עדכון מצב הומניטרי מס' 255 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-16 בינואר.

דגשים עיקריים

• משבר הדלק ממשיך לאיים על פעולתם של שירותי בריאית חיוניים, ממנשמים ביחידות טיפול נמרץ ועד למכשירי דיאליזה.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מזהיר שפעולתם של מתקנים ופעילויות קריטיים בתחום המים, התברואה וההיגיינה עלולה להיעצר אם לא יקבלו בדחיפות דלק נוסף.
• לדברי ארגון Save the Children, בשנת 2024 גרמו כלי נשק נפיצים ל-15 ילדים בממוצע מדי יום מוגבלויות העלולות להסתבר כמוגבלויות לצמיתות.
• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, מאז מאי 2004 פונו מעזה בפינוי רפואי פחות מ-450 מטופלים, מתוך מעט יותר מ-5,000 מטופלים שפונו בסך הכול מאז אוקטובר 2023, ויותר מ-12 אלף מטופלים עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי מציל-חיים.
• קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה שנשים וילדות במחסים צפופים ולא מוארים מתמודדות עם פגיעות מוגברת לאלימות, לרבות ניצול מיני והתעללות.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ועל פיצוץ של בנייני מגורים ברחבי רצועת עזה, שכולם גורמים להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. כן דווח על ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-8 וה-14 בינואר 2025 נהרגו בעזה 210 פלסטינים, ו-738 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-14 בינואר 2025 נהרגו לפחות 46,645 פלסטינים, ו-110,012 פלסטינים נפצעו. לדברי המשרד, הנתון המצטבר כולל 499 הרוגים שנוספו רטרואקטיבית נכון ל-11 בינואר 2025, לאחר שפרטי זהותם גובשו ואושרו על ידי ועדה מיניסטריאלית.
• נמשכים הדיווחים על מתקפות על בתי ספר שהוסבו לשמש כמחסים. ב-7, 9 ו-11 בינואר, על פי דיווחים, נהרגו 15 בני אדם, בהם שלוש נשים ושלושה ילדים, ו-30 בני אדם אחרים, בהם 19 ילדים, נפצעו בתקיפות שפגעו בבתי ספר או בחצרות בתי ספר שהכילו אוהלים שבהם שהו עקורים בג'באליה, בנפת צפון עזה. ב-13 בינואר, על פי דיווחים, נפגע גם בית ספר בשכונת א-דרג' שבמרכז העיר עזה, פגיעה שבה נהרגו חמישה בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו.
• תקריות קטלניות מרכזיות שדווח עליהן בין 7 ל-13 בינואר 2025 כוללות:
  • ב-7 בינואר, בשעה 19:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, אם וארבעת ילדיה, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל ששימש מחסה לעקורים באזור אל-מוואסי, במערב ח'אן יונס.
  • ב-7 בינואר, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בג'באליה אל-בלד בדרום נפת צפון עזה.
  • ב-7 בינואר, בשעה 20:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם זוג ושלושת ילדיו, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בדרום ח'אן יונס.
  • ב-8 בינואר, בשעה 12:00 בערך, נפגעו על פי דיווחים עובדים של חברת תקשורת שעסקו בתיקון קווי חיבור בשכונת א-שג'אעייה שבמזרח העיר עזה, פגיעה שבה נהרגו מספר בני אדם.
  • ב-10 בינואר, בשעות אחר הצהריים, נורה עיתונאי פלסטיני למוות במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח. לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, מותו מביא את מספרם הכולל של העיתונאים ועובדי אמצעי התקשורת שנהרגו מאז אוקטובר 2023 ל-195 ב-14 בינואר גינתה אגודת העיתונאים הפלסטינית את הריגתם של שני עיתונאים נוספים בעיר עזה, ב-13 וב-14 בינואר 2025.
  • ב-10 בינואר, בשעה 12:10 בערך, נהרג על פי דיווחים לפחות ילד פלסטיני אחד, וכמה ילדים אחרים נפצעו, בפיצוץ שעל פי דיווחים נגרם מנפל תחמושת, באזור אל-מואסי במערב ח'אן יונס.
  • ב-11 בינואר, בשעה 16:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילדה אחת, וארבעה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל שבו שהו עקורים באזור אל-חכר, מדרום לדיר אל-בלח.
