עדכון מצב הומניטרי מס׳ 241 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב־28 בנובמבר.

דגשים עיקריים

• בנפת צפון עזה מדווח על תקריות רבות נפגעים נוספות, ובית החולים כמאל עדואן ממשיך להיפגע בהתקפות.
• כל 41 הניסיונות שעשה האו"ם מאז תחילת נובמבר לספק תמיכה לבני האדם הנצורים בנפת צפון עזה נענו בסירוב (37) או עוכבו (ארבעה).
• משפחות שנעקרו לאחרונה מנפת צפון עזה לעיר עזה מתמודדות עם חוסרים קריטיים באספקה ובשירותים, צפיפות־יתר קשה ותנאי היגיינה מחרידים.
• עם תחילת הגשמים הכבדים, יותר מ־1.6 מיליון בני אדם החיים במחסים מאולתרים – שכמעט חצי מיליון מתוכם נמצאים באזורים מועדים להצפות – זקוקים בדחיפות למחסה נאות.
• מכלל הילדים שהתקבלו מאז תחילת 2024 כמטופלי חוץ לטיפול בתת־תזונה חריפה, שני שליש תועדו בחמשת החודשים האחרונים, נתון המעיד על החמרת המצב התזונתי ברחבי עזה.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מאז 6 באוקטובר 2024 מתקפה קרקעית, ומדווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. כוחות ישראליים ממשיכים להטיל מצור הדוק על בית לאהיא, בית חנון וחלקים מג׳באליה, ומרבית הבקשות למשלוח סיוע הומניטרי נענות בשלילה (ראו נתונים להלן).
• ב־21 בנובמבר הזהיר המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, כי המפעל ההומניטרי ברצועת עזה עלול להגיע לקיפאון בשל היעדר הביטחון, המגביל את יכולתן של סוכנויות הומניטריות להביא אספקת סיוע חיוני ליעדה, לרבות מים, מזון, מים, דלק ואספקה רפואית לשני מיליון בני אדם. המתאם ההומניטרי תיאר את המצב כ"אסון הומניטרי שאין דומה לו", ואמר כי בעת שאזרחים נאבקים לשרוד בעיצומם של מעשי איבה חסרי רחמים, הרשויות הישראליות אוסרות זה שישה שבועות על המגזר הפרטי לייבא סחורות, והביזה באיומי נשק, המתמקדת בשיירות בהומניטריות ובנהגי המשאיות שבהן, גברה". "בשנת 2024 נבזזו משאיות של האו״ם 75 פעמים – לרבות 15 התקפות כאלה רק מאז 4 בנובמבר – וחמושים פרצו למתקני או״ם ב־34 הזדמנויות. רק בשבוע שעבר נורה נהג בראשו ואושפז, יחד עם נהג משאית אחר. בשבת האחרונה נבזזו לא פחות מ־98 משאיות בהתקפה יחידה, שבה כלי הרכב ניזוקו או נגנבו," הוסיף מר האדי. הוא חזר על קריאתו של האו"ם ליצור את התנאים שיאפשרו "גישה הומניטרית בטוחה ובלא מכשול ברחבי עזה," והדגיש כי סוכנויות הומניטריות "דבקות במחויבותן להישאר בשטח ולבצע את תפקידן, אבל.. היכולת [שלהן] לעשות כן מוטלת יותר ויותר בספק."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה־19 וה־25 בנובמבר נהרגו בעזה 277 פלסטינים, ו־738 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל־25 בנובמבר 2024 נהרגו בעזה לפחות 44,249 פלסטינים, ו־104,746 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 19 ו־26 בנובמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים, וחייל אחד מת מפצעים שנגרמו לו ב־7 באוקטובר 2023. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל־26 בנובמבר 2024 נהרגו יותר מ־1,578 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 378 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,456 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שעליהן דווח בין 20 ל־23 בנובמבר:
  • ב־20 בנובמבר, בשעה 23:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים כ־66 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, כשפצצת חבית פגעה בבית והרסה אותו יחד עם שישה בתים סמוכים, ליד בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא (נפת צפון עזה). על פי דיווחים, בשל המחסור באמבולנסים, כלים וצוותי הגנה אזרחית, נותני מענה בקהילה התקשו להוציא גופות ולחלץ פצועים מתוך ההריסות.
