עדכון מצב הומניטרי מס' 249 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-26 בדצמבר.

דגשים עיקריים

• נפת צפון עזה עדיין נתונה במצור כמעט מוחלט. מאז 1 בדצמבר סירבו הרשויות הישראליות ל-48 מתוך 52 מן הניסיונות של האו"ם לתאם גישה הומניטרית, וכל ארבע התנועות שאושרו נתקלו במכשולים.
• נמשכים הדיווחים על מתקפות על או בסביבת בתי החולים אל-עוודה וכמאל עדואן בנפת צפון עזה, שבהם דרושה בדחיפות אספקת מזון ומים.
• כ-1.7 מיליון בני אדם במרכז עזה ובדרומה מתמודדים עם מחסור בקמח ובמוצרים אחרים, עם מחירים מופקעים והזדמנויות מועטות מאוד לחדש את והחקלאות, ולו בקנה מידה קטן.
• רק שלושה מנשמים המיועדים לתינוקות הזקוקים לטיפול נמרץ עדיין זמינים בעיר עזה, מזהיר יוניסף, ורופאים אומרים לאונר"א שפגים, ומטופלים עם מחלות שניתן לטפל בהן, מתים על רקע של מלאי האספקה הרפואית המתרוקן והולך והיעדר ציוד מציל-חיים.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מאז 6 באוקטובר 2024 מתקפה קרקעית, ומדווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. כוחות ישראליים ממשיכים להטיל מצור הדוק על בית לאהיא, בית חנון וחלקים מג'באליה, וזה יותר מ-11 שבועות שהכנסת סיוע הומניטרי נמנעת ברובה (ראו נתונים להלן). דווח על שיגור רקטות לישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• בביקורו הראשון במזרח התיכון כתת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, הדגיש טום פלטצ'ר את הצרכים ההומניטריים ברחבי רצועת עזה ואת הקשיים שעימם מתמודדים עובדים הומניטריים, המחויבים להישאר ברצועת ולמלא את תפקידם כנגד כל הסיכויים: "נעשה כמעט בלתי אפשרי להביא ולו קמצוץ מהסיוע הדרוש בדחיפות רבה כל כך", אמר בהודעה שפרסם. "הרשויות הישראליות ממשיכות לשלול מאיתנו גישה ממשית – מאז 6 באוקטובר נענו בסירוב יותר ממאה בקשות לגשת לנפת צפון עזה. אנו חוזים כעת גם בקריסת החוק והסדר, ובכנופיות מקומיות הבוזזות בשיטתיות ובאיומי נשק את האספקה שאנחנו מביאים."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 17 ו-24 בדצמבר נהרגו בעזה 279 פלסטינים, ו-723 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-24 בדצמבר 2024 נהרגו לפחות 45,338 פלסטינים, ו-107,764 פלסטינים נפצעו.
• בין שעות אחר הצהריים של 17 ו-24 בדצמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-24 בדצמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,589 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 389 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,494 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי. נכון ל-24 בדצמבר מוערך שמאה ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שעליהן דווח בין 17 ל-23 בדצמבר:
  • ב-17 בדצמבר, בשעה 0:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם נשים וילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית שבו שהו עקורים בשכונת א-דרג' במרכז העיר עזה.
  • ב-17 בדצמבר, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית שבו שהו עקורים מול השער המערבי של בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-18 בדצמבר, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
  • ב-19 בדצמבר, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ולפחות 30 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר שיועד כמחסה לעקורים בשכונת א-תופאח, בעיר עזה.
  • ב-19 בדצמבר, בשעה 12:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים, בהם ילדים, נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם במחנה הפליטים א-שאטי בעיר עזה.
  • ב-20 בדצמבר, בשעה 16:00בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בני משפחה אחת, בהם ארבעה ילדים ואישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשתי קומות של בניין במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-20 בדצמבר, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם שבעה ילדים ואישה אחת, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בג'באליה א-נזלה, בנפת צפון עזה.
