עדכון מצב הומניטרי מס' 271 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא, על הגדה המערבית, יתפרסם ב-13 במרס.

דגשים עיקריים

• עצירת הסיוע, שנכנסה כעת ליומה העשירי, פוגעת פגיעה חמורה בפעילות ההומניטרית, וארגונים מתקשים לתמוך בפעולת מאפיות ומתחילים לקצץ בהקצבות המזון. ובינתיים, קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה מפני השלכות מרחיקות לכת עבור נשים וילדות.
• הנוכחות הנרחבת של נפלי תחמושת בעזה ממשיכה לסכן חיים ולפגוע בגישה לשירותים חיוניים.

התפתחויות הומניטריות

• מאז 2 במרס, וזה היום העשירי ברציפות, הרשויות הישראליות עוצרות את הכניסה של כל סיוע הומניטרי לעזה, בנוסף על אספקה מסחרית, והדבר פוגע קשות בפעילויות הומניטריות ומחריף את המצב ההומניטרי, המחריד מלכתחילה. המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, הדגיש בהודעה מטעמו כי "הסיוע ההומניטרי בעזה הוא חבל הצלה עבור יותר משני מיליון פלסטינים שסבלו במשך חודשים תנאים קשים מעבר לכל דמיון. אספקה מתמשכת של סיוע חיונית להישרדותם". הוא קרא לחדש באופן מיידי מתן סיוע מציל-חיים, והוסיף כי "כל עיכוב נוסף יסיג עוד ועוד את ההתקדמות שהצלחנו להביא במהלך הפסקת האש."
• בין 1 בפברואר ל-10 במרס 2025 תמך ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי מעזה של 1,473 מטופלים, בהם 579 ילדים, וכן 2,223 מלווים, לקבלת טיפולי מומחים במצרים ובמדינות אחרות. כמחצית מהמטופלים שפונו סובלים מפציעות טראומה (30%) או מסרטן (21%). ב-4 במרס דיווח ארגון הבריאות העולמי על הפינוי הראשון בתמיכתו לירדן מאז הפסקת האש, שבו פונו 29 ילדים לקבלת טיפולי מומחים, יחד עם 43 מלווים. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, כ-12 עד 14 אלף בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.
• בין שעות אחר הצהריים של 4 ו-11 במרס דיווח משרד הבריאות בעזה כי 98 פלסטינים נהרגו ו-92 בני אדם אחרים נפצעו; נתון זה כולל 74 גופות נוספות שחולצו. משרד הבריאות דיווח כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, ב-19 בינואר, ונכון ל-11 במרס, חולצו בסך הכול 845 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. משרד הבריאות דיווח כי מאז 7 באוקטובר 2023 ונכון ל-11 במרס 2025 נהרגו לפחות 48,503 פלסטינים, ו-111,927 בני אדם אחרים נפצעו.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-11 במרס 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,583 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נכון ל-11 במרס מוערך ש-59 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מזהיר שהביטחון התזונתי בעזה עדיין תלוי ברובו בהמשך ההכנסה של סיוע, כך שהשיפורים שהושגו במהלך הפסקת האש שבריריים. על פי ממצאיו של מעקב לאחר חלוקת סיוע שביצעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בין דצמבר 2024 לפברואר 2025 נצפו בקרב מקבלי סיוע שיפורים במגוון התזונתי ובתכיפות של צריכת המזון, במיוחד בעקבות העלייה החדה בהכנסת סיוע לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר. הניתוחים הקודמים של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי בעזה הראו כי ביטחון תזונתי ותת-תזונה יכולים להידרדר, וגם להתאושש, במהירות בתגובה על כמויות אספקת המזון שמתירים להכניס לרצועת עזה ולחלק בתוכה. ב-7 וב-8 במרס נסגרו שש מתוך 25 המאפיות הפועלות בתמיכת תוכנית המזון העולמית, בהן חמש מאפיות בח'אן יונס ומאפייה אחת בדיר אל-בלח, בשל מחסור בגז לבישול ועצירת האספקה מאז 2 במרס. נכון ל-11 במרס 19 מאפיות המסובסדות על ידי תוכנית המזון העולמית כשירות לפעולה ברחבי עזה, בהן אחת בנפת צפון עזה, שמונה בנפת עזה, חמש בנפת דיר אל-בלח, ארבע בנפת ח'אן יונס ואחת בנפת רפיח. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שאף שהחלוקה של כמות מסוימת של קמח וחבילות מזון ממשלוחים קודמים נמשכת, הקמח הזמין תועדף לשימוש במאפיות שעדיין מתפקדות, על מנת לאפשר להן להמשיך לפעול. בנוסף, ארגונים שותפים בוחנים אסטרטגיות תעדוף כדי להקצות את חבילות המזון הנותרות לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. ב-9 במרס הדגישה תוכנית המזון העולמית ש"עבור משפחות רבות, גישה הומניטרית ללא מכשול היא אמצעי ההישרדות היחיד."
• קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה שהחסימה המתמשכת של הכנסת סיוע לעזה מעמיד בסכנה את ההתקדמות שהושגה מאז הפסקת האש, במובנים של הרחבת שירותי רפואת המין והפריון והרחבת המניעה, השיכוך ומתן המענה על אלימות מבוססת-מגדר. בפברואר 2025 תמכה קרן האוכלוסין של האו"ם באלפי נשים, ילדות ותינוקות ברחבי עזה באמצעות הרחבת שירותי ההריון והלידה, חיזוק שירותי ההגנה והגדלת החלוקה של אספקה רפואית, ערכות היגיינה וערכות לאחר לידה, וכן פריטי מחסה ואיטום מפני תנאי מזג האוויר. בה בעת מציינת קרן האוכלוסין של האו"ם כי ליותר מחצי מיליון נשים עדיין אין גישה נאותה לתכנון המשפחה, לטיפול במחלות המועברות ביחסי מין ולטיפול רפואי לאחר לידה, ומזהירה כי רמות הצרכים עדיין גבוהות. יתרה מכך, למרות מאמצים שנעשו מאז תחילתה של הפסקת האש, לטפל בצרכים ההיגייניים המחרידים, קרן האוכלוסין של האו"ם מעריכה כי לפחות 690 אלף נשים וילדות אינן יכולות לגשת באופן רציף לפריטים היגייניים חיוניים, ולמרביתן אין גם פרטיות, מים נקיים ומתקני תברואה בטוחים, מצב המגביר את הסכנות לזיהומים ולהחמרה של מחלות קיימות.
• מאז החלה ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023 סבלו נשים פלסטיניות בעזה מצוקה עצומה בממדיה. על פי דוח שפרסמה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה ערב יום האישה הבינלאומי, ב-8 במרס, נשים, המהוות כמעט מחצית מהאוכלוסייה בעזה, נקלעו למאבק בלתי פוסק על הישרדותן, ורבות איבדו את בעליהן, בתיהן ואת הגישה לשירותים בסיסיים. כ-139 אלף נשים התאלמנו, ומרגע שאיבדו את המפרנס העיקרי נותרו האחראיות היחידות למשפחותיהן. כעת הן נושאות בעיקר נטל הכלכלה של ילדיהן, זאת על רקע של תנאים כלכליים הולכים ומחמירים והרס נרחב. לדברי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, "אימהות ברצועת עזה חיות בין סיוטים יומיומיים לדיכאון עמוק," והן "נאבקות להבטיח תנאים בסיסיים כמו מזון ומים, זאת כאשר בשל קריסתה של מערכת הבריאות בעזה הן אינן מסוגלות לספק לילדיהן הפצועים את הטיפול הרפואי הדרוש להם." אלפי נשים פלסטיניות נעקרו וחיות כעת באוהלים זמניים, לאחר שאיבדו את בתיהן.
