עדכון מצב הומניטרי מס' 267 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא לגדה המערבית יתפרסם ב-27 בפברואר.

דגשים עיקריים

• יותר מ-586 אלף ילדים בני פחות מעשר ברחבי עזה חוסנו נגד נגיף הפוליו, כך שמאז תחילת מסע החיסונים ב-22 בפברואר חוסנו 99% מאוכלוסיית היעד.
• עובדי בריאות המצוטטים באמצעי התקשורת מדווחים כי בעיר עזה ובח'אן יונס מתו שישה יילודים בשל מזג האוויר הקר.
• מאז החלה הפסקת האש תיאמו האו"ם והארגונים השותפים לו חלוקה של יותר מ-100 אלף אוהלים. נתונים אלה מתייחסים רק לסיוע הומניטרי שתואם על ידי האו"ם.
• נפח המים המופקים בממוצע מדי יום מבארות מי תהום גדל פי שניים ויותר מאז הפסקת האש, זאת בשל זמינותו המוגדלת של דלק ותיקוני חירום בסיסיים.

התפתחויות הומניטריות

• ב-20 וב-21 בפברואר החזירו ארגונים פלסטיניים חמושים לישראל, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, את שרידיהם של ארבעה בני ערובה ישראלים, בהם קשיש, אישה ושני ילדיה. תחילה נשלחה גופה לא מזוהה במקום גופתה של האם הישראלית שנהרגה, ששרידיה האמיתיים הוחזרו בנפרד, כפי שאישרו מומחים פורנזיים ישראליים. ב-22 בפברואר שוחררו, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, שישה בני ערובה ישראלים חיים מעזה לישראל. רשויות ישראליות דחו את שחרורם המתוכנן של 620 עצירים פלסטינים ממרכזי מעצר בישראל, שנועד להתבצע באותו יום – על פי דיווחים לרבות שחרורם של 445 בני אדם שנעצרו מרצועת עזה אחרי 7 באוקטובר, 151 עצירים אחרים, אישה אחת ו-23 ילדים (בנים) – על פי דיווחים עד שארגונים פלסטיניים חמושים יחדלו לערוך טקסי שחרור. בסך הכול, מאז 19 בינואר שוחרו 25 בני ערובה ישראלים וחמישה בני ערובה תאילנדים, גופותיהם של ארבעה בני ערובה ישראלים, ו-1,135 עצירים פלסטינים.
• נכון ל-25 בפברואר מוערך ש-63 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר לארגון זכויות האדם הישראלי "המוקד להגנת הפרט", נכון לפברואר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,846 פלסטינים, בהם 1,734 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,941 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,369 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו- 1,802 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים." נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023.
• בין שעות אחר הצהריים של 18 ו-25 בפברואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי 57 פלסטינים נהרגו ו-39 בני אדם אחרים נפצעו; נתון זה כולל 47 גופות נוספות שחולצו. משרד הבריאות דיווח כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, ב-19 בינואר, ונכון ל-25 בפברואר, חולצו בסך הכול 722 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. נכון ל-25 בפברואר 2025 דיווח משרד הבריאות כי מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 48,348 פלסטינים ו-111,761 בני אדם אחרים נפצעו.
• בין 17 ל-25 בפברואר דווח על מספר תקריות שבהן נהרגו בני אדם ברחבי רצועת עזה. ב-17 בפברואר נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים, ילד וגבר, ליד כיכר התנועה אל-עוודה במרכז רפיח. ב-19 בפברואר נהרג על פי דיווחים פלסטיני, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם באזור א-שוקה, בדרום-מזרח רפיח. ב-23 בפברואר נהרג על פי דיווחים פלסטיני, וארבעה בני אדם אחרים נפצעו, כשכלי רכב שעל פי דיווחים שימש לאבטחת סיוע הומניטרי התהפך לאחר שנורו לעברו יריות ליד מעבר רפיח.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-25 בפברואר 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,581 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023.
• לדברי עובדי רפואה, שצוטטו באמצעי התקשורת, על פי דיווחים בין 24 ל-25 בפברואר מתו בעיר עזה ובח'אן יונס שישה יילודים כתוצאה מהקור העז. על מותם של חמישה מתוך ששת היילודים דיווח מנהל בית החולים "ידידי המטופל" בא-רימאל, בעיר עזה – התינוקות שמתו נמנו עם הפעוטות המטופלים שאושפזו לאחרונה בשל "פגיעות קור", לרבות היפותרמיה. ב-25 בפברואר דיווחו אמצעי תקשורת מקומיים כי תינוקת בת חודשיים מתה כתוצאה מהקור באוהל שבו שהתה באל-מוואסי שבח'אן יונס, וכי גופתה התקבלה בבית החולים נאסר – זאת לדברי מנהל מחלקת הילדים בבית החולים, שצוטטו ב אמצעי התקשורת.