  • ב־20 בנובמבר, בשעה 20:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים 21 פלסטינים, בהם לפחות ארבע נשים וחמישה ילדים, בפגיעה בבניין מגורים באזור אבו אסכנדר בצפון־מערב העיר עזה.
  • ב־20 בנובמבר, בשעה 16:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם חמישה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במקום שבו מצאו עקורים מחסה, באזור אל־מוואסי במערב ח׳אן יונס.
  • ב־20 בנובמבר, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בג׳באליה אל־בלד בדרום נפת צפון עזה.
  • ב־20 בנובמבר, בשעה 16:05 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם שני ילדים ושתי נשים, ו־15 בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית הספר ח׳אלד בין אל־וליד במחנה הפליטים א־נוסייראת, בדיר אל־בלח. ההתקפה פגעה ב־200 בני אדם שמצאו מחסה בחדרי בית הספר ההרוסים ובאוהלים בתחומו.
  • ב־20 בנובמבר, בשעה 22:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים, בהם שני ילדים, ומספר בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה באוהל שבו שהו עקורים באחד האתרים באזור אל־מוואסי, במערב ח׳אן יונס.
  • ב־21 בנובמבר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה פלסטינים, בהם נשים וילדים, בפגיעה בבניין מגורים בא־שג׳אעיה, ממזרח לעיר עזה.
  • ב־21 בנובמבר, בשעה 9:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים במרכז העיר רפיח.
  • ב־22 בנובמבר, בשעה 23:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ושתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית באזור אל־בוראק, במערב ח׳אן יונס.
  • ב־22 בנובמבר, בשעה 23:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה בני משפחה פלסטינית, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית בשכונת א־זייתון בדרום־מזרח העיר עזה.
• ב־23 בנובמבר, בשעה 19:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית במחנה הפליטים א־נוסייראת (נפת דיר אל־בלח).
• ב־20 בנובמבר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי אחד מצוותיה נפגע פגיעה ישירה בעת שניסה לחלץ בני אדם שהיו לכודים מתחת להריסות באזור א־סברה, בדרום־מערב העיר עזה. בפגיעה נהרג אחד מאנשי צוות ההגנה האזרחית, ושלושה אחרים נפצעו. ההגנה האזרחית הפלסטינית הוסיפה שזו הייתה התקרית ה־18 במספר שבה נפגעו צוותי הצלה במהלך משימות הצלה, וכי עד היום נהרגו בסך הכול 87 מאנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית. בעדכון נוסף ב־21 בנובמבר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית ש־304 מאנשיה נפצעו ו־21 מהם נעצרו, וכי 17 מרכזים של ההגנה האזרחית הפלסטינית ניזוקו או נהרסו, וכן גם 56 כבאיות, רכבי חילוץ ואמבולנסים. בהודעה הודגש שכל פעילויות ההגנה האזרחית הפלסטינית בנפת צפון עזה עדיין חסומות. בעדכון נוסף, ב־26 בנובמבר, הודיעה ההגנה האזרחית הפלסטינית שכל הכבאיות, רכבי החילוץ והאמבולנסים שלה בנפת עזה מושבתים בשל מחסור בדלק.
• גם כן ב־20 בנובמבר, ארגון Médecins Sans Frontières דיווח שתקיפת רחפן ישראלי כמעט פגעה בחמישה אנשי סגל פלסטינים ובאיש סגל בינלאומי של הארגון, שהיו בדרכם הביתה מהמרכז הרפואי נאסר בח׳אן יונס, אף שהצוות נסע בכלי רכב שהיה מסומן בבירור כשייך לארגון Médecins Sans Frontières והארגון הודיע על התנועה לצבא הישראלי. ארגון Médecins Sans Frontières, שציטט נתונים של משרד הבריאות, הוסיף שאף שצוות הארגון שרד, בתקיפה זו נהרגו 20 בני אדם ועשרה בני אדם אחרים נפצעו קשה. מאז אוקטובר 2023 נהרגו לפחות 337 עובדי סיוע, בהם 330 פלסטינים ושבעה זרים; נתון זה כולל 251 אנשי סגל או"ם (247 מתוכם אנשי סגל אונר"א), 33 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ולפחות 53 עובדי סיוע אחרים של ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים.
