ילדים שחזרו עם משפחתם לצפון עזה וגרים כעת בביתם שניזוק. גורמים הומניטריים, במרוץ נגד הזמן, פועלים לספק לעקורים ולשבים מזון, חומרי מחסה, ביגוד חורפי ופריטים חיוניים אחרים. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו
ילדים שחזרו עם משפחתם לצפון עזה וגרים כעת בביתם שניזוק. גורמים הומניטריים, במרוץ נגד הזמן, פועלים לספק לעקורים ולשבים מזון, חומרי מחסה, ביגוד חורפי ופריטים חיוניים אחרים. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו

עדכון מצב הומניטרי מס' 263 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא לגדה המערבית יתפרסם ב-13 בפברואר.

דגשים עיקריים

  • גורמי סיוע ממשיכים להרחיב את פעילותם ברחבי רצועת עזה.
  • בעשרת הימים הראשונים של חודש פברואר פונו בפינוי רפואי אל מחוץ לעזה 360 מטופלים, בהם 156 ילדים, ומוערך שבין 12 ל-14 אלף בני אדם, בהם כ-5,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.
  • אגודת הסהר האדום הפלסטינית השלימה את העברת בית חולים השדה שלה מח'אן יונס לעיר עזה, שם יחדש בקרוב את פעולתו.
  • מאז 1 בינואר התקבלו יותר מ-2,300 ילדים לטיפול ללא אשפוז בתת-תזונה חריפה.

התפתחויות הומניטריות

  • בין 3 ל-7 בפברואר ביקר טום פלטצ'ר, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות רצועת עזה. מר פלטצ'ר נפגש עם רשויות ישראליות ופלסטיניות, ארגונים בינלאומיים ומקומיים לא ממשלתיים, סוכנויות או"ם ובני אדם נפגעים. בצפון עזה סייר תת-המזכ"ל ומתאם סיוע החירום בשני בתי חולים – א-שיפא בעזה ואל-עוודה בג'באליה – שבהם נפגש עם מטופלים, אנשי סגל והנהלה. כמו כן, דיבר מר פלטצ'ר עם שורדים ותושבים חוזרים המנסים לשקם את חייהם בין עיי החורבות בג'באליה. לכל אורך ביקורו הדגיש תת-המזכ"ל ומתאם סיוע החירום את הצורך לנצל את ההזדמנויות שמציעה הפסקת האש כדי לשמר את מאמצי הסיוע ולהרחיבם.
  • ב-8 בפברואר התבצע, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, שלב השחרור החמישי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר. שלושה בני ערובה הועברו מעזה לישראל, ו-183 עצירים פלסטינים שוחררו ממרכזי מעצר ישראליים. העצירים הפלסטינים כללו 111 בני אדם שנעצרו מתוך רצועת עזה אחרי 7 באוקטובר 2023 ושבעה עצירים ששוחררו למצרים. בסך הכול, מאז 19 בינואר שוחרו 16 בני ערובה ישראלים, חמישה בני ערובה תאילנדים ו-766 עצירים פלסטינים.
  • נכון ל-11 בפברואר מוערך ש-76 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
  • על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר לארגון זכויות האדם הישראלי "המוקד להגנת הפרט", נכון לינואר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,846 פלסטינים, בהם 1,734 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,941 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,369 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו- 1,802 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים." נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023.
  • בין שעות אחר הצהריים של 5 ו-11 בפברואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי 107 פלסטינים נהרגו ו-47 בני אדם אחרים נפצעו; נתון זה כולל 87 גופות נוספות שחולצו. משרד הבריאות דיווח כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, ב-19 בינואר, ונכון ל-11 בפברואר, חולצו בסך הכול 613 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. נכון ל-11 בפברואר 2025 דיווח משרד הבריאות כי מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 48,219 פלסטינים ו-111,665 בני אדם אחרים נפצעו. לדברי המשרד, הנתון המצטבר כולל 572 הרוגים שנוספו רטרואקטיבית מאז 8 פברואר 2025, לאחר שהפרטים המזהים שלהם אומתו ואושרו על ידי ועדה מיניסטריאלית.
