ראש מערך סיוע של האו"ם, טום פלטיצר, מבקר בירושלים המזרחית ב-5 בפברואר 2025. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / עאהד אזחימן
ראש מערך סיוע של האו"ם, טום פלטיצר, מבקר בירושלים המזרחית ב-5 בפברואר 2025. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / עאהד אזחימן

עדכון מצב הומניטרי מס' 264 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-18 בפברואר.

דגשים עיקריים

  • במבצע הארוך ביותר שניהלו כוחות ישראליים בגדה המערבית זה עשרים שנה, הרגו כוחות ישראליים 44 פלסטינים, בהם אישה בחודש השמיני להריונה, וגרמו להרס נרחב לבתים ולתשתית.
  • יותר מ-40 אלף פלסטינים נעקרו מארבעה מחנות פליטים ומהאזורים הסובבים אותם בג'נין, טול כרם וטובאס.
  • בין אפריל לדצמבר 2024 תיעד ארגון הבריאות עולמי 694 מתקפות על תחום הבריאות, ו-77% מהן כללו מניעה של מתן טיפול רפואי.
  • כמעט 60 בני אדם נעקרו כשרשויות ישראליות הרסו את בתיהם בשלוש קהילות באזור מסאפר יטא שבנפת חברון, בנימוק של היעדר היתרי בנייה. 11 מ-23 המבנים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי.

התפתחויות מהרגע האחרון (אחרי 10 בפברואר 2025)

  • בין 11 ל-13 בפברואר, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שכוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני בסעיר (נפת חברון), באדם אחד לפחות בחילופי אש במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם), ובאדם אחד בנסיבות לא ברורות ליד חווארה (נפת שכם). שלושה חיילים נפצעו בטול כרם.

התפתחויות הומניטריות (10-4 בפברואר 2025)

  • במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, חמישה פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו 49 בני אדם אחרים, בהם שמונה ילדים. שני חיילים ישראלים נהרגו, ושישה חיילים אחרים נפצעו במתקפה שביצע פלסטיני. למידע נוסף על נפגעים ולפילוחים נוספים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית. תקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת כוללות:
    • ב-4 בפברואר, פלסטיני ירה למוות בשני חיילים ישראלים ופצע שישה חיילים אחרים במחסום תייסיר, ליד טובאס. האיש ירה תחמושת חיה לעבר החיילים, שהשליכו רימון, הרגו אותו ועיכבו את גופתו. מאז התקרית סגרו כוחות ישראליים את המחסום, המחבר את העיירה טמון והכפרים שסביבה עם אזור צפון בקעת הירדן, סגירה המונעת את התנועה בלפחות עשרה כפרים ופוגעת ישירות ביותר מ-60 אלף בני אדם. כן פוגעת הסגירה גם באלפי בני אדם אחרים הנוסעים בין שכם ליריחו.
    • ב-7 בפברואר מת ילד פלסטיני בן עשר מפצעים שנגרמו לו בעיר טול כרם ב-28 בינואר, כשנורה על ידי כוחות ישראליים במהלך המבצע המתמשך. לדברי אביו של הילד ועל פי צילומי וידיאו, הילד יצא מן הבית ואז נורה. האב מדווח שבאזורם לא היו עימותים. אחרי שפרמדיקים העלו את הילד לאמבולנס, כוחות ישראליים תקפו והיכו את אביו, ועצרו אותו למשך שעה.
    • ב-9 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו ארבעה בני אדם אחרים, בהם ילד אחד, במהלך המבצעים המתמשכים במחנה הפליטים נור שמס, מצפון-מזרח לעיר טול כרם. מדווח כי במהלך התקרית התנהלו חילופי אש בין חמושים פלסטינים לבין כוחות ישראליים.
    • ב-9 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בשתי נשים פלסטיניות, אחת מהן בחודש השמיני להריונה, ופצעו שני גברים במהלך המבצע המתמשך שכוחות ישראליים מנהלים במחנה הפליטים נור שמס, בטול כרם. לדברי מקורות מקומיים, האישה ההרה ובעלה ניסו לצאת את המחנה בחיפוש אחר מקום מבטחים, ונורו שניהם בראשם. האישה והעובר שברחמה נהרגו והבעל נפצע. האישה השנייה נהרגה מרסיסים ואביה נפצע כשכוחות ישראליים השתמשו בחומר נפץ כדי להיכנס לבית במחנה.
  • במספר תקריות השבוע דיווחו צוותי רפואה שכוחות ישראליים עיכבו אותם בעת שהעבירו פצועים לבית חולים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין אפריל לדצמבר 2024 תועדו בגדה המערבית 694 מתקפות על תחום הבריאות. מתקפות האלה הובילו ל-36 הרוגים ו-121 פצועים, פגעו ב-62 מתקני בריאות, בהם 22 מרפאות ניידות, וכן ב-475 אמבולנסים. יתרה מכך, לפחות 172 אנשי סגל רפואי נעצרו או נאסרו בעת מילוי תפקידם, יחד עם 25 מטופלים שנעצרו בעת שקיבלו טיפול. כ-20% מהמתקפות כללו חיפושים במתקני בריאות, בכלי רכב או בכליהם של אנשי סגל. רוב המתקפות (77%) כללו מניעת מתן טיפול רפואי.
  • מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש בעזה, ובהקשר של שחרור פלסטינים ממתקני כליאה ישראליים, הגבילו כוחות ישראליים את הגישה סביב כפרי מגוריהם של אסירים משוחררים, ניהלו מבצעים שבהם ניסו לפזר חגיגות לרגל שחרורם, פשטו על בתיהם של אסירים ומשפחותיהם, או פיזרו המוני בני אדם שחיכו בעיירה ביתוניא, ליד כלא עופר, לשחרור יקיריהם. בהקשרים אלה ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני אחד ופצעו 134 בני אדם אחרים, בהם 28 ילדים, בעיקר בעיירה ביתוניא (13); כ-70% (96) מן הפצועים נפגעו משאיפת גז מדמיע. ב-20 תקריות נפרדות לפחות פשטו כוחות ישראליים על בתיהם של אסירים פלסטינים או משפחותיהם, אסרו על כל צורה של חגיגות ובמקרים אחדים חקרו בני משפחה ועצרו אותם. בד בבד עם שחרור האסירים, בין 15 ל-20 בינואר פשטו קבוצות גדולות של מתנחלים על 11 עיירות וכפרים פלסטיניים בארבע נפות, פצעו 17 פלסטינים, בהם שני ילדים, וגרמו נזק לרכוש.
  • במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 15 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. כתוצאה מכך נפצעו שלושה פלסטינים, בהם ילד, ונגרם נזק ליותר מ-250 עצי זית. להלן כמה ממתקפות המתנחלים העיקריות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת:
