ילדה בת תשע שנעקרה יחד עם משפחתה מביתם בחווארה, נפת שכם, לאחר שהוצת על ידי מתנחלים. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
ילדה בת תשע שנעקרה יחד עם משפחתה מביתם בחווארה, נפת שכם, לאחר שהוצת על ידי מתנחלים. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

עדכון מצב הומניטרי מס' 246 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-17 בדצמבר.

דגשים עיקריים

  • מתנחלים הציתו בית פלסטיני בעיירה חווארה (נפת שכם), וגרמו לעקירה של משפחה בת חמש נפשות.
  • מאז 5 בדצמבר ביצעו כוחות פלסטיניים מעצרים וניהלו חילופי אש עם חמושים פלסטינים בצפון הגדה המערבית. בג'נין ירו כוחות פלסטיניים למוות בפלסטיני בן 19 שלא היה חמוש.
  • כוחות ישראליים הרגו שמונה פלסטינים בגדה המערבית, ארבעה מהם בתקיפות אוויריות.
  • הרשויות הישראליות הרסו שבעה בתים והביאו לעקירתם של 20 בני אדם בכפר א-נבי סמואל, הממוקם בשטח C בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה.
  • בהנחה שהמגבלות על סביבת הפעולה יישארו בעינן, פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025 קוראת לגיוס ראשוני של 4.07 מיליארד דולר מתוך לפחות 6.6 מיליארד דולר, שלהערכת האו"ם והארגונים השותפים לו דרושים לטיפול בצרכיהם ההומניטריים של שלושה מיליון מתוך 3.3 בני אדם שזוהו כמי שזקוקים לסיוע בעזה ובגדה המערבית.

התפתחויות מהרגע האחרון (אחרי 9 בדצמבר)

  • ב-10 בדצמבר פינו כוחות ישראליים בכפייה משפחה פלסטינית בת עשר נפשות, לרבות שישה ילדים, מביתה שבשכונת בטן אל-הווא בסילואן שבירושלים המזרחית, בעקבות פסיקת בג״ץ. בית המשפט פסק לטובת עמותת המתנחלים "עטרת כוהנים" על סמך טענות לבעלות על הקרקע. המשפחה הפלסטינית התגוררה בנכס מאז 1979 ומאז 2015 ניהלה מאבק משפטי נגד פינויה. פינוי זה הוא חלק מדפוס רחב יותר של עקירה בירושלים המזרחית, והוא מתרחש זמן קצר לאחר שבחודש אוגוסט פונו באותה קהילה ארבעה משקי בית ממשפחת שחאדה. בסך הכול הוגשו בבתי משפט ישראליים תביעות פינוי נגד 215 משקי בית פלסטיניים, רובן על ידי עמותות מתנחלים, והן מציבות 948 פלסטינים, בהם 408 ילדים, בסכנת עקירה.
  • ב-11 בדצמבר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שפלסטיני ירה למוות בילד ישראלי בן 12 ופצע לפחות שלושה ישראלים אחרים ליד מחסום המנהרות, בנפת בית לחם. לדברי הצבא הישראלי, הפלסטיני פתח באש לעבר אוטובוס ישראלי ואחר כך נמלט מזירת האירוע. כוחות ישראליים הקיפו את בית לחם וחוסאן בחיפוש אחר החמוש הפלסטיני, שעל פי דיווחים הסגיר את עצמו ב-12 בדצמבר.
  • ב-12 בדצמבר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שכוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני בקלקיליה, וכי גופתו מעוכבת בידיהם.
  • ב-12 בדצמבר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שכוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני ופצעו שלושה בני אדם נוספים, בחילופי אש במהלך מבצע בן ארבע שעות במחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם). על פי דיווחים, כוחות ישראליים ניהלו פשיטות על בתים ופצעו זוג קשישים ששהו בביתם.

