עדכון מצב הומניטרי מס' 244 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-10 דצמבר.

דגשים עיקריים

• מתנחלים השחיתו תוך שלושה ימים יותר מ-700 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית, רובם עצי זית, בשלושה יישובים בגדה המערבית.
• שלושה משקי בית בדואים פלסטיניים, המונים 14 בני אדם, בהם שמונה ילדים ושני קשישים, שהתגוררו בשולי הכפר נעלין (נפת רמאללה) נעקרו, וציינו אלימות מתנחלים כסיבה העיקרית לכך.
• מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו כ-300 משקי בית פלסטיניים המונים 1,757 בני אדם, בהם 855 ילדים, בקהילות בדואיות פלסטיניות וקהילות רועים אחרות, וציינו בעיר מתקפות מתנחלים והגבלות גישה כסיבה העיקרית לכך.
• שיעור המבנים בירושלים המזרחית שנהרסו על ידי בעליהם, לאחר קבלת צווי הריסה מן הרשויות הישראליות, גדל בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023.

התפתחויות מהרגע האחרון (אחרי 2 בדצמבר)

• ב-3 בדצמבר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שתקיפה אווירית ישראלית, שיעדה היה כלי רכב בעקבה (נפת טובאס), הרגה שני פלסטינים ופצעה אדם נוסף. כוחות ישראליים פשטו על בית החולים הטורקי שאליו הועברו שלושת הנפגעים, אטמו את כל הכניסות אליו, פתחו באש בתוכו, לרבות בחדר המיון, וגרמו לפאניקה נרחבת ולנזקים. לפחות חמישה אנשי סגל רפואי, בהם רופאים נעצרו ונחקרו במשך שעה לפחות, בעוד כוחות ישראליים מחפשים אחר הפלסטיני הפצוע, שכבר הועבר מייד עם בואו לבית חולים אחר. משרד התיאום והקישור הפלסטיני והצלב האדום הבינלאומי עשו מאמצים להבטיח את שחרורם של אנשי הסגל הרפואי שנעצרו.
• ב-3 בדצמבר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שמאבטחי התנחלות ירו למוות בילד פלסטיני בן 15 ליד ביתו בסילואן (נפת ירושלים). לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, הילד יידה אבנים על כלי רכב שחלפו בכביש. לדברי מקורות מקומיים, מאבטחי התנחלויות ישראליים עברו דרך שכונת א-לוזה כשהם יורים לעבר בתים פלסטיניים, ופצעו את הילד. זמן קצר לאחר מכן הגיעו לאזור כוחות ישראליים ועצרו את הילד הפצוע. מאוחר יותר נקבע מותו של הילד, וגופתו עוכבה.
• ב-4 בדצמבר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שמתנחלים פצעו פלסטיני ואנשי כוחות ישראליים במהלך פשיטה על חווארה ובית פוריכ (נפת שכם). במהלך מתקפות אלה הציתו מתנחלים מספר בתים וכלי רכב בקהילות אלה.

התפתחויות הומניטריות (26 בנובמבר – 2 בדצמבר)

• במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, חמישה פלסטינים ופצעו 27 פלסטינים אחרים, בהם חמישה ילדים. שמונה ישראלים, בהם ארבעה חיילים, נפצעו כתוצאה ממתקפה שביצע חמוש פלסטיני בגדה המערבית. למידע נוסף על נפגעים ולסיווג נתונים על פי קטגוריות אחרות, ראו תמונת המצב החודשית. להלן כל התקריות שהביאו להרוגים פלסטינים ותקריות מרכזיות אחרות על ידי כוחות ישראליים:
  • ב-29 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני שביצע מתקפת ירי שבה נפצעו ארבעה מתנחלים וארבעה חיילים ישראליים, בתחנת אוטובוס ליד ההתנחלות אריאל. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, הפלסטיני (מהכפר עינבוס, בנפת שכם) עצר את כלי הרכב שלו בשולי הכביש, ליד תחנת האוטובוס, ופתח באש על אוטובוס ישראלי. בתגובה ירו בו כוחות ישראליים ועיכבו את גופתו.
  • ב-30 בנובמבר ירו כוחות ישראליים בילד פלסטיני ופצעו אוותו , וכן תקפו, היכו ופצעו ילד נוסף בכפר עסירה אל-קיבלייה, מדרום-מערב לשכם. לדברי ראש מועצת הכפר, כוחות ישראליים פשטו על הכפר ופלסטינים יידו אבנים על כלי הרכב הצבאיים. לאחר מכן ירו כוחות ישראליים רימוני גז מדמיע, רימוני הלם ותחמושת חיה על מיידי האבנים. ילד בן 15 נפצע פצע ירי ברגלו וילד בן 16 הותקף והוכה על ידי הכוחות. צוותים רפואיים באזור העבירו את שני הילדים הפצועים לבית החולים.
  • ב-1 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים במהלך מבצע שכלל תקיפות אוויריות וחילופי אש בין חמושים פלסטינים לכוחות ישראליים, בכפר סיר (נפת ג'נין). המבצע נמשך כשבע שעות, שבמהלכן תקפו כוחות ישראליים חמושים פלסטינים ליד מערה בשולי הכפר. משרד התיאום האזורי ומשרד הבריאות הפלסטיניים דיווחו כי כוחות ישראליים עיכבו את גופותיהם של ארבעת הפלסטינים. צוותי רפואה דיווחו שכוחות ישראליים מנעו מהם להגיע לאזור שהיה יעד התקיפה. עדיין לא ידוע בוודאות האם ההרוגים הם כתוצאה מתקיפת רחפן ישראלי או שנהרגו במהלך חילופי אש.
• במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 145 תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים, בהן 21 מתקפות שהביאו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. בסך הכול, במהלך מתקפות אלה נפצעו שני פלסטינים מידי מתנחלים, ושישה פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים. חמישה מתנחלים נפצעו בשתי מתקפות נפרדות שביצעו פלסטינים; ארבעה מתחמושת חיה ואחד מיידוי אבנים. כארבע תקריות שפגעו בפלסטינים התרחשו בהקשר של עונת מסיק הזיתים, והביאו להשחתה של כ-700 עצים ושתילים, רובם עצי זית.
• להלן כמה ממתקפות המתנחלים המרכזיות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת וכללו הפחדה, הטרדה, פציעה פיזית, נזק לרכוש או שילוב של חלק או כל התופעות האלה, לרבות מקרים שבהם נכחו במקום כוחות ישראליים:
• מתנחלים השחיתו, ב-27 וב-29 בנובמבר, יותר מ-700 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית, רובם עצי זית, בשלושה מקומות בכפרים הפלסטיניים יאסוף (נפת סלפית), תורמוסעיא (נפת רמאללה) וזיף (נפת חברון). לדברי מקורות מקומיים, המתנחלים פשטו על הכפר ותקפו עובדים פלסטינים במוטות ברזל ובנשק חם. בנוסף השחיתו המתנחלים מכונית ודחפור, גנבו את המפתחות של כלי הרכב וגרמו נזק לציוד ששימש לעבודה. כוחות ישראליים הגיעו למקום אחרי המתקפה וירו תחמושת חיה, גז מדמיע ורימוני הלם על פלסטינים שהתכנסו בכפר אחרי המתקפה.
• ב-1 בדצמבר, מתנחלים רעולי פנים וחמושים שמאמינים כי הם מההתנחלות יצהר פשטו על הכפר מאדמא, מדרום לעיר שכם. כפריים התאספו במקום כדי להדוף את המתנחלים, ולאחר מכן התערבו כוחות ישראליים בנעשה בירי של תחמושת חיה, רימוני גז מדמיע ורימוני הלם לעבר הפלסטינים. לדברי מקורות רפואיים, שישה פלסטינים, בהם שני ילדים, טופלו בגין שאיפת גז מדמיע.
• ב-30 בנובמבר, מתנחלים חמושים שמאמינים כי הם ממאחז חוות מגנזי תקפו משפחות בדואיות פלסטיניות המתגוררות בשוליים המזרחיים של הכפר נעלין, אזור המצוי בשטח C (נפת רמאללה). על פי צילומי וידיאו, מתנחלים חמושים פשטו על הקהילה, הפחידו את המשפחות ואיימו במתקפות נוספות אם המשפחות לא יעזבו את האזור. בהמשך אותו יום חזרו המתנחלים, עם כלבים שתקפו ופצעו את אחת מהפרות שבבעלות הקהילה. ב-2 בדצמבר, שלושה משקי בית בדואים פלסטיניים המונים 14 בני אדם, בהם שמונה ילדים ושני קשישים, המתגוררים בשולי הכפר, החלו במעבר למקום אחר. המשפחות אמרו שנאלצו לעזוב בשל איומים ומתקפות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים. במאי 2024 הורחב המאחז ליד הקהילה, ומאז התעצמה אלימות המתנחלים באזור. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו כ-300 משקי בית פלסטיניים המונים 1,757 בני אדם, בהם 855 ילדים, בקהילות בדואיות ובקהילות רועים אחרות, וציינו בעיקר מתקפות מתנחלים והגבלות גישה כסיבה לעקירתם.