• ב־23 בנובמבר פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי החלה על חלקים ממזרח העיר עזה, ומכסה שטח בגודל 1.9 ק"מ רבוע, שכבר נכלל בפקודות פינוי קודמות. אומדנים ראשוניים מצביעים על כך שהפקודה פגעה בכ־15%משכונת א־תורכמאן וכ־15% משכונת א־זייתון. מאז אוקטובר 2203 הוחלו על כ־79% משטח רצועת עזה פקודות פינוי שנותרו פעילות, למעט פקודות שבוטלו לאחר מכן.
• נמשכות ההתקפות על בית החולים כמאל עדואן בנפת צפון עזה – מאז תחילת המבצע הצבאי הישראלי האחרון בנפת צפון עזה ועד ל־21 בנובמבר תיעד משרד זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, באמצעות מקורות גלויים, לפחות שבע התקפות. ב־21 בנובמבר, על פי דיווחים, גרמה תקיפת רחפן נזק לגנרטור החשמל של בית החולים ולמכל מים, וכן לפציעה של ארבעה אנשי סגל ושני מלווים של מטופלים בבית החולים. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי הביע דאגה עמוקה לבטיחות המטופלים והסגל הרפואי בבית החולים, וקרא "לשים מייד קץ למעשי האיבה בקרבת בית החולים, ולתת למשלחות הומניטריות גישה רציפה שתאפשר להן לספק תמיכה מצילת־חיים." משרד זכויות האדם הדגיש בהודעתו כי "משרד זכויות האדם לא קיבל כל דיווחים המעידים על לחימה בקרבת בית החולים כמאל עדואן או על שימוש במתקניו לצרכים צבאיים כלשהם. אבל גם אם ארגונים פלסטיניים חמושים אינם מצייתים לאיסור שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מטיל על השימוש בנוכחות של אזרחים למניעת תקיפה של מטרה צבאית, עדיין חובה על כוחות ישראליים לציית למחויבויות שמטיל עליהם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות עקרונות ההבחנה, המידתיות ונקיטת אמצעי זהירות בעת התקפה." על פי דיווחים, בית החולים – המתמודד כבר עתה עם מחסור קשה במזון, במי שתייה, בסגל רפואי ובאספקה רפואית – נפגע שוב ב־23 בנובמבר, פגיעה שבה נפצע מנהל בית החולים, ד"ר חוסאם אבו־ספיה. באותו יום תיאם הצבא הישראלי את העברתם של 17 מטופלים ומטפליהם מבית החולים כמאל עדואן לבתי חולים אחרים בעזה. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון ל־26 בנובמבר נמצאים בבית החולים כמאל עדואן 55 מטופלים, חמישה מהם ביחידה לטיפול נמרץ.
• ב־22 בנובמבר דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי נמשכת העלייה בזיהומים עוריים וזיהומים בדרכי הנשימה, שלשול חריף ומחלות נגיפיות אחרות ברחבי עזה, וכי מדי יום מטופלים במרכז הרפואי נאסר בח׳אן יונס יותר מ־300 ילדים. בין יוני לאוקטובר 2024 טיפל הארגון הלא ממשלתי ב־3,421 תינוקות וילדים אחרים בני פחות מחמש במחלקת אשפוז ילדים בבית החולים נאסר, 22% מהם בשל מחלות הקשורות לשלשול וכמעט 9% בשל דלקת קרום המוח. באותה תקופה אושפזו בבית החולים כ־1,294 ילדים בגילים שבין שנה לחמש שנים בשל זיהומים בדרכי הנשימה תחתונות, לרבות דלקת ריאות, ובמחלקת רפואת חירום טופלו יותר מ־10,800 ילדים בגילים שבין שנה לחמש שנים ו־168 יילודים בני פחות מחודש בשל זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. גם הצלב האדום הבינלאומי דיווח כי בששת החודשים שבין 9 במאי ל־9 בנובמבר, 31% מהמטופלים שנבדקו במחלקת מטופלי החוץ של בית החולים של הצלב האדום בדרום עזה היו ילדים בני פחות מ־14, וכי מרביתם טופלו בשל זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה, פציעות וכוויות.