• למרות המאמצים המתמשכים לשקם את מערכת הבריאות ברחבי רצועת עזה, הפגיעה בנפות צפון עזה ורפיח נותרת הקשה ביותר במונחים של אחוזי מתקני הבריאות שעדיין אינם כשירים לפעולה. לשתי הנפות נגרם נזק כבד במהלך ההסלמה במעשי האיבה, לרבות נזק למתקני בריאות שהוציא מכלל פעולה מוקדי שירותים רפואיים רבים. בעקבות הפסקת האש, ונכון ל-9 במרס, רק 16% ממוקדי שירותי הבריאות בנפת צפון עזה מתפקדים באופן מלא או חלקי; נתון זה כולל שלושה מתוך חמישה (60%) בתי חולים, שישה מתוך 50 (12%) מוקדים רפואיים וארבעה מתוך 26 (15%) מרכזי רפואה ראשונית. בדומה לכך, בנפת רפיח מתפקדים רק 11% ממוקדי שירותי הבריאות, בהם שניים מתוך שישה (33%) בתי חולים שדה, ארבעה מתוך 68 (6%) מוקדים רפואיים, וארבעה מתוך 15 (27%) מרכזי רפואה ראשונית, בעוד אף לא אחד משלושת בתי החולים בנפה כשיר לפעולה.
• ב-10 במרס אמר מנהל יחידת הדימות במשרד הבריאות בעזה, אברהים עבאס, כי ממטופלים חולים ופצועים נשללים שירותי דימות רפואי אבחנתי, משום שמרבית הציוד לכך נהרס במהלך מעשי האיבה, לרבות ארבעה מכשירי MRI, ארבעה מכשירי CT, 16 מכשירי רנטגן נייחים, 17 מכשירי רנטגן ניידים, 20 מכשירי אולטרסאונד, וציוד דימות אחר המשמש בחדרי ניתוח. מר עבאס הזהיר שמצב זה מהווה קושי משמעותי עבור צוותים רפואיים ומונע ממטופלים שירותי דימות חיוניים. משרד הבריאות הסביר שמספר מכשירי רנטגן הועברו מאתרי שירות שונים כדי לטפל בצרכים דחופים, תוך מתן קדימות לשירותי חירום, טיפול נמרץ וניתוחים. כוח המשימה לענייני בריאות דיווח כי יחד עם המחסור הקשה בציוד רפואי, מערכת הבריאות בעזה מתמודדת עם מחסור חמור במיטות אשפוז, במיוחד ביחידות טיפול נמרץ מבוגרים וילדים, בסגל רפואי מיומן, באספקה של פריטים רפואיים ופריטים חד-פעמיים חיוניים, לרבות כאלה הדרושים לשירותי מעבדה, ובאמבולנסים להעברת מטופלים.
• ב-9 במרס הודיע שר האנרגיה והתשתיות הישראלי על מתן צו שיפסיק באופן מידי את אספקת החשמל לעזה. עזה נותרה בלא אספקת חשמל מאז אוקטובר 2023, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל אליה, מלבד למתקן ההתפלה בדרום עזה, שחובר מחדש לרשת החשמל בנובמבר 2024. החלטה אחרונה זו תפגע באופן בלבדי בפעולתו של מתקן ההתפלה בדרום עזה, הפועל בתמיכת יוניסף, שסיפק מאז נובמבר 2024 מדי יום 18 אלף מטר מעוקב של מים ראויים לשתייה. ללא חשמל יכול המתקן לספק רק כ-2,500 מטר מעוקב מים ביום, כך שכמות מי השתייה הזמינים בדרום עזה תפחת משמעותית, צמצום הפוגע בכ-600 אלף בני אדם בדיר אל-בלח ובח'אן יונס. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, החיבור מחדש של המתקן לרשת החשמל חיוני לאלפי משפחות וילדים חלשים ופגיעים.
