עדכון מצב הומניטרי מס' 266 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-25 בפברואר.

דגשים עיקריים

• מאז תחילת המבצע שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית, ב-21 בינואר, נהרגו בנפות ג'נין, טול כרם וטובאס 51 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, ושלושה חיילים ישראלים.
• המבצעים שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית גרמו הרס קשה לתשתית מים ותברואה, שיבשו את גישתם של עשרות אלפי בני אדם למים והגבירו את החששות בדבר בריאות הציבור.
• מתנחלים השחיתו וכרתו כ-155 עצי זית ועצי פרי בכפר יאסוף, בנפת סלפית, באחת מ-34 תקריות במעורבות מתנחלים שתועדו על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בין 11 ל-17 בפברואר ואשר הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש.
• כמעט 40 פלסטינים שהמרעה הוא מקור מחייתם נעקרו ליד הכפר אל-מיניה בנפת בית לחם, בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות.
• על פי דוח חדש שפרסם כוח המשימה לענייני חינוך, גישתם של כ-806 אלף תלמידים ברחבי הגדה המערבית לחינוך נפגעה קשות בשנת 2024.

התפתחויות הומניטריות

• בין 11 ל-17 בפברואר הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שישה פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו 18 בני אדם אחרים, בהם שבעה ילדים. בנוסף, ילד פלסטיני מת מפצעים שנגרמו לו בתקיפה אווירית ב-1 בפברואר. למידע נוסף על נפגעים ולפילוחים נוספים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית. תקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת כוללות:
  • ב-11 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו שלושה בני אדם אחרים, בהם ילדה בת חמש, במהלך פשיטה בכפר סעיר שמצפון לעיר חברון. פלסטינים יידו אבנים על כוחות ישראליים, שירו תחמושת חיה, קליעי מתכת מצופים גומי ורימוני גז מדמיע.
  • ב-12 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בהם ילד בן 16, כחלק ממבצע ישראלי מתמשך במחנה הפליטים נור שמס, מצפון לעיר טול כרם. במהלך המבצע המתמשך דווח על חילופי אש בין פלסטינים לכוחות ישראליים בתוך המחנה.
  • ב-13 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד מחסום חווארה, הכניסה הראשית מכיוון דרום לעיר שכם, בטענה שהאיש השתמש בכביש המוביל למחסום, שהנסיעה בו אסורה על פלסטינים, וניסה לדרוס חיילים ישראלים. לא דווח על נפגעים מקרב כוחות ישראליים. משפחתו של ההרוג דיווחה שהאיש אובחן כסובל ממחלת נפש. כוחות ישראליים עיכבו את גופת ההרוג.
  • ב-14 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה על מחנה הפליטים עסכר, ממזרח לעיר שכם. פלסטינים יידו אבנים על כוחות ישראליים, ואלה פתחו באש לעבר פלסטינים.
  • ב-17 בפברואר מת ילד פלסטיני בן 15 מפצעים שנגרמו לו ב-1 בפברואר 2025 בעיירה קבאטיה, מדרום לג'נין, בתקיפה אווירית ישראלית על כלי רכב שהרגה שני פלסטינים ופצעה שבעה בני אדם אחרים, בהם הילד ושתי נשים.
• בין 11 ל-17 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית את הריסתם של 11 מבנים בבעלות פלסטינית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. נתון זה כולל שמונה מבנים בירושלים המזרחית ושלושה מבנים אחרים בשטח C, שהריסתם הובילה לעקירתם של 12 בני אדם, בהם חמישה ילדים, ופגעה באופנים אחרים ביותר מ-35 בני אדם. כל המשפחות שנעקרו היו תושבות שתי קהילות בשטח C, במחנה הפליטים אל-ערוב (נפת חברון) ובכפר דיר אבזיע (נפת רמאללה). בירושלים המזרחית נפגעה משפחה בת שתי נפשות שאולצה להרוס בעצמה את ביתה, שבנייתו טרם הושלמה, באזור ואדי קדום בסילוואן, לאחר שקיבלה צו הריסה מהרשויות הישראליות.