התפתחויות הומניטריות (9-3 בדצמבר)

  • במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית שמונה פלסטינים, בהם ילד שנהרג על ידי מאבטחי התנחלות בירושלים המזרחית. במהלך אותה תקופה פצעו כוחות ישראליים 39 פלסטינים אחרים, בהם 14 ילדים. פלסטיני אחד נורה למוות על ידי כוחות פלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין. חייל ישראלי נפצע במתקפת דריסה שביצע פלסטיני בכביש 60, ליד מחנה הפליטים אל-פוואר (נפת חברון). למידע נוסף על נפגעים ולפילוחים אחרים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית. רשימת התקריות המרכזיות, להלן, כוללת את כל ההרוגים הפלסטינים בתקופה הנסקרת.
    • ב-3 בדצמבר פגעה תקיפה אווירית ישראלית בכלי רכב בכפר עקאבה (נפת טובאס), הרגה שני פלסטינים ופצעה אדם שלישי. גופות ההרוגים והפצוע הועברו לבית החולים הטורקי בעיר טובאס. לדברי מקורות בבית החולים, כ-30 דקות לאחר הגעתם פשטו כוחות ישראליים על בית החולים, אטמו את כל הכניסות ופתחו באש בתוכו, לרבות בחדר המיון; וגרמו לפאניקה ולנזק ברחבי בית החולים. במהלך הפשיטה עצרו כוחות ישראליים אנשי סגל רפואי, חקרו את מנהל בית החולים ודרשו לקבל מידע על גופות ההרוגים הפלסטינים ועל מקום הימצאו של הפצוע. אחר כך שחררו כוחות ישראליים את אנשי הסגל הרפואי שנעצרו ונסוגו מבית החולים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין 7 באוקטובר 2023 ל-28 בנובמבר 2024 תועדו בגדה המערבית יותר מ-650 מתקפות על מתקנים ועובדי בריאות, שיותר מ-60% מתוכן התרחשו בנפות ג'נין, שכם וטול כרם.
    • ב-3 בדצמבר, מאבטחי התנחלות ירו למוות בילד פלסטיני בן 15 ליד ביתו בשכונת סילואן שבירושלים המזרחית. לדברי עדי ראייה, מאבטחים מהתנחלות נסעו ברכב באזור עין א-לוזה, עצרו ליד בתי מתנחלים וירו שלושה קליעים חיים לעבר בתים פלסטיניים. זמן קצר לאחר מכן הגיעו למקום כוחות ישראליים ועצרו ילד שנפצע מן הירי. לדברי משפחתו של הילד, לאחר מכן פשטו כוחות ישראליים על ביתם והודיעו למשפחה שהילד נפצע קל ברגלו. לאחר שנסוגו מהבית, קראו הכוחות לאביו של הילד והודיעו לו שבנו נהרג וכי גופתו מעוכבת לצורכי חקירות, והזהירו את בני המשפחה שלא לקיים ביקורי הלוויה או תנחומים. לאחר מכן ירו כוחות ישראליים מכלי גז מדמיע לעבר פלסטינים שהתאספו באזור, ואשר יידו אבנים לעבר הכוחות.
    • ב-4 בדצמבר נקבע בבית חולים ישראלי מותו של אסיר פלסטיני בן 45 (מטול כרם). האיש נעצר ב-28 בנובמבר 2024, ועל פי דיווחים הוחזק בידי כוחות ישראליים בבית המעצר קישון (ג'למה), לפני שהועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה. נסיבות מותו עדיין אינן ברורות. המוות אינו כלול במניין ההרוגים מידי כוחות ישראליים במהלך התקופה הנסקרת.
    • ב-6 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני, במהלך חילופי אש במחנה הפליטים בלאטה (נפת שכם). לדברי אונר"א, כוחות סמויים ישראליים נכנסו אל המחנה וניהלו עם פלסטינים חילופי אש, שבהם נהרג פלסטיני אחד. אגודת הסהר האדום הפלסטינית דיווחה שכוחות ישראליים מנעו מהם גישה למחנה, וכי האיש הועבר לבית החולים ברכב פרטי.
    • ב-7 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במחסום קלנדיה (נפת ירושלים). לדברי עדי ראייה וכן על פי סרטוני וידאו, האיש ירה זיקוקים באוויר בקרבת המחסום ולאחר מכן ירו בו חיילים ישראליים וסגרו את המחסום. בהמשך ירו הכוחות גז מדמיע על עיתונאים וכלי רכב פלסטיניים שנתקעו במחסום. גם מאגודת הסהר האדום הפלסטינית נמנעה גישה למקום במשך כ-30 דקות. לאחר התקרית פשטו כוחות ישראליים על ביתו של האיש בעיירה א-ראם (נפת ירושלים), השחיתו את הבית ופיזרו באלימות בני אדם שבאו לביקורי תנחומים.