  • ב-12 בינואר, על פי דיווחים, מת קצין אמבולנסים פלסטיני מפצעים שנגרמו לו כשנפגע בעת מילוי תפקידו בתקיפה אווירית בג'באליה. לדברי משרד הבריאות, מאז אוקטובר 2023 נהרגו 1,060 מעובדי סקטור הבריאות בעזה.
• בין שעות אחר הצהריים של ה-8 וה-14 בינואר 2025 , לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה 12 חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-14 בינואר 2025 נהרגו יותר מ-1,605 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 405 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. בנוסף על כך דווח על 2,561 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי. ב-10 בינואר אישרו הרשויות הישראליות, שצוטטו ב אמצעי התקשורת, את מותו של בן ערובה ישראלי שגופתו חולצה לאחרונה, יחד עם בן ערובה נוסף, ממנהרה ברפיח. נכון ל-14 בינואר מוערך ש-98 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• "לילדי עזה הביאה השנה החדשה עוד מוות וסבל כתוצאה ממתקפות, מחסור וחשיפה גוברת והולכת לקור," אמרה מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל, והדגישה שבשבעת הימים הראשונים של 2025 לבדם נהרגו על פי דיווחים לפחות 74 ילדים במספר אירועים רבי נפגעים ברחבי עזה, "לרבות מתקפות ליליות בעיר עזה, בח'אן יונס ובאל-מוואסי." בה בעת, הוסיפה המנכ"לית, היעדרו המתמשך של מחסה בסיסי בטמפרטורות החורפיות, כאשר כמעט מיליון ילדים חיים באוהלים מאולתרים, יחד עם היעדר גישה לתזונה ולטיפול רפואי והמצב התברואתי המחריד, מהווים כולם סיכונים קיצוניים עבור ילדים, שמתוכם פגיעים במיוחד יילודים וילדים הסובלים ממחלות כרוניות. ב-14 בינואר דיווח ארגון Save the Children כי השימוש בכלי נשק נפיצים בעזה בשנת 2024 הותיר "בממוצע 475 ילדים בכל חודש – או 15 ילדים ביום – עם מוגבלויות העלולות להסתבר כמוגבלויות לצמיתות," לרבות אובדן גפיים, ראייה ושמיעה. החישוב מבוסס על הערכות קודמות של כוח המשימה לענייני הגנה וקבוצת העבודה לענייני טראומה של כוח המשימה לענייני בריאות, שהצביעו על כך שב-11 החודשים הראשונים של 2024 נגרמו ל-5,230 ילדים לפחות פציעות הקשורות לסכסוך המצריכות תמיכה שיקומית משמעותית, שאינה נגישה בעזה בשל חיסולה של מערכת הבריאות וההגבלות על הכנסת אספקה קריטית, "מצב המותיר אותם בסבירות גבוהה לסבול ממוגבלות," הסביר הארגון הלא ממשלתי. לדברי מנתחים מומחים שצוטטו על ידי ארגון Save the Children, תת-התזונה הגוברת בקרב ילדים מחמירה את המצב, פוגעת בהחלמת הפצעים, ואלפי ילדים שאין להם תותבות עבור הגפיים הפגועות שלהם מתמודדים גם עם סכנת עיוותים העלולים להיווצר בגבם או בעיות שיתפתחו בגף הנגדית, לרבות דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) מוקדמת במפרק הירך או הברך.
• ב-11 בינואר הודיעה ההגנה האזרחית הפלסטינית שכמה מרכבי הכבאות וההצלה בנפות עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס חדלו לפעול בשל היעדר חלפים לתחזוקה והציוד הדרוש לתיקונם ולהפעלתם. ההגנה האזרחית הפלסטינית מסרה שמלאי האספקה שלה, יחד עם הציוד והחלפים שהיו זמינים בשוק המקומי ואפשרו להגנה האזרחית הפלסטינית לשמור על רמת תחזוקה מינימלית של כלי הרכב שלה, נהרסו. זאת בעת שלדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, יותר ממחצית מכלי הרכב המשמשים להגנה אזרחית ברחבי עזה מושבתים בשל היעדר דלק להפעלתם.