• ב־19 בנובמבר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי בתמיכת ערב הסעודית שיקם והרחיב את המחסן במרכז הרפואי נאסר, בח׳אן יונס, שניזוק קשות בשריפה שפרצה בו בשל מעשי איבה שהתנהלו בקרבתו באפריל 2024. השיפוץ ישפר את קיבולת האחסון של אספקה רפואית חיונית, שיפור שיועיל הן למרכז הרפואי נאסר והן לבתי חולים אחרים בדרום עזה. יתרה מכך, אף שכל מסדרונות הפינוי הרפואי הסדירים אל מחוץ לעזה עדיין מוקפאים, ב־21 בנובמבר פינו ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים לו שישה מטופלים במצב קריטי הסובלים מסרטן או מפציעות הקשורות בסכסוך, שלושה מהם ילדים, יחד עם שבעה מלווים, מעזה לירדן. שני מטופלים אמורים להיות מועברים הלאה לארצות הברית, וארבעה נשארו בירדן לטיפולי מומחים. בסך הכול, מאז סגירתו של מעבר רפיח בתחילת מאי, פונו מן הרצועה באופן יוצא מן הכלל רק 355 מטופלים.
• סימנים ברורים מעידים על החמרה מהירה במצב התזונתי ברחבי עזה – שני שלישים מהילדים שהתקבלו מאז תחילת 2024 לטיפול חוץ בשל תת־תזונה חריפה תועדו בחמשת החודשים האחרונים בלבד. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, בין 1 ל־23 בנובמבר התקבלו 3,410 ילדים לטיפול־חוץ בשל תת־תזונה חריפה, ובין יולי לאוקטובר התקבלו בממוצע מדי חודש ו4,700 ילדים לטיפול־חוץ בשל תת־תזונה חריפה. בסך הכול טופלו 22,210 מקרים, או 67% מ־32,817 מקרים שהתקבלו לטיפול מאז תחילת 2024. יתר על כן, בין 10 ל־31 באוקטובר הבחין כוח המשימה לענייני תזונה בגידול משמעותי בקבלת ילדים הסובלים מתת־תזונה חריפה קשה מלווה בבצקת תזונתית נפיחות הנגרמת בשל הצטברות נוזלים ברקמות ומעידה על מחסור בחלבון בתזונה. מספר המקרים גדל בחדות, מ־10% לפני אוקטובר ל־74% מהמטופלים שהתקבלו לטיפול בשני מרכזי ייצוב בנפת דיר אל־בלח, נתון המדגיש החמרה של המצב התזונתי ואת הצורך הדחוף בהרחבת ההתערבויות.
• ארגון הבריאות העולמי וארגון Relief International הקימו לאחרונה בדיר אל־בלח מרכז ייצוב חדש לטיפול בתת־תזונה חריפה קשה, המביא את מספרם הכולל של מרכזי הייצוב הפועלים כעת ברחבי הרצועה לארבעה: אחד בנפת ח׳אן יונס, אחד בעיר עזה ושניים בדיר אל־בלח. נכון ל־13 בנובמבר התקבלו לטיפול במרכזי הייצוב 344 ילדים הסובלים מתת־תזונה חריפה קשה ומסיבוכיה, נתון המייצג גידול של 50% לעומת 229 מקרים שעליהם דווח נכון ל־2 באוקטובר. בה בעת, מרכז הייצוב בבית החולים כמאל עדואן בנפת צפון עזה נותר סגור מאז התגברות מעשי האיבה בנפה, בתחילת אוקטובר 2024, למרות העלייה החדה בצרכים בנפה וקריאתו של מנהל בית החולים לפתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי שדרכו ניתן יהיה להכניס לנפת צפון עזה אספקה רפואית, משלחות כירורגיות, מזון לתינוקות ופורמולה רפואית לתינוקות.