  • בין 5 ל-9 בפברואר דווח על מספר נפגעים ברחבי רצועת עזה, בהם: ילד פלסטיני שעל פי דיווחים נהרג ברפיח ב-5 בפברואר; פלסטיני שעל פי דיווחים נהרג ליד מסדרון נצרים באזור אל-מוחרקה שבדיר אל-בלח ב-6 בפברואר; קשישה פלסטינית שנהרגה על פי דיווחים בקרארה שבמזרח ח'אן יונס ב-9 בפברואר; ושלושה פלסטינים שנהרגו וחמישה בני אדם אחרים שנפצעו, על פי דיווחים, ב-9 בפברואר, כשאש נפתחה לעבר מספר על מספר בני אדם שניסו לכאורה לחזור לבתיהם במזרח העיר עזה, ליד כיכר התנועה אל-כווייתי שבדרום העיר עזה.
  • בין שעות אחר הצהריים של 5 ו-11 בפברואר, לדברי כוחות ישראליים, נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת הישראליים, שני חיילים נהרגו ושמונה חיילים אחרים נפצעו כשמנוף צבאי קרס עליהם במהלך הלילה ברצועת עזה, ב-6 בפברואר 2025. בין 7 באוקטובר 2023 ל-11 בפברואר 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,579 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023.
  • ב-9 בפברואר, כחלק מהשלב הראשון בן 42 הימים של הסכם הפסקת האש, השלימו כוחות ישראליים את נסיגתם ממסדרון נצרים. ב-10 בפברואר הודיע הצבא הישראלי כי תותר תנועה רגלית של בני אדם דרך כביש סלאח א-דין, וכי תנועת כלי רכב צפונה באותו כביש תישאר כפופה לבדיקה. כן הדגיש הצבא הישראלי כי תנועת לוחמים והעברה של ציוד לחימה לצפון עזה אסורות בתכלית, וחזר על אזהרתו לתושבים שלא להתקרב לכל האזורים שבהם מוצבים כוחות ישראליים, לאזור מעבר רפיח, לציר פילדלפי, ל"אזור החיץ" או לאזור הימי.
  • ב"אזור החיץ" לאורך חלקיה המזרחיים של רצועת עזה התגוררו לפני אוקטובר 2023 יותר מ-238 אלף פלסטינים, והתחולל בו הרס נרחב, במיוחד בארבעה וחצי החודשים הראשונים של ההסלמה במעשי האיבה. ניתוח צילומי לוויין שביצע UNOSAT (מרכז הלוויינים של האו"ם) מראה עלייה חדה במספר המבנים באזור הגבול, שרוחבו ק"מ אחד, שניזוקו או נהרסו בין אמצע אוקטובר 2023 לסוף פברואר 2024 – מ-15% ל-90% מתוך כ-4,000 המבנים. ואף על פי כן עדיין יש באזור מתקנים קריטיים עבור פעילויות הומניטריות, לרבות בארות מים, תחנות שאיבת ביוב, מתקני טיהור שפכים ומטמנת האשפה המרכזית, "סופה", הממוקמת במרחק 800 מטר מגבולה המזרחי של עזה בנפת ח'אן יונס. מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, אין יותר צורך לתאם עם הרשויות הישראליות משלחות סיוע הומניטרי, למעט לצורך הכניסה לאזורי החיץ. עם זאת, בשל הפרעות בגישה נפגעת יכולתם של גורמי סיוע לבצע תיקונים ולהחזיר לתפקוד מתקנים מרכזיים באזורי החיץ. כך למשל, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, העובדה שהרשויות הישראליות ממשיכות למנוע את הגישה למטמנת "סופה" מונעת העברה בטוחה של פסולת מוצקה מכ-30 אתרי אשפה זמניים, שמחציתם כבר מלאים, וממספר אתרים מאולתרים, ועקב כך מחריף הסיכון לבריאות הציבור.