• כוח המשימה לענייני בריאות מדווח שכל בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי כילו את עתודות הדלק שלהם ונאלצים להסתמך על כמויות הדלק המועטות שארגונים שותפים מספקים להם מדי יום, למקוטעין, בניסיון להבטיח את השירותים החיוניים ביותר. משבר הדלק, שהביזה של מכליות הדלק מחריפה אותו עוד יותר, ממשיך לסכן את פעולתם של מתקני בריאות, ופוגע ישירות בכ-2,000 מטופלים בדיר אל-בלח, ח'אן יונס ורפיח, ש-10% מתוכם מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, ובכ-220 מטופלים בנפות בצפון עזה, ש-70 מהם מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ. משבר הדלק מאיים גם על המשך פעולתם של 75 מכשירי הדיאליזה ברחבי הרצועה, המהווים חבל הצלה לכ-700 מטופלים הסובלים ממחלות כליות, שרובם נמצאים במרכז עזה ובדרומה. כרגע, בשל המחסור הקריטי הן במכשירי דיאליזה והן באספקה, המטופלים האלה מקבלים רק טיפול תת-מיטבי, 10 טיפולי דיאליזה בני שלוש שעות כל אחד מדי חודש בממוצע, לעומת 12 טיפולים בני ארבע שעות כל אחד הדרושים על פי תקנים בינלאומיים. לפני מעשי האיבה הנוכחיים היו ברחבי הרצועה 198 מכשירי דיאליזה.
• ב-8 בינואר הזהיר ארגון Médecins Sans Frontières כי כל שלושת בתי החולים המרכזיים בדיר אל-בלח ובח'אן יונס – המרכז הרפואי נאסר, בית החולים אל-אקצא ובית החולים האירופי העזתי – מצויים "על סף סגירה בשל היעדר דלק," מצב המציב בסכנה קרובה את חייהם של מאות מטופלים, לרבות יילודים באינקובטורים שחייהם תלויים במנשמים מכאניים, ומשבש את הטיפול במטופלים נפגעי כוויות וטראומה. יתרה מכך, ארגון Medical Aid for Palestinians מדווח שהמרכז הרפואי נאסר, שנכון ל-10 בינואר היו בו 13 מטופלים, שלושה מהם ילדים, שנזקקו להנשמה מכאנית ו-17 יילודים הזקוקים לאינקובטורים כדי לשרוד, נאלץ לתת קדימות לאספקת חשמל לחדרי ניתוח, מחלקת טיפול נמרץ ילדים ומחלקת טיפול נמרץ יילודים, בעוד שמתקנים אחרים בבית החולים מקבלים תאורה מינימלית ונעזרים בגנרטור קטן יותר ובמערכות סולאריות בשעות היום. בנפת עזה, משלוח הדלק האחרון הובא ב-4 בינואר, וכעת נעשים מאמצים לתכנן משלחת אספקה לחידוש המלאי בתחילת השבוע הבא, כדי לשמר שירותי בריאות חיוניים. המצב בנפת צפון עזה, שבה רק מתקן בריאות אחד עדיין מתפקד, וגם זאת בקושי, חמור באותה מידה; ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי נכון ל-13 בינואר נאבק בית החולים אל-עוודה לטפל ב-36 מטופלים, על רקע של מחסור קשה בתרופות, אספקה רפואית, דלק ומזון, ומנהל בית החולים דיווח כי במתקן אין דלק זה 95 יום. למרות כל המאמצים שעשה כוח המשימה לענייני בריאות, היעדר הביטחון המתמשך באזור שסביב בית החולים, הרס התשתית שהפך את הכבישים לבלתי עבירים, ומכשולי הגישה ממשיכים למנוע גישה אל המתקן.