• ב־25 בנובמבר ירדו ברצועת עזה גשמים כבדים, שציינו את תחילתה של עונת החורף והחמירו עוד יותר את פגיעותם של בני האדם, על רקע של יכולת מענה מוגבלות. מוערך שהגשמים הכבדים יפגעו ביותר מ־1.6 מיליון בני אדם החיים במחסים מאולתרים ברחבי רצועת עזה. אלפי המשפחות המתגוררות באוהלים לאורך החוף בדרום־מערב עזה חשופות במיוחד לפגיעה של הצפות ומי הים הגואים. על פי אומדנים ראשוניים של ארגונים הומניטריים שותפים, בגשמים שירדו לאחרונה נפגעו כ־7,000 משפחות המתגוררות על החוף, שאוהליהן הוצפו, רכושן נהרס והמחסים שלהן ניזוקו. הדבר נכון במיוחד באזור אל־מוואסי, שבו שוהים כמה מאות אלפי עקורים. בדיר אל־בלח דיווח ארגון שותף המנהל 19 אתרי עקורים על 60 מחסים שנהרסו ו־120 מחסים שניזוקו בשני אתרים, והוסיף שהכבישים ודרכי הגישה המוצפים יצרו קשיי גישה ניכרים והובילו לעקירה נוספת של כמה משפחות לאתרים סמוכים. כמה משפחות אחרות הקדימו ועברו מהמחסים לפני הגשמים הכבדים; כך למשל, כבר ב־24 בנובמבר עברו 150 משפחות לאתר חדש שהוקם לא מכבר בעיר חמד, בח׳אן יונס. יתרה מכך, אומדן שביצע משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים באזור הדרומי של נמל אל־קרארה בח׳אן יונס, היכן שעל פי דיווחים הוצפו יותר מ־600 אוהלים בגאות, הראה על צורך דחוף במחסה ובפריטים שאינם מזון, כמו אוהלים וביגוד, וכן בסיוע במזון.
• הטמפרטורות החורפיות הקשות, יחד עם הגשמים הכבדים והגאות הגוברת בים, מחריפים עוד יותר את ההצטברות של שפכים, התפשטות של מחלות וסכנת הקריסה של בניינים שניזוקו ואשר משפחות רבות ביקשו בהם מחסה. שלא כמו בחורף שעבר, שבו הצליחו רוב העקורים למצוא מחסה אצל משפחות מארחות או בבתי ספר, בתי חולים ומבנים ציבוריים, כעת שורדות מאות אלפי משפחות פלסטיניות באוהלים או במחסים מאולתרים קטנים, עשויים מיריעות ברזנט, שמיכות או קרטון, שבהם שוררת צפיפות־יתר, ואשר "לא יגנו עליהם מרוחות חזקות, גשמים כבדים וטמפרטורות נמוכות," מדווחת מועצת הפליטים הנורווגית. יתרה מכך, אחרי 14 חודשי סכסוך כבר נעקרו בני אדם בכפייה פעמים רבות, ויותר מ־60% מכלל הבניינים ניזוקו או נהרסו. יש משפחות שתפרו שקי אורז ישנים ליריעות, כדי להוסיף למחסה שלהן שכבת מגן נוספת, אבל גשמי החורף הראשונים שהיכו בעזה בימים האחרונים המחישו עד כמה התנאים רעועים ולא יציבים. ב־24 בנובמבר דיווחה מועצת הפליטים הנורווגית ש"המשקעים הסבו נזק כבד לאוהלים שבהם מתגוררים אלפי עקורים. המים זרמו אל תוך האוהלים וגרמו נזק לחפצים ולמזרנים." בהודעה שפרסם ב־25 בנובמבר, העריך משרד התקשורת הממשלתי שכ־10,000 אוהלים "נסחפו או ניזוקו בסערת החורף."
• באוגוסט, קבוצת התיאום המשותפת לכוחות המשימה, בראשות משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, פיתחה והחלה להפעיל תוכנית מקפת להכנה ואיטום לקראת החורף, שיעדיה היו 2.1 מיליון בני אדם ואשר הפעלתה הצריכה 242 מיליון דולר. במאמץ להעניק למענה קדימות, מאז אוגוסט 2024 זיהו ארגונים הומניטריים שותפים 100 אזורים מועדים להצפות שבהם שוהים יותר מ־450 אלף בני אדם ברחבי נפות ח׳אן יונס, דיר אל־בלח ורפיח, שב־90% מהם אין תוכניות מגירה למקרה של הצפה. במהלך אומדנים אלה זוהו 1,093 אוהלים בסיכון בעיר דיר אל־בלח, 4,420 אוהלים בסיכון בח׳אן יונס – מוואסי, 730 אוהלים בזוויידה (נפת דיר אל־בלח), ו־705 אוהלים בנוסייראת (נפת דיר אל־בלח), ובסך הכול 6,948 אוהלים בסיכון ברחבי אזורים אלה. אבל יישום התוכנית עדיין תלוי במימון, ובאישור מצד הרשויות הישראליות, כדי להבטיח את הכנסת האספקה והציוד אל עזה. כך למשל, רק ב־20 מקומות הוצבו שקי חול כדי למתן נזקים אפשריים, ושורה ארוכה של צרכים שטרם טופלו מצריכה הרחבה של המלאי והכנה מראש של אספקה. קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים וכוח המשימה לענייני מחסה מעריכים שבאתרים מאולתרים דרושים לפחות 3 מיליון שקי חול למיתון סכנות גשם והצפות. לשם כך דרושות 100 משאיות שישמשו אך ורק להעברת שקי חול, דרישה המלווה בקשיים לוגיסטיים לנוכח מכשולי הגישה הקיימים, הכוללים מעשי איבה פעילים, היעדר מתמשך של ביטחון, ביזה באיומי נשק, הגבלות גישה, כבישים הרוסים, היעדר דלק ונפלי תחמושת. ללא אפשור ופתרון מידי של צווארי בקבוק אלה בשרשרת האספקה, הפגיעה הקריטית ביכולת לתת מענה אקטיבי לזעזועים קיימים ועתידיים תישאר בעינה.