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בין 16 בפברואר ל-1 במרס הופקו ברחבי רצועת עזה בממוצע 135,232 מטר מעוקב מים ביום. נתון זה מהווה כשליש מכמות המים שהופקה קודם לאוקטובר 2023, אבל הוא מהווה גידול משמעותי לעומת רמת הפקת המים לפני הפסקת האש, שהייתה כ-80 עד 90 אלף מטר מעוקב ביום. כוח המשימה מייחס גידול זה בעיקר לגידול בהפקת מים מבארות מי תהום הודות לעלייה בזמינות של דלק במהלך הפסקת האש. עם זאת, כ-70% מהמים המובלים ברשתות המים הרעועות, שניזוקו קשות, אובדים בשל דליפות ואינם זמינים למשתמשי הקצה. על ההכנסה של החומרים וסוגי האספקה המתאימים הדרושים לתיקונים ברשתות המים עדיין מוטלות הגבלות.
• נמשכים הקשיים המשמעותיים בטיפול באשפה מוצקה בעזה, ואלה יוצרים תנאי חיים לא סניטריים ומחריפים את הסיכונים לבריאות הציבור. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, האיסוף הראשוני וההעברה המשנית של פסולת מוצקה ממשקי בית ואתרים פועלים תחת מגבלות קשות, בשל הנזק והאובדן של 80% מכלי הרכב (יותר מ-200) והמכלים (כ-6,000) דרושים לניהול שירותי איסוף אשפה מוצקה, וחוסר הזמינות של חלפים לתיקון כלי הרכב הנותרים. בהקשר זה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים להשתמש ב-30 אתרי אשפה זמניים, שרובם כבר מלאים, ולרוקן 70 אתרי אשפה ספונטאניים. במקביל נמשכים המגעים עם רשויות ישראליות למתן גישה לשתי מטמנות אשפה מרכזיות (ג'והור א-דיכ וסופה), הדרושה כדי שניתן יהיה לפנות בבטחה אשפה מוצקה, וליבוא של הציוד והאספקה הדרושים לטיפול באשפה מוצקה ולהדברת מזיקים. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מזהיר שטיפול לא הולם בפסולת רפואית מזוהמת ועירוב של פסולת מוצקה עם הריסות מזוהמות בנפלי תחמושת עלולים להחמיר עוד יותר את התנאים הסביבתיים ואת הסכנות לבריאות הציבור, ומציין שדרוש בדחיפות מימון שיבטיח כי פעילויות איסוף פסולת מוצקה בדרום עזה יימשכו בחודשים הקרובים, ולו ברמה מינימלית.
• ההרס הנרחב של בניינים וסוגי תשתית בעזה הוביל לכמויות עצומות של עיי חורבות, שמוערך כי משקלן נע בין 41 ל-47 מיליון טונה, בעיקר בתחומי המגורים והכבישים. על פי אומדן הביניים המהיר של נזק וצרכים, שהבנק העולמי פרסם בפברואר 2025, 81% מרשת הכבישים המסווגים על פי קטגוריות (כבישים ראשוניים, משניים ושלישוניים) ו-62% מכלל רשת הכבישים (לרבות דרכים חקלאיות) ניזוקו או נהרסו. בנוסף, 292 אלף יחידות דיור נהרסו, נתון המייצג שיעור עצום של 61.8% מכלל מלאי הדיור. מאז הפסקת האש הפך הפינוי של הריסות ועיי חורבות הכרחי לפתיחה מחדש של כבישים חסומים, כדי לאפשר תנועת בני אדם, לצמצם גורמי סיכון אפשריים ולאפשר משלוח יעיל וחידוש של סיוע הומניטרי. תוכנית הפיתוח של האו"ם תומכת במאמצים אלה, אך זיהתה מספר קשיים הממשיכים לעכב פעילויות לפינוי הריסות. אלה כוללים, בין היתר, מחסור קשה במיכון כבד ובמרחב לאחסון ולתפעול של ציוד, מחסור קשה בחומרי סיכה, נפח הריסות החורג מיכולות הפינוי הקיימות, וזיהום בנפלי תחמושת ובאזבסט. להערכת התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), 2.3 מיליון טונה של הריסות עלולות להיות מזוהמות באזבסט. יתרה מכך, לדברי אומדן הביניים המהיר של נזק וצרכים, אחד ההיבטים הקריטיים של פינוי עיי החורבות הינו הפינוי המכבד והתיעוד של גופות, שמספרן מוערך ב-10,000, הקבורות מתחת להריסות, לצד פינוי של נפלי תחמושת, משום שאלפי פצצות וסוגי תחמושת עדיין קבורים עמוק מתחת לחורבות, או שלא התפוצצו.
