עדכון מצב הומניטרי מס' 268 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-4 במרס.

דגשים עיקריים

• בשבוע השישי למבצע המתמשך שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית, עשרות אלפי בני אדם עדיין עקורים בג'נין ובטול כרם, וארגונים הומניטריים שותפים התגייסו להרחבת הסיוע למשפחות הזקוקות לו, בסביבת פעולה הנעשית מאתגרת יותר ויותר.
• שני ילדים פלסטינים נורו למוות על ידי כוחות ישראליים ב-21 בפברואר, בג'נין ובחברון.
• מתקפות שביצעו מתנחלים בשבוע שעבר נגד קהילות פלסטיניות בגדה המערבית הובילו לפציעתם של לפחות עשרה פלסטינים, לנזק נרחב לרכוש ולעקירתן של לפחות 17 משפחות פלסטיניות.
• אלימות מתנחלים גוברת בשנתיים האחרונות חוללה שינוי במגמות עקירה בשטח C של הגדה המערבית, ותפסה את מקומן של הריסות כגורם המרכזי לעקירה בקהילות בדואים ורועים.

התפתחויות הומניטריות

• בין 18 ל-24 בפברואר הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים, ופצעו 39 בני אדם אחרים, בהם שמונה ילדים. בנוסף, פלסטיני שנסע עם אשתו בעיר טול כרם נהרג כשג'יפ צבאי ישראלי התנגש בכלי הרכב שבו נסעו, בתקרית שככל הנראה הייתה תאונת דרכים. האישה נפצעה והועברה לבית חולים. למידע ופילוחים נוספים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית. תקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת כוללות:
  • ב-19 בפברואר ירו כוחות סמויים ישראליים למוות בשלושה פלסטינים במחנה הפליטים אל-פארעה, מדרום לטובאס, לאחר שכיתרו מבנה מגורים וירו עליו טיל כתף. שלוש הגופות עוכבו על ידי כוחות ישראליים.
  • ב-21 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בילדה בת 13 בעיר ג'נין ובילד בן 13 בשכונת ג'בל ג'והאר, הגובלת בשטחH2 של העיר חברון, שבשליטת ישראל. לדברי מקורות מקומיים וארגוני זכויות אדם, בעת שנורתה הייתה הילדה, על פי דיווחים, בחצר של הבית בו מתגוררת משפחתה, ואחיה ודודנה לא יכלו להגיע אליה מייד משום שכוחות ישראליים המשיכו בירי. בעיר חברון, לדברי עדי ראייה, נהרג הילד כשעמד מחוץ לבית סבו וסבתו בעת שכוחות ישראליים ביצעו במקום פשיטה, שבמהלכה יידו פלסטינים אבנים לעבר כוחות ישראליים שירו תחמושת חיה. בעקבות מותם של שני הילדים אמרה מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל: "ידיעה שוברת לב על שני ילדים פלסטינים שנהרגו ביום שישי... בשנה זו בלבד נהרגו 17 ילדים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. זה חייב להיפסק."
• בין 18 ל-24 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 24 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. כתוצאה מכך נפצעו עשר פלסטינים, בהם שמונה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים, וכ-70 עצי ושתילי זית ו-20 שיחי צבר הושחתו. להלן כמה ממתקפות המתנחלים העיקריות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-19 בפברואר, כוחות ישראליים שליוו מתנחלים במהלך פשיטה אל הקהילה הבדואית טייבה מזרח, בנפת רמאללה, תקפו, היכו ופצעו שני פלסטינים. לדברי התושבים, המתנחלים והכוחות פשטו על בתיהן של שבע משפחות פלסטיניות, עצרו והחזיקו את כולן במבנה אחד למשך ארבע שעות והחרימו את הטלפונים הניידים שלהן. לאחר שהכוחות והמתנחלים נסוגו מהמקום גילו המשפחות שהריהוט בבתיהן ניזוק. יתרה מכך, חמישה כלי רכב, לפחות מכל מים אחד וחדר ששימש מחסן לשקי קמח ומספוא הושחתו, ותכשיטים וכסף נגנבו.