• בין 11 ל-17 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 34 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. כתוצאה מכך נפצעו חמישה פלסטינים, וכ-178 עצי זית ופרי הושחתו. בתקרית אחת יידו פלסטינים אבנים על אוטובוס בעל לוחיות רישוי ישראליות ליד חזמא (נפת ירושלים) וגרמו לו נזק. להלן כמה ממתקפות המתנחלים העיקריות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-11 בפברואר ניתקו מתנחלים צינורות המחברים כ-1,500 מטר של צנרת מים חקלאית בחלקו של הכפר א-נזלה א-שרקייה הנמצא בשטח C, בנפת טול כרם, ופגעו במחייתם של 12 חקלאים פלסטינים התלויים ברשת מים זו להשקיית אדמותיהם.
  • ב-13 בפברואר, קבוצת מתנחלים חמושים, שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם לא מכבר ליד ההתנחלות מעלה עמוס, ניתקה צינורות המחברים רשת מים באורך 450 מטר בחלק של הכפר כיסאן הממוקם בשטח B, בנפת בית לחם. הרשת מומנה על ידי תורמים והותקנה על ידי ארגון הומניטרי כדי לספק מים לכ-20 משפחות.
  • בין 14 ל-17 בפברואר פצעו מתנחלים ארבעה פלסטינים באדמה חקלאית בבעלות פלסטינית בגדה המערבית. בכפר מכמס, בנפת ירושלים, תקפה קבוצת מתנחלים חמושים באלות ובאבנים שני חקלאים ופצעה אותם, וכן גנבה חפצים אישיים מתוך כלי הרכב שלהם. בכפר צוריף, בנפת חברון, קבוצת מתנחלים חמושים תקפה, הכתה ופצעה פלסטיני וגרמה נזק לחממה שהכילה גידולי ירקות עונתיים. בכפר רנתיס, בנפת רמאללה, תקפה קבוצת מתנחלים פלסטיני שעיבד את אדמתו, ניקבה את צמיגיו של כלי הרכב שלו וריססה אותו בתרסיס פלפל בפניו. לאחר מכן רעו מתנחלים את עדר הכבשים שלהם על האדמה וגרמו נזק לכ-20 שתילי זיתים.
  • ב-15 בפברואר, קבוצת מתנחלים שמאמינים כי הם מההתנחלות רחלים השחיתה וכרתה כ-155 עצי זית ועצי פרי שהיו נטועים על חלקת אדמה בגודל תשעה דונם, והשתייכו לחקלאים מהכפר יאסוף, בנפת סלפית. האדמה ממוקמת ליד ההתנחלות, וכדי להגיע אליה נדרשים חקלאים פלסטינים לתיאום מוקדם עם רשויות ישראליות.
  • ב-16 בפברואר יידו מתנחלים אבנים על משאית אשפה השייכת לעיריית בית לחם, בנפת בית לחם, שברו את החלון הקדמי ופצעו פלסטיני שישב ליד הנהג. הנהג הבהיל את הפצוע, שנפגע בעינו, למרכז רפואי. המשאית הובילה אשפה מהעיר בית לחם למטמנת אשפה ליד הכפר אל-מיניה.