• בני האדם ברחבי עזה זקוקים נואשות למחסה נאות, אך מאות אלפי יריעות ברזנט, החיוניות למתן מחסה זמני ולהגנה על מבנים קיימים, תקועות מחוץ לעזה. למרות המאמצים של כוח המשימה לענייני מחסה להרחיב את הסיוע, והקדימות שעדיין ניתנת להכנסת פריטי מחסה לעזה דרך כביש הגדר, מאז תחילת ספטמבר נכנסו לדרום עזה בממוצע 11 משאיות בשבוע, נתון נמוך בהרבה מהיעד שהציב כוח המשימה – 24 משאיות בשבוע. כתוצאה מכך, בשלושת החודשים האחרונים ניתן היה לספק סיוע במחסה ל־154 אלף בני אדם בלבד בח׳אן יונס, דיר אל־בלח ורפיח; 846 אלף בני אדם נוספים בנפות אלה עדיין זקוקים בדחיפות לסיוע. יותר מ־36 אלף יריעות ברזנט וכ־58 אלף ערכות איטום – שיספיקו ליותר מ־76 אלף משפחות או כ־400 אלף בני אדם– נמצאות עכשיו מחוץ לרצועה וממתינות לאישור להכניסן, בעוד כוח המשימה ממשיך לרכוש פריטים נוספים. להערכת כוח המשימה, בקצב של 11 משאיות בשבוע יידרשו עוד לפחות שמונה שבועות כדי להביא פריטים חיוניים אלה לתוך הרצועה. ובינתיים, בצפון עזה (מצפון לנחל עזה), 66,300 בני אדם קיבלו מאז ספטמבר 2024 מארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה סיוע בפריטי מחסה, למעט ערכות מצעים, וכעת מתמקדים המאמצים בהרחבת הסיוע לעשרות אלפי בני האדם שנעקרו לנפת עזה מאז אוקטובר 2024, בעוד ההגבלות החמורות על הגישה לנפת צפון עזה נותרות בעינן. בנובמבר הצליחו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה לחלק 700 אוהלים בעיר עזה, אבל אספקת פריטי המחסה המוכנסת דרך מעבר ארז־מערב אינה מספקת כלל למתן מענה לצרכים הגוברים. כתוצאה מכך, המענה רחוק מאוד מלהספיק למשפחות עקורות, הממשיכות להתמודד עם "תנאים מחרידים, בלא שום מקום בטוח שבו יוכלו לבקש מחסה, ובחוסר כל, לרבות בגדים, נעליים סגורות, שמיכות ומזרנים," הדגישה אונר"א ב־25 בנובמבר.
