עדכון מצב הומניטרי מס' 251 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-2 בינואר 2025.

דגשים עיקריים

• גשם כבד וקור מדרדרים עוד יותר את תנאי ההישרדות של משפחות עקורות – אוהלים מוצפים וניזוקים, ועל פי דיווחים, לפחות חמישה יילודים מתו מהיפותרמיה.
• כוחות ישראליים פשטו על בית החולים כמאל עדואן והוציאו אותו מכלל שירות. ארגון הבריאות העולמי קורא בדחיפות לתמיכה שתבטיח כי בתי חולים בנפת צפון עזה יוכלו לחזור ולתפקד.
• בדיקות איכות מים שנעשו לאחרונה חושפות רמות מדאיגות של זיהום מיקרוביולוגי, ומשלחת של האו"ם לאתרי עקירה בעיר עזה מצאה בהם תנאי מים, תברואה והיגיינה מחרידים.
• ענף הדיג בעזה, שסיפק בעבר פרנסה ל-110 אלף בני אדם, צבר הפסדים בשיעור של 84 מיליון דולר, משום ש-72% מן הנכסים ששימשו לדיג ניזוקו.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. כן דווח על ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל. בנפת צפון עזה, הצבא הישראלי מטיל מאז 6 באוקטובר 2024 מצור הדוק על בית לאהיא, בית חנון וחלקים מג'באליה. הראש בפועל של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שביקר בג'באליה ב-29 בדצמבר, אמר שהתנאים הבסיסיים להישרדות אנושית נהרסים בעזה. הוא ציין שכל הניסיונות שעשו ארגונים הומניטריים בחודשיים אחרונים להגיע לבני האדם הנצורים בנפת צפון עזה נענו בשלילה, למעט קומץ משלחות שיצאו לדרך אך ניצבו בפני מכשולים. בני האדם בג'באליה ממשיכים להתמודד עם תנאים מחרידים – המשך התקיפות האוויריות, פגיעות בבתי חולים, הרג של עובדי רפואה, היעדר כמויות מספיקות של מים ומזון, הצטברות של אשפה מוצקה, והצפות ביוב. בין 6 באוקטובר ל-30 בדצמבר 2024, ניסה האו"ם 164 פעמים להגיע לאזורים הנצורים בנפת צפון עזה; מכלל הניסיונות האלה, 148 נענו מייד בשלילה על ידי הרשויות הישראליות, ו-16 נתקלו במכשולים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 24 ו-30 בדצמבר נהרגו בעזה 203 פלסטינים, ו-574 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-30 בדצמבר 2024 נהרגו לפחות 45,541 פלסטינים, ו-108,338 פלסטינים נפצעו. נתוני הנפגעים בפרק הזמן שעד שעות אחר הצהריים של ה-31 בדצמבר אינם זמינים בעת כתיבת עדכון זה.
• בין שעות אחר הצהריים של 24 ו-31 בדצמבר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה ארבעה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2024 נהרגו יותר מ-1,593 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 393 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. בנוסף על כך דווח על 2,521 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי. נכון ל-31 בדצמבר מוערך שמאה ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שעליהן דווח בין 24 ל-29 בדצמבר:
  • ב-24 בדצמבר, בשעה 18:00בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בן ארבע קומות בג'באליה, נפת צפון עזה.
  • ב-24 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם שני עובדי ההגנה האזרחית ונהג כבאית, בפגיעה במרכז של ההגנה האזרחית ליד צומת א-סידרה בשכונת א-דרג', במרכז העיר עזה.
  • ב-25 בדצמבר, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם ילד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים בתוך בית ספר בשכונת א-שייח' רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב-26 בדצמבר, בשעה 6:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בני משפחה אחת, בהם שלוש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-סברה, מדרום-מזרח לעיר עזה.
  • ב-26 בדצמבר, בשעה 13:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם אישה ובתה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשלושה בתים בשכונת א-דרג', שבצפון-מזרח העיר עזה.
  • ב-26 בדצמבר, יום לפני שכוחות ישראליים פשטו על בית החולים כמאל עדואן והוציאו אותו מכלל שימוש (ראו להלן), דיווח מנהל בית החולים שתקיפות אוויריות על בניין מול כמאל עדואן הרגו כ-50 בני אדם, בהם חמישה עובדי בריאות. הצבא הישראלי, שצוטט באמצעי התקשורת, הכחיש את הדיווחים על תקיפות אוויריות ליד כמאל עדואן ב-26 בדצמבר.