• ההזרמה המוגברת של סיוע מאז תחילתה של הפסקת האש אפשרה לארגונים שותפים לכוחות המשימה לספק לעשרות אלפי בני אדם את האוהלים וחומרי המחסה הדרושים להם בדחיפות. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, מאז הפסקת האש תיאמו הארגונים השותפים לו את חלוקתם של יותר מ-100 אלף אוהלים ברחבי רצועת עזה, שניתנו לעקורים החוזרים לאתרים של בתיהם ההרוסים, או לאתרי מחסה לעקורים. נתונים אלה מתייחסים רק לסיוע הומניטרי שתואם על ידי האו"ם. בנוסף על כך סיפקו ארגונים שותפים ל-113,260 משפחות יריעות ברזנט, וכן מסרו לכ-10,500 בני אדם שמיכות, מזרנים, כריות, ביגוד ופריטים אחרים שאינם מזון. ארגונים שותפים מבצעים אומדנים ואימותי מידע יסודיים, על סמך קריטריונים של פגיעות שאותם קבע כוח המשימה, והנתונים הנאספים משמשים לתכנון חלוקות הסיוע.
• המתאם התושב וההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, ביקר ב-20 בפברואר ברצועת עזה, יחד עם מנכ"לית ארגון ההגירה הבינלאומי, איימי פופ. הם ביקרו במספר אתרים מאולתרים ודיברו עם תושבים, שהדגישו כי הם זקוקים בדחיפות לתמיכה בתחום המחסה, שאותה ציינו כקדימות מרכזית. מר האדי וגב' פופ נפגשו גם עם ארגונים שותפים מרכזיים, אנשי סגל ועם כוחות המשימה לענייני מחסה וניהול אתרים. במהלך הדיונים עם כוחות המשימה הודגש הצורך להרחיב את התמיכה בתכנון אתרים, ולהבטיח עמידה בתקני מינימום. זיהוי של מקומות בטוחים ונגישים להקמת מחסים עדיין מהווה מגבלה מרכזית, זאת בשל הנזק הנרחב, עיי החורבות והצורך לפנות נפלי מלחמה, וכן גישה לא מספקת לשירותים חיוניים, שכולם הופכים את הבחירה וההכנה של אתרי מחסה למסובכת עוד יותר. ארגונים שותפים חזרו ואמרו כי אף שהיכולת הטכנית קיימת, הקושי המרכזי עדיין הינם חוסרי מימון חמורים. בנוסף על כך, כדי להכין את היסודות למחסים ניידים ולאפשר תיקונים קלים בבתים, חיוני לאפשר את הכנסתם של חומרי בניין, במיוחד מלט.
• ב-22 בפברואר הושק ב-418 אתרים ברחבי רצועת עזה מסע חיסון המוני נגד נגיף הפוליו, השלישי מסוגו תוך שישה חודשים, שכלל יומיים נוספים להשלמת החיסונים, במטרה לחסן יותר מ-591 אלף ילדים בני פחות מעשר. את המוסע מוביל משרד הבריאות, והוא מיושם בתמיכתם של ארגון הבריאות העולמי, יוניסף, אונר"א, אגודת הסהר האדום הפלסטינית וארגונים שותפים אחרים בתחום הבריאות. אונר"א, באמצעות צוותי הבריאות שלה, מהווה כשליש מכלל מענה החיסון נגד פוליו. בשלושת הימים הראשונים של מסע החיסון דיווח כוח המשימה לענייני בריאות כי בסך הכול חוסנו 547,748 ילדים, המהווים 92.6% מאוכלוסיית היעד. נתון זה כולל כ-89 אלף ילדים בנפת דיר אל-בלח, 135 אלף בנפת ח'אן יונס ו-44 אלף בנפת רפיח. ב-25 בפברואר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי מסע החיסון נגד פוליו עמד ב-99% מיעדיו, חוסנו בו 586 אלף ילדים בני פחות מעשר וכעת נעשים מאמצים להגיע ליתר הילדים שטרם חוסנו. לדברי ארגון הבריאות העולמי, אף שמאז שבאוגוסט 2024 דווח על ילד לא מחוסן בן עשר שנדבק בנגיף הפוליו לא דווח על מקרי פוליו נוספים, בדגימות שפכים שנאספו בדצמבר 2024 ובינואר 2025 אומתה נוכחות של נגיף פוליו. יתרה מכך, ארגון הבריאות העולמי ויוניסף מזהירים כי התנאים הנוכחיים בעזה, לרבות תנועות אוכלוסין נרחבות, מחסים שבהם שוררת צפיפות-יתר ונזק לתשתית מים, תברואה והיגיינה, הם התנאים האידיאליים להתפשטות נוספת של נגיף הפוליו, בנוסף על הגברת הסיכון להתפרצויות של מחלות מידבקות.