• ב-14 בפברואר, שבעה משקי בית של רועים פלסטינים המונים 39 בני אדם, בהם 17 ילדים, נעקרו בכפייה מאזור בריית אל-מיניה, ממזרח לכפר אל-מיניה בנפת בית לחם, בשל אלימות מתנחלים. העקירה התרחשה לאחר מתקפות חוזרות ונשנות והגבלות גישה שהטילו מתנחלים ממאחז שהוקם לא מכבר ליד בריית תוקוע. מאז ינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ליד הכפר אל-מיניה 20 תקריות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים, בהן 16 תקריות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. לדברי תושבים, במתקפה האחרונה , שהתרחשה ב-14 בפברואר, פשטה קבוצה ובה כ-40 מתנחלים על בתיהם, השחיתה מבנים באלות ובאבנים וירתה לעברם רימוני גז מדמיע. בסך הכול נפצעו 16 פלסטינים, חלקם כתוצאה מתקיפה ומכות ומשאיפת גז מדמיע. מכלל הפצועים, שישה הועברו לבית חולים ועשרה טופלו במקום על ידי פרמדיקים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית. כן הרסו מתנחלים ארבעה מבני מגורים, שתי מערכות פנלים סולאריים ושני מכלי מים, לפני שפונו על ידי כוחות ישראליים שהגיעו למקום. המתקפה נמשכה יותר משש שעות, ואילצה את התושבים להימלט כדי למצוא מקלט בטוח עבורם ועבור בעלי החיים שלהם, ולהותיר מאחור את כל רכושם. בשטחה הגדול יותר של הקהילה נותרו רק ארבע משפחות, הנאבקות להישאר למרות האלימות המתמשכת והתנאים ההולכים ומידרדרים. בין 1 בינואר 2023 ל-17 בפברואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של 2,278 פלסטינים, בהם 1,085 ילדים, שנעקרו ברחבי הגדה המערבית ונימקו את עקירתם באלימות מתנחלים ובהגבלות גישה הולכות וגוברות.
• קהילות רועים בצפון בקעת הירדן מתמודדות עם הגבלות הולכות וגוברות על יכולתן להגיע לשטחי מרעה, זאת בשל אלימות מתנחלים הפוגעת עוד יותר במחייתם. כך למשל, בקהילת א-דיר (נפת טובאס), עלה מספרן של תקריות מתועדות במעורבות מתנחלים מאפס תקריות ב-2021-2020, לתקרית אחת בכל אחת מן השנים 2022 ו-2023, ואז זינק ל-14 תקריות ב-2024. הגידול החד ביותר (שמונה תקריות) היה באירועים שכללו הטרדה, הפחדה והגבלות על גישה לשטחי מרעה. בדומה לכך, באל-פארסייה-נבע אל-ר'זאל (נפת טובאס) גדל מספרן של תקריות מתועדות במעורבות מתנחלים משתיים ב-2020, ל-12 ב-2023 ואז ל-29 ב-2024 – הגידול המשמעותי ביותר היה בתקריות שכללו הטרדה, הפחדה והגבלות גישה, שמספרן גדל מתקרית אחת ל-21 תקריות. במהלך השנתיים האחרונות סבלו קהילות בדואים ורועים, שהמרעה הוא מקור מחייתן העיקרי, מצמצום קשה באדמות המרעה הזמינות, ששטחן מוגבל מלכתחילה. הרחבת מאחזי הרועים הגבילה עוד יותר את גישתם של רועים פלסטינים, ואילצה אותם לרעות את עדריהם בשטחים מוגבלים יותר ויותר ליד מקומות מושבם.
• ב-15 בפברואר גרם אימון צבאי ישראלי לשריפה שהשמידה מבנה בבעלות פלסטינית שהיה בשימוש חקלאי בקהילה הבדואית א-זעיים, בחלק של נפת ירושלים הממוקם בשטח C. רימוני גז מדמיע שנורו מבסיס צבאי ישראלי בקרבת מקום נחתו על אדמה חקלאית, הציתו מבנה מגורים לא מאוכלס והרסו את כל הריהוט בתוכו, וכן גרמו נזק לעצים שסביב המבנה. בעקבות התקרית הגיעו למקום כוחות ישראליים שכיבו את האש. השריפה פגעה במשק בית פלסטיני אחד המונה שישה בני אדם, בהם שני ילדים. לדברי מקורות מקומיים בקהילה, אימונים של כוחות ישראליים בבסיס שליד הקהילה מסכנים באופן קבוע את התושבים ורכושם. נגד הקהילה, הממוקמת ליד אזור תוכנית ההתנחלות E1, שנועדה להרחיב את ההתנחלות מעלה אדומים ולחברה לירושלים, ננקטה שורה של אמצעים כופים, לרבות הריסות ואיומים בעקירה. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בקהילה זו תיעד בקהילה וזו מאז 2009 את הריסתם של 106 מבנים, בהם 15 בתי מגורים, שנהרסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הריסות שהובילו לעקירתם של 122 בני אדם, בהם 77 ילדים.
