון זה מהווה עלייה לעומת 90% בספטמבר, 79% ביולי, ו-94% במאי, שבו התרחשה עקירה נרחבת מרפיח לדיר אל-בלח ולח'אן יונס.
• רוב בני האדם בעזה מתקשים באופן משמעותי להשיג סוגי מזון בסיסי במחירים בני השגה, משום שהן הכלכלה והן פעילויות הסיוע כורעים יותר ויותר תחת העומס. תושבים רבים, המתוסכלים מהמחירים הנוסקים, צייתו לקריאות מקומיות להחרים את השווקים, חרם שנמשך כיומיים וציין את היעדרם הכמעט מוחלט של פיקוח ורגולציה כגורם מרכזי מאחורי המניפולציה במחירים. את המצב בשוק מחריפות הגבלות חמורות שמטילה ישראל על הכנסת אספקה לעזה, ודיווחים רבים והולכים על תקריות ביזה, לצד טענות של צרכנים פלסטינים על כך שארגונים פלסטיניים עלומים מסיטים משאיות המובילות סחורות חיוניות למחסנים פרטיים, מונעים מהן להגיע לשווקים ומעלים עוד יותר את המחירים. דיווחים באמצעי התקשורת העלו גם את האפשרות שסוחרים מקומיים נאלצים לשלם דמי חסות לחמושים, כדי שאלה יבטיחו את המעבר הבטוח של האספקה ברחבי עזה. המחאה התעוררה במקביל לדיווח של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, כי מאז אוקטובר 2023 עלה מדד המחירים לצרכן בעזה ב-283% בשל מעשי האיבה המתמשכים. יתר על כן, ב-3 בנובמבר אמרה תוכנית המזון העולמית שבמרכז ובדרום עזה קריסת השווקים המקומיים ומחסור בסחורות חיוניות הגבירו את הישענותם של בני אדם על סיוע בקנה מידה קטן, כמו ארוחות מבושלות. באוקטובר ניתן היה להכניס לעזה רק 37 מטענים של אספקה הומניטרית בסיסית ביום בממוצע – הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023.
• ב-7 בנובמבר פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי חדשה עבור חלקים מהעיר עזה ומנפת צפון עזה. על פי הערכות ראשוניות, נראה שהפקודה פוגעת בשטח בגודל 3.8 קמ"ר ובשש שכונות, שעל סמך הערכות אוכלוסין שמסר המשרד הפלסטיני לפיתוח חברתי ב-4 בנובמבר, שוהים בהם כ-61 אלף בני אדם. הפקודה חלה גם על מתקני שירותים קריטיים, לרבות שלושה מוקדים רפואיים, ארבע מאפיות ומטבחים, 18 נקודות הובלת מים במכליות, 14 אתרי עקורים ומחסן. על אותו אזור חלה פקודה שטרם יושמה, שהרשויות הישראליות פרסמו באמצע אוקטובר 2023, לפינוי כל האזור שמצפון לנחל עזה.
• מאז אוקטובר 2023 פרסמו הרשויות הישראליות יותר מ-67 פקודות פינוי של בני אדם ב-150 שכונות. הפקודות פוגעות בעד 88% משטחה של עזה. רק חמש מפקודות אלה – כולן בדרום עזה – בוטלו לאחרונה, האחרונה בהן ב-11 בנובמבר. נכון ל-12 בנובמבר חלות פקודות פינוי פעילות על 79% משטח רצועת עזה, ולבני אדם נאמר לעבור לאזורים הנותרים, המצויים בתוך או סביב אל-מוואסי שבדרום עזה. נכון לעכשיו שטח זה משתרע על 72.5 קמ"ר, שהם כ-20% משטח עזה, ומתמודד עם קשיים משמעותיים, לרבות היעדר תשתית בסיסית, שירותים מוגבלים ומגבלות קשות המוטלות על פעילויות סיוע. עקירה בכפייה חוזרת ונשנית מחמירה את המשבר ההומניטרי, המחריף את פגיעותם של בני אדם, ככל שהמשאבים הולכים ואוזלים והגישה לשירותים קריטיים נעשית מוגבלת יותר ויותר.