  • ב-26 בדצמבר, בשעה 19:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים, בהם שבעה ילדים ואישה אחת, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-שייח' רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב-26 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים, כשרכב עיתונות השייך לתחנת הטלוויזיה Al-Quds Today נפגע מול בית החולים אל-עוודה, במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח. משרד זכויות האדם גינה את התקיפה האווירית נגד אנשי עיתונות "לא חמושים שהיו מזוהים בבירור [כעיתונאים]", והוסיף כי אף ש"הצבא הישראלי טען שהיו קשורים לארגונים חמושים פלסטיניים... קשר לבדו אינו יכול להסיר את ההגנה לה הם ראויים כאזרחים." הוועד להגנה על עיתונאים אמר כי יחד עם הנפגעים בתקרית זו, "תוך פחות משבועיים נהרגו לפחות תשעה עיתונאים עזתים." לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, מאז אוקטובר 2023 נהרגו בעזה יותר מ-190 עיתונאים ועובדי תקשורת.
  • ב-28 בדצמבר, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בבית חנון, בנפת צפון עזה.
  • ב-28 בדצמבר, בשעה 4:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם ילדה ושתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-מוסאדר, מדרום לאל-מר'אזי בדיר אל-בלח.
  • ב-29 בדצמבר, על פי דיווחים, פגעו הכוחות הישראליים בקומה העליונה של בית החולים השיקומי אל-וופא במרכז העיר עזה, פגיעה שלדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית נהרגו בה שבעה בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו.
  • ב-29 בדצמבר, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית מגורים בבית חנון, בנפת צפון עזה.
  • ב-29 בדצמבר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בכמה בתים מדרום למחנה א-נוסייראת החדש, בדיר אל בלח.
• ב-29 וב-30 בדצמבר הודיעה אגודת האסיר הפלסטיני על מותם של חמישה עצירים מעזה בעת שהוחזקו במשמורת ישראל: בן 51, אב לארבעה, שנעצר על ידי כוחות ישראליים ב-20 בנובמבר 2023, ואשר הרשות הכללית לעניינים אזרחיים הודיעה על מותו ב-29 בדצמבר 2024; בן 44, אב לעשרה, שנעצר ב-15 בנובמבר 2023 במהלך עקירתו מנפת צפון עזה, ואשר הודעה על מותו ניתנה ב-29 בדצמבר 2024; בן 57, אב לשמונה, שנעצר ב-18 בנובמבר 2024 במהלך עקירתו מנפת צפון עזה ועל פי דיווחים מת ב-27 בנובמבר 2024; מטופל בן 52 שנעצר מתוך בית החולים כמאל עדואן ב-25 באוקטובר 2024 ועל פי דיווחים מת ב-3 בנובמבר 2024; ובן 58 שנעצר בעת שעבד בישראל ב-7 באוקטובר 2023, ועל פי דיווחים מת ב-18 באוקטובר 2023. לדברי האגודה, מספר העצירים הלא מזוהים שמתו בעת שהיו במשמורת ישראלית גדל ל-35. בידיעה נפרדת, על פי דיווחים, ב-27 וב-29 בדצמבר שוחררו כ-45 עצירים פלסטינים דרך מעבר כרם שלום והועברו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים האירופי בח'אן יונס. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר הישראלי מסר לארגון הישראלי המוקד להגנת הפרט, נכון לדצמבר 2024 מוחזקים 10,154 פלסטינים במשמורת ישראלית, בהם 2,003 אסירים שמרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,951 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,428 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,772 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023 ואשר מספרם נותר לא ידוע.