• בשעות הבוקר המוקדמות של ה-12 בפברואר ניהלו כוחות ישראליים מבצע בן שמונה שעות במחנה הפליטים אל-ערוב, מצפון לעיר חברון, פשטו על בתים, הרסו את הכניסה לבית אחד בחומרי נפץ, והשתמשו במרכז בריאות של אונר"א כאתר מעצר זמני שבו חקרו פלסטינים תושבי המחנה. בסך הכול נעצרו 26 פלסטינים, בהם חמישה קשישים; 22 שוחררו לאחר מכן וארבעה נלקחו למעצר. על פי עדויות שכמה מהעצירים ששוחררו מסרו לוועדה עממית מקומית, על פי דיווחים כוחות ישראליים סימנו עצירים באמצעות מספרים שנכתבו בעטים על מצחם, וכן תקפו והיכו אותם. גם הגישה לחינוך שובשה, שיבוש שפגע בכ-1,800 תלמידים בתוך המחנה ובתלמידים אחרים הלומדים במוסדות חינוך מחוץ לו. בהודעה שפרסמה אמרה אונר"א שהשימוש במרכז הבריאות שלה כמרכז מעצר וחקירות הינו "התעלמות בוטה מהחסינות של מתקני או"ם" ומהווה "חלק מדפוס של כניסות בכפייה למתקני אונר"א בגדה המערבית מאז אוקטובר 2023", הן על ידי כוחות ישראליים והן על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• ב-18 בפברואר הגיעו עובדים ישראליים של עיריית ירושלים ומשרד החינוך הישראלי לארבעה מתקני חינוך של אונר"א בירושלים המזרחית. כוחות ישראליים נכנסו בכפייה למרכז ההכשרה המקצועית קלנדיה, הממוקם בצמוד למחנה הפליטים קלנדיה בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה, וניסו להורות על פינוי מידי של המתקן בלא שהציגו כל תיעוד משפטי; עם זאת, לאחר דיונים עם אנשי אונר"א, שכללו אזכורים של זכויות-היתר והחסינויות של האו"ם, עזבו הכוחות את המקום. במקביל נורו רימוני הלם ורימוני גז מדמיע בקרבת הרחוב הראשי של מחנה הפליטים קלנדיה. באותו יום ביקרו נציגים של משרד החינוך הישראלי בשלושה בתי ספר של אונר"א בוואדי אל-ג'וז, בסילוואן ובצור באהר, בירושלים המזרחית, במקרה אחד כשהם מלווים על ידי משטרת ישראל. הם לא הורשו להיכנס, על סמך זכויות-היתר והחסינויות של האו"ם. בתגובה על התפתחויות אלה גינה הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, את הפלישה למתקני או"ם, קרא לקיים את הגישה לחינוך, וציין כי התקריות פגעו ב-250 ילדים בשלושה בתי ספר של אונר"א בירושלים המזרחית וביותר מ-350 מתלמדים במרכז ההכשרה קלנדיה. יתרה מכך, מנהל אונר"א בגדה המערבית, רולנד פרידריך, הדגיש בהודעה מטעמו כי אונר"א מחויבת להישאר ולהמשיך לתת שירותים בירושלים המזרחית. מאוחר יותר חזר מזכ"ל האו"ם על דברים אלה. אונר"א מפעילה שישה בתי ספר, שני מרכזי בריאות ומרכז הכשרה מקצועית אחד באזורים הממוקמים בתוך הגבולות המוניציפליים שהוגדרו על ידי ישראל בירושלים המזרחית, בגדה המערבית. למידע נוסף על השירותים שמספקת אונר"א בירושלים המזרחית, ראו כאן.