• מעשי איבה מתמשכים, שאליהם מצטרפים הרס של מתקני מים, תברואה והיגיינה, קיצוצים חוזרים נשנים באספקת החשמל ומחסור קריטי בדלק, ממשיכים לשבש את ההפקה, החלוקה והניהול של המים בעזה. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, כל זה הוביל לצמצומים משמעותיים בתפוקת המים, במיוחד בנפת צפון עזה. בין 26 באוקטובר ל-8 בנובמבר דיווחו רשות המים הפלסטינית וחברת המים של עיריות החוף בעזה על תפוקת מים יומית ממוצעת של 96,394 מטר מעוקב ברחבי עזה – בערך רבע מרמות ההפקה לפני אוקטובר 2023. באוקטובר דיווחו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כי רק 28% מדרישת המינימום היומית של דלק, שהיא 78 אלף ליטר – הדרושים להמשך הפקת המים, טיהור שפכים וטיפול באספה מוצקה – נענו. המחסור בדלק אילץ ספקי מים פרטיים לחדול מפעולה, ובכך גרם לשיבושים קשים בהפצת המים בעיר עזה, מצב שהוחרף עוד יותר בשל המוני העקורים שהגיעו לעיר מנפת צפון עזה.
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ההכנת לקראת עונת החורף, כמו פינוי וניקוי של פתחי ניקוז מי גשמים, פתיחת בורות ביוב ופינוי הריסות, מתמשכים באזורים הנגישים, אבל מתעכבים בשל ההכנסה המוגבלת של ציוד וחומרים חיוניים והקשיים לשנע אספקה מדרום לצפון עזה. ניקוז המים משלוש בריכות קריטיות – אבו רשיד, שייח' רדואן ואל-אמל – אינו מתקדם בקצב הדרוש לפני הגשמים העתידים להגיע. בדומה לכך, גם העברת עקורים מאזורים בסכנת הצפה והעברה של 10 אתרים זמניים לאיסוף פסולת מוצקה מתעכבת בשל מחסור במשאבים חיוניים. יתר על כן, סירובן המתמשך, מאז תחילת אוקטובר, של הרשויות הישראליות להיענות לבקשות לשלוח דלק לנקודות מים ולטיפול בפסולת מוצקה בנפת צפון עזה, גרם לעיכוב חמור בפעולות ומעורר חששות משמעותיים לבריאות הציבור. על הטיפול בפסולת מוצקה מקשים גם המחסור בחלפים והגישה המוגבלת לאתרי פינוי בטיחותיים. היעדר מערכת ייעודית לטיפול בפסולת רפואית יוצר גם הוא סיכונים בריאותיים חמורים, מאחר שפסולת רפואית, לרבות חפצים חדים וחומרים מזהמים, מתערבבת בפסולת ביתית.
• החורף הולך וקרב, ועזה ניצבת בפני סיכונים חמורים וחסרי תקדים בשל מעשי איבה מתמשכים, נזק נרחב לתשתית וחוסרים קריטיים בכל התחומים. על פי הערה מקדימה ש- ACAPS (ארגון לניתוח נתונים הומניטריים) פרסם ב-30 באוקטובר, עונת החורף 2025-2024 מגיעה על רקע של עקירה מתמשכת של לפחות 90% מבני האדם בעזה. החורף צפוי גידול משמעותי בצרכים הומניטריים, אבל בהקשר של עזה, השינויים העמוקים וההידרדרות מאז החורף האחרון מקשים מאוד לאמוד את קנה המידה או ההיקף של צרכים אלה. בשל נזק נרחב לתשתית והצטברות של עיי חורבות ,קשה יותר לצפות את דפוסי ההצפות, מה גם שעקורים רבים חיים כעת באזורי חוף נמוכים המצויים בסכנת הצפות. בעניין זה הזהירה לאחרונה עיריית ח'אן יונס מפני סכנת הצפות ביותר מ-60 אזורים בסיכון ברחבי ח'אן יונס, וציינה שהמצב יהיה הרה אסון עבור כל בני האדם החיים באזורים אלה. בנוסף, לדברי ACAPS, במצב המחסה חל שינוי דרסטי – מרבית העקורים חיים כעת באוהלים ובמבנים מאולתרים, שמציעים רק הגנה מזערית מפני תנאי החורף הקשים. שינוי זה מגביר משמעותית את הפגיעות לסיכוני בריאות ובטיחות. במקביל, במענה ההומניטרי פוגעים המצור המתמשך, המגביל את הכנסתם של משאבים חיוניים, לרבות חומרי איטום מפני תנאי החורף, דלק וחלפים, שכמותם דלה מלכתחילה, ופוגע בפעילויות מוכנות. ההערה מוסיפה שמצבה של רשת הכבישים, שניזוקה מלכתחילה בתקיפות אוויריות מבצעים קרקעיים, ידרדר עוד יותר ככל שגשמי העונה יפגמו בתנאי הכביש ויקשו עוד יותר לשנע אספקה קריטית. לדברי הערה זו, בספטמבר 2024 כבר ניזוקו 68% מהכבישים בעזה, ועיי חורבות במשקל 12 אלף טון בערך חסמו נתיבי תובלה. הרשויות הישראליות הותירו את רצועת עזה מנותקת מחשמל מאז אוקטובר 2023, ועקב כך נוצרה תלות מלאה במקורות חשמל חלופיים ולא מספיקים.