• ב-24 בפברואר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי מאז 1 בפברואר סייע בפינוי הרפואי של 851 מטופלים, לרבות 320 ילדים, שנלקחו מעזה לקבלת טיפולי מומחים במצרים ובמדינות אחרות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי כ-12 עד 14 אלף בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי, והפציר "להרחיב את האישורים בכל הדרכים האפשריות, כולל חידוש ההפניות לטיפול רפואי בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית."
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות ממשיכים להרחיב את התמיכה למתקני בריאות ברחבי עזה, כדי לחדש שירותים חיוניים ולהגדיל את קיבולתם. מאז הפסקת האש הוקמו 17 מרכזי רפואה ראשונית חדשים, כך שכעת הוגדל מספרם של מרכזי הרפואה הראשונית המתפקדים באופן מלא או חלקי ל-62, בעוד ש-83 מרכזי רפואה ראשונית עדיין אינם מתפקדים כלל. מכלל המרכזים האלה, מרכז רפואה ראשונית מתפקד אחד פועל כעת בנפת צפון עזה, 13 פועלים בנפת עזה, 26 בנפת דיר אל-בלח, 19 בנפת ח'אן יונס ושלושה בנפת רפיח. בנוסף על כך הוקמו 11 מוקדים רפואיים חדשים ושבע מרפאות ניידות חדשות. ב-21 בפברואר החלה אגודת הסהר האדום הפלסטינית להפעיל את בית חולים השדה שלה בעיר עזה. במתקן 64 מיטות, לרבות עשר מיטות ביחידת טיפול נמרץ ושישה אינקובטורים ליילודים, ויש בו שני חדרי ניתוח, מעבדה רפואית אחת ויחידת דימות רנטגן אחת. בסך הכול, ב-30 הימים האחרונים תמך ארגון הבריאות העולמי ב-17 בתי חולים, שלושה בתי חולים שדה ובעד 50 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, באמצעות חלוקה של אספקה רפואית מצילת-חיים בכמות שתספיק לכ-1.8 מיליון בני אדם. האספקה כוללת ערכות לטיפול בטראומה וטיפול חירום, טיפול רפואי ראשוני, טיפול במחלות לא מידבקות, רפואת פריון ומין, טיפול ביולדות ובתינוקות, וכן ערכות כבוד ותוספי תזונה. יתרה מכך, ב-7 בפברואר תמך ארגון הבריאות העולמי, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, בהצבה של צוות רפואת חירום מקומי שני, הכולל 52 רופאים ומנתחים פלסטינים, על מנת להרחיב את המענה הכירורגי בבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח ובבית החולים האירופי העזתי ובבית החולים נאסר בח'אן יונס. התחומים שבהם יתמקדו הצוותים, המונחים על ידי ועדת הסיוע הנורבגית (NORWAC), הם אורתופדיה, גינקולוגיה ומיילדות, כירורגיה כללית והרדמה.
• אונר"א ממשיכה להרחיב את השירותים שהיא מספקת ברחבי עזה. מאז תחילתה של הפסקת האש מסרו צוותים של אונר"א סיוע חיוני במזון לבני אדם שמספרם מוערך בשני מיליון – כמעט כל אדם בעזה. כן חילקו הצוותים אוהלים ליותר מ-12,800 משפחות (או כ-64 אלף בני אדם), קיימו יותר מ-364 אלף תורים רפואיים בתשעה מרכזי בריאות ובאמצעות יותר מ-120 צוותים ניידים העובדים בכ-50 מוקדים רפואיים, וסיפקו ליותר מחצי מיליון בני אדם ברחבי חמש הנפות שמיכות, מזרנים, מחצלות, בגדים, פריטי מטבח, יריעות ברזנט להגנה מפני גשם ופריטים אחרים שאינם מזון. בנוסף, אונר"א מפעילה ברחבי עזה 120 מחסים שבהם שוהים 120 אלף בני אדם. בין 17 ל-23 בפברואר קיבלו לפחות 8,200 עקורים מאונר"א מפגשים ופעילויות תמיכה פסיכו-חברתיים, וכחלק מתוכנית "חזרה ללימודים" של אונר"א השתתפו כ-6,600 ילדים בפעילויות אוריינות ואוריינות מתמטית בסיסיות, במפגשי תמיכה פסיכו-חברתית ובפעילויות פנאי כגון אמנות, מוזיקה וספורט. יתרה מכך, עד עתה נרשמו כמעט 260 אלף ילדים לתוכנית הלמידה מרחוק שמפעילה אונר"א, והשתתפו בפעילויות למידה בסיסיות שניתנו על ידי יותר מ-7,600 מורים וכללו לימודי ערבית, אנגלית, מתמטיקה ומדע.