• על פי דוח שפרסם לאחרונה כוח המשימה לענייני חינוך, בשנת 2024 נפגעת קשות גישתם של מאות אלפי ילדים פלסטינים בגדה המערבית לחינוך, כתוצאה מהגבלות גישה, הריסות בתים, אלימות מתנחלים ומבצעים שניהלו כוחות ישראליים. בשנת 2024 תיעד משרד החינוך הפלסטיני 2,274 תקריות אלימות שיעדן היה מערכת החינוך, ושבהן הותקפו או הושחתו 109 בתי ספר; תקריות אלה כוללות מקרים שבהם נכנסו מתנחלים חמושים לבתי ספר, מעצר של תלמידים או סגל בתי ספר, והטרדה של תלמידים בדרכם לבית הספר. באזורים הנפגעים דיווחו יותר ממחצית מהתלמידים על עיכובים או הטרדה בדרכם לבית הספר. כתוצאה מכך הוגבלה קשות גישתם של כ-806 אלף תלמידים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, לחינוך. גם לעוני ולחוסר הביטחון התזונתי הגוברים נודעו השלכות חמורות, משום שאילצו משפחות להציב חינוך בקדימות נמוכה; כ-40% מהמשפחות דיווחו שאינן יכולות להרשות לעצמן עלויות הקשורות בחינוך, כגון תחבורה או ספרי לימוד. ילדים גדולים יותר, ובנים במיוחד, נדרשים לעיתים קרובות לעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחותיהם, דרישה התורמת לשיעורי הנשירה מהלימודים. בה בעת, הסבירות שילדות ונערות ינשרו מהלימודים לאחר גיל 12 כפולה מהסבירות בקרב בנים, במיוחד באזורים כפריים, שבהם ההגעה לבית הספר כרוכה בנסיעות ממושכות או לא בטוחות.
• מאז אמצע ינואר הגבירו כוחות ישראליים את הגבלות הגישה ברחבי הגדה המערבית, ופגעו קשות בגישתם של פלסטינים לשווקים, מקומות עבודה, שירותי חירום, וכן למתקני בריאות וחינוך. בכניסות לעיירות ולכפרים הותקנו לפחות 20 שערים חדשים, לצד חסמי דרכים, תלוליות עפר ושוחות מגודרות חדשים, המגבילים עוד יותר את התנועה בכבישי גישה משניים. להלן דוגמאות מרכזיות להתפתחויות שהחמירו את קשיי התנועה של פלסטינים ברחבי הגדה המערבית במהלך התקופה הנסקרת:
  • בנפת ירושלים, בין 11 ל-16 בפברואר, סגרו כוחות ישראליים שוב ושוב את מחסומי קלנדיה וג'בע, שני מעברים מרכזיים המחברים את מרכז הגדה המערבית הן לירושלים המזרחית והן לדרום הגדה המערבית. הסגירות גרמו לשיבושים קשים בתנועתם של עשרות אלפי פלסטינים. במחסום קלנדיה, כוחות תקפו, היכו ועצרו שלושה פלסטינים, אחד מהם באמצעות כלי נשק. ב-14 בפברואר סגרו כוחות ישראליים את מחסום ואדי א-נאר, החולש על תנועת פלסטינים בין דרום הגדה המערבית לצפונה, וגרמו לעיכובים של יותר משמונה שעות, שבמהלכם הותקף פלסטיני על ידי כוחות, הוכה ונפצע.
  • בנפת ג'נין התקינו כוחות ישראליים שער דרך ממתכת על הכביש הראשי מדרום לכפר סילאת א-ד'הר. סגירתו של שער הדרך מגבילה את התנועה בין נפות ג'נין, טול כרם ושכם, ופוגעת במאות אלפי בני אדם.
  • בשטח H2 של העיר חברון, המצוי בשליטת ישראל, סגרו כוחות ישראליים שלושה מחסומים ב-12, ב-16 וב-17 בפברואר, סגירה שהגבילה את התנועה אל ומתוך השטח המוגבלH2 למשך עד חמש שעות. הסגירה מנעה מיותר מ-170 תלמידים ומורים להגיע לבית הספר היסודי אל-אברהימיה ואילצה אותם ללמוד באופן מקוון.