• בין 1 ל-30 בדצמבר, מתוך 569 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, אופשרו 33% (189), 39% (224) נענו בשלילה, 18% (103) קיבלו הסכמה מוגבלת או אושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו במכשולים, ו-9% (53) בוטלו על ידי המארגנים בשל קשיים לוגיסטיים או בטיחותיים. תנועות שנתקלו במכשולים בוצעו באופן חלקי או לא בוצעו כלל. מכלל התנועות המתואמות, 127 היו צריכות לעבור מדרום עזה דרך המחסומים שבשליטת הצבא הישראלי בדרך א-רשיד או בדרך סלאח א-דין כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (לרבות נפות צפון עזה ועזה גם יחד); מבין אלה אופשרו רק 28% (36), 34% (43) נענו בשלילה, 24% (31) נתקלו במכשולים, ו-13% (17) בוטלו. תנועות אלה כוללות 60 ניסיונות להגיע לאזור הנצור בנפת צפון עזה, ש-55 מהם נענו בסירוב ורק חמישה הורשו לצאת לדרך אך נתקלו במכשולים. משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה מתנהל מאז תחילת מאי מבצע ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. 36 מתוך 38 תנועות מתואמות שבקשות הגישה לנפת רפיח עבורן הוגשו לרשויות הישראליות בין 1 ל-30 בדצמבר נענו בסירוב, אחת אופשרה ואחת קיבלה הסכמה תחילה אבל נתקלה בעיכובים. נתון זה אינו כולל 67 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש-58% מתוכן (39) אופשרו, 315 (21) נתקלו במכשולים, 3% (2) נענו בסירוב ו-7% (5) בוטלו.
• ב-27 בדצמבר, לאחר הסלמה בהגבלות גישה והתקפות חוזרות ונשנות, במשך 12 שבועות, על בית החולים כמאל עדואן בנפת צפון עזה או בקרבתו, פשטו כוחות ישראליים על בית החולים, ודיווחים ראשוניים שהתקבלו על ידי ארגון הבריאות העולמי מצביעים על כך שאזורים מסוימים בבית החולים נשרפו במהלך הפשיטה ונגרם להם נזק כבד, לרבות המעבדה, היחידה הכירורגית, אגף ההנדסה והתחזוקה, חדר הניתוח והמחסן הרפואי. על פי דיווחים, מספר מטופלים, מלווים ועובדי בריאות הועברו על ידי כוחות ישראליים לבית החולים האינדונזי ההרוס, שאיננו מתפקד, ואשר כוחות ישראליים פינו אותו ב-24 בדצמבר. רוב אנשי הסגל, המטופלים במצב יציב ומלוויהם הועברו מכמאל עדואן אל "מקום סמוך", ועל פי דיווחים "כמה בני אדם הופשטו מבגדיהם ואולצו ללכת לעבר דרום עזה", דיווח ארגון הבריאות העולמי. ארגון הבריאות העולמי הדגיש כי נכון ל-28 בדצמבר, כמאל עדואן – מתקן הבריאות הגדול האחרון בנפת צפון עזה – הוצא מכלל שימוש ונותר ריק לחלוטין. ביום ההוא אמר הצבא הישראלי שכוחותיו עצרו יותר מ-240 לוחמים שהשתמשו במתקן ובסביבתו. ארגון הבריאות העולמי דיווח שמנהל בית החולים כמאל עדואן נעצר וכי מקום הימצאו אינו ידוע, וקרא לשחרורו המיידי. ב-29 בדצמבר הגיעה משלחת משותפת של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, מחלקת הבטיחות והביטחון של האו"ם ואגודת הסהר האדום הפלסטינית לבית החולים האינדונזי, מסרה למתקן אספקה רפואית והיגיינית בסיסית, מזון ומים, ופינתה ממנו עשרה מטופלים. ארבעה מטופלים, בהם אחד במצב קריטי, נעצרו על ידי כוחות ישראליים במחסום במהלך ההעברה, ורק שישה הגיעו לבית החולים א-שיפא בעיר עזה. כרגע נותרו שבעה מטופלים, יחד עם 15 מטפלים ועובדי רפואה, בבית החולים האינדונזי, שנגרם לו נזק כבד, ואשר לא ניתן לספק בו טיפול רפואי ואין בו מים, חשמל או תנאי תברואה.