  • ב-21 בדצמבר, בשעה 22:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במזרח דיר אל-בלח.
  • ב-23 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים יותר מ-50 בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו, ועל פי דיווחים יותר מ-20 יחידות דיור נהרסו, כשכוחות ישראליים פשטו על המחנה החדש במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח, במבצע שלדברי משרד התקשורת הממשלתי כלל גם שימוש בכלי טיס.
• בין 18 ל-23 בדצמבר פרסם הצבא הישראלי שתי פקודות פינוי לאזורים בדיר אל-בלח ובעיר עזה. בשני המקרים כבר ניתנו מספר פקודות פינוי לאזורים המיועדים לפינוי. הפקודה הראשונה כיסתה כ-1.2 קמ"ר באל-בורייג' ובמחנה הפליטים אל-בורייג' בדיר אל-בלח, שבהם שהו כ-23 אלף בני אדם, לרבות כ-10,300 בני אדם שמצאו מחסה בשלושה אתרי עקורים. אף שלאחר מתן הפקודה נצפתה עקירה מוגבלת, הפקודה הובילה להשעיית השירותים בחמישה מוקדים רפואיים ובשתי נקודות חלוקת מים ממכליות. הפקודה השנייה כיסתה כקילומטר רבוע בשכונות א-שג'אעייה וא-תורכמאן בעיר עזה, ופגעה במקומות שבהם שהו כ-5,000 משקי בית. לאחר מתן הפקודה עברו 500-250 משפחות מאזורים אלה מערבה, במיוחד לעבר א-תופאח, א-דרג' ומרכז העיר עזה. על כ-80.5% משטחה של רצועת עזה חלות פקודות פינוי פעילות, למעט פקודות שבוטלו. ב-22 בדצמבר נעקרו על פי דיווחים כ-350 בני אדם, לאחר שהצבא הישראלי פיזר כרוזים שהורו לבני אדם בבית חנון לנוע דרומה. על פי דיווחים, רוב העקורים היו נשים וילדים, מאחר שנאמר כי גברים הופרדו ממשפחותיהם במחסום ישראלי.
• כוח המשימה לענייני בריאות מדווח על הידרדרות דרסטית, מאז 21 בדצמבר, במצב בבתי החולים כמאל עדואן, בית החולים האינדונזי ובית החולים אל-עוודה שבנפת צפון עזה. ב-24 בדצמבר, על פי דיווחים, נכנס הצבא הישראלי לבית החולים האינדונזי ופקד על מטופלים, מטפלים ואנשי סגל להתפנות לעיר עזה. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון לשעות הבוקר כל המטופלים והמטפלים נמלטו מבית החולים, שבו נשארו רק רופא ומהנדס. באירוע נוסף, ב-24 בדצמבר, תקפו על פי דיווחים טנקים צבאיים את הקומה השלישית באגף המזרחי של בית החולים אל-עוודה, וגרמו לפאניקה בקרב 31 המטופלים, מלוויהם ו-65 אנשי סגל רפואי ומנהלי שהיו בה. בימים שקדמו לכך כבר נגרם לבית החולים אל-עוודה נזק משמעותי משורה של תקיפות אוויריות בקרבתו. גם המתקפות ליד או על בית החולים כמאל עדואן נמשכו, כפי שדיווחו כוח המשימה לענייני בריאות ומנהל בית החולים – קליעים חדרו ליחידת הטיפול הנמרץ והציתו בה שריפה, וכן למחלקת היולדות ולמחלקת ניתוחי המומחים, ואילצו את הסגל להעביר מטופלים למסדרונות. בערב ה-22 בדצמבר דיווח מנהל בית החולים שבית החולים כמאל עדואן קיבל פקודה להתפנות, שעות ספורות לאחר שמשלחת בהובלת ארגון הבריאות העולמי הצליחה להגיע למתקן, הביאה אליו 5,000 ליטר דלק ומאה מנות דם, והעבירה שמונה מטופלים במצב קריטי ואת 13 מלוויהם לבית החולים א-שיפא בעיר עזה. "הדיווחים על הפגזה ליד