• בין 9 ל־12 בנובמבר ניהלו האו"ם והארגונים השותפים לו משלחת אומדן צרכים בין־סוכנותי בעיר עזה, שמאז תחילת אוקטובר נעקרו אליה מנפת צפון עזה יותר מ־100 אלף בני אדם. צוות האומדן ביקר בתשעה מרכזי עקורים קולקטיביים, בהם שני בתי ספר של אונר"א שהפכו למחסים, שבהם שוהים 2,094 עקורים. בשני המחסים שמנהלת אונר"א היו 698 משפחות נוספות שמצאו מחסה מחוץ לתחומי בתי הספר. האומדן המליץ על צעדים מרכזיים להרחבת הסיוע ההומניטרי בכל התחומים. אבחנות וממצאים מרכזיים כללו:
• היעדר מחסה, פריטים שאינם מזון וחפצים אישיים – בכל האתרים קיים מחסור קריטי בחומרים ובפריטים שאינם מזון, במיוחד מזרנים, שמיכות, בגדי חורף ונעליים. משקי בית רבים שנעקרו זה עתה נמלטו בלא לקחת עימם דבר מחפציהם האישיים, וזקוקים כעת לכל הפריטים החיוניים.
• צפיפות־יתר – משפחות דחוסות בתנאי צפיפות־יתר במבנים שניזוקו ובאתרי אוהלים – התנאים קרשים במיוחד במרכז הקולקטיבי באצטדיון פלסטין, שאוכלוסייתו גדלה בנובמבר פי שמונה (מ־100 ל־800 משקי בית). רוב משקי הבית נעקרו תחילה מג׳באליה לבית לאהיא, ומשם הגיעו לעיר עזה. כתוצאה מכך, 700 משקי בית שנעקרו זה עתה חיים במגרש הכדורגל באוהלים שבכל אחד מהם מצטופפים עד 25 בני אדם, ועל פי דיווחים גברים ישנים בלילות תחת כיפת השמיים כדי להותיר מקום לנשים ולילדים.
• גישה לא מספקת ולא עקבית למי שתייה – רוב האתרים מסתמכים על מים במכליות שמביאים ארגונים הומניטריים שותפים, אבל באלה לא די לכסות את הצרכים הגדלים והולכים. במקרים מסוימים יש אמנם בארות, אך לא ניתן להשתמש בהן בשל נזק למשאבות המים או מחסור בדלק להפעלת גנרטורים.
• תנאים היגייניים מחרידים – בכל האתרים, תנאי היגיינה סביבתית ירודים להחריד תורמים להתפשטות של מחלות עור, כיני גוף, דלקת כבד נגיפית A ו־B, קלקולי קיבה וזיהומים בדרכי הנשימה. מערכות הביוב ברוב האתרים אינן מתפקדות, ועקב כך נוצרות הצפות ביוב המובילות לסכנות לבריאות הציבור. בבית הספר ראמז פח׳רה נאלצו עקורים לבנות מערכת ניקוז פתוחה לפינוי מי שפכים, מאחר שמערכת הביוב בבית הספר נהרסה במעשי האיבה. היעדר בתי שימוש מספיקים מחריף עוד יותר את תנאי התברואה. אף שבמרבית האתרים קיימים בתי שימוש מופרדים מגדרית, זמינותם של בתי השימוש משתנה במידה ניכרת מאתר לאתר. כך למשל, במרכז מוסעב בין עומייר נאלצים עד 125 בני אדם לחלוק בית שימוש אחד, בעוד שבפאהד אל־אחמד קיימים 20 בתי שימוש מופרדים מגדרית המשרתים כ־220 משקי בית, או בית שימוש אחד לכל 55 בני אדם בממוצע. משפחות מתמודדות גם עם גישה לא מספקת למוצרי היגיינה כגון סבון, פריטי היגיינה נשית וחיתולים חד־פעמיים, ועקב כך הן נאלצות לחיות בתנאי היגיינה תת־תקניים המגבירים את פגיעותן למחלות מידבקות.
• היעדר סיוע במזון ואמצעים לבישול מזון – משפחות בכל האתרים מתמודדות עם גישה מוגבלת למזון מזין. בבית הספר א־זהרה, למשל, מחולקות פעם בשבוע רק ארוחות חמות מוכנות, ובאצטדיון פלסטין הסיוע בדמות חלוקת מזון על ידי אגודות צדקה מקומיות סיפק מענה רק לשבריר מהצרכים, ועקב כך נוצרו מתחים בין המשפחות. נשים שהשתתפו בדיונים בקבוצות מיקוד הדגישו גם מחסור קריטי בתרכובת מזון לתינוקות ובתוספי תזונה. בשל המחסור בגז לבישול ובעצי הסקה כאחד, משפחות בכל האתרים נאלצות להשתמש בפלסטיק ובקרטון כחומרי בעירה לבישול, שימוש המוביל לכוויות, פציעות עיניים ולבעיות נשימה.