• מאז תחילת אוקטובר 2024 אימת ארגון הבריאות העולמי לפחות 50 התקפות על תחום הבריאות, על בית החולים כמאל עדואן בנפת צפון עזה או בקרבתו. יתרה מכך, בהודעה של מנהל אגודת הבריאות והקהילה אל-עוודה מ-28 בדצמבר נאמר כי בשל מעשי איבה מתמשכים בקרבת בית החולים אל-עוודה, בנפת צפון עזה, בית החולים עצמו או סביבותיו מותקפים מדי יום, על פי דיווחים, התקפות שגרמו לפציעתם של שבעה אנשי סגל רפואי, בהם מנהל בית החולים. ההודעה הדגישה שבית החולים מתמודד עם מחסור קשה באספקה רפואית ובדלק וזקוק בדחיפות למזון, מים, מנות דם וגזים רפואיים כדי להמשיך לספק שירותים חיוניים, וציינה כי ההשבתה וההרס של בית החולים כמאל עדואן "חיסלו את המקור האחרון לייצור גז רפואי" ופגעו פגיעה חמורה בשירותים חיוניים כמו טיפול נמרץ ואינקובטורים ליילודים. "מאחר שבית החולים כמאל עדואן ובית החולים האינדונזי הוצאו לחלוטין מכלל שימוש, ובית החולים אל-עוודה כמעט שאינו מתפקד ולאחרונה ניזוק קשות בתקיפות אוויריות נגדו, חבל ההצלה הרפואי של בני האדם בצפון עזה קרוב מאוד לנקודת השבירה", הזהיר ארגון הבריאות העולמי, שקרא בדחיפות למתן תמיכה שתבטיח כי בתי חולים בנפת צפון עזה יוכלו לחזור ולתפקד.
• בין 28 ל-29 בדצמבר פרסם הצבא הישראלי שתי פקודות פינוי החלות על כל נפת צפון עזה וחלקים מהעיר עזה. על האזורים המיועדים לפינוי כבר הוחלו מספר פקודות פינוי. הפקודה הראשונה כיסתה כ-54 קמ"ר בבית חנון, בית לאהיא וג'באליה בנפת צפון עזה ואת שכונת שייח' רדואן בעיר עזה, והפקודה השנייה כיסתה כ-5.1 קמ"ר באזורים של בית לאהיא וג'באליה שלא כוסו על ידי הפקודה הראשונה, בנוסף על שכונת אל-עוודה בעיר עזה. אף שמוערך שהפקודות פגעו באלפי משפחות, בין 26 ל-29 בדצמבר איתרו ארגוני סיוע שותפים עקירה של 350 משפחות מנפת צפון עזה לעיר עזה. מאז אוקטובר 2023 הוחלו על נפת צפון עזה חמש פקודות פינוי עיקריות, ועוד עשרות פקודות אחרות הוחלו על חלקים שונים של הנפה.
• הטמפרטורות בעזה ממשיכו לצנוח, ולדברי משרד הבריאות, על פי דיווחים, בין 24 ל-29 בדצמבר, לפחות חמישה יילודים בני שלושה ימים עד חודש מתו מהיפותרמיה באוהלי עקורים במרכז עזה ובדרומה. בין המתים היה תינוק בן 20 יום שהקור בליל ה-28 בדצמבר הכריע אותו באוהל שלו בדיר אל-בלח, ואשר לדברי מקורות באמצעי התקשורת אחיו התאום עדיין נמצא ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים אל-אקצא, ושלושה תינוקות שמתו בשל הקור הקיצוני בין 24 ל-26 בדצמבר באוהלים שלהם באל-מוואסי, במזרח ח'אן יונס, האזור שהצבא הישראלי הורה לפלסטינים לעבור אליו. ב-27 בדצמבר דיווח משרד הבריאות גם על מותו של אדם בוגר, עובד רפואה, שמת באותו מקום בשל הקור הקיצוני. המנהל האזורי של יוניסף במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אדוארד בייגבדר, התייחס למות ילדים בשל קור והיעדר מחסה נאות, ואמר: "מקרים אלה של מוות בר מניעה חושפים את התנאים הנואשים, ההולכים ומידרדרים, שעימם מתמודדים משפחות וילדים ברחבי עזה. מאחר שבימים הקרובים הטמפרטורות צפויות לרדת עוד יותר, למרבה הטרגדיה ניתן לצפות כבר עתה שילדים נוספים יקפחו את חייהם בשל התנאים הלא אנושיים שהם נאלצים לסבול."