בית החולים כמאל עדואן ועל פקודת פינוי נגד בית החולים מדאיגים ביותר," הדגיש מנכ"ל האו"ם, טדרוס אדהנום גברייסוס, שקרא להפסקת אש מיידית ליד המתקן ולהגנה על מטופלים ועל עובדי בריאות. על פי מידע שהיה בידי כוח המשימה לענייני בריאות בבוקר ה-24 בדצמבר, בבית החולים כמאל עדואן, שבו דרושה בדחיפות אספקת מזון ומים, נותרו כ-400 עקורים ו-91 מטופלים, בהם ילדים וקשישים. מנהל בית החולים, שדיווח על מתקפות נוספות שאירעו ב-23 וב-24 בדצמבר קרוב מאוד לבית החולים וגרמו לפציעתם של 20 בני אדם במתקן, בהם חמישה אנשי סגל רפואי, חזר על קריאתו להקים מייד מסדרון בטוח שיאפשר להכניס לבית החולים את האספקה והסיוע הדרושים. בסך הכול, מאז אמצע אוקטובר ניסה ארגון הבריאות העולמי להביא אל בית החולים כמאל עדואן 18 משלחות, ששמונה מהן נתקלו בסירוב ועשר הגיעו למקום אף שנתקלו בעיכובים.
• נמשכת ההידרדרות בביטחון התזונתי במרכז עזה ובדרומה. אומדן חדש שביצע כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי במחצית הראשונה של דצמבר מראה שזה החודש השלישי ברציפות, לחם וקטניות ממשיכים להוות רכיבים עיקריים בתזונה של משקי הבית, ואילו פירות, ירקות, בשר ומוצרי חלב נעדרים ממנה כמעט לחלוטין, וכי 90% משפחות חוות צמצום נוסף בגישה למזון לעומת נובמבר. ביזה מתמדת, שיעדיה הן משאיות עמוסות באספקה שנאספה ממעבר כרם שלום, ממשיכה לסכן קשות את יכולתם של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי למסור כמות מספקה של סיוע ליעדה, ומאלצת אותם לצמצם את מנות המזון החודשיות – שכיום מספיקות בקושי לעשרה ימים – ולהתאים את תכולת הארוחות המבושלות כך שיגיעו ליותר בני אדם. נכון לאמצע דצמבר חילקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי 420 אלף ארוחות מבושלות ברחבי מרכז ודרום עזה, אבל מאחר שמוערך שנכון לעכשיו שוהים באזורים אלה 1.7 מיליון בני אדם, הכיסוי עדיין איננו מספיק. כל שמונה המאפיות הנתמכות כעל ידי תוכנית המזון העולמית בדיר אל-בלח ובח'אן יונס סגורות מאז מאי, בשל מעשי איבה מתמשכים. ארגונים שותפים ממשיכים אמנם להעניק קדימות לחלוקת קמח ברמת משק הבית בשלוש הנפות הדרומיות ביותר, אבל בשל כמות האספקה המוגבלת, מאז תחילת דצמבר ניתן היה לסייע רק ל-600 אלף בני אדם (35% מכלל האוכלוסייה בנפות אלה), בעוד שאספקת מזון במשקל מאות טונות תקועה כעת מחוץ לעזה, עלולה להתקלקל וקרבה למועד התפוגה שלה. בכדי לשמור על חיות המשק שעדיין נותרו בחיים בעזה ולתמוך בייצור של מזון טרי ומזין, כגון בשר ומוצרי חלב, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי חילקו מאז תחילת דצמבר כ-120 טונה מזון לבעלי חיים ל-2,500 משקי בית בדרום עזה ובמרכזה. עדיין קשה ביותר לחדש את הייצור החקלאי, ולו בקנה מידה קטן, מפני ששטחים גדולים של אדמה חקלאית ניזוקו או עלולים להיות מזוהמים בנפלי תחמושת, ועל פי דיווחים, ניסיונות שעשו לאחרונה ארגונים שותפים להכניס לעזה ערכות, פקעות, דשנים ויריעות ניילון להקמת חממות נתקלו בסירוב של הרשויות הישראליות.