    • ב-4 בפברואר, קבוצת מתנחלים שמוערך כי באו מההתנחלות עלי פשטה על אדמות חקלאיות השייכות לכפר א-לובאן א-שרקייה, בנפת שכם, וכרתה 55 עצי זית שגילם בין 60 ל-65 שנה.
    • ב-5 בפברואר, קבוצת מתנחלים שמוערך כי באו מההתנחלות מבוא דותן עקרה כ-200 עצי זית בכפר כפר ראעי, בנפת ג'נין.
    • ב-7 בפברואר, מתנחלים תקפו, היכו ופצעו פלסטיני בעת שהלך בוואדי סאלם, ליד הכפר אל-ח'דר, בנפת בית לחם.
    • ב-9 בפברואר פשטו מתנחלים חמושים על בית, ותקפו, היכו ופצעו ילד פלסטיני בן 15 שהיה על גג ביתו בקהילה הפלסטינית טובא, הממוקמת במה שהוגדר על ידי ישראל "שטח אש 918" במסאפר יטא, בנפת חברון. המתנחלים נמלטו מהאזור כשתושבים מקומיים שמעו את הילד צורח ומיהרו לעזור לו.
  • במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 49 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. נתון זה כולל ארבעה מבנים בירושלים המזרחית, כולם בתי מגורים, ו-45 מבנים אחרים בשטח C. הריסתם הובילה לעקירתם של 76 בני אדם, בהם 37 ילדים, ופגעה באופנים אחרים ביותר ממאה בני אדם. רוב בני האדם שנעקרו היו תושבי אזור מסאפר יטא שבנפת חברון, שבו הרסו רשויות ישראליות, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, את בתיהן של תשע משפחות המונות 58 בני אדם, בהם 27 ילדים. ההריסות בוצעו בשלוש קהילות – ח'לת עתאבה, מר'ייר אל-עביד וג'ינבה – הממוקמות בשטח C וכלולות בשטח שהוגדר על ידי ישראל "שטח אש 918". רוב העקורים (46) היו בח'לת עתאבה. בסך הכול נהרסו 23 מבנים, בהם 14 מבני מגורים, שלושה חדרים בשימוש חקלאי, ארבעה בתי שימוש, בור מים ומערכת פאנלים סולריים. מכלל המבנים, 11 נבנו במימון תורמים וניתנו כסיוע הומניטרי.
  • ב-4 בפברואר, רשות הטבע והגנים הישראלית, מלווה במתנחלים שמוערך כי הם קשורים לעמותת המתנחלים "אלעד", תפסו חלקת אדמה בגודל דונם אחד באזור ואדי חילווה בסילוואן, בירושלים המזרחית האדמה משמשת מאז המאה ה-16 בית קברות פלסטיני לילדים. רשות הטבע והגנים והמתנחלים הרסו את גדר המתכת שהקיפה את המקום, סילקו אל השלט של בית הקברות והחליפו אותו בהודעה המכריזה כי האדמה היא "רכוש ציבורי". לדברי מקורות בקהילה, לא התקבל כל צו הפקעה רשמי. סילואן היא אחת הקהילות בירושלים המזרחית שנפגעו באופן הקשה ביותר מתביעות פינוי שהוגשו על ידי עמותות מתנחלים. בסך הכול הגישו עמותות מתנחלים בבתי משפט ישראליים תביעות פינוי נגד יותר מ-200 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית, המציבות יותר מ-900 בני אדם, בהם לפחות 400 ילדים, בסכנת עקירה.
  • בין 3 ל-7 בפברואר ביקר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש. מר פלטצ'ר נפגש עם רשויות ישראליות ופלסטיניות, ארגונים בינלאומיים ומקומיים לא ממשלתיים, סוכנויות או"ם ובני אדם נפגעים. בירושלים המזרחית פגש תת-המזכ"ל ומתאם סיוע החירום בתושבים המתמודדים עם הריסת בתיהם ועם סכנה של פינוי בכפייה ואמר: "זו המציאות עבור משפחות כה רבות בירושלים המזרחית... אבל הם אומרים לי שיישארו, ושאולי איבדו את נכסיהם אבל לא יוותרו על כבודם ועל תקוותם."
  • בין 4 ל-9 בפברואר פשטו כוחות ישראליים על שתי חנויות ספרים וספרייה בירושלים המזרחית. ב-4 בפברואר אטמו כוחות ישראליים ספרייה פלסטינית בשוק ח'אן א-זית, בעיר העתיקה של ירושלים. תחילה פשטו כוחות על הספרייה, המשרתת את הקהילה מאז שנות השבעים, ב-31 בינואר, ערכו בה חיפוש, החרימו ספרים ועצרו את הבעלים. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-4 בפברואר, חזרו כוחות ישראליים למקום כדי לעצור את העובדים ונתנו צו סגירה לחודש נגד המקום. ב-9 בפברואר פשטו כוחות ישראליים על שתי חנויות ספרים פלסטיניות בבעלות Educational Bookshop בירושלים המזרחית. שניים מהבעלים נעצרו וספרים הוחרמו מן החנויות.