• הנוכחות הנרחבת של נפלי תחמושת ממשיכה להוות סיכון מסכן-חיים לבני האדם ברחבי עזה. לדברי קבוצת תחום האחריות לפינוי מוקשים, דווח על עלייה חדה בדיווחים על קורבנות של נפלי תחמושת שנמסרו לבסיס הנתונים על תקריות שמנהלת סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים. למרת הנתונים המוגבלים, במהלך 2025 ונכון ל-10 במרס תועדו 18 תקריות של פיצוץ חומרי נפץ שבהן נהרגו שלושה בני אדם, ו-38 בני אדם אחרים נפצעו. נתון זה כולל שני ילדים שנהרגו ו-18 ילדים שנפצעו, ומדגיש את פגיעותם המוגברת של ילדים לסכנת נפלי תחמושת. בתגובה עובדת קבוצת תחום האחריות לפינוי מוקשים תוך שיתוף פעולה הדוק עם גורמים בתחום הגנת הילד, כדי להרחיב את פעילויות ההסברה והגברת המודעות בנושאי סכנות נפלי תחמושת בקרב ילדים, ולהבטיח שיש להם הידע הדרוש להתנהלות בטוחה כשהם נתקלים בנפלי תחמושת. רוב התקריות בתקופה שלאחר הכרזת הפסקת האש התרחשו כשעקורים חזרו למבנים שניזוקו ולאזורים שקודם לכן לא הייתה אליהם גישה. בניסיון למתן סיכונים ולאפשר את הרחבת המענה ההומניטרי, ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים נענו ל-138 בקשות לאומדני נפלי תחמושת שארגונים שותפים הפנו אליהם מאז החלה הפסקת האש. אתרים המסומנים כקריטיים להרחבת משלוח סיוע הומניטרי, ואשר מוגדרים לאחר ביצוע אומדני נפלי תחמושת כאזורים בסיכון נמוך, בינוני או גבוה, מקבלים קדימות לביצוע אומדנים אלה. עם זאת, גורמים בתחום פינוי המוקשים עדיין אינם מסוגלים לטפל בנפלי תחמושת ולפנותם, בשל המחסור במשאבים הדרושים והיעדר היתרים מהרשויות הרלבנטיות.