• רק זרזיף דק של אוהלים וסיוע אחר בתחום המחסה ממשיך להגיע לרצועת עזה. על פי נתונים ראשוניים של כוח המשימה לענייני מחסה, בין 1 ל-26 בדצמבר הצליחו רק 24 משאיות עמוסות בפריטי מחסה להיכנס למרכז עזה ולדרומה, ואילו לצפון עזה נכנסו 136 משאיות. "ארגונים הומניטריים מוצאים עצמם במצב שבו, מאחר שלא מאפשרים הכנסת די סיוע לרצועת עזה, אנו נאלצים לתת קדימות למזון על פני מחסה... [מאחר] שרק בשבוע שעבר נשים נמחצו למוות במאפייה כשהמתינו לפיסת לחם", דיווחה ב-20 בדצמבר קצינת החירום הבכירה של אונר"א, לואיז ווטרידג'. במקביל, גשמים כבדים ממשיכים לדרדר עוד יותר את תנאי ההישרדות של משפחות עקורות. ב-30 בדצמבר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי קיבלה מאות קריאות מצוקה מעקורים, שביומיים שקדמו לכך הוצפו המחסים שלהם במי גשמים, וקראה למתן תמיכה דחופה, במיוחד עבור משפחות החיות באתרי עקירה בעיר עזה, באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, במערב דיר אל-בלח וברפיח.
• יוניסף מזהיר כי ל-7,700 יילודים בקירוב אין גישה לטיפול מציל-חיים, ככל שהיכולת לטפל ביילודים הולכת ומתכווצת ברחבי רצועת עזה, ובמיוחד בצפון עזה, שקודם לאוקטובר 2023 היו בה כמעט 60% מכלל קיבולת מיטות האשפוז ליילודים ברצועה. בנפת צפון עזה אבדה כל קיבולת מיטות היילודים בבתי החולים של משרד הבריאות, ובנפת עזה רק שני בתי חולים, שאינם של משרד הבריאות – בית החולים של אגודת ידידי המטופל והמרכז הרפואי א-סחאבה – שבכל אחד מהן זמינות רק חמש מיטות יילודים, ממשיכים לספק טיפול ליילודים למרות מגבלות חמורות. שני המתקנים מתמודדים עם מחסור קשה ביותר באינקובטורים, במנשמים בתדר גבוה, בתרופות ובאספקה חיוניות, ומסתמכים על מחולל חמצן יחיד בעיר עזה, הסובל ממחסור בחלפים ואשר לא די בו לתת מענה לצרכים הגואים. ב29 בדצמבר פנה מנהל רפואת הילדים בבית החולים אגודת ידידי המטפל בקריאה לספק לבית החולים בדחיפות עוד חמצן, והזהיר שהמתקן מקבל בממוצע עשרה בלוני חמצן ביום בלבד, מצב המסכן חיי יילודים. מאחר שיחידות טיפול נמרץ ביילודים זמינות רק בשני בתי החולים האלה, משפחות רבות פונות לקבלת תמיכה דחופה במתקנים אחרים, שאין בהם די משאבים, מצב המוביל למוות בר מניעה של יילודים. המצב במרכז עזה ובדרומה מחריד באותה מידה; אף שבמצטבר, במרכז הרפואי נאצר ובבית החולים האירופי ובית החולים אל-אקצא בח'אן יונס ובדיר אל-בלח יש 64 מיטות יילודים, מתקנים אלה פועלים בעקביות בתפוסה גבוהה בהרבה מקיבולתם – תפוסת מיטות היילודים חורגת הרבה מעבר ל-100%. כמו כן שורר בהם מחסור קשה ביותר במנשמים, בציוד לפוטותרפיה ולשמירה על לחץ חיובי רציף בדרכי הנשימה, ובאספקה מצילת-חיים כמו תרופות אנטיביוטיות, אימונוגלובולין תוך-ורידי, הזנה תוך-ורידית וסורפקטנטים לטיפול ביילודים. יוניסף מדווח כי בשל העומס במחלקות והפגיעה בנהלי בקרת הזיהומים, יילודים חשופים הרבה יותר לסכנה של זיהומים הנרכשים בבתי חולים, מצב המוחרף בשל היעדר ניאונטולוגים והעובדה שבבתי החולים נמצאים רק קומץ רופאי ילדים, שמומחיותם בטיפול ביילודים מוגבלת.