    • ב-7 בדצמבר פצע פלסטיני חייל ישראלי במתקפת דריסה על כביש 60, ליד הכניסה למחנה הפליטים אל-פוואר (נפת חברון). הנהג נמלט מהמקום, וכוחות ישראליים ניהלו בקהילות המקיפות את המחנה מבצע חיפוש, שבמהלכו יידו פלסטינים אבנים על הכוחות, שירו תחמושת חיה. כוחות ישראליים פצעו פלסטיני אחד ברסיסי תחמושת חיה ותקפו, היכו ופצעו שני פלסטינים אחרים. במהלך המבצע סגרו כוחות ישראליים את כל הכניסות לעיר חברון. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, מתנחל נפצע מרסיסי תחמושת חיה כשכוחות ישראליים ניסו לירות בפלסטיני. מאוחר יותר, הפלסטיני שביצע את מתקפת הדריסה הסגיר את עצמו לידי כוחות ישראליים.
    • ב-9 בדצמבר הרגה תקיפה אווירית ישראלית שני פלסטינים בטובאס. כוחות מסתערבים ישראליים פשטו על העיר ועל בית עסק להחלפת כספים, ועל פי דיווחים הפקיעו כספים. כעבור שעתיים תקף רחפן ישראלי שני פלסטינים בחלקה הצפוני של העיר והרג אותם. המבצע, שנמשך חמש שעות, נערך בשעות הבוקר, ובמהלכו לא יכלו התלמידים ב-13 בתי ספר לעזוב את בתי הספר.
  • ב-9 בדצמבר ירו כוחות פלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין בשני פלסטינים לא חמושים: בן 19 שנהרג, וילד בן 15 שנפצע. מאז 5 בדצמבר ביצעו כוחות פלסטיניים מעצרים, לרבות מעצר של פצוע שנלקח מבית החולים אבן סינא ושוחרר לאחר מכן, וניהלו חילופי אש עם חמושים פלסטינים. במקרה אחד פרצה שריפה באגף המיון של בית החולים הממשלתי בג'נין בעקבות הלחימה באזור. התפתחויות אלה שיבשו את גישתם של בני אדם לשירותים חיוניים, במיוחד במחנה הפליטים ג'נין, וכל בתי הספר בעיר ובמחנה ג'נין נותרו סגורים; מוערך כי שיבושים אלה פגעו בכ-69 אלף בני אדם. על פי דיווחים, התסיסה הפנימית התפשטה ליישובים אחרים בצפון הגדה המערבית, לרבות דיווחים על ירי במשרדו של מושל נפת טול כרם, והצתת צמיגים ליד מחנה הפליטים בלאטה. ב-11 בדצמבר קרא משרד זכויות האדם "לרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית הכבושה לחקור את התנהגות הכוחות הפלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין ,ולמצות את הדין עם האחראים להפרות בוטות של משפט זכויות האדם הבינלאומי... מאז 7 באוקטובר 2023 הרגו כוחות פלסטיניים בגדה המערבית הכבושה שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים."
  • במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 38 תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים, לרבות 20 מתקפות שהביאו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, בנוסף על עקירתה של משפחה בת חמש נפשות, לרבות ילדה בת תשע, לאחר שמתנחלים תקפו את ביתה בחווארה (שטח B), מדרום לשכם, והציתו אותו (ראו פרטים להלן). סוג התקרית השכיח ביותר שעליו דווח השבוע היה השחתת עצים, יבולים ונכסים חקלאיים אחרים, שבה ניזוקו 65 עצים ושתילים, ויבולים באדמות מעובדות בשטח של 2,000 דונם; מתקפות הצתה והשחתה של בתים וכלי רכב פלסטיניים, שבהן ניזוקו חמישה בתים ושמונה כלי רכב; צורות שונות של תקיפה גופנית והכאה, שברובן כוונו נגד חקלאים ורועים; והשחתה של רשתות מים ובארות, שפגעה במערכות השקיה ואספקת מים לאדמות חקלאיות. בסך הכול נפצעו במתקפות אלה חמישה פלסטינים מידי מתנחלים, ושלושה בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים.
  • להלן כמה מהתקריות המרכזיות במעורבות מתנחלים שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת וכללו הפחדה, הטרדה, פציעה פיזית, נזק לרכוש או שילוב של חלק או כל התופעות האלה, לרבות מקרים שבהם נכחו במקום כוחות ישראליים:
  • ב-4 בדצמבר מתנחלים תקפו והציתו בית השייך למשפחה פלסטינית בת חמש נפשות, בחלק של העיירה חווארה הנמצא בשטח B, מדרום לשכם. לדברי המשפחה, האם שמעה רעשים בחוץ, ניגשה אל הדלת וגילתה קבוצת מתנחלים שניסו לפרוץ אל הבית בעזרת כלי ברזל. רק לאחר שהדלת נחבטה בפניה וגרמה לה לדימום מהאף, הצליחה האם לסגור אותה שוב. כעבור רגעים השליכו מתנחלים בקבוקי תבערה אל תוך הבית והציתו אותו. המשפחה נמלטה מהבית והותקפה בחצר שלה עצמה. האב הוכה בכלי עשוי ברזל ונפצע בפניו ובראשו, וארבעה בני משפחה הותקפו והוכו. המשפחה קיבלה טיפול רפואי בשטח, והאב הועבר לבית חולים. כתוצאה מהמתקפה נעקרה המשפחה, משום שביתה נהרס, יחד עם שני כלי רכב. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו כ-300 משקי בית פלסטיניים המונים 1,762 בני אדם, בהם 856 ילדים, בקהילות בדואיות ובעיקר בקהילות רועים, וציינו בעיקר מתקפות מתנחלים והגבלות גישה כסיבה לעקירתם.
    • ב-6 בדצמבר, מתנחלים חמושים שמוערך כי באו ממאחז של פני חבר, שהוקם לאחרונה, פרצו בשעות הלילה אל בית פלסטיני במסאפר בני נעים שבנפת חברון בעת שהמשפחה, כולל ילדים, שהתה בתוכו. הפולשים איימו על בני המשפחה בנשק חם, דרשו שיעזבו את האזור והשחיתו כמה מחפציהם. אחרי שיצאו מהבית שיספו התוקפים בסכינים את הכיסויים של שני אוהלי מגורים והרסו מערכת לוחות סולאריים.
    • ב-7 בדצמבר, מתנחלים שמוערך כי באו מעפרה והמאחזים שסביבה תקפו, היכו ופצעו שני פלסטינים בכפר א-טייבה (נפת רמאללה). הפלסטינים הפצועים מסרו שבעת שעסקו במדידת כמה חלקות אדמה בשטח B, ממערב לכפר, תקפו אותם מתנחלים רכובים על טרקטורונים במקלות ובאבנים, השתלטו על מכשיר המדידה שלהם והיכו את אחד הפלסטינים. בסופו של דבר הצליחו הפלסטינים להימלט לכפרם, שם הועברו על ידי הקהילה לבית חולים.
    • ב-7 בדצמבר, מתנחלים חמושים שמוערך כי באו ממאחז מעלה עמוס, שהוקם לאחרונה, פשטו על הכפר בריית אל-מיניה בנפת בית לחם, פרצו אל מבנה מגורים פלסטיני, הרסו שני מכלי מים והוציאו אותם מכלל שימוש, והשחיתו חפצים אישיים. בנוסף הציתו המתנחלים אוהל ששימש מחסן למספוא – האוהל נהרס כליל בשריפה ועימו מספוא במשקל יותר משלוש טונה. כוחות ישראליים הגיעו למקום ופיזרו את המתנחלים.
  • רשויות ישראליות הרסו או תפסו 31 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. הריסות אלה הביאו לעקירתם של 26 בני אדם, בהם 13 ילדים, ופגעו באופנים אחרים במחייה או בגישה לשירותים של יותר ממאה בני אדם אחרים. כל המבנים שנבחרו להריסה היו בשטח C של הגדה המערבית, ונהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם.
  • על כמעט 80% מבני האדם שנעקרו וכשליש מהמבנים נהרסו בין 3 ל-9 בדצמבר דווח בתקרית יחידה בכפר א-נבי סמואל, הממוקם בשטח C מעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה, ואשר הוגדר על ידי הרשויות הישראליות כשטח פארק לאומי. לדברי מועצת הכפר והמשפחות הנפגעות, נגד כמה מהמבנים ניתנו צווי הריסה לפני שנים, והמשפחות מנהלות הליך משפטי לקבלת היתרים. אלא שההריסות בוצעו ללא מתן צווים סופיים ובלא שהמשפחות קיבלו הודעה כנדרש, ועקב כך נהרסו מספר חפצים אישיים ורהיטים. ביום ההריסה, 3 בדצמבר, הרסו המנהל האזרחי הישראלי יחד עם כוחות ישראליים שבעה בתים פלסטיניים ושלושה מבנים בשימוש חקלאי בכפר א-נבי סמואל, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים. כתוצאה מכך, ארבעה משקי בית המונים 20 בני אדם, בהם תשעה ילדים, נעקרו מבתיהם ומצויים בסכנת עקירה מהקהילה (ראו להלן). בנוסף נפגעו שני משקי בית נוספים, המונים 13 בני אדם, בהם שמונה ילדים. יתרה מכך, באותו יום הודיע משרד המת"ק הישראלי למועצת הכפר על ביטולם של היתרי הגישה הישראליים דרך מעבר אל-ג'יב, שהיו ברשות חמישה בני אדם שבתיהם נהרסו. תוואי גדר ההפרדה ומחסומים מנתקים את הקהילה מהגדה המערבית, משום שהתושבים מחזיקים בתעודות זהות פלסטיניות ולפיכך זקוקים להיתרי גישה ישראליים מיוחדים כדי להישאר בבתיהם ולהתנייד בין כפרם לשירותים חיוניים, כגון בריאות, חינוך ומקומות עבודה, בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה.

