עדכון מצב הומניטרי מס' 256 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-21 בינואר.

תמונה

דגשים עיקריים

• ב-13 הימים הראשונים של 2025 נהרגו תשעה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, מידי כוחות ישראליים; חמישה מההרוגים נהרגו בתקיפות אוויריות.
• בשנת 2024, כ-14% מהתקפות המתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, כללו שימוש בנוזלם דליקים, בקבוקי תבערה וחומרי בערה אחרים.
• בכמה קהילות בשטח B של הגדה המערבית תועדה עלייה חדה בהגבלות הגישה ובמתקפות מתנחלים, לאחר הקמת מאחזים חדשים בקרבתן.
• בין 7 ל-13 בינואר הרסו רשויות ישראליות יותר מ-40 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

התפתחויות מהרגע האחרון (אחרי 13 בינואר 2025)

• על פי מידע ראשוני, 12 פלסטינים, בהם ילד בן 15, נהרגו בשתי תקיפות אוויריות ישראליות על מחנה הפליטים ג'נין, ב-14 וב-15 בינואר.
• על פי מידע ראשוני, בליל ה-15 בינואר ביצעו מתנחלים שורה של מתקפות ברחבי נפת שכם, שיעדיהן היו בתים ונכסים אחרים בכפרים חווארה, קוסרה, מדאמא ובורין. בחווארה פצעו מתנחלים ארבעה פלסטינים וגרמו נזק לחנות שיידו עליה אבנים, ובבורין הציתו מתנחלים כלי רכב בבעלות פלסטינית ומבנה לא גמור שנועד לשמש למחייה.

התפתחויות הומניטריות (13-7 בינואר 2025)

• במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ופצעו 38 בני אדם אחרים, בהם שמונה ילדים. בעיר ג'נין נהרגה פלסטינית בהקשר של המבצע המתמשך שמנהלים כוחות פלסטיניים במחנה ג'נין הסמוך. למידע נוסף על נפגעים ולסיווג נתונים על פי קטגוריות נוספות, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית.
• התקריות המרכזיות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת כוללות:
  • ב-7 בינואר נהרגו שני פלסטינים, בהם נער בן 17, בתקיפה אווירית ישראלית בטמון, מדרום לטובאס. התקיפה האווירית הייתה חלק ממבצע בן 12 שעות שניהלו כוחות ישראליים, ואשר כלל שימוש בג'יפים צבאיים ובדחפורים. לדברי הקהילה ומקורות רפואיים, גופת הנער הועברה לבית חולים, ואילו הגופה השנייה נדרסה על פי דיווחים על ידי דחפור ועוכבה בידי כוחות ישראליים. הפשיטה גרמה לנזק נרחב לתשתית, במיוחד כבישים.
  • ב-7 בינואר ירו כוחות ישראליים סמויים למוות בפלסטיני בחזית ביתו בכפר טלוזה, ממזרח לשכם. גופתו הועברה לבית חולים על ידי אגודת הסהר האדום הפלסטינית.
  • ב-8 בינואר הרגה תקיפה אווירית ישראלית שלושה פלסטינים (דודנים), בהם שני ילדים בני תשע ועשר, בכפר טמון שמדרום לטובאס. מקורות מקומיים דיווחו שבעת התקיפה האווירית היו שלושת הדודנים בחצר האחורית של ביתם. לאחר מכן פשטו כוחות ישראליים על הבית שהיה יעד התקיפה ועיכבו את הגופות למשך שש שעות, לפני שהעבירו אותן לידי משרד התיאום האזורי הפלסטיני ואגודת הסהר האדום הפלסטינית. בין 7 באוקטובר 2023 ל-13 בינואר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עיכוב גופותיהם של 152 פלסטינים מן הגדה המערבית בידי כוחות ישראליים; גופות חמישה מההרוגים הוחזרו למשפחותיהם, ו-147 עדיין מעוכבות.
  • ב-9 בינואר מתה פלסטינית בת 50 מיעבד, בנפת ג'נין, מפצעים שנגרמו לה מוקדם יותר באותו יום, כשנפגעה מכדור תועה בעיר ג'נין, בהקשר של המבצע שמנהלים כוחות פלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין, הסמוך לכפר. מקור הירי עדיין אינו ידוע.
  • ב-13 בינואר מת עציר פלסטיני בן 35 מדורא, בנפת חברון, בכלא ישראלי. לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים, עם מותו, גדל ל-18 מספר העצירים הפלסטינים מהגדה המערבית שמתו במשמורת ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. על פי נתונים שמסר שירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי לארגון זכויות האדם הישראלי "המוקד להגנת הפרט", נכון לחודש ינואר 2025 מוחזקים 10,221 פלסטינים במשמורת ישראל, בהם 2,025 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,934 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,376 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,886 אנשים שסווגו "לוחמים בלתי חוקיים".
• מאז תחילת המבצע שמנהלים כוחות פלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין, ב-5 בדצמבר 2024, הוטלו על הכניסה למחנה הגבלות חמורות. להערכת אונר"א, כ-2,000 משפחות נעקרו ממחנה ג'נין לעיר ג'נין ולכפרים הסובבים אותה, ו-3,400 התושבים הנותרים מתקשים למצוא מענה לצרכיהם הבסיסיים. תושבים ממשיכים להתמודד עם חוסרים קריטיים במזון, מים וחשמל, וארבעת בתי הספר שאונר"א מפעילה במחנה סגורים מאז 9 בדצמבר, סגירה הפוגעת ב-1,600 תלמידים. נמשכים הדיווחים על נזק נרחב לבתים, רשתות מים וגנרטורים לייצור חשמל, ולאחרונה העריכה אונר"א של-42 בתים לפחות נגרם נזק חמור.
• במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 22 תקריות שבהן הגורם הפוגע היה מתנחלים ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לשניהם. שמונה פלסטינים, בהם שני ילדים, נפצעו בהקשר זה, כולם מידי מתנחלים. ארבע מהתקריות שתועדו כללו הצתות על ידי מתנחלים, ששלוש מהן גרמו נזק לרכוש. ב-2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 1,432 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, ואשר 14% מהן (204 תקריות) כללו שימוש בנוזלים דליקים, בבקבוקי תבערה ובחומרי בערה אחרים, ופגעו בעיקר באדמות ובציוד חקלאיים, בכלי רכב ובבתים.