  • ב-21 בפברואר נעקרה בכפייה משפחת רועים פלסטינית המונה שבעה בני אדם, בהם ארבע נשים, מעיבורי הכפר עין יברוד, בנפת רמאללה, שם התגוררה עשרות שנים, לאחר שמתנחלים חמושים התפרצו אל המחסים שלהם אחרי חצות ותקפו אותם פיזית ומילולית. על פי דיווחים, המתנחלים גם גנבו גנרטור השייך למשפחה. המתקפה באה לאחר הטרדות יומיומיות ואיומים שעימם התמודדה הקהילה מאז הקמתו של מאחז בקרבת מקום, באמצע פברואר. מחשש לאלימות וגניבות נוספות של חיות המשק שלה, נאלצה המשפחה לעזוב את האזור, והותירה מאחור את שני מחסי המגורים שלה ואת ארבעת המחסים ששימשו את חיות המשק שלה.
  • ב-22 בפברואר נעקרה משפחה פלסטינית בת ארבע נפשות, בהן שני ילדים, כשמתנחלים הציתו את ביתה במהלך מתקפה אלימה על הקהילה הבדואית מעזי ג'בע, בחלק של נפת ירושלים הממוקם בשטח C. קבוצה של כ-17 מתנחלים חמושים ורעולי פנים, שמוערך כי באו ממאחז שהוקם לא מכבר בקרבת מקום, פשטו על הקהילה כשהם מצוידים בחומרים דליקים וחמושים באלות ובאבנים; הם שרפו כליל בית אחד וכלי רכב אחד, שרפו חלקית מחסה לבעלי חיים ומחסן מספוא, וגרמו נזק לבית שימוש נייד שנבנה במימון תורמים ולשלושה פנלים סולאריים. במהלך התקרית נכנסו אל הקהילה כ-60 מתנחלים נוספים, מלווים בכמה אנשי כוחות ישראליים, התפרצו לחמישה בתים, השחיתו רכוש וכן תקפו והיכו ארבעה פלסטינים, שנפצעו מאבנים. לדברי התושבים, חיילים ישראלים ירו תחמושת חיה, סגרו את הכניסה לקהילה ובכך מנעו כניסת כבאיות.
  • ב-23 בפברואר השחיתו מתנחלים אדמות השייכות לכפר ד'הר אל-עבד, ממערב לעיר ג'נין, ורעו עליהן את עדריהם. לדברי החקלאים שנפגעו ומועצת הכפר, המתנחלים השחיתו גדר מתכת באורך 80 מטר, רעו מאות כבשים על אדמות חקלאיות, וגרמו נזק ל-70 עצי ושתילי זית לפחות.
• ב-22 בפברואר, כ-200 מתנחלים רעולי פנים, חלקם חמושים, מלווים להגנתם בכוחות ישראליים, תקפו ארבעה חוות פלסטיניות לגידול חיות משק ולול עופות אחד בשוליים המזרחיים של העיירה דיר דיבוואן, בנפת רמאללה. המתקפה הובילה לעקירה בכפייה של 15 משפחות פלסטיניות המונות 90 בני אדם, בהם 60 ילדים, ולאובדן רכוש וחיות משק. לדברי מקורות מקומיים בקהילה, מתנחלים ירו תחמושת חיה, תקפו והיכו רועים ובזזו כאלף עיזים וכבשים. באחת החוות שהיו יעד למתקפה תקפו מתנחלים משפחה פלסטינית, היכו גבר וילד, גנבו טלפון נייד וגרמו נזק לשני טלפונים אחרים בעת שהמשפחה ניסתה לתעד את המתקפה. לאחר מכן אילצו המתנחלים את בני המשפחה להישאר בתוך ביתם ואיימו שיהרגו אותם אם יעזבו. במהלך המתקפה נגנבו כל חיות המשק מחווה זו ומהחווה הסמוכה, יחד עם סוס, שני כלי רכב ושני חמורים. כוחות ישראליים סגרו את הכבישים המובילים לחוות שנפגעו בעוד המתנחלים ממשיכים במתקפה. כתוצאה מכך נפגעה קשות מחייתם של לפחות שמונה משקי בית פלסטיניים. בין 1 בינואר 2023 ל-31 בינואר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של 2,275 פלסטינים, בהם 1,117 ילדים, שנעקרו ברחבי הגדה המערבית ונימקו את עקירתם באלימות מתנחלים ובהגבלות גישה הולכות וגוברות.
• מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי, בשנת 2009, תקריות הריסה ועקירה בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ועד לאחרונה, הגורם המרכזי לעקירה של פלסטינים היה הריסת בתים על ידי הרשויות הישראליות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, בשל משטרי התכנון המגבילים והמפלים המיושמים בשטח C ובירושלים המזרחית. עם זאת, בשנתיים האחרונות חל במגמות העקירה שינוי המשקף שינויים רחבים יותר בסביבת ההגנה על קהילות פלסטיניות, ובמיוחד קהילות רועים ובדואים בשטח C. בשנת 2023 הפכה אלימות מתנחלים לסיבה המובילה לעקירה, כאשר יותר מ-1,600 בני אדם נעקרו בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה שהטילו מתנחלים (בעיקר בקהילות בדואים ורועים), לעומת כ-300 בני אדם שנעקרו בקהילות אלו בשל הריסות בגין היעדר היתרי בנייה. בשנת 2024 נעקרו כ-620 בני אדם בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה (בעיקר בקהילות בדואים ורועים), לעומת כמעט 370 שנעקרו בקהילות אלו בשל הריסות בגין היעדר היתרי בנייה. מספרן של תקריות במעורבות מתנחלים שיעדיהן היו קהילות בדואים ורועים ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד גדל בין שנת 2020 ל-2024 כמעט פי שבעה, מכ-50 תקריות ב-2020 לכ-330 תקריות ב-2024. מעתק זה מדגיש את התפקיד הגדל והולך שממלאת אלימות מתנחלים כגורם עיקרי לעקירה בגדה המערבית, ולסביבה הכופה יותר ויותר שבה חיות קהילות בדואים ורועים בשטח C.
• ב-24 בפברואר נאם מנכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בפני מועצת זכויות האדם, והעלה חששות בדבר המצב המידרדר בגדה המערבית ואלימות המתנחלים הגוברת: "אני מודאג מאוד מהאלימות הגוברת של מתנחלים בגדה המערבית הכבושה ומהפרות אחרות, וכן מקריאות לסיפוח."
• בין 18 ל-24 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית את הריסתם של 28 מבנים בבעלות פלסטינית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. נתון זה כולל שבעה מבנים בירושלים המזרחית, ו-21 מבנים בשטח C, שהריסתם הובילה לעקירתם של 58 בני אדם, בהם 28 ילדים, ופגעה באופנים אחרים בכ-70 בני אדם. יותר מ-40% מהעקורים (24 בני אדם) נעקרו כתוצאה מהריסות באזור ג'בל מוכבר שבירושלים המזרחית. בנוסף, ב-20 בפברואר הרסו כוחות ישראליים בחומרי נפץ בניין מגורים בן ארבע קומות, שנהרס לשם ענישה, בעיר סלפית – הריסה זו הביאה לעקירתם של שלושה משקי בית המונים עשרה בני אדם, בהם ארבעה ילדים.