• ב-20 בדצמבר ביצע האו"ם אומדן בין-סוכנותי שנועד לזהות צרכים ולטפל בהם בארבעה אתרי עקירה בעיר עזה שבהם שוהות יותר מ-1,900 משפחות, לרבות שלושה אתרים מאולתרים שהוקמו בדצמבר 2024, ובית ספר של אונר"א שכבר הוסב למחסה וקלט בשבועות האחרונים המוני עקורים חדשים. רוב משקי הבית נעקרו בחודשיים האחרונים מנפת צפון עזה, נמלטו ממנה ברגל בלי לקחת עימם דבר מחפציהם האישיים, וכעת הם מתקשים למצוא מענה גם לצורכיהם הבסיסיים ביותר. להלן ממצאיו העיקריים של האומדן:
  • בכל האתרים נמצאו מחסור מחריד בבתי שימוש ובמוצרי היגיינה, הצטברות גדלה והולכת של שפכים ופסולת מוצקה, ובשני מקומות נצפתה עשיית צרכים בשטח פתוח. באתר מאולתר אחד בני אדם נאלצים ללכת למרחק כמה מאות מטרים, לאתר עקורים אחר שגם הוא מאוכלס בצפיפות, כדי להשתמש בבית שימוש. בשל היעדר ביטחון והיעדר תאורה, בשעות הלילה נשים וילדות נאלצות להשתמש במכלים בתוך האוהלים שבהם הן גרות.
  • הגישה למי שתייה ולמים לשימוש ביתי מוגבלת במידה קיצונית. באתר אחד אין כלל אספקת מים לשימוש ביתי, ובכל האתרים המחסור בג'ריקנים מונע מעקורים לאגור את כמויות המים הדלות המתקבלות מסוכנויות סיוע. בשלושה אתרים היעדר גנרטורים ודלק פוגע ביכולת להפעיל בארות מים.
  • רק אתר אחד קיבל סיוע במזון, בעוד ששלושת הנותרים לא קיבלו כל סוג שהוא של סיוע במזון או בתזונה מאז הקמתם בדצמבר 2024. בה בעת, ארוחות חמות המחולקות במטבחים קהילתיים בקרבת מקום מגיעות רק למספר זעיר ממשקי הבית, ובהיעדר גז בישול ועצי הסקה, המטבחים נאלצים להשתמש בניילון ופלסטיק כחומרי בערה.
  • בשלושה אתרים אין גישה למוקדים רפואיים סמוכים או לתרופות בסיסיות, מצב הפוגע במיוחד בבריאות של תינוקות, נשים הרות או מיניקות ובני אדם הזקוקים לשירותי חירום.
  • בכל ארבעת האתרים אין בנמצא אתרי למידה זמניים שישרתו את הילדים הרבים בגיל בית הספר, לרבות ילדים שהופרדו מהוריהם או שאינם מלווים על ידי מבוגר, אבל באתר אחד קיימת יוזמה לימודית מתמשכת בהובלת הקהילה.
  • בארבעת האתרים קיים צורך דחוף בערכות כבוד, בחיתולים חד-פעמיים לתינוקות ולקשישים, ובתרכובת מזון לתינוקות.
  • בני אדם עם מוגבלויות, שרבים מהם איבדו גפיים או נפצעו באופנים אחרים במהלך מעשי האיבה, דיווחו על קשיי ניידות חמורים בשל היעדר תשתית ואביזרי עזר.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מזהיר כי בצפון עזה נמשכת ההידרדרות המהירה בגישה לשירותים בסיסיים בתחום המים, התברואה וההיגיינה. נכון לתחילת אוקטובר 2024 הוערך כי באזורים שמצפון לנחל עזה, שמוערך כי אוכלוסייתם מונה 450 אלף פלסטינים, ניזוקו לפחות 75% מתשתית המים, התברואה וההיגיינה, ואומדנים מצאו כי רק 20% מבארות המים העירוניות כשירות חלקית לפעולה, ומספקות רק 10% מכמות המים שהופקו לפני ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023. בחודשים האחרונים פחתה משמעותית אספקת הדלק המוכנסת להפעלת מתקני מים, תברואה והיגיינה מרכזיים ברחבי עזה, שהגיעה לרמתה הנמוכה ביותר בין 14 ל-20 בדצמבר, פרק זמן שבו קיבלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה רק 3,668 ליטר דלק ביום; נתון