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

  • המבצע הישראלי בג'נין, שהחל ב-21 בינואר, נמשך זה השבוע הרביעי, ובכך הפך למבצע הממושך ביותר בגדה המערבית מאז תחילת שנות האלפיים. ב-28 בינואר הורחב המבצע לעיר טול כרם ולשני מחנות הפליטים שלה, טול כרם ונור שמס, ופגע בעיירה טמון למשך שבוע, ובמחנה הפליטים אל-פארעה שבנפת טובאס למשך עשרה ימים. נכון ל-13 בפברואר נהרגו לפחות 44 פלסטינים, בהם 25 בג'נין, 10 בטובאס ותשעה בטול כרם. בין ההרוגים בטול כרם היו אישה הרה והעובר שברחמה (ראו לעיל).
  • ב-12 בפברואר הביע יוניסף את דאגתו לנוכח הגידול המתמשך במספר הילדים הנהרגים, נפצעים או נעקרים בצפון הגדה המערבית. בחודשיים הראשונים של 2025 נהרגו לפחות 13 ילדים, בהם שבעה שנהרגו לאחר תחילתו של המבצע שמנהלים כוחות ישראליים בצפון. יוניסף הוסיף כי מאז תחילת המבצע שובשו הלימודים בכמאה בתי ספר, עובדה המחריפה עוד יותר את הדחק הפסיכולוגי והחברתי.
  • ב-10 בפברואר דיווחה אונר"א כי המבצעים הובילו לעקירתם של 40 אלף פליטים פלסטינים ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם, נור שמס ואל-פארעה – כמה אלפי תושבים נעקרו במהלך המבצע שניהלו כוחות פלסטיניים בתוך ג'נין וסביבה, ואחרים נעקרו כתוצאה מהמבצע המתמשך שמנהלים כוחות ישראליים. אלפי תושבים ממשיכים לנוס מארבעת מחנות הפליטים, שבכולם יחד מתגוררים יותר מ-76 אלף פליטים פלסטינים. כיום מחנה הפליטים ג'נין ריק כמעט לחלוטין. גם במחנה הפליטים נור שמס התרחשה עקירה כמעט מוחלטת, וכמה אלפי תושבים נעקרו ממחנות הפליטים טול כרם ואל-פארעה. בשבוע האחרון, רוב המשפחות העקורות ממחנה הפליטים אל-פארעה ביקשו מקלט בערים ג'נין, טובאס ושכם. אונר"א ממשיכה לספק למשפחות העקורות סיוע חירום מחוץ למחנות הפליטים, אבל נאלצה להקפיא לחלוטין את פעילותה בתוך המחנות. אף שב-2 בפברואר החל הסמסטר החדש של שנת הלימודים, 13 בתי ספר של אונר"א, המשרתים יותר מ-5,000 ילדים בצפון הגדה המערבית, נותרו סגורים.*
  • נכון לעכשיו רוב העקורים שוהים בדירות שכורות. עם זאת, משפחות עקורות מקשות יותר ויותר לעמוד בדמי השכירות הגבוהים מאוד. נכון לעכשיו כמאה משפחות שוהות בשישה מחסים ציבוריים בטול כרם וכ-65 משפחות שוהות בשני מחסים ציבוריים בג'נין, ויש כבר תוכניות להקמת שני מחסים ציבוריים בשני בתי ספר בג'נין, כדי לטפל בצורך הגובר. אומדן רב-תחומי שנעשה בתחילת פברואר בשני מרכזים קולקטיביים ובחמש דירות הדגיש את הצורך הדחוף בפריטים שאינם מזון, לרבות ערכות מצעים, ערכות כבוד וערכות מטבח. הצורך להרחיב את הסיוע במחסה והסיוע הכספי עדיין קריטי; עד עתה זיהו גורמים בכוח המשימה לענייני מחסה צורך דחוף בסיוע במזומן עבור 4,000 משפחות, הזקוקות לו כדי לעמוד בתשלום שכר דירה.
  • גורמי סיוע מדווחים שהגישה לטיפול רפואי באזורים שבהם נמשכים המבצעים אינה יציבה. הגישה לבית החולים הממשלתי ג'נין ולבית החולים אבן-סינא בעיר ג'נין עדיין מוגבלת מאוד, באמבולנסים נערכים חיפושים והם מעוכבים בכניסות לבתי החולים. בנוסף, לבית החולים ג'נין נגרם נזק נרחב, לרבות 100 חלונות מנופצים שיש לתקן בדחיפות. יתרה מכך, אמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית מתמודדים מדי יום עם קשיים בשל הגבלות במחסומים, מצב המדגיש את הצורך הדחוף לשאת ולתת על מעבר בטוח לצוותים רפואיים. כמו כן פגעו הגבלות התנועה ביכולתם של עובדי רפואה להגיע למקומות עבודתם. דווח על מחסור חמור בתרופות חיוניות, במיוחד עבור מי שסובלים ממחלות כרוניות, והמחסור מחריף עוד יותר את המשבר. נכון לעכשיו ארגון הבריאות העולמי מנסה לתגבר את מלאי החירום בבתי חולים, אונר"א האריכה את שעות הפעילות במתקני רפואה, וארגונים לא ממשלתיים אחרים ממשיכים להפעיל שירותי מרפאות ניידות באזורים שמסביב.
  • נזק נרחב לבתים ולתשתית, לרבות הרס מערכות מים ותברואה, בארבעת מחנות הפליטים הוביל לזיהום של מים נקיים בביוב ויצר סיכון בריאותי משמעותי. בה בעת, הגבלות גישה לאדמות חקלאיות הציבו בסכנה את מחייתם של אלפי חקלאים – ההגבלות פוגעות ישירות ב-2,800 דונם של חממות ו-10,000 דונם של שדות פתוחים בטמון. גם בעלי חיים מצויים בסיכון בשל שיבושים קשים בשרשרת האספקה וגישה מוגבלת למשאבים חיוניים, המחריפים עוד יותר את חוסר הבטחון התזונתי ואת ההפסדים בתחום המחייה.
  • ארגונים הומניטריים שותפים מרחיבים את המאמצים לספק מענה, לרבות חלוקת מים, אחסון ותברואה ברחבי נפות ג'נין, טול כרם וטובאס. נמשכת הובלת מים במכליות למשפחות עקורות, לצד חלוקה של ערכות היגיינה, מכלי מים, בתי שימוש ניידים ופריטים שאינם מזון. כן חילקו ארגונים הומניטריים שותפים חבילות מזון לכמה אלפי משפחות בשלוש הנפות, יותר מ-1,700 משקי בית קיבלו סיוע רב-תכליתי במזומן, ובימים הקרובים מתוכננות חלוקות נוספות. אבל ככל שהמבצעים נמשכים, מאמצי המענה אינם מצליחים להדביק את הצרכים ההומניטריים הגדלים, במיוחד לנוכח הגבלות גישה, חוסרי מימון ואופייה הפזור של העקירה הנמשכת.

מימון

  • נכון ל-13 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-146.6מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.6%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ינואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 101 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 72.4 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 55 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 33 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 41 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.