• ב-10 בפברואר פרסם המנהל האזרחי הישראלי הודעה על כוונתו להקצות אדמות מדינה סביב הקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'א, בנפת יריחו, למטרות מרעה. ההודעה פוגעת ביותר ממאה משפחות בדואיות פלסטיניות המונות כ-700 בני אדם, שמרעה מהווה את מקור הכנסתן העיקרי, החוששות כי מתנחלים ממאחזים סמוכים ישתמשו בכך להגביר עוד יותר את הלחץ על הקהילה. יתרה מכך, ב-4 בפברואר פילסו מתנחלים בדחפורים את האזור המערבי של קהילת ראס עין אל-עוג'א, ופתחו כביש המקשר שניים מתוך חמשת המאחזים המקיפים כעת את הקהילה. מאז ינואר 2024 מתמודדת הקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'א עם מספר גדל והולך של מתקפות מתנחלים – משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בסך הכול יותר ממאה מתקפות, שיותר מ-40 מתוכן הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. זהו גידול מדאיג לעומת חמש מתקפות בלבד שתועדו בעשר השנים הקודמות. מתקפות המתנחלים כללו תקיפות של רועים שרעו את עדריהם, ואשר אילצו את הרועים להסתמך יותר ויותר על מספוא יקר כדי להימנע מרעיית עדרים בשטחים פתוחים. בנוסף, מתנחלים פרצו באופן קבוע אל הקהילה, ובמקרים אחדים הציתו מבנים, ניתקו צינורות מים, האכילו את עדריהם במספוא השייך למשפחות או תקפו והיכו תושבים שביקשו להגיע למעיין סמוך.

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• המבצע הישראלי בצפון הגדה המערבית, שהחל ב-21 בינואר, נמשך זה השבוע השישי והפך בכך למבצע הממושך ביותר בגדה המערבית זה עשרים שנה. ארגונים שותפים הומניטריים ממשיכים להתמודד עם הגבלות תנועה במאמציהם להגיע לבני האדם הנזקקים לעזרתם, לרבות גורמי רפואת חירום כמו אגודת הסהר האדום הפלסטינית המבקשים להעביר פצועים או לפנות משפחות לאזורים בטוחים יותר. בסך הכול, מאז 21 בינואר נהרגו בנפות ג'נין, טול כרם וטובאס לפחות 55 פלסטינים ושלושה חיילים ישראלים. זאת בנוסף על פלסטיני שמת ב-26 בפברואר כתוצאה מפצעים שנגרמו לו במהלך תקיפה אווירית שביצעו כוחות ישראליים במחנה הפליטים נור שמס, בנפת טול כרם, ב-24 בדצמבר 2024.
• בנפת טובאס, המבצע נמשך כשבוע בעיירה טמון וכעשרה ימים במחנה הפליטים אל-פארעה, בין 2 ל-12 בפברואר. לאחר נסיגתם של כוחות ישראליים, חזרו למחנה הפליטים אל-פארעה רוב רובם של כ-4,000 הפלסטינים שנעקרו ממנו, ואונר"א חידשה את שירותיה במלואם, לרבות בתי ספר המשרתים יותר מ-1,300 תלמידים.
• בין 23 ל-25 בפברואר ניהלו כוחות ישראליים מבצע בן יומיים בעיירה קבאטייה, בנפת ג'נין, שבמהלכו נפצע ילד מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים ונגרם נזק משמעותי לתשתית, לרבות קווי חשמל ומים.
• ב-25 בפברואר ניהלו כוחות ישראליים בעיר שכם פשיטה שנמשכה 14 שעות, ופגעה במספר שכונות. במהלך הפשיטה יידו צעירים פלסטינים אבנים על כלי רכב צבאיים, וכוחות ישראליים ירו תחמושת חיה ומכלי גז מדמיע. בסך הכול, פלסטיני אחד, על פי דיווחים עובר אורח, נורה למוות על ידי כוחות ישראליים ו-31 פלסטינים בהם תינוק, נפצעו מתחמושת חיה, קליעי מתכת מצופים גומי ומשאיפת גז מדמיע. יתרה מכך, דיווחים ראשוניים ב-26 בפברואר מצביעים על כך שכוחות ישראליים פשטו על העיר קלקיליה, ובמהלך הפשיטה ירו למוות בילד בן 16.