מימון

  • ב-11 בדצמבר 2024 השיקו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים פניית בזק המבקשת לגייס כמעט 4.07 מיליארד דולר לטיפול בצרכים ההומניטריים של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2025. כמעט 90% מכספים אלה מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. הסכום המבוקש – 4.07 מיליון דולר, נמוך בהרבה מהסכום הממשי הדרוש עבור מענה הומניטרי בהיקף מלא, שהינו 6.5 מיליארד דולר. עם זאת, פניית הבזק משקפת את הציפייה שבשנת 2025 ימשיכו ארגוני סיוע להתמודד עם מגבלות בלתי קבילות על פעולותיהם. מצב זה יגביל קשות את כמות הסיוע שגורמים הומניטריים יוכלו לספק, מה שרק יגביר, בתורו, את סבלם של פלסטינים. הפנייה מדגישה כי כדי שיוכלו ליישם את מלוא היקף הסיוע הנדרש, על ישראל לנקוט אמצעים מיידיים ויעילים להבטיח מתן מענה לצרכיהם החיוניים של אזרחים. אלה כוללים הסרת כל המכשולים בפני סיוע, ואפשור מלא של פעילויות הומניטריות, לרבות חלוקת סחורות חיוניות לפלסטינים נזקקים.
  • נכון ל-12 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2.51 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (73%) הנדרשים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
  • בחודש נובמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בסך הכול 124 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 91.7 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן, תיאום מחנות, ניהול מחנות ותזונה. מכלל המיזמים האלה, 70 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 40 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-50 מתוך 84 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים.

*כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.