  • בין 5 ל-10 בפברואר פונו למצרים דרך מעבר רפיח 256 מטופלים חולים ופצועים, בהם 56 ילדים, ו-327 מלווים, לשם קבלת טיפולי מומחים. בסך הכול, מאז החלו פינויים רפואיים דרך מעבר רפיח, ב-1 בפברואר, תמך ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 360 מטופלים, בהם 156 ילדים. בין 12 ל-14 אלף בני אדם, בהם כ-5,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי. נציג ארגון הבריאות עולמי לשטח הפלסטיני הכבוש קרא להרחבת מתן האישורים לפינויים רפואיים, והדגיש כי הרחבה זו כוללת חידוש ההפניות לטיפולים רפואיים בגדה המערבית, רבות ירושלים המזרחית. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בבתי חולים המתפקדים באופן חלקי ובבתי חולים שדה ברחבי רצועת עזה זמינות כעת כ-1,900 מיטות אשפוז, למתן מענה על צורכיהם של יותר משני מיליון בני אדם, לעומת 3,500 מיטות אשפוז שהיו זמינות לפני ההסלמה במעשי האיבה, וכ-30 אלף בני אדם סובלים מפציעות קשות ומשנות-חיים המצריכות שיקום מתמשך, שאינו זמין ברצועת עזה.
  • לדברי כוח המשימה לענייני ניהול אתרים, יותר מ-586 אלף בני אדם נצפו עוברים מדרום עזה לצפונה בין 27 בינואר ל-6 בפברואר באמצעות שש נקודות מעקב זרימה שהוקמו בדיר אל-בלח, בעיר עזה ובצפון עזה, ויותר מ-56 אלף בני אדם נצפו עוברים דרומה בין 30 בינואר ל-6 בפברואר. רוב התנועות התרחשו ביומיים הראשונים, שבהם נצפו יותר מ-376 אלף בני אדם עוברים צפונה ב-27 בינואר ובין 6:00 ל-12:00 ב-28 בינואר.
  • לדברי כוחות המשימה לענייני מחסה והגנה, מאחר ש-92% מהבתים בעזה ניזוקו או נהרסו, בני אדם ברחבי עזה חשופים לסיכונים מוגברים. בין היתר, המחסור הקריטי בכמות מספקת של מחסים ושל חומרי מחסה אילץ משפחות רבות להתגורר יחד באוהל יחיד, והוביל לתנאי חיים לא בטיחותיים ולא מכבדים, במיוחד עבור נשים ונערות. בנוסף, יש ילדים שהמחסור כפה עליהם לחיות לבדם, גם כשיש קרובי משפחה המוכנים לטפל בהם. בלי מרחבים נפרדים ובטוחים הילדים מתמודדים עם סכנות מוגברות לאלימות מבוססת-מגדר, ירידה ברמות ההיגיינה האישית, לרבות היגיינה בזמן המחזור החודשי, ופגיעות גוברת לסיכוני בריאות נפשית ופיזית. יתרה מכך, המחסור הכבד בחומרי מחסה מחריף את פערי הכוח הקיימים, ומותיר את הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר, כגון משקי בית שבראשם עומדת אישה, ילדים ללא ליווי מבוגר ובני אדם עם מוגבלויות, בסכנה מוגברת לניצול בעודם מנסים להשיג את המחסה שלו הם זקוקים. כמו כן, פלסטינים רבים נאלצים למצוא מחסה בבניינים שניזוקו, ולכן הם חשופים לסכנות של נפלי תחמושת. בעיצומו של החורף, כמעט מיליון פלסטינים עקורים עדיין זקוקים לסיוע מידי כדי שיכלו להתגונן מפני תנאי מזג האוויר הקשים – משפחות נאלצות לתפור שקי אורז ישנים ליריעות במאמץ ליצור לעצמן מחסה בסיסי. בה בעת, בלא חומרי מחסה נאותים להקמת מרחבים בטוחים, המאמצים לתת מענה בתחומי הגנת הילד ואלימות מבוססת-מגדר עדיין מוגבלים מאוד.
  • ב-6 בפברואר נצפו בעזה גשמים כבדים ורוחות עזות, שהותירו אלפי בני אדם חשופים לתנאי קור ורטיבות. "בני האדם החיים באוהלים מאולתרים בעזה נתונים לחסדי סופות חורף עזות," אמרה אונר"א, והוסיפה כי "אלפי משפחות בנפות דיר אל-בלח וצפון עזה נפגעו כשמאות אוהלים נהרסו, וכמה משקי בית נעקרו." כדי לאמוד את השלכות הסערה, בין 6 ל-9 בפברואר ניהלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ניהול אתרים אומדן ב-23 מתוך 1,328 אתרי עקורים ברחבי הרצועה, ומצאו כי לפחות 800 משפחות באתרים אלה דיווחו על נזק שנגרם למחסים המאולתרים שלהן, לאוהלים, למכלי מים ולבתי שימוש, ואמרו כי הן זקוקות בדחיפות לתמיכה. בנוסף, ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד דיווחו כי בשל תנאי מזג האוויר הקשים נהרסו חמישה מרחבים ידידותיים לילדים, וכי הריסתם פוגעת בפעילויות תמיכה מבוססות-קהילה בתחומי התמיכה הנפשית והפסיכו-חברתית. בג'באליה, המרחב הבטוח הגדול ביותר המותאם לנשים וילדות, ששירת מדי חודש כמעט 500 נשים וילדות, אשר מאה מביניהן קיבלו שירותי תמיכה וניהול טיפול, נהרס גם הוא.