• הנפח היומי הממוצע של המים המופקים מבארות מי תהום גדל פי שניים ויותר מאז הפסקת האש, הודות לזמינות המוגדלת של דלק ולתיקוני חירום בסיסיים; בארות מי תהום מתפקדות ונגישות מפיקות כעת, באופן קולקטיבי, 83,234 מטר מעוקב מים ביום בממוצע, לעומת ממוצע יומי של כ-35,659 מטר מעוקב שהופקו מבארות מי תהום בחודש שקדם להפסקת האש. בה בעת, אחד משלושת קווי המים של חברת "מקורות" המספקים מים מישראל, קו בני סעיד בנפת דיר אל-בלח, מושבת זה למעלה מחודש לאחר שניזוק בפעילויות צבאיות ב"אזור החיץ". לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מאז השבתתו דחו הרשויות הישראליות בקשות של ארגונים שותפים לכוח המשימה להגיע לקו המים ולתקן אותו. ההשבתה המתמשכת של קו המים בני סעיד צמצמה את כלל אספקת המים הפוטנציאלית ב-14 אלף מטר מעוקב ביום, ופגעה משמעותית בנגישות המים עבור תושבי אל-בורייג', אל-מר'אזי, דיר אל-בלח וח'וזאעה. בסך הכול, אף שמאז תחילתה של הפקת האש ב-19 בינואר גדל הנפח הכולל של המים שהופקו וסופקו ב-42%, נכון לעכשיו היקפו הוא כשליש מאספקת המים לפני אוקטובר 2023. בין 8 ל-21 בפברואר 2025 דיווחו רשות המים הפלסטינית וחברת המים של עיריות החוף בעזה כי מדי יום הופקו בממוצע ברחבי רצועת עזה 135,590 מטר מעוקב מים, לרבות 52,356 מטר מעוקב של מי שתייה שיוצרו בשני מתקני ההתפלה המתפקדים או סופקו מישראל באמצעות שני קווי המים הכשירים לפעולה של חברת "מקורות", ו-83,234 מטר מעוקב שהופקו מבארות מי תהום מוניציפליות.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים להרחיב את מאמצי המענה להגדלת הנגישות של מים ולצמצום הסכנות לבריאות הציבור. על רקע של שיעור גבוה (יותר מ-70%) של דליפת מים מרשתות הובלת המים, כתוצאה מנזק נרחב ב-15 החודשים של ההסלמה במעשי האיבה, לעומת אובדן בשיעור של 50% לפני אוקטובר 2023, מאז תחילתה של הפסקת האש הרחיבו בהדרגה ארגונים שותפים לכוח המשימה את חלוקת המים במכליות. כרגע, ארגונים שותפים מחלקים מדי יום כ-16,473 מטר מעוקב מים ל-1,698 נקודות איסוף ברחבי רצועת עזה, ומגיעים ל-1.1 מיליון בני אדם. כמו כן, השבוע השלימו ארגונים שותפים את עבודות השיקום והתחזוקה של שלושה מתקניים להתפלת מים מליחים בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס, המייצרים יחד כ-589 מטר מעוקב מים ביום לשימושם של 76 אלף בני אדם. עם זאת, מאמצי התיקונים עדיין מוגבלים בשל המחסור בשוק המקומי בחומרים הדרושים למאמצים להובלת מים זורמים, לרבות צינורות פלסטיק, גנרטורים, מכלי פלסטיק קשיח, ממברנות וחלפים ליחידות התפלה.