• רוב בני האדם אינם יכולים להרשות לעצמם את המחירים מרקיעי השחקים של קומץ מוצרי המזון הזמינים עדיין בשוק המקומי. כך למשל, מחירו של שק קמח במשקל 25 ק"ג נע בין 160 ל-190 דולר, ואילו ארגון Christian Aid מדווח שק"ג סוכר עולה עד 135 דולר ועוף קפוא אחד, שבהיעדר קירור יש לבשלו ביום שבו נרכש, נמכר במחיר המגיע עד 41 דולר, פי עשרה ממחירו לפני אוקטובר 2023. סקר מעקב לאחר חלוקה שניהל ארגון יוניסף בין 20 ל-26 בנובמבר בקרב מקבלי סיוע הומניטרי במזומן מגלה שבכ-80% ממשקי הבית שהשתתפו בסקר ברחבי רצועת עזה, לפחות ילד אחד לא אכל כל מזון שהוא בשלושת הימים שקדמו לסקר. בסך הכול, יותר מ-96% מכל הילדים בני שישה עד 23 חודשים ונשים הרות ומיניקות אינם מקבלים את הכמות הנוטריינטים הבסיסית הדרושה להם, ובארבעת החודשים האחרונים נצפתה ירידה הידרדרות חדה במגוון התזונתי, במיוחד בדיר אל-בלח ובח'אן יונס. משבר האנרגיה המחמיר והולך מחריף עוד יותר את המצב; גז לבישול עדיין אינו זמין כלל בצפון עזה, ונמכר בכמויות מוגבלות ובמחירים מופקעים במרכז עזה ובדרומה. הנדירות והמחיר הגבוה של עצים להסקה מאיימים גם הם על המשך הפעלתם של מטבחים, ומאלצים משפחות רבות יותר ויותר להשתמש באשפה כחומר בערה לבישול. ב-20 בדצמבר הזהיר יוניסף שרבים מהילדים בעזה, "הסובלים מקור, חולי וטראומה" על רקע של חיים בחוסר כל וסבל, מחטטים בעיי החורבות בחיפוש אחר שאריות פלסטיק שאותן יוכלו להבעיר."
• על רקע של מעשי איבה ועקירה, קרן האוכלוסין של האו"ם מעריכה כי בעונת החורף ייחשפו 42 אלף נשים לקור ורעב חריפים. יותר ממחצית מכלל הנשים ההרות סובלות כבר עתה מאנמיה, מספר ההפלות הולך וגדל, ופגים ותינוקות במשקל לידה נמוך מהווים כעת כ-10% מכלל הלידות ברחבי הרצועה, לעומת 5% לפני אוקטובר 2023. אונר"א דיווחה שרופאים הודיעו לה כי פגים מתים מדי יום בבתי חולים בשל מחסור במנשמים, תרכובת מזון מיוחדת וסוגים אחרים של ציוד ואספקה מיוחדים. בעיר עזה, שמאז תחילת אוקטובר מגיעים אליה בני אדם שנעקרו זה עתה מנפת צפון עזה, רק שלושה מנשמים עדיין זמינים, ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים של אגודת ידידי המטופל – ולדברי יוניסף, ילדים ויילודים המטופלים בבית החולים חולקים אותם. נכון ל-16 בדצמבר שימש אחד המנשמים האלה ילד בן עשר, ששותק בארבע גפיו כשרסיס תחמושת ריסק את עמוד השדרה שלו בהפגזה. יוניסף מדווח כי מדי יום מגיעים למתקן תינוקות הנאבקים לנשום, פעוטות הסובלים מאלח דם וילדים ששוסעו על ידי רסיסים או נמעכו מתחת לעיי חורבות. מי שלוקים במצוקה נשימתית עלולים למות בכל רגע מפני שאין בנמצא מנשמים זמינים.