זה מייצג 5% מ-70 אלף הליטר לפחות הדרושים מדי יום כדי לתת מענה לצרכים קריטיים בתחומי המים, התברואה וההיגיינה ובריאות הציבור, לרבות הפקת מים וחלוקתם, תיקונים קריטיים ועבודות קריטיות לטיפול בביוב ובאשפה מוצקה. לאזורים שמצפון לנחל עזה לא הגיע כלל דלק באותה תקופה (20-14 בדצמבר). יתרה מכך, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מאז המתקפה האחרונה שבה פתחו כוחות ישראליים בנפת צפון עזה ב-6 באוקטובר, סירבו הרשויות הישראליות בעקביות להתיר גישה שתאפשר לחדש את אספקת הדלק לנקודות הפקת מים בנפת צפון עזה ובאזורים במזרח נפת עזה, ובכך פגעו קשות ביכולתם של ארגונים שותפים לתמוך בשאיבת מים ובחלוקתם. כתוצאה מכך, תושבים - ובמיוחד אלפי בני אדם באזורים הנצורים של ג'באליה, בית לאהיא ובית חנון - תלויים לחלוטין בבארות פרטיות מטות לנפול, המופעלות באמצעות פנלים סולריים ומייצרות כמות מוגבלת של מים, שלעיתים קרובות אינם בטוחים לשתייה. במקביל, הטיפול בשפכים ובפסולת מוצקה בצפון עזה קורס יותר ויותר בשל היעדר דלק וציוד, ובה בעת תשתית קריטית כמו מתקני טיהור שפכים חדלה לתפקד, או שאיננה נגישה, מצב המגביר סכנות זיהום והעברת מחלות. בבקשה דחופה לתמיכה שפרסמה ב-30 בדצמבר, הדגישה עיריית העיר עזה כי 175 אלף מטר של רשתות ביוב, 15 אלף מטר של מערכות לניקוז מי גשמים וכל המשאבות ותחנות הביוב ברחבי העיר עזה נהרסו, כך שכרגע פעולות לניקוז מי גשמים וביוב הן כמעט בלתי אפשריות. בבריכת ניקוז מי הגשמים שייח' רדואן, הזקוקה בדחיפות לתחזוקה, דלק ותיקוני צנרת, סכנת ההצפות נותרת גבוהה.
• מעקב חירום אחר איכות המים שביצע לאחרונה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה חושף שיעורים מדאיגים של זיהום מיקרוביולוגי. בין 1 ל-23 בדצמבר, מתוך 306 דגימות מים שנלקחו מיחידות התפלה, נקודות מילוי מים, אתרי עקורים, בתים ומתקני בריאות בכל הנפות מלבד נפת צפון עזה, ב-79% לא היו כמויות מספיקות של כלור וב-19% נמצא זיהום בקוליפורמים צואתיים, שיעור שבמתקני בריאות אף גדל ליותר מ-21%. בסך הכול, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, כמעט 73% מדגימות מי השתייה ויותר מ-97% מדגימות המים לשימוש ביתי לא עמדו בתקני המינימום המקומיים או הבינלאומיים להכלרת מים, זאת בשל גישה מוגבלת לציוד לבדיקת מים, מחסור במוצרי חיטוי, והשיבוש הכללי במערכת הבקרה על איכות מים. קשיים אלה מצטרפים לגישה המוגבלת ממילא למים ברחבי רצועת עזה, שמוערך כי ליותר ממיליון בני אדם בה אין גישה לכמות המינימום של 15 ליטר מים לנפש ליום, הדרושה על פי תקנים הומניטריים לשתייה, לבישול ולהיגיינה בסיסית. בין 21 ל-27 בדצמבר דיווחו רשות המים הפלסטינית וחברת המים של עיריות החוף בעזה כי בממוצע מופקים מדי יום 102 אלף מטר מעוקב מים, נתון המייצג פחות מרבע מהאספקה שהייתה זמינה לפני אוקטובר 2023; עם זאת, רק חלק מוגבל מכמות מופחתת זו אכן מגיע לבני האדם ברחבי עזה, משום שמוערך כי 70% מן המים אובדים כשהם מוזרמים במערכת ההובלה שניזוקה, ואספקת המים במכליות איננה מספקת לנוכח הזמינות המוגבלת של משאיות, הכמות הלא מספקת והלא עקבית של דלק, ומגבלות גישה.