הרחבת המענה ההומניטרי

  • בסך הכול, העלייה החדה בכמות האספקה המוכנסת לעזה מדי יום מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר – דרך מעברי ארז וזיקים בצפון ומעבר כרם שלום בדרום – ותנאי הגישה המשופרים אפשרו לארגונים הומניטריים שותפים להרחיב משמעותית את נוכחותם התפעולית ומשלוח של סיוע מציל-חיים בהתאם לתנועות אוכלוסייה, לרבות באזורים שקודם לכן היה קשה או בלתי אפשרי להגיע אליהם, כמו נפות רפיח, עזה וצפון עזה.
  • לאור זמינותם של קמח ודלק, תוכנית המזון העולמית תומכת כעת בפעולתן של 22 מאפיות ברחבי עזה, בהן אחת בנפת צפון עזה, שבע בנפת עזה, שש בנפת דיר אל-בלח ושמונה בנפת ח'אן יונס. נכון ל-1 בפברואר, מדי יום חולקו למשפחות ברחבי רצועת עזה כ-780 אלף ארוחות מבושלות שהוכנו בכ-160 מטבחים, גידול של 20% לעומת הנתונים בתקופה שקדמה להפסקת האש. כמו כן, נכון ל-31 בינואר סיפקה תוכנית המזון העולמית סיוע במזומן ל-15,791 משקי בית, ובכוונתה לספק תוך חודש סיוע רב-תכליתי במזומן לעד 30 אלף משקי בית (150 אלף בני אדם).
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות העצימו את מאמציהם לטפל בצרכים קריטיים בתחום הבריאות ברחבי עזה, לרבות העברה של מתקנים רפואיים במענה על תנועות אוכלוסייה, הקמת מרפאות ניידות ומוקדים רפואיים חדשים, ותמיכה בהרחבתם או בהפעלתם מחדש של שירותים במתקנים קיימים. כך למשל, ב-9 בפברואר השלימה אגודת הסהר האדום הפלסטינית את העברתו של בית חולים השדה הכווייתי, המאובזר במלואו, מח'אן יונס לעיר עזה, שם יחדש בקרוב את פעולתו. אגודת הסהר האדום הפלסטינית מסרה כי בית חולים השדה, הראשון בצפון עזה, כולל כמה מחלקות, לרבות כירורגיה, יילודים, טיפול נמרץ, רדיולוגיה ושירותי חירום, ויופעל על ידי צוות רפואי מבית החולים אל-קודס, בעיר עזה, שהוצא מכלל שימוש בתחילת המלחמה. נכון לעכשיו זמינים ברצועת עזה עשרה בתי חולים שדה אחרים, בהם ארבעה בדיר אל-בלח, ארבעה בח'אן יונס ושניים ברפיח. בנפת רפיח, שכל שלושת בתי החולים שבה עדיין אינם מתפקדים, חידשה אגודת הסהר האדום הפלסטינית את פעילותה במרפאת הרפואה הראשונית שלה, ואונר"א פתחה יחידת פיזיותרפיה חדשה במרכז הבריאות מועווייה וגייסה שישה פיזיותרפיסטים חדשים להרחבת השירותים. כן הודיע משרד הבריאות כי בנק הדם המרכזי בעיר עזה חזר לתפקד, וקרא לתרומות דם לחידוש מלאי אספקת הדם בבנק הדם המרכזי, וכן בבתי החולים א-סחאבה ואל-אהלי ערב בעיר עזה. נכון ל-11 בפברואר , רק 40% ממרכזי הרפואה הראשונית (57 מתוך 142) ו-51% מבתי החולים (18 מתוך 35) ברצועה עדיין כשירים לפעולה, רובם הגדול אופן חלקי בלבד.