• מחסור בתרופות ובאספקה רפואית – בכל האתרים יש אמנם גישה למוקדי רפואה בסיסיים, לרבות כמה שהוקמו על ידי אחיות מתנדבות השוהות בעצמן במחנות, אך בממוצע קיים מחסור חמור באספקה רפואית ובתרופות, לרבות תרופות למחלות כרוניות.
• בנובמבר השיק משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מדריך שירותים הומניטריים עבור פלסטינים, שאותו פיתח על סמך התייעצות עם מנעד רחב של גורמים הומניטריים בעלי עניין. מדריך השירותים שואף לטפל בפערים שזוהו במתן נתונים מרכזיים על שירותים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, לשפר מנגנונים קיימים למיצוי דין ולמעורבות קהילתית, ולחזק יוזמות קולקטיביות למיצוי דין עבור בני אדם נפגעים. כלי זה הוא חלק ממיזם מיצוי דין עבור בני אדם נפגעים, המיושם על ידי ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים וממומן על ידי קרן החירום ההומניטרית, במטרה לחזק מיצוי דין קולקטיבי, רגיש־מגדרית וכולל עבור בני אדם הנפגעים מהמשבר בשטח הפלסטיני הכבוש. מדריך השירותים מפעיל מוקדים טלפוניים המספקים מידע מידי על שאלות הנשאלות לעיתים תכופות על ידי בני האדם הפונים אליהם בשורה של סוגיות, לרבות היכן יוכלו לקבל סיוע מסוג מסוים; בכך מאפשרים המוקדים הטלפוניים סגירה מיידית של מקרים, מצמצמים את הצורך בהפניות פרטניות לטיפול, ומקלים את העומס על המשאבים של כוחות המשימה. מדריך השירותים מאפשר לגורמים הומניטריים להתפתח ולעדכן באופן מתמיד תוכן רלבנטי הנוגע לתחום הספציפי שבו הם עוסקים, ותורם לביצוע אפקטיבי של פעילויות בתחום מעורבות הקהילה, באופן אחראי ובזמן אמיתי.
• בין 1 ל־25 בנובמבר, מתוך 456 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות, אופשרו 40% (184), 35% (158) נענו בשלילה, 16% (73) עוכבו ו־9% (41) בוטלו בשל קשיים לוגיסטיים או בטיחותיים. מתוך 99 תנועות הסיוע שצריכות לעבור דרך מחסומי א־רשיד וסלאח א־דין שבשליטת ישראל, אפשרו הרשויות הישראליות רק 25% (25), 25% (25) עוכבו, 40% (40) נענו בשלילה ו־9% (תשע) בוטלו. במיוחד שובשו משלחות סיוע לנפת צפון עזה, ובפרט משלחות שביקשו להגיע לג׳באליה, בית לאהיא ובית חנון. בין 1 ל־25 בנובמבר ניסה האו"ם 41 פעמים להגיע לאזורים נצורים אלה. 37 מניסיונות אלה נענו מיידית בשלילה, ארבעה אושרו תחילה ואז נתקלו במכשולים כה חמורים בשטח עד שלא ניתן היה להביא את הסיוע לבני האדם הלכודים בשטח הנצור. מאז תחילת המצור ההדוק, בתחילת אוקטובר, לא אופשר במלואו אף אחד מהניסיונות של האו"ם לספק תמיכה לבני האדם הנצורים באזור זה. משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה מתנהל מאז תחילת מאי מבצע צבאי ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. 24 מתוך 28 בקשות תיאום שהוגשו לרשויות הישראליות עבור גישה לנפת רפיח נענו בסירוב מידי, בקשה אחת בוטלה, אחת עוכבה ושתיים אופשרו. נתון זה אינו כולל 63 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש־67% מהן (42) אופשרו, 17% (11) עוכבו ו־16% (10) בוטלו.

מימון

• נכון ל־26 בנובמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ־2.37 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (69%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו־800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ־2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 90 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 79.6 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (91%) ובגדה המערבית (9%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב־תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים האלה, 49 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 29 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש־32 מתוך 61 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע הקצאות רזרביות אחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות קריטית לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה בתחומי המחסה, המים, התברואה וההיגיינה וצורכי חירום אחרים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.