• נמשכים הדיווחים על הריסה ופיצוץ של בניינים וגושי מגורים ברחבי רצועת עזה. ב-26 בדצמבר דיווח המרכז הפלסטיני לזכויות האדם כי בשבועות האחרונים חלה הסלמה משמעותית בהרס הנרחב של שכונות מגורים ותשתית אזרחית, לרבות בתי חולים, כבישים ורשתות חשמל, מים וביוב. "שכונות שלמות... הפכו לא ראויות למגורים, לא נותרו מהן אלא עיי חורבות, מצב ועקב כך נאלצים רוב התושבים להתפנות," מצב שלדברי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מאיים על העתיד, היציבות וההישרדות של תושבי עזה. ההרס בצפון עזה, וברפיח במיוחד, הגיע "לרמת חסרות תקדים," הדגיש המרכז, מאחר שכוחות ישראליים הפעילו "נשק מתקדם, לרבות רובוטים טעונים בחומרי נפץ, כדי לשטח שכונות שלמות ולהפוך אותן לעיי חורבות."
• ההסלמה המתמשכת במעשי האיבה פגעה אנושות בענף הדיג בעזה והסבה לו נזקים הרי אסון. "שטחי הדיג של עזה זרועים כעת בסירות שבורות, רשתות קרועות ותשתית הרוסה, בניגוד חריף למה שהייתה בעבר תעשייה תוססת שפרנסה אלפי דייגים זה דורות," אמרה תת-מזכ"ל ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, בת' בצ'דול. על פי אומדן שביצע לאחרונה ארגון המזון והחקלאות, 72% מנכסי הדיג, לרבות סירות, חוות דגים ותשתית דיג, כולל נמל עזה, ניזוקו – נזק שההפסדים שאליהם הוביל מוערכים ב-84.04 מיליון דולר, ואשר מותיר דייגים בלא יכולת ללכוד דגים עתירי ערך. יש אמנם דייגים הממשיכים לעבוד במרחק של פחות ממייל ימי אחד מהחוף ומשתמשים בסירות ללא מנוע, אבל מאז אוקטובר 2023 אסרו הרשויות הישראליות על סירות להתרחק מחוף עזה. נכון לעכשיו, רק 8% מכוח העבודה עדיין פעיל, ועל פי דיווחים יותר מ-67 דייגים נהרגו. בנוסף, ההרס של שתי חוות הדגים העיקריות בעזה, יחד עם המדגרה, הותירו את הענף כולו בלא היכולת לייצר מזונות ימיים חלופיים באמצעות חוות ימיות. קריסה זו החריפה את חוסר הביטחון התזונתי, והיא שוללת מבני אדם נוטריינטים חיוניים ויוצרת סיכונים ארוכי טווח למחייה בעזה ולמקורות מזון בני קיימא. לפני ההסלמה במעשי האיבה היה הדיג מקור ההכנסה העיקרי של יותר מ-6,000 בני אדם בעזה, בהם 4,200 דייגים ובעלי סירות רשומים, ובסך הכול פרנס הענף כ-110 אלף בני אדם.

מימון

• נכון ל-31 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2.53 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (74%) הנדרשים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• ב-11 בדצמבר 2024 השיקו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים פניית בזק המבקשת לגייס כמעט 4.07 מיליארד דולר לטיפול בצרכים ההומניטריים של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2025. כמעט 90% מכספים אלה מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. הסכום המבוקש – 4.07 מיליון דולר - נמוך בהרבה מהסכום הממשי הדרוש להקמת מענה הומניטרי בהיקף מלא, שהינו 6.6 מיליארד דולר. עם זאת, פניית הבזק משקפת את הציפייה שבשנת 2025 ימשיכו ארגוני סיוע להתמודד עם מגבלות בלתי קבילות על פעולותיהם. מצב זה יגביל קשות את כמות הסיוע שגורמים הומניטריים יוכלו לספק, מה שרק יגביר, בתורו, את סבלם של פלסטינים. הפנייה מדגישה כי כדי שניתן יהיה ליישם את הסיוע הנחוץ בדחיפות במלוא ההיקף הדרוש, על ישראל לנקוט אמצעים מיידיים ויעילים להבטיח מתן מענה לצרכיהם החיוניים של אזרחים. אמצעים אלה כוללים הסרת כל המכשולים בפני סיוע, ואפשור מלא של פעילויות הומניטריות, לרבות חלוקת סחורות חיוניות לפלסטינים נזקקים.
• בחודש נובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 124 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 91.7 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%) והם ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים האלה, 70 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 40 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-50 מתוך 84 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.