• תקריות מרכזית במעורבות מתנחלים שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת כוללות:
  • ב-9 בינואר, מתנחלים שמוערך כי באו מההתנחלות שילה הציתו מבנה בשימוש חקלאי בכפר ח'רבת אבו פלאח, בחלק של נפת רמאללה הנמצא בשטח B.
  • ב-10 בינואר, מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז שהוקם לא מכבר ליד הכפר ברדלא, בצפון בקעת הירדן, השחיתו לפחות 100 עצי זית בבעלות פלסטינית, והטרידו חקלאים פלסטינים שבחנו את הנזק שנגרם לעצים שלהם בשוליו המערביים של הכפר. לאחר מכן פנו מתנחלים לכוחות ישראליים, שהגיעו למקום, עצרו ארבעה פלסטינים ואילצו את החקלאים לעזוב את האזור בנימוק שהוא מוגדר שטח צבאי.
  • ב-11 בינואר, מתנחלים – חלקם חמושים – פשטו על עיבורי הכפר תורמוסעיא, בנפת רמאללה, גרמו נזק לשני בתים ופרצו לכמה מבנים בשימוש חקלאי. כשהמתנחלים חדרו עמוק יותר לעיירה, דווח על יידוי אבנים בין פלסטינים לבין מתנחלים. כתוצאה מכך נפצעו ארבעה פלסטינים, בהם ילד, והועברו לבית חולים. לא דווח על נפגעים מבין המתנחלים.
  • ב-11 בינואר פשטו מתנחלים חמושים על בריית כיסאן בנפת בית לחם, יידו אבנים על בתים פלסטיניים והשליכו בקבוק תבערה על בית אחד. לאחד הבתים נגרם נזק חלקי, ושלושה שקי מספוא הושמדו כשחלק של בית אחר עלה באש.
• ב-7 בינואר, גלישת מי ביוב מההתנחלות קידר, שעל פי דיווחים מהווה בעיה זה יותר משנה אבל גברה בחודשים האחרונים, אילצה לפחות משפחה אחת לעבור מביתה בתוך הקהילה הבדואית אל-מונטאר שבקרבת ההתנחלות, במזרח נפת ירושלים. מקורות מקומיים בקהילה דיווחו כי הצפות ביוב חוזרות ונשנות מההתנחלות, על פי דיווחים בשל תחזוקה לא סדירה, יצרו תנאים לא סניטריים וגרמו להתפרצות של מחלת כחול הלשון, שבדיקות מעבדה אישרו כי היא שגרמה למותן של עשרות כבשים בקהילה בחמשת החודשים האחרונים.
• מאז מתקפת הירי על מתנחלים שביצעו פלסטינים ב-6 בינואר בכפר אל-פונדוק בנפת קלקיליה, שבה נהרגו שלושה מתנחלים, הטילו כוחות ישראליים הגבלות תנועה נרחבות על אלפי פלסטינים בצפון הגדה המערבית, ובמיוחד בנפות שכם, קלקיליה וסלפית, ושיבשו את הגישה לשירותים ולמקומות עבודה. על הגבלות אלה, המלוות שוב ושוב בפשיטות על בתים, מבצעי חיפוש, תקיפות, הכאות ומעצרים, דווח גם בעקבות פציעתה של מתנחלת שנפגעה מרסיסי זכוכית כשפלסטינים יידו אבנים על כלי הרכב שבו נהגה ליד הכפר חארס, בנפת סלפית, ב-12 בינואר. כך למשל, כוחות ישראליים סגרו את שתי הכניסות לכפר מרדא, בנפת סלפית, למשך ארבעה ימים רצופים, ובכך הגבילו קשות תנועת כלי רכב עבור 2,400 תושבי הכפר. אחת הכניסות נותרה סגורה עד לסוף התקופה הנסקרת. יתרה מכך, כוחות ישראליים חסמו בתלוליות עפר את הכניסה המשנית לכפר אימאתין (אוכלוסייה: 3,700) בנפת קלקיליה, ואת הכניסה הראשית לכפר אודלא (אוכלוסייה: 1,700) בנפת שכם.
• מאז אמצע 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים עלייה חדה במתקפות מתנחלים ובהגבלות גישה שהוטלו על פלסטינים ליד שבעה מאחזים שהוקמו לא מכבר בשטח B של הגדה המערבית, לרבות שניים בנפת רמאללה וחמישה בנפת בית לחם. על פי הסכמי אוסלו, בשטח B של הגדה המערבית השליטה האזרחית נתונה בידי הרשות הפלסטינית והשליטה הצבאית בידי ישראל. לדברי הארגון הישראלי "שלום עכשיו", חמשת המאחזים בנפת בית לחם ממוקמים בשטח המוגדר "שמורה הסכמית", שבנייה פלסטינית נאסרה בו מתוקף הסכם וואי, והסמכות השיפוטית בו הועברה חד-צדדית לידי המנהל האזרחי הישראלי בצו צבאי שניתן ב-18 ביולי 2024. תקריות הממחישות זאת כוללות:
  • בנפת רמאללה, לאחר שביוני 2024 הוקמו שני מאחזים חדשים באותו חלק של הכפרים עין יברוד ותורמוסעיא המצוי בשטח B, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בין יוני לדצמבר 2024 כ-30 תקריות שבהן תקפו מתנחלים פלסטינים או הטרידו אותם, או גרמו נזק לרכוש פלסטיני. זאת לעומת 12 תקריות מסוג זה בששת החודשים הראשונים של 2024. תקריות אלה כללו, בין היתר, שורה של מקרי הצתה שהובילו לנזק לשלושה משקים חקלאיים ולשריפה של 100 עצי זית, לגניבת רהיטים וציוד חקלאי, ולהרס מכלי מים ומערכות סולאריות. כן דיווחו פלסטינים כי הם נתקלים בהגבלות הולכות וגוברות על הגישה לאדמות החקלאיות שבבעלותם באזור.
  • בנפת בית לחם, שבה הוקמו באמצע 2024 חמישה מאחזים בשטח B, באזור המכונה "שמורה הסכמית", סללו מתנחלים כבישים, בנו עמדת תצפית, והגדילו משמעותית את נוכחותם באזור. בין יולי לדצמבר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים המוניטריים תשע תקריות שבהן הותקפו או הוטרדו הקהילות הסמוכות בריית תוקוע ובריית כיסאן, לעומת חמש תקריות מסוג זה במחצית הראשונה של השנה. תקריות אלה כללו, בין היתר, השחתה של 80 עצי זית, יבולים וצינורות מים, גניבת בעלי חיים, לוחות סולאריים וציוד חקלאי, ועקירה של משפחה פלסטינית המונה שמונה בני אדם, בהם שישה ילדים, בעקבות מתקפות מתנחלים והגבלות גישה חוזרות ונשנות.
• במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 43 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שאחד מהם נהרס לשם ענישה. 34 מן המבנים שנבחרו להריסה היו בשטח C של הגדה המערבית, שישה בירושלים המזרחית, ושלושה בשטחי A ו-B של הגדה המערבית. 11 מהמבנים שנבחרו להריסה בשטח C ניתנו כסיוע הומניטרי. בסך הכול הובילו תקריות אלה לעקירתם של 55 בני אדם, בהם 28 ילדים, ופגעו באופנים אחרים במחייה, או בגישה לשירותים, של יותר מ-2,000 בני אדם.
  • ב-13 בינואר הרס המנהל האזרחי הישראלי ארבעה מבנים בשימוש חקלאי בחלק של הכפר פונדוק הנמצא בשטח C, בנפת קלקיליה, הריסה שפגעה בשתי משפחות המונות 18 בני אדם, בהם שמונה ילדים. אחד המבנים שנהרסו היה חממה בשטח 1,000 מטר רבוע, שהכילה מיזם בניהולה של פלסטינית, שהקימה אותו יחד עם בנותיה לאחר מותו של בעלה. בחממה היו 2,500 שיחי עגבניות, שהיו מוכנים לקטיף תוך שבוע והיו מספקים למשפחה הכנסה של לפחות 90 אלף ש"ח עבור 30 טון עגבניות. לדברי המשפחות הנפגעות, המבנים שנהרסו היו ממוקמים באזור שיועד להרחבת כביש המוביל להתנחלות קדומים.
  • ב-8 וב-9 בינואר ניהלו כוחות ישראליים מבצע צבאי בן 21 שעות במחנה הפליטים טול כרם ובאזורים הסובבים אותו, שבו הרסו לשם ענישה את דירתו של אסיר פלסטיני שהואשם על ידי הרשויות הישראליות במעורבות בירי שבו נהרג חייל ישראלי בנובמבר 2023. הדירה שנפגעה, חלק מבניין רב-קומות, נהרסה בחומרי נפץ, כך שגם שתי יחידות דיור נוספות באותו בניין ניזוקו ואינן ראויות למגורים. כתוצאה מכך נעקרו שלוש משפחות של פליטים רשומים, המונות 15 בני אדם, בהם שבעה ילדים. משפחת פליטים נוספת, המונה חמישה בני אדם, בהם ילד, ומתגוררת בקרבת מקום, נעקרה זמנית לאחר שיסוד מבני בביתה נהרס בדחפור, הריסה שפגעה בבטיחות וביציבות של המבנה. בנוסף גרם המבצע לנזק נרחב לתשתית ולכבישים, וכתוצאה מכך להפסקות חשמל ולשיבושים ברשת המים. ארבעה בתי ספר שאונר"א מפעילה במחנה נאלצו להיסגר למשך יום, ואילו בתי ספר בעיר טול כרם עברו ללמידה מרחוק, ועקב כך נפגעו כ-1,400 תלמידים. בשנת 2024 נהרסו לשם ענישה 33 בתים ברחבי הגדה המערבית, לעומת 37 בשנת 2023 ו-14 בשנת 2022. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, שהמשפט הבינלאומי אוסר עליה.

מימון

• נכון ל-16 בינואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-123.2 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך דצמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 82.2 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 64 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 46 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.