• מאז תחילת עונת המסיק, באוקטובר, מתמודדים חקלאים פלסטיניים עם עלייה חדה באלימות במעורבות מתנחלים, המסכנת קשות את מחייתם וביטחונם האישי. בין אוקטובר לנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כ-260 תקריות במעורבות מתנחלים שהיו קשורות באופן ישיר לעונת מסיק זיתים, ב-89 קהילות ברחבי הגדה המערבית, אשר רובן הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ונזק לרכוש גם יחד. נתון זה מייצג גידול פי שלושה לפחות לעומת כל אחת משלוש השנים הקודמות. תקריות אלה הובילו לפציעה של 57 פלסטינים מידי מתנחלים, לפציעה של 11 פלסטינים מידי כוחות ישראליים, להצתה, ניסור או השחתה באופנים אחרים של יותר מ-3,100 עצים ושתילים, רובם עצי זית, ולגניבה בהיקף משמעותי של יבולים וכלי עבודה המשמשים למסיק. כמעט 60% מהתקריות האלה התרחשו בצפון הגדה המערבית, ומאלה התרחשו יותר מרבע בנפת שכם לבדה. כחמישית מהתקריות התרחשו במרכז הגדה המערבית, בעיקר בנפת רמאללה, ו-18% מהתקריות התרחשו בנפות בית לחם וחברון. התפלגות גיאוגרפית זו תואמת את המגמות בשנים קודמות; עם זאת, כמות התקריות גדלה משמעותית.
• הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס 27 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. הריסות אלה הביאו לעקירתם של 11 בני אדם, בהם שבעה ילדים, ופגעו באופנים אחרים במחייה או בגישה לשירותים של יותר מ-200 בני אדם אחרים. כל המבנים שנבחרו להריסה, מלבד ארבעה, נהרסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. עשרים מהמבנים שנבחרו להריסה היו בשטח C של הגדה המערבית, חמישה היו בירושלים המזרחית ושניים בשטח B של הגדה המערבית.
• ב-27 בנובמבר פשטו כוחות ישראליים על הכפר אידנא (נפת חברון) בשטח B של הגדה המערבית והרסו לשם ענישה בית דו-קומתי ובור מים. הבית היה שייך לפלסטיני שביצע ב-1 בספטמבר 2024 מתקפת ירי ליד תרקומיא (נפת חברון) והרג שלושה שוטרים ישראליים; האיש נהרג באותו יום בעיר חברון בחילופי אש עם כוחות ישראליים. מאז תחילת 2024 נהרסו לשם ענישה 33 מבנים, לעומת 37 מבנים בכל שנת 2023 ו-14 מבנים בשנת 2022. הריסות לשם ענישה מהוות צורה של ענישה קולקטיבית, שהמשפט הבינלאומי אוסר עליה.
• מ-1 בינואר עד 30 בנובמבר 2024, 60% מהמבנים שנהרסו בירושלים המזרחית (121 מתוך 189 מבנים) בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים נהרסו על ידי בעליהם, לאחר שניתנו נגדם צווי הריסה על ידי רשויות ישראליות. הריסות אלה הביאו לעקירתם של כ-60% מבני האדם שנעקרו בהקשר זה בירושלים המזרחית עד לסוף נובמבר 2024 (289 מתוך 481 בני אדם). שיעור זה של הריסות על ידי בעליהם של מבנים שניתן נגדם צו הריסה גדל לכדי כ-53% בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023. יותר ממחצית מהבתים והמבנים האחרים שנהרסו על ידי בעליהם במהלך תקופה זו (63 מתוך 121) היו ממוקמים בג'בל מוכבר (23), אל-עיסאוויה (22) וסילואן (18). הריסות הבתים בג'בל אל-מוכבר לבדה הביאו לעקירתם של 28% מבני האדם שנעקרו לאחר שאולצו להרוס בעצמם את בתיהם בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. הריסות אלה נתמכות בחקיקה ישראלית, המגבילה את סמכותם של בתי משפט ישראליים להתערב, ומפעילה על משפחות לחץ נוסף להרוס את נכסיהן בעצמן. באחת התקריות מסוג זה שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד באוגוסט 2024 בסילואן, שילמה המשפחה הנפגעת מאז 2014 קנסות בשווי יותר מ-100 אלף שקל משום שהוסיפה אגף חדש לביתה, שנבנה בלי היתר לפני שנת 2000. באוגוסט 2024 קיבלה המשפחה צו הריסה סופי, שאחריו פשטו על פי דיווחים עובדי עירייה באופן קבוע על ביתה והפעילו על המשפחה לחץ להרוס את הנכס תוך 21 יום. תקרית זו הביאה לעקירתם של שני משקי בית, המונים תשעה בני אדם, בהם ארבעה ילדים.
• בפברואר 2024 הוציאו רשויות ישראליות צווים צבאיים להפקעת 30 דונם של אדמה בבעלות פלסטינית מן העיירות סנג'יל (שאוכלוסייתה מוערכת בכ-6,500 נפש, על פי תחזיות אוכלוסין של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה) ותורמוסעיא (שאוכלוסייתה מוערכת ב-2,800 נפש, על פי תחזיות אוכלוסין של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה), שתיהן מצפון לרמאללה לאורך כביש 60. לדברי מקורות מקומיים, חודשים קודם לכן הודיע המנהל האזרחי הישראלי לתושבי העיירות כי האדמה שהופקעה תשמש לבניית גדר שתגן על מתנחלים הנוסעים בכביש 60 מיידוי אבנים. על פי דיווחים, הגדר המתוכננת, באורך כ-1,500 מטר ובגובה ארבעה מטר, תנתק אדמות הנשקפות אל כביש 60 – הכביש הראשי המחבר בין צפון, מרכז ודרום הגדה המערבית – מצדדיהן הפונים לסינג'יל ולתורמוסעיא כאחד, ותגביל קשות את הגישה לאדמות חקלאיות ולבתים. בנוסף, לדברי עיריית סינג'יל, 13 בתים ממוקמים על התוואי המתוכנן לגדר, וסכנת בידוד מאיימת על 8,000 דונם של אדמות חקלאיות ליד התנחלויות בצפון-מזרח סינג'יל. באוגוסט 2024 הוציאו רשויות ישראליות צו נוסף, להפקעת 15 דונם נוספים לבניית הגדר. בשלהי ספטמבר כבר החלו כוחות ישראליים ליישר אדמות בבעלות פרטית פלסטינית בסינג'יל, הרסו בית מגורים לא מאוכלס אחד, עקרו יותר מ-200 עצים (לרבות 135 עצי זית), הרסו קירות תמך ויישרו בדחפורים שדות ששימשו לגידול ירקות. פעולות אלה פגעו בכ-162 בני אדם, בהם 94 ילדים. עיריית סינג'יל עתרה למנהל האזרחי הישראלי נגד התוכניות לבניית הגדר, אבל התנגדויותיה נדחו. תצפיות שהעירייה קיימה בשטח מצביעות על כך שפעילויות הדחפורים התרחבו אל מעבר לשטחים שצוינו בתוכניות המקוריות. יתרה מכך, ב-22 בנובמבר 2024, מתנחלים שמאמינים כי הם מהתנחלויות בקרבת מקום תקפו את השטחים שהופקעו, כרתו שני עצי זית עתיקים וגנבו אותם ולאחר מכן נמלטו מזירת התקרית.