• במרס 2025 ניהלה אגודת אטפאלונא לילדים חירשים אומדן צרכים במטרה להעריך את הצרכים וסדרי העדיפויות בקרב בני אדם נפגעי הסכסוך בעזה, הן עם מוגבלויות והן בלעדיהן. האגודה דיווחה שמספר ארגונים בתחום השיקום, המספקים תמיכה קריטית לבני אדם עם מוגבלויות, הותקפו באופן ישיר, וכי ללפחות חמישה ארגונים מרכזיים המתמחים במתן שירותים לבני אדם עם מוגבלויות נגרם נזק בלתי הפיך. נזק זה פוגע במתן שירותי פיזיותרפיה, אבזרי עזר ותמיכה פסיכו-חברתית, ומותיר אלפי בני אדם, ובמיוחד בני אדם עם מוגבלויות, ללא טיפול חיוני. האומדן, שסקר 456 הורים ובני אדם – ש-63% מהם היו עם מוגבלויות או חיו במשקי בית שבהם היה לפחות אדם אחד עם מוגבלויות – הדגישו מספר מחסומים קריטיים המונעים גישה לסיוע. כך למשל, כ-90% מהמרואיינים עם מוגבלויות דיווחו על מחסומים קשים בפני הגישה באתרי עקורים או במקומות מגוריהם הנוכחיים, ו-86% מהמשפחות עם מוגבלויות אמרו שהצרכים של בני אדם עם מוגבלויות לא הובאו בחשבון או לא קיבלו מענה באופן נגיש או כוללני. יתרה מכך, 81% מהמשיבים מסרו שאתרי עקירה או מקומות מגוריהם הנוכחיים לא הציעו סביבה בטוחה לילדות עם מוגבלויות או בלעדיהן, וחשפו אותן לנזק פסיכולוגי נוסף. גם הנוכחות הנרחבת של הריסות נחשבה למכשול – 91% מהמשיבים, עם מוגבלויות או בלעדיהן, דיווחו כי ההריסות מנעו תנועה, יצרו מחסומים מכריעים בפני גישה לשירותים והיוו סכנה למשפחות, ובמיוחד לילדים. הסקר גילה גם ש-67% מהמשיבים הרגישו שבנסיבות הנוכחיות בני אדם עם מוגבלויות היו לנטל על הסובבים אותם, ו-63% ציינו שבני אדם עם מוגבלויות סבלו נזק פסיכולוגי בשל שימש בשפה פוגענית או מעליבה. ולבסוף, הסקר הדגיש השלכות מרכזיות של הסכסוך על ילדים – 75% מהמשיבים דיווחו על הידרדרות מורגשת במצבם הבריאותי של ילדיהם, כמו למשל עלייה בבכי ובפאניקה מתוך שינה, או אי-יכולת להביע רגשות בשל פחד קיצוני. יתרה מכך, 81% דיווחו על עלייה בהתנהגות אלימה ובהיפראקטיביות בקרב ילדים בשל המשבר מתמשך.
• מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר, ונכון ל-6 במרס, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך ממשיכים להקים ברחבי רצועת עזה מרחבי למידה זמניים, כדי להרחיב את השתתפותם של ילדים בפעילויות למידה. הוקמו כ-214 מרחבי למידה זמניים חדשים, לרבות מרחבים כאלה בהובלת אונר"א, המשרתים יותר מ-21,785 ילדים. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, מ-11 במרס ואילך, לכ-65% מכמעט 658 אלף הילדים בגיל בית הספר יש גישה לסוג כלשהו של למידה, לרבות במרחבי למידה זמניים, בבתי ספר שנפתחו מחדש על ידי משרד החינוך, וכן בתוכניות למידה מרחוק המנוהלות על ידי משרד החינוך ואונר"א, בניסיון למתן את אובדן הלמידה. בסך הכול פועלים כעת ברחבי עזה כ-631 מרחבי למידה זמניים, התומכים ביותר מ-172,871 תלמידים. יתרה מכך, הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, דיווח שכ-71% מתוך יותר מ-250 אלף הילדים שנרשמו ללימודים בתוכנית הלמידה מרחוק של אונר"א משתמשים כעת בפלטפורמה הדיגיטלית. ולמרות כל המאמצים שכבר נעשו, להערכת כוח המשימה לענייני חינוך, מאמינים כי שליש מהילדים עדיין מנותקים כליל מכל סוג שהוא של פעילויות למידה פורמלית, לא פורמלית או מרחוק.

מימון

• נכון ל-11 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-173.6 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). המיזמים התמקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה, וכן תיאום מחנות וניהול מחנות. מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.