• ב-19 בדצמבר דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי עדיין קשה להבטיח את הכנסתם של תרופות וציוד רפואי קריטיים לעזה, בשל ההגבלות המחמירות שישראל מטילה על פריטים הנחשבים בעיניה "דו-שימושיים" – סחורות שניתן להשתמש בהן למטרות אזרחיות או צבאיות - הנעים מגנרטורים, סכיני מנתחים ומספריים כירורגיים, ועד למכשירי אוטוקלאב לעיקור וחיטוי ומחוללי חמצן. עבור כל אחד מהפריטים האלה "ארגונים הומניטריים נאלצים לנווט את דרכם בסבך מייגע של הליכים פורמליים... לספק צילום, דף מידע טכני, השימוש שלו מיועד הפריט, והמקום על פי מערכת ניווט לוויינית שבו ייעשה שימוש בפריט," אמר ארגון Médecins Sans Frontières . גם כשהאישור כבר ניתן, עדיין ניתן לחסום כניסה של פריט, מסביר הארגון הלא ממשלתי, שציין כי חמישה ממכשירי האוטוקלאב שלו, החיוניים לעיקור של מכשור רפואי, עדיין תקועים במצרים. יתרה מכך, אם למשטחי הציוד המגיעים לכרם שלום נגרם נזק גדול מדי במהלך חיפושים קודמים, או אם פריט יחיד נפסל במעבר, הרשויות הישראליות עלולות לפסול את המשלוח כולו ולשלוח אותו חזרה, לאל-עריש שבמצרים למשל, מהלך המאלץ גורמים הומניטריים להתחיל מחדש את התהליך כולו ומעכב משלוח של אספקה קריטית. Médecins Sans Frontières נאלץ לחכות חמישה חודשים לקבלת אישור עבור המקררים והמקפיאים הנחוצים לאחסון פריטים רפואיים, ועדיין לא קיבל אישור לייבא חומרים עבור יחידות התפלה וגנרטורים. וגם כשאספקה מוכנסת סוף סוף לעזה היא חשופה לסכנת ביזה, וקשה מאוד להעביר אותה דרך אזורים שבהם שורר גודש כבד, "במיוחד בח'אן יונס וברפיח, שבו נסיעה של משאית למרחק ק"מ אחד עלולה להימשך ארבע שעות", הוסיף ארגון Médecins Sans Frontières.
• חיל הרפואה הבינלאומי הדגיש כי ב-22 בדצמבר, 22 משאיות עמוסות באספקה רפואית והיגיינית, שהיו חלק משיירה בת 70 משאיות, נבזזו בדרכן ממעבר כרם שלום למחסן של האו"ם בח'אן יונס, וכי לארגון אבדו 111 מתוך 150 משטחים של אספקה שנועדה לשני בתי חולים השדה שלו במרכז עזה. אונר"א, שהתייחסה להשלכות של היעדר אספקה רפואית, מיכון רפואי וציוד למניעה ובקרה של זיהומים, ציינה שמעבר לטיפול בזרם בלתי פוסק של מטופלים פצועים קשה, הרופאים הקורסים תחת העומס בבתי החולים שעדיין מתפקדים חלקית, כמו המרכז הרפואי נאסר, רואים כעת "בני אדם מתים ממחלות שניתן לטפל בהן." מתקני הבריאות של אונר"א נאבקים בהיעדר מוחלט של טיפולים למחלת הסרטן, מחסור קשה ביותר באספקת אינסולין – מזרקי אינסולין אזלו כליל ומלאי חדש ממתין כעת במצרים – ופערים חמורים בראגנטים ובציוד מעבדה; בסך הכול, אם לא יחודש המלאי, סביר להניח שלפחות 60 פריטים יאזלו תוך חודש, הדגישה הסוכנות.