• הגבלות הגישה ממשיכות לשבש קשות את פעילויות הסיוע ההומניטרי ברחבי רצועת עזה, ופוגעות במיוחד בנפת צפון עזה, שהצרכים בה הם הקריטיים ביותר ואף הסלימו בשל המבצע הצבאי הישראלי המתמשך, שהחל ב-6 באוקטובר. הגבלות אלה פגעו בהזרמת מזון, אספקה רפואית, דלק עבור סוגי תשתית מרכזיים, כמו משאבות מי שתייה, ומשאבים חיוניים אחרים עבור עשרות אלפי בני אדם, והותירו אותם בלא סיוע מציל-חיים הדרוש להם מאוד. בין 1 ל-11 בנובמבר, מתוך 195 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות, נענו בשלילה בקשות התיאום עבור 31% (61), 42% (83) אופשרו, 16% (32) נתקלו במכשולים ו-10% (19) בוטלו בשל קשיים לוגיסטיים או בטיחותיים. נתון זה כולל 69 תנועות סיוע מתואמות שנועדו לספק סיוע הומניטרי בנפות צפון עזה ועזה, ש-37 מתוכן היו צריכות לעבור דרך מחסומי א-רשיד וסלאח א-דין שבשליטת הצבא הישראלי. מכלל התנועות שהיו צריכות לעבור במחסומים אפשרו הרשויות הישראליות רק 27% (10), 32% (12) נתקלו במכשולים, 30% (11) נענו בסירוב ו-11% (4) בוטלו. במיוחד שובשו משלחות סיוע לנפת צפון עזה. בין 1 ל-11 בנובמבר הוגשו 19 בקשות תיאום עבור משלחות קריטיות שיעדיהן היו ג'באליה, בית חנון ובית לאהיא, שבמקרה הטוב נתקלו במכשולים כך שמשלוח הסיוע היה חלקי בלבד, או – במקרה השכיח יותר – נענו בסירוב מוחלט שפגע קשות במאמצים לספק סיוע מציל-חיים למתקנים קריטיים ולמשפחות שנלכדו באזורי סיכון גבוה. במקרה אחד, ב-10 בנובמבר, דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית על מותו של מטופל בשל עיכובים ממושכים במחסום צבאי בין נפת צפון עזה לעיר עזה. על פי תמונת מצב – גישה הומניטרית שהתפרסמה ב-11 בנובמבר, סביבת הפעולה של הפעילות ההומניטרית בעזה הורעה משמעותית באוקטובר, שבו נענו בשלילה כ-43% מכלל התנועות ההומניטריות שתואמו עם רשויות ישראליות במטרה להגיע לנזקקים ברחבי רצועת עזה – שיעור מניעת הגישה הגבוה ביותר שתועד מאז החלו מעשי האיבה באוקטובר 2023.

מימון

• נכון ל-12 בנובמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (61%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 90 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 79.6 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (91%) ובגדה המערבית (9%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 49 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-32 מתוך 61 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע הקצאות רזרביות אחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות קריטית לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים בתחומי המחסה, המים, התברואה וההיגיינה ובצורכי חירום אחרים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.