• היעדר תיקונים מספיקים בתשתית המים, יחד עם יכולת אחסון מוגבלת, ממשיכים לפגוע באיכות המים ומגבירים את סכנת הזיהום, ועקב כך את החששות לבריאות הציבור. כדי לשפר את הגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה בטוחים, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה חילקו בשבוע שעבר, החל מ-16 בפברואר, כמעט 8,000 ערכות היגיינה שהגיעו ל-8,000 משקי בית, וכן 3,500 מכלים (ג'ריקנים). מאז תחילתה של הפסקת האש ועד עתה בשנת 2025 חילקו ארגונים אלה בסך הכול 82,500 ערכות היגיינה ויותר מ-27,500 ג'ריקנים, זאת בנוסף על כ-102 אלף ערכות ניקיון. יתרה מכך, מאז תחילתה של הפסקת האש בנו ארגונים שותפים 940 בתי שימוש ביתיים ו-469 בית שימוש שיתופיים, והוציאו מכלל שימוש 763 בתי שימוש מאולתרים חפורים באדמה, באתרים שאותם עזבו עקורים בח'אן יונס ובדיר אל-בלח. בהקשר זה, וכדי להגדיל את היכולת לבדוק פרמטרים בסיסיים לאיכות מים, לרבות זיהום מיקרוביולוגי, הכניס יוניסף לרצועת עזה חמש מעבדות שדה לבדיקת איכות מים, כך שכעת זמינות ברצועת עזה בסך הכול עשר מעבדות כאלו, וארגון הבריאות העולמי מוביל את מאמצי המעקב אחר איכות המים כדי להבטיח שימוש מיטבי ביכולות הבדיקה המוגבלות.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי נמשכים המאמצים לטפל במשבר הפסולת המוצקה בעזה, למרות היעדר מספר מספיק של משאיות לפינוי אשפה ומניעת הגישה למטמנות ב"אזור החיץ". לדברי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), בארבעת השבועות הראשונים של הפסקת האש פונו מכל רחבי רצועת עזה יותר מ-260 אלף טונה של פסולת מוצקה, שפינוין היטיב עם כ-624 אלף בני אדם. בנפות עזה וצפון עזה פונו מדי יום יותר מ-1,200 מטר מעוקב של אשפה, על מנת לצמצם את הצטברות האשפה, וכעת נעשים מאמצים להרחיב את האיסוף בחודשיים הקרובים ל-2,500 מטר מעוקב אשפה ביום, כדי להתמודד עם כמות האשפה המצטברת. בנוסף, בדיר אל-בלח התקשרה העירייה בחוזה עם חברה פרטית שתשקם את מטמנת האשפה "ברק 2" ותשפר את הטיפול בפסולת מוצקה, בתמיכת תוכנית הפיתוח של האו"ם. ולמרות מאמצים אלה, אי-היכולת להעביר אשפה מוצקה מכ-30 אתרי פסולת זמניים, שכמחציתם כבר מלאים, למטמנת האשפה "סופה" בדרום עזה ולמטמנת האשפה ג'והור א-דיכ בצפון עזה – ששתיהן ממוקמות ב"אזור החיץ" ועדיין אינן נגישות – ממשיכה להוות קושי משמעותי בפני מאמצי הטיפול באשפה מוצקה, ומחריפה את הסיכונים לבריאות הציבור. ב-24 בפברואר הזהירה עיריית עזה מפני אסון בריאותי וסביבתי בשל נוכחותן של אלפי טונה של פסולת ברחובות ובמטמנות זמניות, ודיווחה כי 80% מהמיכון שברשות העירייה, לרבות ציוד ששימש לטיפול באשפה, נהרס.
• ב-18 בפברואר פרסמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם את ממצאי הגרסה העדכנית של אומדן הביניים המהיר של נזקים וצרכים בעזה ובגדה המערבית, המנתח נזקים והפסדים וכן צרכי התאוששות ושיקום על פני כמעט כל מגזרי הכלכלה הפלסטינית, זאת על סמך נתונים שנאספו בפרק הזמן שבין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024. על פי האומדן, לכלל צרכי ההתאוששות והשיקום בעזה יידרשו בעשור הקרוב כ-53 מיליארד דולר. ענף הדיור בעזה, שספג את הנזק הכבד ביותר, מהווה כ-53% מכלל הנזק, ואחריו המסחר והתעשייה (20%), תחבורה (8%) ומים, תברואה והיגיינה (5%). המתאם התושב מטעם האו"ם, מוהנד האדי, פרסם הודעה שבה הדגיש כי לנוכח קשיי ההתאוששות והשיקום האדירים הניצבים בפני עזה, "האו"ם נכון לתמוך בעם הפלסטיני, הן בסיוע הומניטרי והן בתהליך ההתאוששות והשיקום העתידי."

מימון

• נכון ל-25 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-149.7מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.7%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ינואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 101 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 72.4 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 55 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 33 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 41 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.