• היעדר הדלק מאיים להביא לעצירה הפתאומית של שירותי מים, תברואה והיגיינה חיוניים ברחבי רצועת עזה. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מזהיר כי אם לא יתקבל בדחיפות דלק, כל שירותי המים, התברואה וההיגיינה הן מצפון והן מדרום לנחל עזה עלולים בכל רגע לחדול לפעול, למעט מתקן ההתפלה של דרום עזה, שחובר מחדש בנובמבר לקו חשמל מישראל ואינו זקוק יותר לדלק על מנת לפעול. כמו כן, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה לא יוכלו להעמיס את המים על משאיות ולחלקם, וכל פעילויות הביוב והטיפול בפסולת מוצקה ייעצרו. המשבר הנוכחי הוא רק שיאו של מחסור ממושך בדלק, שפגע קשות בכל הפעולות בתחום המים, התברואה וההיגיינה במשך שנת 2024; לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, כמות הדלק היומית שמקבלים הארגונים השותפים לו צנחה בנובמבר ל-8,746 ליטר בממוצע, ובדצמבר לפחות מ-12 אלף ליטר, לעומת כמות המינימום של 70 אלף הליטר הדרושה מדי יום לפעילויות חיוניות בתחום המים, התברואה וההיגיינה, כמו הפקה, טיהור וחלוקה של מים, שאיבה, שאיבת בוצה והעברה של שפכים, וטיפול בפסולת מוצקה. יתרה מכך, מאז 6 באוקטובר 2024 הרשויות הישראליות מונעות בעקביות את הגישה לנקודות הפקת מים בנפת צפון עזה ובמזרח נפת עזה, ובכך מצמצמות עוד יותר את יכולתו של כוח המשימה לספק מים לבני אדם. יחד, היעדר הדלק והגבלות הגישה כפו על גורמים בתחום המים, התברואה וההיגיינה בחירות בלתי אפשריות, אילצו אותם להחליט מדי יום האם לספק מים, לשאוב ביוב, לתקן דליפות מים או ביוב, או לשנע פסולת מוצקה. עקורים, במיוחד בצפון עזה, נאלצו לשרוד על כמויות מים מוגבלות במידה קיצונית לשתייה, בישול והיגיינה אישית, או לצאת לנסיעות מסוכנות למרחקים ארוכים להבאת מים, או אף להשתמש במים לשתייה ממקורות לא בטוחים. ואת כל התנאים האלה מחריף עוד יותר המחסור בדלק לטיפול בשפכים ולפינוי פסולת מוצקה, הממשיך לגרום לדליפות שפכים ולהצטברות גדלה והולכת של פסולת מוצקה בתוך או בקרבת אתרי עקורים, ומחמיר את ההתפשטות של מזיקים, מחלות זיהומיות וסכנות אחרות לבריאות הציבור.
• המאמצים לשקם מתקני בריאות מרכזיים בנפת עזה נמשכים על רקע של קשיים כביים – בית החולים לילדים א-רנטיסי חזר לתפקד חלקית ב-1 בינואר, ובית החולים לרפואת עיניים חזר לתפקוד חלקי ב-7 בינואר. בסך הכול, נכון לעכשיו 18 מתוך 36 בתי חולים בעזה מתפקדים באופן חלקי, עשרה מהם בנפת עזה, ארבעה בח'אן יונס, שלושה בדיר אל-בלח ורק אחד בנפת צפון עזה. בנוסף, ב-12 בינואר ביצע האו"ם משלחת לבית החולים א-שיפא, כדי – בין היתר - למסור לבית החולים 9,700 ליטר דלק, לספק מנות דם ופלזמה להמשך חלוקה למתקני רפואה אחרים, לאפשר העברה של צוות רפואת חירום שעד עתה הוצב בבית החולים אל-אהלי אל דרום עזה, ולקיים הכשרה בהפעלת מערכת חדשה לניטור מחלות.
• ב-8 בינואר פונו שישה ילדים וחמשת מלוויהם לארצות הברית לקבלת טיפולי רפואת מומחים, וארבעה מטופלים אחרים עם חמישה מלוויהם הועברו לירדן. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון ל-8 בינואר 2025, מאז סגירת מעבר רפיח ב-7 במאי 2024 פונו באופן יוצא מן הכלל 446 מטופלים, בהם 266 ילדים, אל מחוץ לעזה, מתוך מעט יותר מ-5,000 מטופלים בסך הכול שפונו מאז אוקטובר 2023, בעוד שמוערך כי יותר מ-12 אלף מטופלים זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי לחו"ל.