• ב-18 בפברואר פרסמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם את ממצאי הגרסה האחרונה של אומדן הביניים המהיר של נזקים וצרכים בעזה ובגדה המערבית, המנתח נזקים והפסדים וכן צרכי התאוששות ושיקום על פני כמעט כל מגזרי הכלכלה הפלסטינית, זאת על סמך נתונים מפרק הזמן שבין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024. על פי האומדן, מבצעים צבאיים ישראליים חוזרים ונשנים, תקיפות אוויריות וסגרים גרמו לנזק נרחב ולשיבוש השירותים ברחבי הגדה המערבית, במיוחד בתוך וסביב מחנות פליטים מאוכלסים בצפיפות בנפות ג'נין, טול כרם וטובאס. הנזק לענף הדיור בגדה המערבית לבדו מוערך בכ-16 מיליון דולר. במגזר הבריאות , רק 61% מהמתקנים בנפות שנפגעו כתוצאה מהסכסוך - בעיקר נפות חברון, שכם, רמאללה, ג'נין ובית לחם – עדיין מתפקדים באופן מלא, פגיעה המעכבת עוד יותר שירותי בריאות חיוניים. גם הגישה לחינוך נפגעה באופן קשה – במהלך שנת הלימודים 2024-2023 נאלצו כ-602 אלף תלמידים בבתי ספר ציבוריים ללמוד מן הבית עד שלושה ימים בשבוע. המתאם התושב וההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, אישר בהודעה מטעמו כי "האו"ם נכון לתמוך בעם הפלסטיני הן בסיוע הומניטרי והן בתהליך ההתאוששות והשיקום העתידי."

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• המבצע הישראלי, שהחל ב-21 בינואר, הפך למבצע הממושך ביותר בגדה המערבית מאז תחילת שנות האלפיים; עד עתה נמשך המבצע מעט יותר מחודש בנפת ג'נין, בעיקר במחנה הפליטים ג'נין ובסביבותיו, ו-24 יום בעיר טול כרם ובשני מחנות הפליטים שלה (טול כרם ונור שמס). בנפת טובאס נמשך המבצע כשבוע בעיירה טמון ועשרה ימים במחנה הפליטים אל-פארעה, בין 2 ל-12 בפברואר. מאז 21 בינואר, ונכון ל-20 בפברואר, נהרגו בנפות ג'נין, טול כרם וטובאס לפחות 51 פלסטינים, בהם שבעה ילדים (שישה בנים וילדה אחת) ושתי נשים. שלושה חיילים ישראלים נהרגו מידי חמושים פלסטינים, לרבות אחד בחילופי אש בג'נין ושניים במתקפת ירי שביצע חמוש פלסטיני במחסום תייסיר בנפת טובאס. הרוגים פלסטינים כללו שלושה פלסטינים שנהרגו ב-19 בפברואר במחנה הפליטים אל-פארעה, כשעל פי מידע ראשוני כיתרו כוחות ישראליים סמויים מבנה מגורים במחנה וירו עליו טיל כתף.
• השבוע הודיעו כוחות ישראליים למשרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי כי שני מבנים בג'נין – אחד במחנה והשני בעיר – ו-14 מבני מגורים במחנה הפליטים טול כרם מיועדים להריסה. במחנה הפליטים ג'נין ניתן לתושבים חלון בן שעתיים, ב-19 בפברואר בין 12:00 ל-14:00, לפנות את חפציהם. בפרק זמן זה נפצעה אישה בת 50 פציעה אנושה, לאחר שעל פי דיווחים השתמשה בדרך שלא נכללה בדרכים שהוגדרו מראש על ידי כוחות ישראליים. בדומה לכך, גם במחנה הפליטים טול כרם קיבלו דיירי 14 הבתים המיועדים להריסה חלון בן שעתיים, בין 6:00 ל-8:00 בבוקר ה-19 בפברואר, כדי לאסוף פריטים חיוניים. צוותים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית סייעו ל-14 משפחות להעביר את חפציהן, לאחר שכוחות ישראליים התירו להם להיכנס למחנה; אולם כוחות ישראליים פתחו באש וירו לעברם רימוני עשן. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שב-18 וב-19 בפברואר הרסו כוחות ישראליים לפחות תשעה מבנים.