• סכנת מוות, פציעה והידבקות במחלה בעזה נותרת גבוהה. רופאים במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס מדווחים שראו גידול ביחס בני האדם ההרוגים לעומת הפצועים בתקיפות אוויריות, משום שרוב בני האדם חוסים כעת באוהלים מאולתרים, ללא בניינים או מבנים שיגנו עליהם, וכי ילדים נפצעים מרסיסים במרחק של יותר מ-1 ק"מ מהתקיפות, "מפני שאין סביבם שום דבר מלבד יריעות אריג." בה בעת, מחלות זיהומיות ממשיכות להתפשט בשל צפיפות-יתר ותנאים היגייניים מחרידים – באתר יחיד בדיר אל-בלח שבו שוהים 8,000 עקורים דווח בשבועות האחרונים על יותר מ-500 נדבקים באבעבועות רוח. אף שבדרך כלל מחלת אבעבועות רוח אינה מסוכנת לילדים, בקרב מבוגרים היא עלולה להוות סכנת חיים, מדגיש יוניסף.
• תנאי בריאות הנפש בעזה הידרדרו באופן משמעותי בשל הפגזות מתמשכות, פינויים בכפייה, מחסים הלוקים בצפיפות-יתר, תת-תזונה, שירותי בריאות מוגבלים והתפשטות של מחלות. סקר שניהלה תוכנית בריאות הנפש בקהילה בעזה מצא שמשפחות עקורות בעזה סובלות מעקה (סטרס) פסיכולוגית חמורה. בשנת 2024 הגיעו צוותי העזרה ראשונה הפסיכולוגית של הארגון הלא ממשלתי ל-24,034 בני אדם בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, והפנו 1,922 בני אדם שהפגינו תסמינים קשים לשירותי מומחים לרפואת נפש. לדברי הארגון הלא ממשלתי, הנתונים מצביעים על כך שבממוצע, 8% מבני האדם במרכז עזה ובדרומה זקוקים לטיפול נפשי מתקדם, וכי סביר להניח ששיעורם בנפות עזה וצפון עזה גבוה אף יותר, בשל תנאי החיים הגרועים יותר בנפות אלה. הארגון מדגיש שסביר להניח כי נתון זה נמוך למעשה מהמצב האמיתי, משום שבדרך כלל תסמיני טראומה נעשים גלויים יותר רק לאחר שמשבר מגיע לקיצו. נמצא כי מספר תסמינים פסיכולוגיים נפוצים יותר בקרב נשים וילדות, אולי בשל פגיעותן המוגברת במהלך עקירה, כאשר הן נאלצות לקחת על עצמן יותר אחריות לפינוי ילדים וקשישים, בשל היעדר פרטיות, ובשל סוג הטראומה שאותה הן חוות, כגון אלימות מינית ואלימות מבוססת-מגדר.