מימון

• נכון ל-5 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2.38 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (70%) הנדרשים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• נכון לאוקטובר 2024 העניקה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש קדימות לתמיכה בעונת מסיק הזיתים, באמצעות שורה של מיזמים לבניית עמידות. כ-17% מההקצאה הכוללת של הקרן, בסך 60 מיליון דולר, הופנו להתערבויות קריטיות בגדה המערבית, התואמות את פניית הבזק לשנת 2024. באמצעות הקצאת החירום הרזרבית (48-שעות) גויסו 5 מיליון דולר, לרבות 750 אלף דולר שהוקצו לשני ארגונים מקומיים שותפים באופן ספציפי עבור עונת המסיק. מיזמים אלה מתמקדים בהאצת המסיק באמצעות אספקה של כלים חיוניים, גיזום וניקוי של מטעי זיתים לצמצום סכנת שריפות, ושדרוג של מתקני אחסון כדי לשפר את איכות המזון. 5 מיליון דולר נוספים הוקצו באמצעות מנגנון ההקצאה הסטנדרטית, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע שנועדו לטפל בצרכים המיידיים של אוכלוסיות נפגעות. מתוך סכום זה יועדו 1.5 מיליון דולר ספציפית למיזמי ביטחון תזונתי, על מנת לשפר את ההכנסה של משקי בית ולקדם נוהגים חקלאיים בני-קיימא, לרבות תמיכה במסיק הזיתים, כדי לחזק ביטחון תזונתי ועמידות ארוכי טווח בקרב אוכלוסיות פגיעות וחלשות.

*כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.