• ב-23 בפברואר הודיע שר הביטחון הישראלי כי 40 אלף הפלסטינים שנעקרו ממחנות הפליטים ג'נין וטול כרם לא יורשו לחזור, וכי הורה לכוחות ישראליים להישאר במחנות ג'נין, טול כרם ונור שמס למשך שנה לפחות. יתרה מכך, כוחות ישראליים הודיעו על הצבת טנקים בעיר ג'נין – הפעם הראשונה מאז תחילת שנות האלפיים שבה הוצבו טנקים בגדה המערבית.
• ב-24 בפברואר הביע הצלב האדום הבינלאומי את חששו מן ההשלכות של המבצעים המתמשכים, במיוחד עבור העקורים: "בני אדם רבים נמלטו מבתיהם בניסיון למצוא מחסה בטוח, לרבות במסגדים ובבתי ספר צפופים ומלאים בבני אדם. מאחר שבתים רבים ניזוקו או נהרסו, בני אדם מתקשים למצוא מענה לצרכים בסיסיים, כמו מים נקיים, מזון, טיפול רפואי ומחסה. מזג האוויר החורפי מקשה עליהם עוד יותר לשרוד. בנוסף, אזרחים עקורים מתקשים למצוא מידע על בני משפחה נעדרים, או כאלה שייתכן שנעצרו."
• ב-25 וב-26 בפברואר הובילו אונר"א וארגונים השותפים לה אומדן של צורכיהם של עקורים בג'נין ובטול כרם. לדברי אונר"א, יותר מ-37,400 פלסטינים נעקרו בשתי הנפות, בעיקר ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס, שבהם אילצו מבצעים מתמשכים את אונר"א להקפיא כליל את פעילותה. באומדן נבדקו 10 מחסי עקורים ו-50 משפחות השוהות אצל קרובי משפחה או חברים, או בדירות שכורות. האומדן מצא שמשפחות רבות נעקרו פעמים אחדות מאז תחילת המבצעים. יתר על כן, משפחות רבות איבדו את מקור מחייתן ואינן מסוגלות לכסות את צורכיהן הבסיסיים. המשפחות מדווחות כי עד עתה הסיוע איננו מספיק לכסות את צורכיהן, משום שהמבצע נמשך יותר מחודש וסופו אינו נראה לעין. ולבסוף, הגישה למזון מוגבלת, וחלק מהעקורים מדווחים כי צמצמו את מספר הארוחות שהם אוכלים בכל יום. גורמי סיוע מדווחים כי נכון ל-20 בפברואר קיבלו יותר מ-5,000 בני אדם ממחנה הפליטים ג'נין סיוע חד-פעמי במזומן, יותר מ-2,000 חבילות מזון חולקו למשפחות עקורות בנפות טובאס, טול כרם וג'נין, ונעשות כעת תוכניות לחלק במהלך חודש הרמדאן ארוחות חמות באמצעות מטבחים קהילתיים.
• הצלב האדום הבינלאומי ומרכז המורים ליצירתיות נאלצו להשעות פעילויות חינוכיות בעיר ג'נין, והותירו 200 תלמידים ללא למידה חברתית-רגשית חיונית. הפעילויות התמקדו בתמיכה בילדים נפגעי-משבר באמצעות התאמת כיתות והכשרת מחנכים לטיפול בטראומה. עם זאת, מבצעים מתמשכים, לרבות תקיפות אוויריות, הרסו תשתית כך שכמעט בלתי אפשרי לנהל את הפעילויות. מתן הסיוע יימשך מרמאללה, אבל לדברי הצלב האדום, ילדים נותרים חשופים באופן קבוע לאלימות מצד צבא ומתנחלים. אף שהסמסטר החדש של שנת הלימודים החל ב-2 בפברואר, עשרה בתי ספר של אונר"א המשרתים יותר מ-5,000 ילדים בצפון הגדה המערבית, נותרו סגורים, ולתלמידים רבים יש גישה מוגבלת בלבד ללמידה מרחוק.

מימון

• נכון ל-27 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-156.9 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.9%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ינואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 101 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 72.4 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 55 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 33 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 41 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.