  • קרן האוכלוסין של האו"ם, בשיתוף פעולה עם ארגונים שותפים, הרחיבה את השירותים לנשים הרות וליולדות, הכוללים כעת לידה, טיפול בסיכוני מיילדות וגינקולוגיה, שירותי מרפאות חוץ לטיפולים בהריון ולאחר לידה, שירותי תכנון משפחה וטיפול בזיהומים המועברים ביחסי מין, וכן חלוקה של אינקובטורים פתוחים לתינוקות, ערכות בתר-לידה וערכות כבוד.
  • יתרה מכך, שירותי מיילדות חירום וטיפול ביילודים זמינים כעת ב-12 מתקנים, לרבות אחד בנפת צפון עזה, שבה חודשו שירותים אלה ב-31 בינואר בבית החולים אל-עוודה בג'באליה. 11 המתקנים האחרים כוללים שלושה בעיר עזה, שלושה בדיר אל-בלח, ארבעה בח'אן יונס ואחד ברפיח. למרות המאמצים האינטנסיביים, קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה שמתקני בריאות עדיין סובלים ממחסור קשה באנשי סגל ומתקשים לתת מענה לצרכים הגוברים, במיוחד בצפון עזה וברפיח, היכן שהשיקום וההרחבה של הקיבולת של שירותי מיילדות ורפואת פריון עדיין נותרים בקדימות.
  • ארגונים שותפים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר הרחיבו את המאמצים למנוע ולתת מענה לסיכונים הגוברים שעימם מתמודדות נשים וילדות. במהלך השבוע הראשון של פברואר הוקם בעיר עזה מחסה חדש לנשים, המצויד במערכת חשמל סולארית כדי להבטיח שירותים רציפים, ומספק מקלט לשורדות המבקשות בטיחות ותמיכה. בנוסף, בעקבות הפסקת האש נפתחו בצפון עזה ארבעה מרחבים בטוחים חדשים לנשים וילדות, ומרחב אחד הועבר מח'אן יונס לרפיח כדי לשרת טוב יותר משפחות עקורות. בנוסף, ארגונים שותפים הגבירו את החלוקה של ערכות כבוד וערכות היגיינה, לצד סיוע במזומן ובשוברים כדי לעזור לשורדות לשקם את חייהן. מאמצים אלה נועו לחזק מנגנוני הגנה, לשקם את תחושת הביטחון ולבנות מחדש רשתות תמיכה חברתית שנופצו בשל עקירה ומעשי איבה. עם זאת, הצורכים עדיין עצומים – אלפי נשים וילדות מתמודדות רמות קיצוניות של היעדר ביטחון, ובתחומי המחסה, הפרטיות, המים הנקיים, התברואה והטיפול הרפואי עדיין קיימים פערים שיש לטפל בהם בדחיפות.
  • אונר"א ממשיכה לספק שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מצילי-חיים, לרבות עזרה ראשונה פסיכולוגית, טיפול פרטני וקבוצתי, מפגשי התמודדות עם תשישות, פעילויות פנאי, מידע בדבר סיכונים של נפלי תחמושת, וסיוע במזומן למטרות הגנה, שכולם מגיעים לילדים, בני נוער ומבוגרים. מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023, יותר מ-730 אלף עקורים, בהם יותר מ-520 אלף ילדים, הפיקו תועלת מ-284,860 מפגשי ם ופעילויות בתחום התמיכה הנפשית והפסיכו-חברתית. בין 3 ל-9 בפברואר פנו 10,907 עקורים לקבלת שירותים חיוניים אלה. יתרה מכך, אונר"א ממשיכה לספק שירותי בריאות בשלושה מ-22 מרכזי הבריאות שלה ובארבעה מרכזים זמניים נוספים, וכן באמצעות 124 צוותי רפואה ניידים העובדים ב-54 מוקדי רפואה בתוך מחסים ברחבי עזה ומחוץ להם. מאז תחילתה של הפסקת האש סיפקו צוותי בריאות של אונר"א יותר מ-22 אלף תורים רפואיים, טיפלו ביותר מ-12 אלף יולדות ונשים הרות בסיכון גבוה, סיפקו שירותי רפואת שינים ופה ליותר מ-8,850 מטופלים במרפאות נייחות וניידות, ושירותי פיזיותרפיה שיקומית לכמעט 4,300 מטופלים.