• קרן האוכלוסין של האו"ם מדווחת שיותר מ-40 אלף נשים הרות חוות חוסר ביטחון תזונתי ברמת חירום (שלב 4 של מערכת הסיווג משולבת לשלבי ביטחון תזונתי), ויותר מ-8,000 סובלות מתנאי חוסר ביטחון תזונתי ברמת אסון (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת). קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה כי, על רקע של מכשולי גישה קשים לטיפול ביולדות וביילודים, תת-התזונה הגוברת ממשיכה לגרום לעלייה בשיעורי לידות הפגים וסיבוכים בקרב יילודים. נכון לעכשיו, טיפול חירום ביולדות וביילודים זמין רק בשבעה מתוך 18 בתי החולים המתפקדים חלקית ברחבי עזה, בארבעה מתוך 11 בתי חולים השדה, ובמרכז בריאות קהילתי אחד. בשלושה מבתי חולים השדה האלה, שניים בח'אן יונס ואחד בדיר אל-בלח, וכן במרכז הרפואה הקהילתי בדיר אל-בלח, מוצבות יחידות בריאות בתוך מכולות, שנרכשו על ידי קרן האוכלוסין. יחידות אלה ממשיכות לטפל בפערים בטיפול רפואי ביולדות באתרי עקורים, ותומכות ביותר מ-2,000 לידות בחודש. למרות קשיי גישה ומשאבים, ארגונים שותפים עושים כל שלאל ידם להרחיב שירותי רפואת מין ופריון ברחבי עזה, מספקים אספקה רפואית חיונית, ערכות מיילדות נקיות וערכות בתר-לידה, וממשיכים להכשיר מיילדות בטיפול בלידות דחופות ובהחייאת יילודים. בצפון עזה במיוחד, שבה הגישה עדיין מוגבלת במידה קיצונית, קרן האוכלוסין של האו"ם מסתייעת בצוותי רפואת מין ופריון, לרבות מיילדות, למתן עזרה באמצעות ביקורי בית וביקורים במחסים.
• ב-12 בינואר פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי החלה על מחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח, ומכסה שטח בגודל 0.86 ק"מ רבוע בקירוב. באזור המיועד לפינוי כבר ניתנו כמה פקודות פינוי. מוערך שבאזור הנפגע חיים 4,100 בני אדם, לרבות מי ששוהים בשני מחסים של אונר"א, וכן יש בו שלושה מוקדים רפואיים, שתי נקודות חלוקת מים ושני מרחבי למידה זמניים. ארגוני סיוע מדווחים כי לאחר מתן הפקודה נצפו תנועות עקירה מוגבלות לעבר אזורים אחרים בדיר אל-בלח.
• בין 4 בנובמבר ל-16 בדצמבר ביצעה קבוצת העבודה לניהול אתרים אומדן ב-565 אתרי עקירה בדרום דיר אל-בלח ובח'אן יונס, שבהם שוהים בסך הכול 171,505 משקי בית, או כמעט 842 אלף בני אדם, שרובם נעקרו מנפות עזה וצפון עזה מאז אוקטובר 2023. 80% מהאתרים היו מחסים מאולתרים, ו-19% הנתרים היו מחסים קולקטיביים. האומדן, שהסתמך על מידע שנאסף בראיונות עם מקורות מרכזיים, הדגיש שב-82% מהאתרים היה סוג כלשהו של וועדת אתר, וב-70% נשים היו מעורבות בניהול האתר, בחלוקת סיוע או בוועדות נשים ספציפיות. לדברי המקורות המרכזיים, הגישה לכמות מזון מספקת ולמים נאותים לשתייה נעדרה ב-87% מהאתרים או הייתה מוגבלת במידה קיצונית ב-51% מהם. בכל האתרים כמעט (95%) לא היה מקור תאורה, וב-36% מהם אנשים שהו תחת כיפת השמיים ללא מחסה כלשהו. יותר מ-60% מהמקורות המרכזיים דיווחו שלאף אחד ממשקי הבית לא הייתה גישה לפריטי היגיינה מספיקים. בסך הכול, חמשת הצרכים הקריטיים ביותר שהודגשו על ידי התושבים בכל האתרים היו מזון, מחסה, פריטי משק בית, ציוד להיגיינה אישית ובתי שימוש. הפריטים שאינם מזון הדרושים בדחיפות הרבה ביותר הם ביגוד, פריטי מצעים ומוצרי רחצה וכביסה.
• לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, האלימות מבוססת-המגדר מזנקת בחדות, ונשים וילדות במחסים צפופים ולא מוארים מתמודדות עם מניעה גוברת והולכת של גישה למשאבים בתוך משקי הבית, ועם פגיעות מוגברת לאלימות רגשית ופיזית, לרבות ניצול מיני והתעללות. היעדר פרטיות ומקומות בטוחים, מתקני היגיינה ומוצרים למחזור החודשי רק מחריף את הסיכונים ופוגע עוד יותר בבטיחות ובכבוד, וניכרת עלייה בזיהומים הקשורים להיגיינה. בדצמבר קיבלו יותר מ-37 אלף בני אדם ברחבי עזה שירותים ייעודיים בתחום האלימות מבוססת-המגדר, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, מעקב טיפול, סיוע בתחום הבטיחות וסיוע משפטי. בנוסף, קרן האוכלוסין של האו"ם חילקה ל-27,600 נשים וילדות 1,248 ערכות כבוד ותחבושות היגייניות בכמות שתספיק לחודשיים, וכן 5,202 ערכות היגיינה לאנשי מקצוע הנמצאים קו הראשון, לרבות עובדי רפואה ועובדים סוציאליים, וכן בני נוער מתנדבים.
• בין 1 ל-13 בינואר, מתוך 204 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, אופשרו 41% (83), 34% (70) נענו בשלילה, 15% (31) עוכבו או שאושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו בעיכובים, ו-10% (20) בוטלו על ידי המארגנים בשל קשיים לוגיסטיים ובטיחותיים. תנועות שנתקלו בעיכובים בוצעו באופן חלקי או לא בוצעו כלל. מכלל התנועות המתואמות, 32 היו צריכות לעבור מדרום עזה דרך המחסומים שבשליטת הצבא הישראלי בדרך א-רשיד או בדרך סלאח א-דין כדי להגיע לאזורים שמצפון לנחל עזה (לרבות נפות צפון עזה ועזה גם יחד); מבין אלה אופשרו רק 28% (9), 38% (12) נענו בשלילה, 22% (7) נתקלו בעיכובים, ו-12% (4) בוטלו. תנועות אלה כוללות עשרה ניסיונות להגיע לאזור הנצור בנפת צפון עזה, ששמונה מהם נענו בסירוב ושניים בוטלו. משלחות סיוע מתואמות לאזורים בנפת רפיח, שבה מתנהל מאז תחילת מאי מבצע ישראלי מתמשך, נתקלו בקשיים דומים. 15 מתוך 22 תנועות מתואמות שבקשות הגישה לנפת רפיח עבורן הוגשו לרשויות הישראליות בין 1 ל-13 בינואר נענו בסירוב, ארבע אופשרו ושתיים אושרו תחילה אבל נתקלו בעיכובים. נתון זה אינו כולל 16 תנועות מתואמות למעבר כרם שלום, ש-56% מתוכן (9) אופשרו, 12% (2) עוכבו, ו-31% (5) בוטלו.
• במחקר שפרסם הירחון הרפואי The Lancet מוערך כי בין 7 באוקטובר ל-30 ביוני 2024 מתו בעזה בסך הכול 64,260 בני אדם כתוצאה מפציעה טראומטית, נתון המייצג 2.9 % מאוכלוסיית עזה לפני הסכסוך, או אחד מכל 35 תושבים. שיעור תמותה זה גבוה ב-41% משיעור התמותה שנקבע בהערכת משרד הבריאות לאותו פרק זמן, שהייתה 37,877 מקרי מוות. כן מסיק המחקר שבעוד שב-6 באוקטובר 2024 העריך משרד הבריאות את מספר המתים ב-41,909, "בהנחה שרמת תת-הדיווח בשיעור של 41% נמשכה מיולי לאוקטובר 2024, מתקבל על הדעת שהנתון האמיתי כעת הוא יותר מ-70 אלף." בדוח עצמו ניתן למצוא פרטים נוספים על המתודולוגיה וכן ממצאים נוספים.

מימון

• נכון ל-14 בינואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-123.2מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2025, במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך דצמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 82.2 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 64 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 46 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

*כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.