• בין 1 ל-23 בדצמבר, מתוך 461 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, אופשרו 34% (159), 40% (183) נענו בשלילה, 16% (75) אושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו בעיכובים, ו-10% (44) בוטלו על ידי המארגנים בשל קשיים לוגיסטיים או בטיחותיים. תנועות שנתקלו בעיכובים בוצעו באופן חלקי או לא יושמו כלל, תלוי במקרה. מכלל התנועות המתואמות, 117 היו צריכות לעבור מדרום עזה דרך המחסומים שבשליטת הצבא הישראלי בדרך א-רשיד או בדרך סלאח א-דין כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (לרבות נפות צפון עזה ועזה); מבין אלה אפשרו הרשויות הישראליות רק 26% (31), 36% (42) נענו בשלילה, 24% (28) אושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו בעיכובים, ו-15% (16) בוטלו. במיוחד שובשו משלחות סיוע לנפת צפון עזה, ובפרט משלחות שביקשו להגיע לג'באליה, בית לאהיא ובית חנון. בין 1 ל-23 בדצמבר ניסה האו"ם 52 פעם להגיע לאזורים נצורים אלה, ניסיונות ש-48 מהם נענו בשלילה, ורק ארבע משלחות הורשו לצאת לדרך אף שנתקלו בעיכובים, כדלקמן:
  • משלחת לבית החולים כמאל עדואן ב-1 בדצמבר, שהציבה במתקן צוות חירום רפואי בינלאומי (שנאלץ להתפנות מאז) ופינתה מטופלים לעיר עזה, נתקלה בעיכובים ממושכים מצד הרשויות הישראליות. משלחת שנייה לכמאל עדואן, ב-22 בדצמבר, הביאה לבית החולים דלק ומנות דם אבל כוחות ישראליים עצרו את אחד המטופלים שהיו אמורים להילקח לעיר עזה, סגרו את המחסום המוביל דרומה, ואילצו את השיירה לבלות את הלילה מצפון לנחל עזה.
  • ב-11 בדצמבר התירו הרשויות הישראליות לצוות רפואי בהובלת סגן המתאם ההומניטרי לבקר בשני מתקני רפואה בנפת צפון עזה, אבל מנעו מהמשלחת להגיע לאזורים בג'באליה ובבית לאהיא שבהם נותרו עדיין קהילות.
  • ב-20 בדצמבר הגיעה שיירת סיוע שכללה שבע משאיות עמוסות בקמח ובחבילות מזון ושתי משאיות שהכילו מים בבקבוקים לאזור הנצור של בית חנון, חילקה אספקה לכ-800 בני אדם, אבל הרשויות הישראליות סירבו להתיר לה לגשת לאתר מתוכנן אחד.
• משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה מתנהל מאז תחילת מאי מבצע צבאי ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. 27 בקשות מתואמות שהוגשו לרשויות הישראליות בין 1 ל-23 בדצמבר עבור גישה לנפת רפיח נענו בסירוב, ובקשה אחת אושרה אבל נתקלה בעיכובים. נתון זה אינו כולל 56 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש-70% מהן (39) אופשרו, 18% (10) אושרו אבל נתקלו בעיכובים, 4% (2) נענו בסירוב ו-9% (5) בוטלו.

מימון

• נכון ל-24 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2.53 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (74%) הנדרשים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• ב-11בדצמבר 2024 השיקו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים פניית בזק המבקשת לגייס כמעט 4.07 מיליארד דולר לטיפול בצרכים ההומניטריים של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2025. כמעט 90% מכספים אלה מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. הסכום המבוקש – 4.07 מיליון דולר - נמוך בהרבה מהסכום הממשי הדרוש להקמת מענה הומניטרי בהיקף מלא, שהינו 6.6 מיליארד דולר. עם זאת, פניית הבזק משקפת את הציפייה שבשנת 2025 ימשיכו ארגוני סיוע להתמודד עם מגבלות בלתי קבילות על פעולותיהם. מצב זה יגביל קשות את כמות הסיוע שגורמים הומניטריים יוכלו לספק, מה שרק יגביר, בתורו, את סבלם של פלסטינים. הפנייה מדגישה כי כדי שיוכלו ליישם את הסיוע הנחוץ בדחיפות במלוא ההיקף הדרוש, על ישראל לנקוט אמצעים מיידיים ויעילים להבטיח מתן מענה לצרכיהם החיוניים של אזרחים. אלה כוללים הסרת כל המכשולים בפני סיוע, ואפשור מלא של פעילויות הומניטריות, לרבות חלוקת סחורות חיוניות לפלסטינים נזקקים.
• בחודש נובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בסך הכול 124 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 91.7 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים האלה, 70 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 40 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-50 מתוך 84 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.