• רוב המשפחות העקורות שוהות אמנם בדירות שכורות, אך הן מתקשות יותר ויותר לעמוד בדמי השכירות הגבוהים מאוד. נכון ל-20 בפברואר כ-60 משפחות, המונות כ-300 בני אדם, שוהות בשישה מחסים ציבוריים בטול כרם, וכ-44 משפחות, המונות 173 בני אדם, שוהות בשני מחסים ציבוריים בג'נין, ויש כבר תוכניות להקמת שני מחסים ציבוריים נוספים בשני בתי ספר בג'נין, כדי לטפל בצורך ההולך וגובר. אומדן רב-תחומי שנעשה בתחילת פברואר בשני מרכזים קולקטיביים ובחמש דירות הדגיש את הצורך הדחוף בפריטים שאינם מזון, לרבות ערכות מצעים, ערכות כבוד וערכות מטבח. הצורך להרחיב את הסיוע במחסה והסיוע הכספי עדיין קריטי; עד עתה זיהו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה צורך דחוף בסיוע במזומן עבור 4,000 משפחות, הזקוקות לו כדי לעמוד בתשלום שכר דירה.
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מבצעים אלה הסבו לתשתית המים, התברואה וההיגיינה נזק חמור, הפוגע בעשרות אלפי תושבים. בנפת ג'נין נגרם נזק כבד לרשתות ביוב באורך יותר מ-3.3 ק"מ, ולצינורות מים באורך 21.4 ק"מ, בעיקר בתוך מחנה הפליטים ג'נין ובאזורים הסובבים אותו. עיריית ג'נין דיווחה כי נזק לכבישים באורך של יותר מ-5,000 מטר פגע עוד יותר ברשתות המים והביוב, והותיר כ-5,000 חיבורי מים מנותקים מהמערכת. לכמה מהאזורים הנפגעים סופקו מים במכליות, אבל שיקום שירותי המים עדיין מהווה קושי מרכזי. בנפת טול כרם תועד נזק כבד במחנות הפליטים טול כרם ונור שמס, שבהם ניזוקו קשות רשתות ביוב וניקוז מי גשמים באורך 8.4 ק"מ, וצנרת מים אורך 15 ק"מ. ההרס שיבש את גישתם של כ-27 אלף בני אדם למים בטוחים לשתייה, ולמרות מאמצים דחופים של העיריות לחדש את השירותים, לפחות 7,000 בני אדם עדיין אינם מחוברים למערכת המים. בנפת טובאס, אומדן מים, תברואה והיגיינה שנערך בטמון ובמחנה הפליטים אל-פארעה זיהה נזקים לארבעה ק"מ של תשתית מים ותברואה, הפוגעים בכ-10,000 בני אדם. הנזק לשירותים חיוניים אלה, יחד עם משבר העקירה המתמשך, מגביר את הסכנה של מחלות מועברות במים וחששות אחרים לבריאות הציבור, במיוחד באזורים שלתושביהם יש רק גישה מוגבלת למים נקיים ולתברואה נאותה.
• ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים להרחיב את המאמצים לספק מענה ברחבי נפת ג'נין, טול כרם וטובאס, המתמקדים בחלוקת מים, התערבויות בתחום התברואה ושיקום של רשתות. לדברי מוקד מצב החירום של הרשות הפלסטינית, נכון ל-20 בפברואר שוקמו כ-75% מרשת המים והתברואה במחנה הפליטים אל-פארעה. בנפות טול כרם וג'נין מתנהלת חלוקה מתמשכת של אלפי ערכות היגיינה. השבוע, כדי לתמוך במשפחות עקורות, תיעלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש כספים שיועדו במקור למיזמים קיימים והפנתה אותם לסיוע במזומן, סובסידיות לתשלום דמי שכירות ופריטים חיוניים, לרבות מזון.

מימון

• נכון ל-20 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-146.6מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.6%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ינואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 101 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 72.4 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 55 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 33 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 41 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.