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה הרחיבו את בדיקות הסקר של ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות ומיניקות, ומציינים כי הפגיעות שלהם לתת-תזונה עדיין גבוהה. בין דצמבר 2024 לפברואר 2025 נפתחו 42 אתרים חדשים המציעים שירותי סקר לאיתור תת-תזונה, כך שנכון לעכשיו המספר הכולל של אתרי תזונה הינו 204, לעומת 162 בדצמבר 2024. זאת בעיקר בשל ההרחבה של השירותים שארגון שותף אחד לכוח המשימה מספק בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס. יתר על כן, כעת פועלים שלושה מרכזי ייצוב, לעומת ארבעה בינואר, לאחר שמרכז אחד נסגר בשל חוסרי מימון. כרגע הנתונים שמסרו ארגונים שותפים מכל 204 אתרי התזונה הפועלים ברחבי עזה – לרבות שלושה בנפת צפון עזה, 12 בעזה, 89 בדיר אל-בלח, 93 בח'אן יונס ושבעה ברפיח – מראים כי בדצמבר 2024 ובינואר 2025 נותרו שיעורי תת-התזונה יציבים יחסית. למרות הנתונים המוגבלים שהתקבלו עד עתה מבדיקות סקר בצפון עזה, מאז 1 בינואר התקבלו 2,369 ילדים לטיפול ללא אשפוז בתת-תזונה. נתון זה כולל 1,966 ילדים שאובחנו כסובלים מתת-תונה חריפה ברמה בינונית, ו-403 ילדים שאובחנו כסובלים מתת-תזונה חריפה חמורה. בכל הנוגע לתת-תזונה אצל אימהות, בינואר נבדקו 13,285 נשים בבדיקות סקר, והנתונים מראים על שיעור תת-תזונה ממוצע של 10% עד 15% מקרב הנבדקות. נתוני תת-התזונה מבוססים על מדידות של היקף אמצע הזרוע העליונה, המשמש כתחליף לשיעור העולמי של תת-תזונה חריפה. אף שמדידת אמצע הזרוע נוטה להערכת חסר של השיעור העולמי של תת-תזונה חריפה, לעומת מדידות משקל ביחס לגובה, אלה לא היו ישימים בעזה עד עתה, מדווח כוח המשימה, ומוסיף כי כעת נעשות הכנות לבצע בעזה סקר תזונתי לאומדן ולמעקב מתוקננים של סיוע ושינויים.
  • אף שלפני ההסלמה במעשי האיבה כמעט ולא הייתה בנמצא בעזה תת-תזונה חריפה, היעדר הגישה למזונות מזינים ולשירותים חיוניים על פני יותר מ-15 חודשים, לרבות טיפול רפואי, מים, תברואה והיגיינה, הובילו להתפשטות של תת-תזונה חריפה, במיוחד בקרב ילדים בני פחות משנתיים ונשים הרות ומיניקות, שמוערך כי 90% מהם חוו עוני חמור במזון וצרכו מדי יום שתי קבוצות מזון או פחות מכך, בעיקר מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך כמו לחם וקטניות בסך הכול, כוח המשימה לענייני תזונה מעריך שכל 290 אלף הילדים בני פחות מחמש ו-150 אלף הנשים ההרות והמיניקות זקוקים להזנה ולתוספי מיקרו-נוטריינטים, משול שלכל אפיזודה של תת-תזונה חריפה יש השלכות ארוכות טווח, לרבות על התפתחות הילד, ותזונה דלה עלולה להוביל לתת-תזונה כרונית (עיכוב גדילה), ולכן חיוני למנוע אותה. מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף סיפק יוניסף ליותר מ-10,000 ילדים בני פחות משנתיים ברחבי עזה מזונות משלימים מוכנים לשימוש, לשיפור המגוון התזונתי שממנו הם ניזונים. נכון לפברואר 2025 פועלים ברחבי עזה 127 אתרי תזונה תרפויטית בטיפולי חוץ, בנוסף על 240 אתרים המציעים תזונה תרפויטית כוללת ו-21 מרחבים בטוחים לאם ולתינוק למפגשי תמיכה ולהנקה. כוח המשימה לענייני תזונה מדווח שבינואר 2025 קיבלו 132,229 ילדים ו-58,254 נשים הרות ומיניקות תוספי מזון, 12,704 ילדים ו-9,107 נשים הרות ומיניקות קיבלו ביסקוויטים עתירי אנרגיה, וכמעט 200 אלף מטפלים הסתייעו בפגיעות ייעוץ בנושא נוהגי האכלה של תינוקות וילדים צעירים.
  • לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף קיבלו 644 אלף בני אדם ברחבי עזה סיוע למחסה, לרבות אוהלים, חומרי איטום ויריעות ברזנט, 878,800 בני אדם קיבלו פריטים שאינם מזון, ו-116 אלף בני אדם קיבלו פריטי מחסה כמו שמיכות; במהלך החלוקה הקדישו ארגונים שותפים תשומת לב מיוחדת להחלת קריטריונים לפגיעות. נכון ל-6 בפברואר מדווחת אונר"א שהיא מפעילה ברצועת עזה 120 מחסי חירום שבהם שוהים 120 אלף בני אדם, ומציינת כי תנועות האוכלוסייה עדיין נזילות. נתון זה כולל 37 מחסי חירום שהוקמו בעקבות הפסקת האש ושבהם שוהים, מ-6 בפברואר ואילך, כ-30 אלף עקורים – שבעה מהמחסים נמצאים בנפת עזה ו-30 בנפת צפון עזה.
  • בשבועות האחרונים הקימו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך 13 מרחבי למידה זמניים חדשים בנפות עזה, דיר אל-בלח, ח'אן יונס ורפיח, המספקים הזדמנויות למידה ליותר מ-1,700 ילדים בגיל בית הספר שחזרו או עברו לאזורים אלה. נתונים אלה עדיין מוגבלים, לנוכח הנזק הנרחב שנגרם לתשתית חינוך והשימוש בבתי הספר הנותרים כמחסים, שכולם מגבילים את המרחב הזמין למטרות חינוכיות. נכון ל-10 בפברואר קיימים ברחבי רצועת עזה 403 מרחבי למידה זמניים המשרתים 152 אלף ילדים, כ-48% מהם בנות ו-52% בנים. כוח המשימה לענייני חינוך מציין כי זו ירידה לעומת 460 מרחבי למידה זמניים לפני הפסקת האש, בשל הסגירה של מרחבי למידה זמניים במרכז עזה ובדרומה בעקבות תנועות ענק של אוכלוסין לצפון עזה, אבל מציין כי התוכניות להקמה מחדש של מרחבי למידה זמניים באזורי השיבה כבר החלו. מרחבי למידה זמניים מציעים לילדים שורה של שירותי תמיכה, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, פעילויות פנאי, ומסרים מצילי-חיים על הגנה ושמירה על היגיינה, שהלומדים יכולים לחלוק בתורם עם משפחותיהם ובכך להרחיב עוד יותר את טווח היישוג. מאחר שאונר"א היא הספקית הגדולה ביותר של שירותי למידת חירום ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ברחבי רצועת עזה, רוב הילדים לומדים במרכזי למידה שהוקמו בתוך בתי ספר של אונר"א שהוסבו למחסים. יתרה מכך, בין 1 ל-10 בפברואר קיבלו כמעט 24 אלף לומדים, בעיקר בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, תיקי גב, ערכות תמיכה פסיכו-חברתית אישיות ופריטי לימודה נוספים. עם זאת, מכשולי גישה ממשיכים להגביל את זמינותם של חומרים חינוכיים שמטרתם לקדם את איכות הלמידה עבור ילדים. מאז תחילת שנת הלימודים החדשה, בספטמבר, לא הייתה לכל 658 אלף הילדים בגיל בית הספר גישה לחינוך פורמלי. בנוסף, 39 אלף תלמידים שהחמיצו את בחינות הסיום (תווג'יהי) עדיין צריכים לעמוד בבחינות אלה, ואם לא יקבלו תמיכה נוספת המעבר שלהם לחינוך גבוה מצוי בסכנה.

מימון

  • נכון ל-11 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-146.4 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.6%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ינואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 101 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 72.4 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 55 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 33 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 41 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.